במדרש נולד מהול צריכין להטיף דם ברית מפני בריתו של אאע"ה המול ימול כו'. כי יש לבנ"י מצד עצם מדרגתם שייכות אל התורה ומצות. לכן קיים אברהם אבינו ע"ה המצות קודם הציוי כי הי' מיוחד להתורה. כמ"ש אברהם גי' רמ"ח. שהיו רמ"ח אבריו בקדושת הרמ"ח מצות כנ"ל. ולכן אף שנולד מהול צריך להמול שנית מצד שכח בנ"י בעשיות המצוה מסייע לעורר קדושת המצוה. וז"ש המול ימול ב' בחי' הנ"ל. וזה ענין מ"ש קדשנו במצותיו וצונו. כי הם ב' דברים גוף ההכנת ציור האדם הישראלי שיש בו קדושה זו לבד הציוי כנ"ל. כמ"ש שהתורה ובנ"י והקב"ה מעידין זה ע"ז. ובמד' לוית כו' הם לראשך המצות מלוין את האדם. פי' שיש לבנ"י החן בשמים מצד שורשם. וכל המצות הם רק לעורר החן שלהם. והבן:
The Midrash explains that even if a baby is born circumcised, we still draw a drop of blood to commemorate Avraham Avinu's covenant. This is hinted at in the Torah with the double expression “Himol yimol,” indicating two types of bris. Although the baby lacks a foreskin, each member of Bnei Yisrael has an intrinsic connection to the Torah and mitzvot, which awaken their inner chein (grace). Avraham fulfilled the Torah even before it was given, as his name’s numerical value equals 248, representing the 248 limbs and positive commandments. Similarly, the baby, despite not having a foreskin, still requires this second form of bris to awaken the mitzvah's holiness. This is the significance of the double expression “himol yimol.” When we say in blessings, “who has sanctified us with his commandments,” it refers to two aspects: the intrinsic holiness within a person and the commandment from Hashem. The Midrash also explains that Bnei Yisrael and Hashem testify about each other. The phrase “they are a crown of pearls (לוית) upon your head” implies that mitzvot accompany a person. This means that in Heaven, Bnei Yisrael have this chein, and it is through performing mitzvot that this chein is awakened.
3
והי' מחניך קדוש בשם מו"ז ז"ל שפי' מחניך על אברי האדם כו'. ה"א מתהלך הוא בחי' רוח קדושה שיש בכל איש ישראל וכפי תיקון הנפש שהוא מלבוש החיצון. כמו כן מתפשט הרוח קדושה שבנפש האדם:
“And your camps will be holy, for Hashem your G-d goes amongst you in the midst of your camps” (Devarim 23:15). The Chidushei Harim explains that the “camps” refer to the limbs of a person. Hashem going amongst the camps refers to the holy spirit within each member of Yisrael. The extent to which one purifies their soul, which is the external layer, allows for the holy spirit of Hashem to spread more fully throughout the person.
