אדר 1

בו ידובר הענין מהות החודש וצירוף השם הנכבד המאיר בו. ומזלו וענינים המבוארים בס' יצירה:
צירוף שם הנכבד המאיר בחודש הזה ההי"ו ויוצא מפסוק מס"ת עיר"ה ולשרק"ה בנ"י אתונ"ו ואי"ה ידובר בזה כמה ענינים כיד ה' הטוב' עלינו:

And magic can not rule over someone born in the second Adar (Rabbenu Ephraim on the Torah, cited by the great Rabbi Chida [Chaim David Azulai] in the book, Devash LeFi). And it appears to me that this is because magic is done according to the order of the constellations at a certain time and a certain day with unusual acts; but this month has no constellation (mazal), since it is added to the twelve. And I heard in passing that the decree of Haman was on a second Adar; and so is it found in the books of the earlier ones. And what appears correct to me in this is that the wicked Haman was surely a great magician - and see about this in the writings of the Ari, may his memory be blessed. And you should know that he was in the aspect of the primordial serpent (nachash), he was a diviner (menachesh) and a magician; and so too with all Amalekites. But behold, God, may He be blessed, reversed his plan, with that which He acted and made the lot fall out on the month of second Adar, when there is no constellation. So magic does not rule over it. And it is also mentioned above concerning the towering heights that there is no constellation (mazal) with the Jewish people, since they are above the constellations. And this will be explained, God willing, later on on the verse, "Hence they called these days Purim (Lots) because of the lot" (Esther 9:26). And with this you will find a good reason why they established the reading of the Scroll [of Esther] specifically in the second Adar (and not the first).

בספר יציר' המליך אות ק' בשחוק וקשר לו כתר וכו' וצר בו דגים בעולם. ואדר בשנה וטחול בנפש זו"נ ע"כ הנה אות ה' בו צר היוצר בראשית חודש ניסן והנה כל האותיות שבאל"ף בי"ת הם גולם אחד חוץ אות ה' ואות ק' שהם בחדשי אדר ניסן הם חדשי הנסים נסתרים וגלוים ויתבאר אי"ה:

בזוהר תרומה דף קמ"ח ע"ב) אשת חיל ההוא רשימא מאת דילה הוא אור ה' והכי איתחזי לה אשת זנונים ההוא רשימא ואת דילה איהו כההוא גוונא ולא איתקן למהוי הכי ואת דילה ק' את דילה איתתקנא בתיקונ' דאת ה' כגוונא דקופ"א אצל בני נשא דאזלא בתר ב"נ ולא אתתקן למעבד הכי עכ"ל הנה תתבונן לפ"ז מלכות שמים מלכותא קדישא לרמז באת ה' ומלכותא דסט"א נרמזת באות ק' וכל המוסיף גורע הנה יתיר' מספר ק' על מספר ה' צ"ה מזה תתבונן מ"ש במגילה אחר הדברים האלה גדל המל"ך אחשורוש את המ"ן וכו' במנין מספרו צ"ה להגביר א"ע על מלכו"ת שמים ועל ישראל בני מלכי"ם וע"י הקדמ' זו יתבאר אי"ה כמה ענינים והנה אות ק' היא המולכ"ת באד"ר ואות ה' בניסן וכמו שנתגבר' מלכות שמים בחודש ניסן ברשימא ואות דילה אות ה' כן רצתה מלכותא חייבתא להתגבר בחודש אד"ר ברשימא ואת דילה אות ק' (כקוף בפני אדם) עי"ז גדל המלך את המ"ן הוא מספר הנוסף והנ' יד על כ"ס י"ה (בגימ' צ"ה) מלחמ' לי"י בעמלק וימח' את שמו מתחת השמים ויכונן כס"א דו"ד ב"ב אמן ויתבאר אי"ה:

בסודי רזי (הובא במג"ע מלאך של חודש אד"ר שמו אברכיא"ל ויש תחתיו כ"ה מלאכים כולם שמותיהם מורים לטובה ע"כ נ"ל המלאך הזה בגי' סד"ר דבאד"ר התחילו נסים נסתרים מלובשים בטבע שהיא הנהג' מסודרת מששת ימי בראשית משא"כ נסים נגלים בשידוד המערכה הוא נס לשעתה בגזירת ית"ש לשנות הסד"ר לחיבת בניו:

