הבעל שם טוב הקדוש ז"ל אמר מה שבא לאדם מחשבות זרות ומבלבלים אותו בשעת התפלה הוא אדרבה סימן טוב, על פי משל, דלפני מלך בשר ודם יש כמה מחיצות ושומרים לפתחים, שלא לגשת אליו, ופעמים מזדמן שאחד רוצה לילך עם המבוקש אל המלך והשומרים יודעים שזה יהיה רע להם, ואז אם זה ההולך אינו חשוב והגון, והרי ודאי להם שלא יפעול כרצונו כי המלך לא ישגיח עליו כלל, אז תיכף כשזה האיש אומר להשומרים שיניחוהו לעבור הפתחים והמחיצות תיכף פותחים לו כי מה איכפת להו, מה שאין כן אם זה האיש הוא שר וחשוב לפני המלך אז אשתמוטי קא משתמטי ליה בכל היכולת לדחותו בלך ושוב, שרצונם שלא יבא לפני המלך בידעם כי רע יהיה להם, כי דבריו יתקבלו לפני המלך, כמו כן נמי ענין התפלה ידוע כי הוא התקשרות להעלות ניצוצות הקדושות מהסטרא אחרא ר"ל ומכל דברים השפלים, וזה רע להם, לכן אם איש פשוט בא להתפלל לפני הקב"ה אשר גם בלאו הכי תפלתו איננה כל כך כהוגן ולא תעשה בהם רושם, אז מניחין אותו ואין מבלבלין אותו כל כך, מה שאין כן באיש הירא, אשר תפלתו תעשה פרי למטה ושורש למעלה אז מתגברין הסטרא אחרא בכל היכולת ומבלבלין אותו במחשבות זרות, והמשכיל היודע זאת מתגבר בכל כחו עליהם וצועק בקול מר אבי הושיעני, והקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן של ישראל, אז נפתחין כל המחיצות והפתחים, וגורם תיקון הראוי, להעלות הניצוצות הקדושים, ופועל ישועות: (שפת אמת בערזאן פ' וארא).
The fact that a person experiences foreign and confusing thoughts during prayer is actually a good sign. We can explain this by way of example. A human king surrounds himself with numerous walls and guards so that no one can approach him. Sometimes a person wants to present the king with a request, and the guards sense that it will be bad for them. If they are sure that he is an unimportant person, and that the king will certainly not heed him or fulfill his request, they let him through; for what difference does it make? However, if he is one of the king’s important ministers, the guards do all they can to prevent him. They do not want him to see the king, for they know that it will be bad for them, as the king will heed his words.2In this case, the gate-keepers represent the forces of illusion that keep people from recognizing and drawing close to G-d. These manifest themselves in the consciousness as the distracting thoughts and desires that arise during prayer. These forces (and thoughts) are only enlivened by a spark of holiness that is exiled among them. The Tzaddik (the minister) wants to redeem this spark, and bring it to the King, thereby robbing them of their power, and negating them. Thus, they opposed his entry into the palace. The same applies to prayer, which is attachment [to G-d] in order to uplift all the holy sparks from the side of evil, and from all the low things. This is bad for them. But if a simple person approaches G-d – whose prayers are anyway not so good, and make no impression – they leave him alone, and do not confuse him too much. Not so, a G-d-fearing person, whose prayers bear fruit below and in their supernal root. The side of evil does everything it can to disturb him with foreign thoughts. If a person is wise enough to realize this, he will strive with all his might and cry out in a bitter voice, “Father, save me!” Then, the Holy One, who longs for the prayers of Israel, will open all doors for him, and bring about a proper rectification, uplifting the holy sparks and bringing the redemption. Sefas Emes (from R. Meshulam Feivush of Barzan), Va’erah
הבעל שם טוב הקדוש ז"ל אמר מה שבא לאדם מחשבות זרות ומבלבלים אותו בשעת התפלה הוא אדרבה סימן טוב, על פי משל, דלפני מלך בשר ודם יש כמה מחיצות ושומרים לפתחים, שלא לגשת אליו, ופעמים מזדמן שאחד רוצה לילך עם המבוקש אל המלך והשומרים יודעים שזה יהיה רע להם, ואז אם זה ההולך אינו חשוב והגון, והרי ודאי להם שלא יפעול כרצונו כי המלך לא ישגיח עליו כלל, אז תיכף כשזה האיש אומר להשומרים שיניחוהו לעבור הפתחים והמחיצות תיכף פותחים לו כי מה איכפת להו, מה שאין כן אם זה האיש הוא שר וחשוב לפני המלך אז אשתמוטי קא משתמטי ליה בכל היכולת לדחותו בלך ושוב, שרצונם שלא יבא לפני המלך בידעם כי רע יהיה להם, כי דבריו יתקבלו לפני המלך, כמו כן נמי ענין התפלה ידוע כי הוא התקשרות להעלות ניצוצות הקדושות מהסטרא אחרא ר"ל ומכל דברים השפלים, וזה רע להם, לכן אם איש פשוט בא להתפלל לפני הקב"ה אשר גם בלאו הכי תפלתו איננה כל כך כהוגן ולא תעשה בהם רושם, אז מניחין אותו ואין מבלבלין אותו כל כך, מה שאין כן באיש הירא, אשר תפלתו תעשה פרי למטה ושורש למעלה אז מתגברין הסטרא אחרא בכל היכולת ומבלבלין אותו במחשבות זרות, והמשכיל היודע זאת מתגבר בכל כחו עליהם וצועק בקול מר אבי הושיעני, והקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן של ישראל, אז נפתחין כל המחיצות והפתחים, וגורם תיקון הראוי, להעלות הניצוצות הקדושים, ופועל ישועות:
(שפת אמת בערזאן פ' וארא).
The fact that a person experiences foreign and confusing thoughts during prayer is actually a good sign. We can explain this by way of example. A human king surrounds himself with numerous walls and guards so that no one can approach him. Sometimes a person wants to present the king with a request, and the guards sense that it will be bad for them. If they are sure that he is an unimportant person, and that the king will certainly not heed him or fulfill his request, they let him through; for what difference does it make? However, if he is one of the king’s important ministers, the guards do all they can to prevent him. They do not want him to see the king, for they know that it will be bad for them, as the king will heed his words.2In this case, the gate-keepers represent the forces of illusion that keep people from recognizing and drawing close to G-d. These manifest themselves in the consciousness as the distracting thoughts and desires that arise during prayer. These forces (and thoughts) are only enlivened by a spark of holiness that is exiled among them. The Tzaddik (the minister) wants to redeem this spark, and bring it to the King, thereby robbing them of their power, and negating them. Thus, they opposed his entry into the palace.
The same applies to prayer, which is attachment [to G-d] in order to uplift all the holy sparks from the side of evil, and from all the low things. This is bad for them. But if a simple person approaches G-d – whose prayers are anyway not so good, and make no impression – they leave him alone, and do not confuse him too much. Not so, a G-d-fearing person, whose prayers bear fruit below and in their supernal root. The side of evil does everything it can to disturb him with foreign thoughts. If a person is wise enough to realize this, he will strive with all his might and cry out in a bitter voice, “Father, save me!” Then, the Holy One, who longs for the prayers of Israel, will open all doors for him, and bring about a proper rectification, uplifting the holy sparks and bringing the redemption.
Sefas Emes (from R. Meshulam Feivush of Barzan), Va’erah