4
לא תראה כו' השב תשיבם כו' תאבד ממנו ומצאתה כו'. דהנה חז"ל כתבו כי זכה הצדיק נוטל חלקו וחלק חבירו בג"ע. ומסתמא כן הוא גם בעוה"ז שהרשע בעונותיו מאבד זכיותיו. וכל המעש"ט שעשה הכל נוטל הצדיק. ולכן יש כמה פעמים שהצדיק מוצא סיוע במעשיו הטובים שלא ע"פ עבודתו. והוא שזכה לחלק הרשע. אך האדם צריך להשים לב ע"ז ולחזור החלק לבעליו והי' עמך עד דרוש אחיך כי כששב הרשע בתשובה יחזירנו לו. וכ' השב תשיבם פי' שע"י שהצדיק מרגיש שאין זה ע"פ עבודתו. עי"ז חוזר בתשובה. וע"י התשובה זו מתעורר גם הרשע לבוא להירהור תשובה. כי נמצא שגרמו מעשיו זכות להצדיק ויש לו עי"ז עלי' לטוב. ויוכל להיות כי גם בעוה"ב כשהצדיק בעין טובה שלו רוצה להחזיר החלק לבעליו טוב הוא לשניהם:
“You shall not see the lost article of your brother… rather you shall return it to him, and so you shall do for any lost article that you may find” (Devarim 22:1-3). Our sages explained that if a tzadik merits in the world to come, he will receive his own portion and that of a wicked person who lost his (Chagigah 15a). This principle can also apply in this world, where the wicked may lose their merits through sin, and the tzadik gains those merits. This explains why sometimes a tzadik finds extra help in his good actions beyond his own deeds. However, the Torah commands us to pay attention to this and “return the lost article to the rightful owner.” The pasuk states, “It shall remain with you until your brother demands it back,” meaning that when the wicked repent, the tzadik must return those merits to them. The double expression השב תשיבם (you shall surely return them) teaches that when the tzadik realizes he has gained beyond his effort, he should repent, which in turn inspires the wicked to have thoughts of teshuva. The lost merits of the wicked thus cause the tzadik to repent and elevate himself. Additionally, in the world to come, if the tzadik, with a “good eye,” wishes to return the lost merits to their rightful owner, it can positively affect both the tzadik and the repentant wicked person.
5
לא יבא עמוני כו' ע"ד אשר לא קדמו כו' ואשר שכר עליך כו'. קשה חיבור ב' הטעמים שכיון שרצו לקללם. מה זה לחשוב על שלא יצאו בלחם ומים כו'. וברש"י ז"ל שגדול המחטיאו כו'. וביאור הענין כי בנ"י נבראו לתקן כל הנבראים ולהטות כל האומות ג"כ להקב"ה כמו שיהי' בימות המשיח במהרה בימינו אמן. ולכן כל האומות צריכין לבקש איזה קירבות לבנ"י. ומצד עצם שלהם הם מתנגדים לבנ"י ואיך יוכלו להתדבק בהם. ונאמר באדום כי אחיך הוא ובמצרי גר היית בארצו וכ"ז לבקש להם צד התקרבות ועמון ומואב אם היו מקדימין בלחם ומים. פי' שהיו מבטלים עצמם לבנ"י. הי' להם מצד זה קצת אחיזה. וכיון שלא קידמו הרגישו כי אין להם שום התדבקות וממילא הוצרכו לבקש עצות לאבד ח"ו בנ"י. וממילא גרמו קילקול לבנ"י כי בנ"י הם עיקר הבריאה ולכן בגודל רשעתם מרגישין גם בנ"י. ואף שכל האומות רשעים הם. רק מצד שנמצא בכולם קצת ביטול לבנ"י ואינם מתנגדים מכל וכל ולכן דור שלישי יבא להם כו'. ממילא אין יכולין להרע במעשיהם לבנ"י. אך הם שאין להם התקרבות כלל מצד זה יכולין להחטיא אותנו כנ"ל. ולכן כל הטעמים עולין בגדר א' כנ"ל:
“An Ammonite and Moabite cannot marry into our nation, for they did not come out to greet you with bread and water, and they hired Bilam to curse you” (Devarim 23:4-5). The connection between these two reasons is difficult to understand: if they tried to curse us, what is the significance of not greeting us with bread and water? Rashi (23:9) explains that one who causes another to sin is worse than killing him. The mission of Bnei Yisrael is to repair and bring all nations closer to Hashem, as will happen in the time of Mashiach. Therefore, every nation must have some connection to Bnei Yisrael. However, their essence is often repulsed by us, requiring special reasons for their connection, like Edom being our brothers or the Egyptians, in whose land we dwelt. Regarding Ammon and Moab, had they come out to greet us with bread and water, it would have shown a level of nullification to Bnei Yisrael, establishing a connection. Since they did not, they demonstrated complete disconnection and sought ways to harm Bnei Yisrael. This immense negativity impacted Bnei Yisrael, who are the primary purpose of creation. While all nations were wicked, those with some nullification to Bnei Yisrael could join after three generations and did not negatively affect us as much. Ammon and Moab, having no connection, could impact us more negatively. Therefore, both reasons given are part of the same idea.
