במדרש צדקתך כו' משל צדיקים בדירתן כו' רשעים במחשך מעשיהם כו'. אא"ז מו"ר ז"ל אמר כי כל העולם הזה רק משל כו'. ואמת כי כפי התנהגות המשל נמשך הנמשל. ובוודאי כפי מה שיודע האדם שחיות הכל מהשי"ת ומבקש תמיד אל התגלות כבודו ית' בכל דבר. כמו כן נתגלה לו. וכן לרשעים חסרי אמונה נסתר מהם באמת כמ"ש וימנע מרשעים כו' וכתיב יחזק במעוזי יעשה שלום כו' שלום יעשה לי פי' שממשיך שלימות לכל דבר מחי החיים. ועי"ז יכול להיות עלי' לכל דבר להשי"ת. וזהו ב' השלימות הנ"ל. המשכת החיות לפרט ועליות הפרטים לכלל החיות כנ"ל. ובוודאי בריאת האדם הי' להמשיך חיותו ית' וקדושה לכל הפרטים. וז"ש הזמן שנה וחודש והמקום. אף שהתורה למעלה מהזמן מ"מ עיקר רצונו יתברך להמשיך הכל להתורה על ידי עבודת האדם. וכן המנין שנמנו כל איש מישראל על מקומו. שנראה מזה שיש לכל איש ישראל דבר מיוחד לעשות להשי"ת. ועל שם זה נברא. ולכך נראה שנכתב המנין בתורה. להודיע שיש לכל אדם שייכות במעשיו עד השי"ת. שהרי נכתב במנין כל איש ישראל. וגם אנחנו כן כל דור לפי מקומו. וכפי מה שמאמין האדם איך מעשיו בפרט מגיעין עד השי"ת. כן זוכה לראות ולהכיר מקומו. וכתיב ויעשו בני ישראל כו' כן עשו י"ל ג"כ אף שהי' בעיניהם דבר רחוק איך שיזכו להיות נמנה כל אחד בפרט כנ"ל. רק ע"י אמונה הגיעו לזה כנ"ל:
The Chidushei Harim explained the Midrash (Bamidbar Rabbah 1:1) that this world is only a parable. The way the parable plays out determines the nimshal (the deeper truth). If a person is aware that all existence comes from Hashem and strives to reveal Hashem’s honor in everything, this awareness and effort will be reciprocated with divine revelation. Conversely, this concept remains hidden from the wicked, who lack emuna (faith), as it says, “Their light is withheld from the wicked” (Iyov 38:15). The verse “If he holds onto my fortress, they would make peace for me; they will make peace for me” (Yeshaya 27:5) implies that drawing life force from the source of life into every action allows for the elevation of everything to Hashem. This dual process—drawing down life force and elevating individual things to the source of life—represents the double expression of peace/perfection. Humanity’s creation serves the purpose of bringing Hashem’s life force and holiness into all aspects of existence. Though the Torah is above time, Hashem’s will is for man to uplift everything to the Torah through his actions. This is reflected in the concept of time (years and months) and place, as well as the detailed counting of Bnei Yisrael, which underscores each person’s unique role in serving Hashem. The counting in the Torah signifies that each individual has a specific task to perform for Hashem, which is the reason for their creation. This teaches that every person’s actions have a direct connection to Hashem. Each generation has its unique role, and as much as a person believes that their actions reach Hashem, they will merit to see and recognize their place. When Bnei Yisrael were counted, it may have seemed difficult for them to understand how each individual could be significant enough to be counted. However, through their emuna, they reached this understanding. The verse “And Bnei Yisrael did as they were commanded” signifies their acceptance and fulfillment of their unique roles, despite the initial difficulty in comprehending their individual significance.
