אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלהיכם (דברים כט, ט). ובו יבואר הגמרא (ר"ה לד:) אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם אמרו לפני זכרונות כדי שתעלה זכרוניכם לפני לטובה. כי הכלל, הוא הבורא ברוך הוא דרכו להיטיב ובפרט לישראל וזה רצונו כשמשפיע טובות וברכות לישראל עמו וחס ושלום כשישראל אינם ראוים להשפיע עליהם טובות אין זה רצון הבורא ברוך הוא אדרבא רצון הבורא ותענוגו כשמשפיע טובות על ישראל והם ראוים להשפיע עליהם כל הטובות והברכות וחס ושלום להיפך אין זה רצון הבורא. והכלל הוא, דבר אשר הרצון רוצה בזה הבחינה הזאת נקרא פנים ואשר אין הרצון רוצה בזה נקרא אחור. וזהו הרמז בגמרא אמרו לפני מלכיות שמה שתמליכו אותי יהיה בבחינת פנים. וזהו אמרו לפני זכרונות, והזכירה תהיה לפני בבחינות פנים ולא בבחינת אחור ועל ידי זה כדי שתעלה זכרוניכם לפני לטובה, כי בזה שאני משפיע טובות רצוני בזה להשפיע עליכם טובות כדי שתהיו בבחינת פנים. וזהו כדי שתעלה זכרוניכם לפני, בחינות פנים לטובה שרצוני בזה על הטוב להשפיע. וזהו הרמז בפסוק אתם נצבים היום כולכם לפני ה', אתם היום לפני ה' בבחינות פנים. וזהו אלהיכם, כי המדה המשפיע טובות לישראל המדה הזאת נקרא אלהיכם, כלומר בזה שאתם נצבים היום לפני ה' בבחינת פנים על ידי זה יושפע עליכם כל הטובות הנרמז במלת אלהיכם כנ"ל, כי מלת פנים הוא מלשון פונה ובה טובות השם יתברך שרוצה לפנות לעמו ישראל לטובה אבל בהרעה אין רוצה השם יתברך נקרא אחור שאין השם יתברך פונה לזה:
Deuteronomy 29,9., “All of you are standing assembled this day in the presence of the Lord your G’d;” the paragraph commencing here with “in the presence etc.,” appears to contain unnecessary words. [Our author refers especially to the words: “in the presence of the Lord your G’d,” seeing that when Moses addressed the people in the name of the Lord during their stay in the desert they had always been “in the presence” of the Lord. Ed.] It helps us understand a statement in Rosh Hashanah 34, according to which the blowing of the shofar as well as the recital of certain benedictions in the prayer service are mandatory on New Year’s Day and on Yom Kippur, (Jubilee year) as opposed to other occasions, such as public fast days decreed by the Rabbis. This is based on G’d having requested that on these days we proclaim Him as 1) King, 2) as the One Who remembers all that has occurred in history, every individual’s thoughts, words and deeds, and 3) has promised that by doing so through blowing the shofar, this will beneficially effect how we are going to be judged on these days. [Most of you are aware that the Mussaph amidah on New’ Year’s day includes 10 verses from Scripture referring to these three elements, malchiyot, zichronot, shofarot, that distinguish this Day. Ed.] As we have repeated on many occasions, G’d is interested in the dispensing of His largesse to mankind, and especially us, His people; the word פנים, usually translated as “face, or presence,” alludes to G’d being in a benevolent frame of mind vis a vis mankind or His people, whereas the word אחור, usually translated as “rear, or backward,” allude to times when G’d is angry at mankind or, G’d forbid, His people. By addressing the whole nation as “standing” לפני (from פנים) before the Lord when He is in benevolent frame of mind, Moses hints that the reason that G’d is in such a frame of mind is because He is not only G’d, but “your G’d,” i.e. you have related to Him as your Patron. The author adds another nuance of the word פנים, tracing it to the root פנה, to turn, change direction. G’d is looking for a reason to aim His largesse in your direction. [Seeing that in verse 17 the Torah uses the word פנה also negatively, i.e. as turning away from G’d, when it writes: אשר לבבו פונה היום מעם ה' אלוקינו, “whose heart turns away from being with the Lord our G’d,” and we do not find the word אחור in that context, it is difficult to accept the author’s definition of פנים ואחור. Ed.]
אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלהיכם (דברים כט, ט). ובו יבואר הגמרא (ר"ה לד:) אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם אמרו לפני זכרונות כדי שתעלה זכרוניכם לפני לטובה. כי הכלל, הוא הבורא ברוך הוא דרכו להיטיב ובפרט לישראל וזה רצונו כשמשפיע טובות וברכות לישראל עמו וחס ושלום כשישראל אינם ראוים להשפיע עליהם טובות אין זה רצון הבורא ברוך הוא אדרבא רצון הבורא ותענוגו כשמשפיע טובות על ישראל והם ראוים להשפיע עליהם כל הטובות והברכות וחס ושלום להיפך אין זה רצון הבורא. והכלל הוא, דבר אשר הרצון רוצה בזה הבחינה הזאת נקרא פנים ואשר אין הרצון רוצה בזה נקרא אחור. וזהו הרמז בגמרא אמרו לפני מלכיות שמה שתמליכו אותי יהיה בבחינת פנים. וזהו אמרו לפני זכרונות, והזכירה תהיה לפני בבחינות פנים ולא בבחינת אחור ועל ידי זה כדי שתעלה זכרוניכם לפני לטובה, כי בזה שאני משפיע טובות רצוני בזה להשפיע עליכם טובות כדי שתהיו בבחינת פנים. וזהו כדי שתעלה זכרוניכם לפני, בחינות פנים לטובה שרצוני בזה על הטוב להשפיע. וזהו הרמז בפסוק אתם נצבים היום כולכם לפני ה', אתם היום לפני ה' בבחינות פנים. וזהו אלהיכם, כי המדה המשפיע טובות לישראל המדה הזאת נקרא אלהיכם, כלומר בזה שאתם נצבים היום לפני ה' בבחינת פנים על ידי זה יושפע עליכם כל הטובות הנרמז במלת אלהיכם כנ"ל, כי מלת פנים הוא מלשון פונה ובה טובות השם יתברך שרוצה לפנות לעמו ישראל לטובה אבל בהרעה אין רוצה השם יתברך נקרא אחור שאין השם יתברך פונה לזה:
Deuteronomy 29,9., “All of you are standing assembled this day in the presence of the Lord your G’d;” the paragraph commencing here with “in the presence etc.,” appears to contain unnecessary words. [Our author refers especially to the words: “in the presence of the Lord your G’d,” seeing that when Moses addressed the people in the name of the Lord during their stay in the desert they had always been “in the presence” of the Lord. Ed.] It helps us understand a statement in Rosh Hashanah 34, according to which the blowing of the shofar as well as the recital of certain benedictions in the prayer service are mandatory on New Year’s Day and on Yom Kippur, (Jubilee year) as opposed to other occasions, such as public fast days decreed by the Rabbis. This is based on G’d having requested that on these days we proclaim Him as 1) King, 2) as the One Who remembers all that has occurred in history, every individual’s thoughts, words and deeds, and 3) has promised that by doing so through blowing the shofar, this will beneficially effect how we are going to be judged on these days. [Most of you are aware that the Mussaph amidah on New’ Year’s day includes 10 verses from Scripture referring to these three elements, malchiyot, zichronot, shofarot, that distinguish this Day. Ed.]
As we have repeated on many occasions, G’d is interested in the dispensing of His largesse to mankind, and especially us, His people; the word פנים, usually translated as “face, or presence,” alludes to G’d being in a benevolent frame of mind vis a vis mankind or His people, whereas the word אחור, usually translated as “rear, or backward,” allude to times when G’d is angry at mankind or, G’d forbid, His people.
By addressing the whole nation as “standing” לפני (from פנים) before the Lord when He is in benevolent frame of mind, Moses hints that the reason that G’d is in such a frame of mind is because He is not only G’d, but “your G’d,” i.e. you have related to Him as your Patron. The author adds another nuance of the word פנים, tracing it to the root פנה, to turn, change direction. G’d is looking for a reason to aim His largesse in your direction.
[Seeing that in verse 17 the Torah uses the word פנה also negatively, i.e. as turning away from G’d, when it writes: אשר לבבו פונה היום מעם ה' אלוקינו, “whose heart turns away from being with the Lord our G’d,” and we do not find the word אחור in that context, it is difficult to accept the author’s definition of פנים ואחור. Ed.]