תרל"ה
5635
במדרש נולד מהול צריכין להטיף דם ברית מפני בריתו של אאע"ה המול ימול כו'. כי יש לבנ"י מצד עצם מדרגתם שייכות אל התורה ומצות. לכן קיים אברהם אבינו ע"ה המצות קודם הציוי כי הי' מיוחד להתורה. כמ"ש אברהם גי' רמ"ח. שהיו רמ"ח אבריו בקדושת הרמ"ח מצות כנ"ל. ולכן אף שנולד מהול צריך להמול שנית מצד שכח בנ"י בעשיות המצוה מסייע לעורר קדושת המצוה. וז"ש המול ימול ב' בחי' הנ"ל. וזה ענין מ"ש קדשנו במצותיו וצונו. כי הם ב' דברים גוף ההכנת ציור האדם הישראלי שיש בו קדושה זו לבד הציוי כנ"ל. כמ"ש שהתורה ובנ"י והקב"ה מעידין זה ע"ז. ובמד' לוית כו' הם לראשך המצות מלוין את האדם. פי' שיש לבנ"י החן בשמים מצד שורשם. וכל המצות הם רק לעורר החן שלהם. והבן:
The Midrash explains that even if a baby is born circumcised, we still draw a drop of blood to commemorate Avraham Avinu's covenant. This is hinted at in the Torah with the double expression “Himol yimol,” indicating two types of bris. Although the baby lacks a foreskin, each member of Bnei Yisrael has an intrinsic connection to the Torah and mitzvot, which awaken their inner chein (grace).
Avraham fulfilled the Torah even before it was given, as his name’s numerical value equals 248, representing the 248 limbs and positive commandments. Similarly, the baby, despite not having a foreskin, still requires this second form of bris to awaken the mitzvah's holiness. This is the significance of the double expression “himol yimol.”
When we say in blessings, “who has sanctified us with his commandments,” it refers to two aspects: the intrinsic holiness within a person and the commandment from Hashem. The Midrash also explains that Bnei Yisrael and Hashem testify about each other. The phrase “they are a crown of pearls (לוית) upon your head” implies that mitzvot accompany a person. This means that in Heaven, Bnei Yisrael have this chein, and it is through performing mitzvot that this chein is awakened.
והי' מחניך קדוש בשם מו"ז ז"ל שפי' מחניך על אברי האדם כו'. ה"א מתהלך הוא בחי' רוח קדושה שיש בכל איש ישראל וכפי תיקון הנפש שהוא מלבוש החיצון. כמו כן מתפשט הרוח קדושה שבנפש האדם:
“And your camps will be holy, for Hashem your G-d goes amongst you in the midst of your camps” (Devarim 23:15). The Chidushei Harim explains that the “camps” refer to the limbs of a person. Hashem going amongst the camps refers to the holy spirit within each member of Yisrael. The extent to which one purifies their soul, which is the external layer, allows for the holy spirit of Hashem to spread more fully throughout the person.
לא תראה כו' השב תשיבם כו' תאבד ממנו ומצאתה כו'. דהנה חז"ל כתבו כי זכה הצדיק נוטל חלקו וחלק חבירו בג"ע. ומסתמא כן הוא גם בעוה"ז שהרשע בעונותיו מאבד זכיותיו. וכל המעש"ט שעשה הכל נוטל הצדיק. ולכן יש כמה פעמים שהצדיק מוצא סיוע במעשיו הטובים שלא ע"פ עבודתו. והוא שזכה לחלק הרשע. אך האדם צריך להשים לב ע"ז ולחזור החלק לבעליו והי' עמך עד דרוש אחיך כי כששב הרשע בתשובה יחזירנו לו. וכ' השב תשיבם פי' שע"י שהצדיק מרגיש שאין זה ע"פ עבודתו. עי"ז חוזר בתשובה. וע"י התשובה זו מתעורר גם הרשע לבוא להירהור תשובה. כי נמצא שגרמו מעשיו זכות להצדיק ויש לו עי"ז עלי' לטוב. ויוכל להיות כי גם בעוה"ב כשהצדיק בעין טובה שלו רוצה להחזיר החלק לבעליו טוב הוא לשניהם:
“You shall not see the lost article of your brother… rather you shall return it to him, and so you shall do for any lost article that you may find” (Devarim 22:1-3). Our sages explained that if a tzadik merits in the world to come, he will receive his own portion and that of a wicked person who lost his (Chagigah 15a). This principle can also apply in this world, where the wicked may lose their merits through sin, and the tzadik gains those merits. This explains why sometimes a tzadik finds extra help in his good actions beyond his own deeds.
However, the Torah commands us to pay attention to this and “return the lost article to the rightful owner.” The pasuk states, “It shall remain with you until your brother demands it back,” meaning that when the wicked repent, the tzadik must return those merits to them. The double expression השב תשיבם (you shall surely return them) teaches that when the tzadik realizes he has gained beyond his effort, he should repent, which in turn inspires the wicked to have thoughts of teshuva. The lost merits of the wicked thus cause the tzadik to repent and elevate himself. Additionally, in the world to come, if the tzadik, with a “good eye,” wishes to return the lost merits to their rightful owner, it can positively affect both the tzadik and the repentant wicked person.
לא יבא עמוני כו' ע"ד אשר לא קדמו כו' ואשר שכר עליך כו'. קשה חיבור ב' הטעמים שכיון שרצו לקללם. מה זה לחשוב על שלא יצאו בלחם ומים כו'. וברש"י ז"ל שגדול המחטיאו כו'. וביאור הענין כי בנ"י נבראו לתקן כל הנבראים ולהטות כל האומות ג"כ להקב"ה כמו שיהי' בימות המשיח במהרה בימינו אמן. ולכן כל האומות צריכין לבקש איזה קירבות לבנ"י. ומצד עצם שלהם הם מתנגדים לבנ"י ואיך יוכלו להתדבק בהם. ונאמר באדום כי אחיך הוא ובמצרי גר היית בארצו וכ"ז לבקש להם צד התקרבות ועמון ומואב אם היו מקדימין בלחם ומים. פי' שהיו מבטלים עצמם לבנ"י. הי' להם מצד זה קצת אחיזה. וכיון שלא קידמו הרגישו כי אין להם שום התדבקות וממילא הוצרכו לבקש עצות לאבד ח"ו בנ"י. וממילא גרמו קילקול לבנ"י כי בנ"י הם עיקר הבריאה ולכן בגודל רשעתם מרגישין גם בנ"י. ואף שכל האומות רשעים הם. רק מצד שנמצא בכולם קצת ביטול לבנ"י ואינם מתנגדים מכל וכל ולכן דור שלישי יבא להם כו'. ממילא אין יכולין להרע במעשיהם לבנ"י. אך הם שאין להם התקרבות כלל מצד זה יכולין להחטיא אותנו כנ"ל. ולכן כל הטעמים עולין בגדר א' כנ"ל:
“An Ammonite and Moabite cannot marry into our nation, for they did not come out to greet you with bread and water, and they hired Bilam to curse you” (Devarim 23:4-5). The connection between these two reasons is difficult to understand: if they tried to curse us, what is the significance of not greeting us with bread and water?
Rashi (23:9) explains that one who causes another to sin is worse than killing him. The mission of Bnei Yisrael is to repair and bring all nations closer to Hashem, as will happen in the time of Mashiach. Therefore, every nation must have some connection to Bnei Yisrael. However, their essence is often repulsed by us, requiring special reasons for their connection, like Edom being our brothers or the Egyptians, in whose land we dwelt.
Regarding Ammon and Moab, had they come out to greet us with bread and water, it would have shown a level of nullification to Bnei Yisrael, establishing a connection. Since they did not, they demonstrated complete disconnection and sought ways to harm Bnei Yisrael. This immense negativity impacted Bnei Yisrael, who are the primary purpose of creation. While all nations were wicked, those with some nullification to Bnei Yisrael could join after three generations and did not negatively affect us as much. Ammon and Moab, having no connection, could impact us more negatively. Therefore, both reasons given are part of the same idea.