3
ובמדרש בני לוי שקירבו עצמם לי. אא"ז מו"ר ז"ל הגיד כי וודאי הי' גם בכל ישראל שלא חטאו. רק לקרב ולומר שהוא לה' זה לא הי' רק לשבט לוי כו'. כי באמת בכל אדם יש נקודה אמיתית ורצון אמת להשי"ת ורק שנכסה ונסתר ברצונות אחרים וע"ז כל היגיעה לבוא לאמיתות הרצון כנ"ל. וכ"כ מהר"ל כי כל האדם נברא להוציא שלימותו מכח אל הפועל. וזה יגעתי ומצאתי הוא למצוא החיות בעצמותו שאין חסר לאדם כלל ויש בכל איש ישראל קדושה לאין שיעור רק להסיר הקליפות הסובבין ומכסין האמת. ובמדרש מי שממעט כבוד שמים ומרבה כבוד עצמו כבוד שמים במקומו וכבודו מתמעט. וקשה מה נקרא ממעט כבוד שמים. רק הרצון להמשיך כבוד שמים לכבוד עצמו כי ממעט כבוד עצמו הוא כבוד שמים ונמצא ע"י כבודו מרבה כבוד שמים. וכן להיפוך מה שעומד במקומו נק' ממעט כבוד שמים כנ"ל כי האדם צריך להמשיך בתוכו כבוד שמים כנ"ל:
The Midrash (Bamidbar Rabbah 1:12) explains that the tribe of Levi was chosen because Hashem says, "Whoever chooses Me, I choose them." The Chidushei Harim elaborates that although many individuals from other tribes did not sin with the Golden Calf, the unique commitment and willingness to fully dedicate oneself to Hashem was found only in the tribe of Levi. Every person has an inner point of truth and a genuine desire to draw close to Hashem. However, this truth is often concealed by other desires. The essential work and effort are to uncover and reveal this inner truth. The Maharal (Derech Chaim 2:48) teaches that every person is created to bring their potential perfection into reality. This is echoed in the Gemara (Megillah 6b), which states, "If one says, 'I toiled and I found,' believe him." This refers to discovering one's inner life force, which is inherently complete and abundant, but requires effort to remove the coverings that obscure the truth. The Midrash (Bamidbar Rabbah 1:20) explains that one who reduces the honor of Hashem and increases his own honor will find that Hashem's glory remains unchanged, but his own honor will diminish. This seems difficult to understand because Hashem's honor is untouchable. The explanation is that when one seeks to draw Hashem's honor towards themselves, they are, in effect, reducing Hashem's honor. Conversely, by minimizing one's own honor, one inherently glorifies Hashem. Thus, failing to draw Hashem's honor into oneself is considered a reduction of His glory, as one's duty is to internalize and reflect Hashem's honor. This teaching underscores the importance of humility and the continual effort to reveal the divine within oneself. By doing so, one not only elevates their own spiritual standing but also enhances the honor of Hashem in the world.
4
ר"מ אומר כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה. פי' כי התורה חיות הכל כמ"ש באוריי' ברא קוב"ה עלמא רק נתלבש אור התורה בכל הבריאה. ונמצא כל הבריאה שם של התורה כענין ה' אחד ושמו אחד. ולכך העוסק בתורה לשמה פי' להמשיך אור וחיות התורה לכל דבר. עי"ז התורה מאירה לו בכל דבר ויכול לראות ולהכיר אור התורה שיש בכל דבר. וזוכה לדברים הרבה כי הקדושה א' ודברי עוה"ז מרובים וע"י כח התורה יוכל אדם לחבר כל הדברים אל הכלל שהוא התורה כנ"ל:
Rebi Meir said, “Whoever toils in Torah for its sake, merits many things” (Avot 6:1). The explanation is that the Torah is the life force of everything. As it says in the Zohar (1:5), “With the Torah Hashem created the world.” However, the light of Torah is clothed in every part of this world. This means that the entire world is essentially expressions of the Torah, as it says, “Hashem is One and His name is One.” Everything is permeated by the oneness of Hashem, for everything is made and exists from the Torah. Therefore, when one toils in Torah for its own sake, it means drawing the light and life of the Torah into everything. Through this, the Torah illuminates every aspect of one's life, allowing one to see and recognize the Torah in everything. The phrase “He merits many things” signifies that while holiness is singular, the world is made up of many parts. Through the power of Torah, one can connect all these parts to the central principle, which is the Torah. This enables the experience of oneness and the recognition of the divine unity in all aspects of life.
תרל"ב
5632
במדרש צדקתך כו' משל צדיקים בדירתן כו' רשעים במחשך מעשיהם כו'. אא"ז מו"ר ז"ל אמר כי כל העולם הזה רק משל כו'. ואמת כי כפי התנהגות המשל נמשך הנמשל. ובוודאי כפי מה שיודע האדם שחיות הכל מהשי"ת ומבקש תמיד אל התגלות כבודו ית' בכל דבר. כמו כן נתגלה לו. וכן לרשעים חסרי אמונה נסתר מהם באמת כמ"ש וימנע מרשעים כו' וכתיב יחזק במעוזי יעשה שלום כו' שלום יעשה לי פי' שממשיך שלימות לכל דבר מחי החיים. ועי"ז יכול להיות עלי' לכל דבר להשי"ת. וזהו ב' השלימות הנ"ל. המשכת החיות לפרט ועליות הפרטים לכלל החיות כנ"ל. ובוודאי בריאת האדם הי' להמשיך חיותו ית' וקדושה לכל הפרטים. וז"ש הזמן שנה וחודש והמקום. אף שהתורה למעלה מהזמן מ"מ עיקר רצונו יתברך להמשיך הכל להתורה על ידי עבודת האדם. וכן המנין שנמנו כל איש מישראל על מקומו. שנראה מזה שיש לכל איש ישראל דבר מיוחד לעשות להשי"ת. ועל שם זה נברא. ולכך נראה שנכתב המנין בתורה. להודיע שיש לכל אדם שייכות במעשיו עד השי"ת. שהרי נכתב במנין כל איש ישראל. וגם אנחנו כן כל דור לפי מקומו. וכפי מה שמאמין האדם איך מעשיו בפרט מגיעין עד השי"ת. כן זוכה לראות ולהכיר מקומו. וכתיב ויעשו בני ישראל כו' כן עשו י"ל ג"כ אף שהי' בעיניהם דבר רחוק איך שיזכו להיות נמנה כל אחד בפרט כנ"ל. רק ע"י אמונה הגיעו לזה כנ"ל:
The Chidushei Harim explained the Midrash (Bamidbar Rabbah 1:1) that this world is only a parable. The way the parable plays out determines the nimshal (the deeper truth). If a person is aware that all existence comes from Hashem and strives to reveal Hashem’s honor in everything, this awareness and effort will be reciprocated with divine revelation. Conversely, this concept remains hidden from the wicked, who lack emuna (faith), as it says, “Their light is withheld from the wicked” (Iyov 38:15).
The verse “If he holds onto my fortress, they would make peace for me; they will make peace for me” (Yeshaya 27:5) implies that drawing life force from the source of life into every action allows for the elevation of everything to Hashem. This dual process—drawing down life force and elevating individual things to the source of life—represents the double expression of peace/perfection.
Humanity’s creation serves the purpose of bringing Hashem’s life force and holiness into all aspects of existence. Though the Torah is above time, Hashem’s will is for man to uplift everything to the Torah through his actions. This is reflected in the concept of time (years and months) and place, as well as the detailed counting of Bnei Yisrael, which underscores each person’s unique role in serving Hashem.
The counting in the Torah signifies that each individual has a specific task to perform for Hashem, which is the reason for their creation. This teaches that every person’s actions have a direct connection to Hashem. Each generation has its unique role, and as much as a person believes that their actions reach Hashem, they will merit to see and recognize their place.
When Bnei Yisrael were counted, it may have seemed difficult for them to understand how each individual could be significant enough to be counted. However, through their emuna, they reached this understanding. The verse “And Bnei Yisrael did as they were commanded” signifies their acceptance and fulfillment of their unique roles, despite the initial difficulty in comprehending their individual significance.
ובמדרש בני לוי שקירבו עצמם לי. אא"ז מו"ר ז"ל הגיד כי וודאי הי' גם בכל ישראל שלא חטאו. רק לקרב ולומר שהוא לה' זה לא הי' רק לשבט לוי כו'. כי באמת בכל אדם יש נקודה אמיתית ורצון אמת להשי"ת ורק שנכסה ונסתר ברצונות אחרים וע"ז כל היגיעה לבוא לאמיתות הרצון כנ"ל. וכ"כ מהר"ל כי כל האדם נברא להוציא שלימותו מכח אל הפועל. וזה יגעתי ומצאתי הוא למצוא החיות בעצמותו שאין חסר לאדם כלל ויש בכל איש ישראל קדושה לאין שיעור רק להסיר הקליפות הסובבין ומכסין האמת. ובמדרש מי שממעט כבוד שמים ומרבה כבוד עצמו כבוד שמים במקומו וכבודו מתמעט. וקשה מה נקרא ממעט כבוד שמים. רק הרצון להמשיך כבוד שמים לכבוד עצמו כי ממעט כבוד עצמו הוא כבוד שמים ונמצא ע"י כבודו מרבה כבוד שמים. וכן להיפוך מה שעומד במקומו נק' ממעט כבוד שמים כנ"ל כי האדם צריך להמשיך בתוכו כבוד שמים כנ"ל:
The Midrash (Bamidbar Rabbah 1:12) explains that the tribe of Levi was chosen because Hashem says, "Whoever chooses Me, I choose them." The Chidushei Harim elaborates that although many individuals from other tribes did not sin with the Golden Calf, the unique commitment and willingness to fully dedicate oneself to Hashem was found only in the tribe of Levi.
Every person has an inner point of truth and a genuine desire to draw close to Hashem. However, this truth is often concealed by other desires. The essential work and effort are to uncover and reveal this inner truth. The Maharal (Derech Chaim 2:48) teaches that every person is created to bring their potential perfection into reality. This is echoed in the Gemara (Megillah 6b), which states, "If one says, 'I toiled and I found,' believe him." This refers to discovering one's inner life force, which is inherently complete and abundant, but requires effort to remove the coverings that obscure the truth.
The Midrash (Bamidbar Rabbah 1:20) explains that one who reduces the honor of Hashem and increases his own honor will find that Hashem's glory remains unchanged, but his own honor will diminish. This seems difficult to understand because Hashem's honor is untouchable. The explanation is that when one seeks to draw Hashem's honor towards themselves, they are, in effect, reducing Hashem's honor. Conversely, by minimizing one's own honor, one inherently glorifies Hashem. Thus, failing to draw Hashem's honor into oneself is considered a reduction of His glory, as one's duty is to internalize and reflect Hashem's honor.
This teaching underscores the importance of humility and the continual effort to reveal the divine within oneself. By doing so, one not only elevates their own spiritual standing but also enhances the honor of Hashem in the world.
ר"מ אומר כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה. פי' כי התורה חיות הכל כמ"ש באוריי' ברא קוב"ה עלמא רק נתלבש אור התורה בכל הבריאה. ונמצא כל הבריאה שם של התורה כענין ה' אחד ושמו אחד. ולכך העוסק בתורה לשמה פי' להמשיך אור וחיות התורה לכל דבר. עי"ז התורה מאירה לו בכל דבר ויכול לראות ולהכיר אור התורה שיש בכל דבר. וזוכה לדברים הרבה כי הקדושה א' ודברי עוה"ז מרובים וע"י כח התורה יוכל אדם לחבר כל הדברים אל הכלל שהוא התורה כנ"ל:
Rebi Meir said, “Whoever toils in Torah for its sake, merits many things” (Avot 6:1). The explanation is that the Torah is the life force of everything. As it says in the Zohar (1:5), “With the Torah Hashem created the world.” However, the light of Torah is clothed in every part of this world.
This means that the entire world is essentially expressions of the Torah, as it says, “Hashem is One and His name is One.” Everything is permeated by the oneness of Hashem, for everything is made and exists from the Torah. Therefore, when one toils in Torah for its own sake, it means drawing the light and life of the Torah into everything. Through this, the Torah illuminates every aspect of one's life, allowing one to see and recognize the Torah in everything.
The phrase “He merits many things” signifies that while holiness is singular, the world is made up of many parts. Through the power of Torah, one can connect all these parts to the central principle, which is the Torah. This enables the experience of oneness and the recognition of the divine unity in all aspects of life.