והנה שם המלאך אברכיא"ל יש לי לומר ע"פ מה שישנו מדרש פליאה ששאל' אסת"ר מפני מה נתחייבו שונאיהם של ישראל כלי' והשיבו לה מן השמים מפני שנעשו ישראל מ"ך ור"ש מיד פתח' אסתר ואמר' אלי אלי למה עזבתני ע"כ. וכתבו בשם מהר"ש מאסטרפאלייע הקדוש זצולל"ה הי"ד בפרוש זה המדר' להיות דבכל מלאך אותיו' משמות הקודש אשר בו הן הם חיותו הנמשך אלי' מחיי כל החיים ב"ה וכשמסתלק ח"ו ממנו אותיות השמות נשאר בלי תנוע' וחיות והנה מיכאל הוא אפטרופסא רבא דישראל הוא הממליץ טוב בעדינו בכל זמן ועידן בכח אותיות השם אשר בו היינו אותיות אלי ואם ח"ו גורמים העונות ואינם פועלים בו אותיות אל"י נשאר מ"ך וכן עם הקודש ישרא"ל בעצמם דומים למלאכי השרת חיותם והתגברותם ע"י אותיות השמות המאירים בהם היינו ג"כ אותיות אלי וח"ו כשגורמים העונות אינה פועלים בהם אותיות אלי ונשארים ר"ש. וזהו שהשיבו לאסת"ר מפני שנעשו מ"ך ור"ש שנחסרו אותיות אל"י ממיכא"ל אפטרופסא דישראל ונשאר מ"ך וכן מישרא"ל ונשארו ר"ש זהו שפתח' אסתר אלי אלי למה עזבתני וע"י תפלת' חזרו אותיות אל"י למיכא"ל ואותיות אל"י לישרא"ל עכ"ד ולפ"ז תמצא טע"ם לקריאת שם המלאך של החודש הזה שבו נעש' הנ"ס אברכיא"ל אותיו' אברך אל"י אבר"ך מלשון המבריך את האילן הבן הדבר:

מ"ך ר"ש בגימ' תק"ס. ה"ס מנצפ"ך כפילים ב"פ מנצפ"ך בגימטריא תק"ס סוד הגבורות (כדכתיב בגבריא"ל אשר קס"ת הסופר במתניו) אשר נתגברו אז בעונותינו הרבים בהסתלקות אל"י אל"י סוד החסדים. לזה תמצא בכתבי מרן האריז"ל אשר המן הרשע עם זרש אשתו עם חכמי"ו ואוהביו היו יונקים מן שמרי הגבורות דמנצפ"ך היינו המן מן מ"נ דמנצפ"ך וזר"ש אשתו מן צ' וחכמיו מן פ"ך והנה אסתר אשר התפלל' אל"י אל"י לעורר החסדי' תיכף בו ביום נתמתקו הדינים והי' תיכף מפלת המ"ן עם הנלוים אליו:

חסדי י"י כי לא תמנו היינו חסדי י"י ב"פ אל"י בגימ' חסדי עי"ז לא תמנו שהוחזרו החסדים ונמתקו הגבורות והוא הנרמז ג"כ ברמז אמרת"י אעל' בתמ"ר בגימטריא ישראל עם אפוטרופס שלהן מיכאל כשהן בשלימות אזי ודאי יש לישראל עלי' על כל גויי הארץ ועוד נדבר מזה אי"ה:

בגמרא ריש פ"ב דמסכת יו"ט הרוצ' שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר שנאמר אדיר במרום י"י ע"כ. כל הרוא' משתומ' על המרא' ויבין שדברי חז"ל המה רמיזא דחכמתא (ועיין בדרושי חנוכ"ה פירשנו בארוכ') וכעת נדבר בקיצור דהנ' בניס"ן נתגלו נסי"ם נגלים לבאי עולם ונתגל' לכל כי הש"י משדד המערכ' כוכבי השמי' וכסיליהן אבל הנהג' הטבע איך הש"י מנהיגן בחפצו ורצונו בהשגחתו על כל פרט ופרט הכל בהשגח' נפלא' לא נתאמת עדיין לכל באי עולם לאותן שאינן מבני בנים של תור' והיו סוברין שהש"י מסר עולמו לטבעיים המה הככבים ומזלות ועל ידן מתנהגת ההנהג' הטבעיית כפי שפיטת המזלות לכל זמן. זולת כשעולה ברצונו ית"ש לשדדם בנס והנה בהגיע תור וזמן הנס שנעש' לישראל בחדש אד"ר שהיה הנס טבעיי בלא שידוד המערכ' ואעפ"כ נתוודע לכל באי עולם כי יד י"י עשת' זאת ולא נסתפק שום בן אדם לומר שהי' הענין הזה במקר' בזולת השגחת משגיח (כאשר הארכנו בהסברת הענין הזה בדרושי חנוכ' ועוד יתבאר להלן בעזה"י) אזי אז נתוודע לכל שגם הנהגת הטבע הוא הכל בהשגח' נפלא' מאת המשגיח ב"ה וב"ש ממילא כל עסקי העול' וכל ענייניו שקונ' האדם עושר ונכסים הכל הוא בהשגחת המשגיח ולא יוסיף ולא יגרע האד' ברוב השתדלו' וחריצו' ולא יאמר האדם כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה רק ידע עם לבבו כי הש"י המשגיח וכל יכול הוא הנותן לו כח לעשות חיל הגם שמשתדל האדם בטבע במסחר ומו"מ. השגחתו ית"ש הי' בענייני הטבע ההוא ליתן לו כח ואומן להשתכר ההון ועושר כענין שנרא' בעליל בנס דחדש אדר שהי' בטבע עכ"ז הכירו וידעו כל באי עולם שהוא בהשגח' נפלא'. ובאם יאמר האדם כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה הנה לא יתקיימו נכסיו וזהו שרמזו חז"ל הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר היינו יתקע בהן הענין הנרצ' באד"ר שהי' נס מופלג בטבע להתוודע ולהגלות שהכל בהשגח' נפלא' גם כל העניני' הנעשה בטבע הבן כי קצרתי:

ונ"ל לרמז עוד הרוצ' שיתקיימו נכסיו יטע בהן אד"ר דהנ' ידוע מכתבי מרן האריז"ל בענין ראש"י חדשי"ם. שכל החדשים הן בבחי' איברי הרא"ש. אד"ר ה"ס החוט"ם בשיעור קומת הראש והנ' בחוטם הוא חוש הרי"ח ע"כ תרא' ב' הגואלים אשר נעש' הנס באדר על ידן נק' שמם בשם הבשמים המהנין לחוש הריח דהיינו מרדכי נרמז במר דרור דמתרגמינן מר"י דכ"י כמשארז"ל. אסתר נק' הדס"ה הבן ע"כ נאמר במרדכ"י ויצעק צעקה וכו' ולא נאמר מה אמר. אך הוא מפני שהקול יפה לבשמי' ויתבאר אי"ה להלן ביתר שאת.

והנה תראה כל החושים נזכרין אצל חטא אדה"ר כי כולן השתמשו שם בחטאו ותרא האשה וכו' חוש הראיי' ותקח מפריו חוש המישוש ותאכל חוש הטעם וישמעו חוש השמע אבל חוש הריח לא נזכר שם. והנה נרא' מזה אשר חוש הריח לא נפגם כ"כ כאינך החושים כי לא נשתמשו בו אז. ע"כ תמצא עד היום חוש הריח רוחניי הנשמה נהנית ממנו ולא הגוף:

ובזה יונח לנו מאי דמיבעיא לן בגמ' מנין שמברכין על הריח דכתיב כל הנשמ' תהלל איזהו דבר שהנשמ' נהנית ממנו ולא הגוף זה הריח ע"כ. והנ' הוא לפלא בעיני דהרי סתמא אמרו חז"ל אסור ליהנות מן העה"ז בלא ברכ' ואסקו שם זאת בסברא ואסמכו אקראי לי"י הארץ ומלוא' (קוד' ברכ') והארץ נתן לבני אדם (לאחר ברכ') וא"כ למה נצטרך לימוד על ברכת הנאת הרי"ח. ואדרבא דבר שאין מברכין עליו צריכין אנן להתבונן מה נשתנ' כגון הא דהקשו האחרונים למה אין מברכין על שמיעת קול זמר וכיוצא וג"כ הקשו למה אין מברכין על הנאת המשגל אבל הוא לדעתי דידוע ענין הברכ"ה הוא לברר הטוב מן הרע שנתערבו בחטא אדה"ר בעץ הדעת טוב ורע. והנה כל החושים נזכרו שם והנ' יש בכולן סוד הבירור ואסבר לך הענין באכיל' (וממנו תקיש אל השאר) המאכל המוגשם אשר האדם אוכל הנ' הטוב והמובחר והיפ' נברר ונעש' דם באדם להוסיף לו חייתו והרע נדח' לחוץ. והנ' חוש הריח לא נפגם כ"כ כנ"ל א"כ לפי הדומ' והנראה אין מן הצורך בו לבירור וכן תמצא שאין בו הפרד' ובירור בגוף בעסק הנאתו. וע"כ הוא דבר שהנשמה נהנית בו המקוימת לעד ולא הגוף נפסד. וכיון שכפי הדומ' א"צ הנא' זו לבירור סד"א שא"צ לברך ע"כ צריכין לימוד בפ"ע שנצטרך לברך. והטעם נרא' כי בהדי הוצא וכו' ועוד כיון שהבוש' ההוא הוא דבר מוגשם בעה"ז עולם העשי' צריכין לבירו' וע"כ צריכין לברך ודי בזה. ועכ"פ יצא לנו אשר חוש הריח לא נפגם כ"כ בחטא אדה"ר ע"כ משיח צדקינו שיתגלה ב"ב נאמר בו פעולת חוש הרי"ח והריח"ו ביראת י"י הוא פעולת החוטם שהוא פעולת הנשמ' הקיימ' לעד ותתבונן בזה ג"כ טעם לבשמי' במוצאי שבת. הוא לפי הנ"ל בענין סעודת מוצאי שבת נק' הלויי"ת מלכ"ה שאמרו הראשונים שמזאת הסעודה נהנית העצם לוז שיש לו כח הקיום שלא נהנה מעץ הדעת בע"ש ומעת' תבין הרמז הרוצ' שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר שהוא בחי' החוטם אשר בו חוש הריח שהוא פעולת הנשמ' דבר המתקיים ולא פעולת הגוף הבן הדבר הנה קצרתי בכאן ובמ"א אי"ה יבואר בארוכ':

אין הכשפים שולטים במי שנולד באדר שני (רבינו אפרי' על התור' הביאו הרב הגדול החיד"א בס' דב"ש לפ"י) ונ"ל להיות שהכשפים נעשים ע"פ סדרי המזלות בשע' פלונית וביום פלוני ובמעשי' משונים והחדש הזה אין לו מזל כיון שהוא ניסף על הי"ב ולשמע אוזן שמעתי שגזירת המן היתה על חודש אדר שני וכן נמצא בספרי הקדמונים ונ"ל בזה. דהנה המן הרשע הי' מכשף גדול. ועיין בכתבי האריז"ל ותדע שהיה מבחי' נח"ש הקדמוני מנחש ומכשף. וכל כל העמלקים. והנה הש"י הפר עצתו. במה שפעל ועשה שנפל לו הפור על חדש אדר שני שאין בו מזל. ואין שולט בו כישוף וג"כ נזכר למעלה בגבהי מרומים שאין מזל לישראל כי הם למעל' מן המזלות ויבואר אי"ה להלן בפסוק ע"כ קראו לימים האלה פורי"ם ע"ש הפו"ר ובזה תמצא טוב טעם למה קבעו קריאת המגיל' באדר שני דייקא: