כי תצא למלחמה כו' ונתנו ה"א כו' ושבית שביו. בהקדים דברי המד' ע"פ כי לוית חן הם לראשך המצות מלוין אותך כו'. פי' שבוודאי נמצא בכלל כל הבריאה וכן בכל פרט איזה נקודה המעלת חן לפני הקב"ה. וכן כתיב וירא אלקים כו' כל אשר עשה והנה טוב מאד. והסתכלות זה שהוטב בעיניו מקיים כל העולם. וזה תכלית מעשה בראשית. וזה החן הוא סוד השבת שכן כתיב והנה טוב מאד ויהי ערב כו' יום הששי כו'. ולכן מצינו בכל מקום מצאתי חן בעיניך כו'. הוא שהצדיק הוא הנקודה שהוטב בעיני המקום והוא יסוד העולמות כולם. והמצות הם עצות להתדבק במציאות חן הנ"ל. והנה גם כל סט"א המתנגד לקדושה וכל מעשה היצר ותחבולותיו וודאי יש גם בהם נקודה קטנה אשר בעבורה רצה הקב"ה לתת להם כח לכל מעשיהם כמ"ש טוב מאוד יצה"ר. ואמת כי בהתגברות האדם על היצה"ר אז נתברר הטובה הגנוזה. וזה ושבית שביו. כי קודם התגברות הצדיק הנקודה היא בשבי ואין ניכר בה כבוד מלכות שמים. ואחר ונתנו ה"א בידך אז היא בחי' תשובה ושבת שהיא החזרת הדבר לשורשו ומקומו. אמנם יש עוד לידע כי אחר שזוכין קצת לגבור היצה"ר אז צריכין שמירה ביותר. כי הכח שהי' בסט"א בא אל האדם והוא בא ממקום טמא שהי' בשבי' עד עתה. ולכן צריך האדם שמירה. וכן י"ל בשבת ג"כ שכתב בזוה"ק שצריך שמירה כמ"ש פורס סוכת שלום כו'. שג"כ הטעם כנ"ל שכל הדברים יש להן עלי' בשבת לכן צריך שמירה. והעצה ע"י תשובה פי' שבהיות כל אלה הדברים שנתרחקה נקודה הנ"ל להיותה בשבי. הכל בא מחטא הקדום וגם חטא אדם הראשון שיש לכל איש חלק בו כנודע. וצריך אדם לשוב לתקן הכל וזה נק' ושבית שביו פי' שזאת התשובה הוא בעבור השבי ששב עתה בהתגברו על היצה"ר וזכה בזו הנקודה צריך לנקותו מכל דביקות טומאה והוא ע"י התשובה. ואז קיימת לעד ואינו מביא אותו עוד לידי חטא. והבן כ"ז:
“When you go out to battle and Hashem gives them into your hand, and you will take a captive” (Devarim 21:10). The Midrash explains that mitzvot accompany a person, and each part of creation has an element that gives Hashem enjoyment, as stated, “And Hashem saw everything that He created and it was very good.” This goodness sustains the world and is the purpose of creation. This inner beauty, or chein, is the secret of Shabbos, which is also described as “very good.” The tzadik embodies this chein, being the point of goodness that Hashem is pleased with and the foundation of all worlds. Mitzvot connect us to this chein. Even negative forces and the evil inclination have an element of chein, which is why Hashem allows their existence. The phrase “very good” also refers to the evil inclination. When a person overcomes negativity, this inner goodness is revealed and purified. This is the idea of “taking a captive,” where the point of holiness taken captive is restored, revealing Hashem's glory. When Hashem gives victory, it symbolizes teshuva and Shabbos, where everything returns to its rightful place. After overcoming the evil inclination, one needs extra protection, as the force from captivity now resides within the person. This is why Shabbos requires extra protection, as it states, “He spreads His Sukkah of Shalom upon us.” The focus should be on teshuva, as distancing from the inner point of holiness originates from Adam Harishon's sin. Through teshuva, one repairs these parts, merits to overcome the evil inclination, and ensures lasting purity, preventing future sin.
3
בספרי כי תצא לא תצא אלא במחנה. פי' אף שכל יחיד צריך להלחם ביצרו הרע. עכ"ז יהי' המלחמה ע"י שיכניס עצמו בכלל ישראל. ויהי' כוונתו כדי שכלל ישראל יצליחו במלחמות ה'. כי הכלל תלוי בפרט. ואז יוצא עמו כח מלחמת הציבור. וגם דברי חז"ל שאמרו מחנה הם האברים שבאדם. ג"ז אמת. כי יש בכל פרט כח כללי ג"כ שנק' עולם קטן. וכפי מה שמכניס כל רמ"ח אבריו לאסוף כולם לרצון זה. כך יוכל להכניס עצמו בכלל ישראל:
The Sifri explains that the phrase “When you go out to battle against your enemy” means one should only go out to battle with a camp. This refers to spiritual battles against the evil inclination. When fighting one's inclination, it should be done by placing oneself within the entire Klal Yisrael. The intention should be for the success of the entire nation of Bnei Yisrael in Hashem's battles. The community's strength depends on the individual, and by being part of the community, one gains the collective power of the entire community. Additionally, our sages explain that the word מחנה (camp) refers to all the limbs of a person. This means one should engage in battle with all one's limbs. Each individual part contains the power of the entire being, as man is called “a small world.” By aligning all of one's 248 limbs and gathering them with the intention of being part of the Klal, one can truly integrate into Klal Yisrael.
4
בפסוק הקם תקים עמו. כפי מה שא' עוזר לחבירו כענין אמרם הוי נושא בעול עם חבירך. כמו כן זוכה לתקן עצמו ליישר אורחותיו להיות לו תקומה. וזה הקם תקים עמו. והוא ענין יותר משבעה"ב עושה עם העני העני עושה עמו:
The pasuk (Devarim 23:5) states, “If you see your brother struggling with his load, you shall surely help him.” This teaches that one merits to perfect and uplift oneself in proportion to the effort one places in helping others. This is the idea of “נושא בעול עם חבירך” (carrying the yoke with your friend). By doing so, הקם תקים עמו can be understood as: You will be uplifted together with him. This reflects the concept that the help one provides to others also contributes to one's own growth and rectification.
5
בפסוק ואשר שכר עליך כו' ולא אבה ה' כו' לשמוע כו' ויהפוך כו' הקללה לברכה כו'. וקשה מה ענין ולא אבה לרחקות עמון ומואב. אמת כי מכיון שמזכיר הענין שעשה בו המקום נס מזכיר ג"כ חסדו ית'. אמנם נוכל לומר עוד כי פי' ויהפוך שהפך הקללה עליהם [וכמדומה לי שכ"נ ג"כ בספרי] שכיון שרצו לקלל בנ"י והש"י הי' מגן עליהם נתהפך הקללה עליהם כמ"ש מקללך אאור. והנה פי' מ"ש ויהפוך כו' הקללה לברכה איך יתכן זה ההיפוך. ויש לפרש ע"פ מ"ש ראה אנכי נותן לפניכם כו' ברכה וקללה. כי שניהם הם לישראל. כי בהיות הקללה עומדת מכוונת נגד הברכה לא תוכל להזיק כי יש לשניהם מקום. לימין ישראל הברכות. והקללות בשמאל. כענין ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה כו'. ולכן כשקילל בלעם את בנ"י הפך הקב"ה הקללה לברכה. פי' להיות מכוונת פנים בפנים נגד הברכה. וממילא נתהפך הקללה על ראשם. והדברים מובנים למבין:
The pasuk (Devarim 23:5) states that the nations of Ammon and Moab cannot marry into Bnei Yisrael because “they hired Bilam to curse you, and Hashem refused to listen to Bilam and turned the curse into a blessing.” The question arises: what does Hashem not listening to Bilam have to do with distancing ourselves from Ammon and Moab? While it is true that mentioning Hashem's miracle and kindness is appropriate, we can further explain that turning the curse into a blessing may mean that the curse rebounded onto Ammon and Moab. This idea is hinted at in the Sifri. Since they wanted to curse Bnei Yisrael and Hashem protected us, the curse flipped onto them, as stated, “Those that curse you, I will curse” (Bereishis 12:3). The mechanism of a curse being turned into a blessing can be understood by the concept in Parshat Re’eh: “See, I am giving you a blessing and a curse…” (Devarim 11:26). The blessing and curse each have their place, and the presence of the blessing neutralizes the curse. Just as during the crossing of the sea, there was light for Bnei Yisrael and darkness for the Egyptians. When Ammon and Moab's curse couldn't affect Bnei Yisrael, who were blessed, it rebounded onto the cursers themselves. This concept is understood by those who delve deeply into it.
תרל"ו
5636
כי תצא למלחמה כו' ונתנו ה"א כו' ושבית שביו. בהקדים דברי המד' ע"פ כי לוית חן הם לראשך המצות מלוין אותך כו'. פי' שבוודאי נמצא בכלל כל הבריאה וכן בכל פרט איזה נקודה המעלת חן לפני הקב"ה. וכן כתיב וירא אלקים כו' כל אשר עשה והנה טוב מאד. והסתכלות זה שהוטב בעיניו מקיים כל העולם. וזה תכלית מעשה בראשית. וזה החן הוא סוד השבת שכן כתיב והנה טוב מאד ויהי ערב כו' יום הששי כו'. ולכן מצינו בכל מקום מצאתי חן בעיניך כו'. הוא שהצדיק הוא הנקודה שהוטב בעיני המקום והוא יסוד העולמות כולם. והמצות הם עצות להתדבק במציאות חן הנ"ל. והנה גם כל סט"א המתנגד לקדושה וכל מעשה היצר ותחבולותיו וודאי יש גם בהם נקודה קטנה אשר בעבורה רצה הקב"ה לתת להם כח לכל מעשיהם כמ"ש טוב מאוד יצה"ר. ואמת כי בהתגברות האדם על היצה"ר אז נתברר הטובה הגנוזה. וזה ושבית שביו. כי קודם התגברות הצדיק הנקודה היא בשבי ואין ניכר בה כבוד מלכות שמים. ואחר ונתנו ה"א בידך אז היא בחי' תשובה ושבת שהיא החזרת הדבר לשורשו ומקומו. אמנם יש עוד לידע כי אחר שזוכין קצת לגבור היצה"ר אז צריכין שמירה ביותר. כי הכח שהי' בסט"א בא אל האדם והוא בא ממקום טמא שהי' בשבי' עד עתה. ולכן צריך האדם שמירה. וכן י"ל בשבת ג"כ שכתב בזוה"ק שצריך שמירה כמ"ש פורס סוכת שלום כו'. שג"כ הטעם כנ"ל שכל הדברים יש להן עלי' בשבת לכן צריך שמירה. והעצה ע"י תשובה פי' שבהיות כל אלה הדברים שנתרחקה נקודה הנ"ל להיותה בשבי. הכל בא מחטא הקדום וגם חטא אדם הראשון שיש לכל איש חלק בו כנודע. וצריך אדם לשוב לתקן הכל וזה נק' ושבית שביו פי' שזאת התשובה הוא בעבור השבי ששב עתה בהתגברו על היצה"ר וזכה בזו הנקודה צריך לנקותו מכל דביקות טומאה והוא ע"י התשובה. ואז קיימת לעד ואינו מביא אותו עוד לידי חטא. והבן כ"ז:
“When you go out to battle and Hashem gives them into your hand, and you will take a captive” (Devarim 21:10). The Midrash explains that mitzvot accompany a person, and each part of creation has an element that gives Hashem enjoyment, as stated, “And Hashem saw everything that He created and it was very good.” This goodness sustains the world and is the purpose of creation. This inner beauty, or chein, is the secret of Shabbos, which is also described as “very good.” The tzadik embodies this chein, being the point of goodness that Hashem is pleased with and the foundation of all worlds. Mitzvot connect us to this chein.
Even negative forces and the evil inclination have an element of chein, which is why Hashem allows their existence. The phrase “very good” also refers to the evil inclination. When a person overcomes negativity, this inner goodness is revealed and purified. This is the idea of “taking a captive,” where the point of holiness taken captive is restored, revealing Hashem's glory. When Hashem gives victory, it symbolizes teshuva and Shabbos, where everything returns to its rightful place.
After overcoming the evil inclination, one needs extra protection, as the force from captivity now resides within the person. This is why Shabbos requires extra protection, as it states, “He spreads His Sukkah of Shalom upon us.” The focus should be on teshuva, as distancing from the inner point of holiness originates from Adam Harishon's sin. Through teshuva, one repairs these parts, merits to overcome the evil inclination, and ensures lasting purity, preventing future sin.
בספרי כי תצא לא תצא אלא במחנה. פי' אף שכל יחיד צריך להלחם ביצרו הרע. עכ"ז יהי' המלחמה ע"י שיכניס עצמו בכלל ישראל. ויהי' כוונתו כדי שכלל ישראל יצליחו במלחמות ה'. כי הכלל תלוי בפרט. ואז יוצא עמו כח מלחמת הציבור. וגם דברי חז"ל שאמרו מחנה הם האברים שבאדם. ג"ז אמת. כי יש בכל פרט כח כללי ג"כ שנק' עולם קטן. וכפי מה שמכניס כל רמ"ח אבריו לאסוף כולם לרצון זה. כך יוכל להכניס עצמו בכלל ישראל:
The Sifri explains that the phrase “When you go out to battle against your enemy” means one should only go out to battle with a camp. This refers to spiritual battles against the evil inclination. When fighting one's inclination, it should be done by placing oneself within the entire Klal Yisrael. The intention should be for the success of the entire nation of Bnei Yisrael in Hashem's battles. The community's strength depends on the individual, and by being part of the community, one gains the collective power of the entire community.
Additionally, our sages explain that the word מחנה (camp) refers to all the limbs of a person. This means one should engage in battle with all one's limbs. Each individual part contains the power of the entire being, as man is called “a small world.” By aligning all of one's 248 limbs and gathering them with the intention of being part of the Klal, one can truly integrate into Klal Yisrael.
בפסוק הקם תקים עמו. כפי מה שא' עוזר לחבירו כענין אמרם הוי נושא בעול עם חבירך. כמו כן זוכה לתקן עצמו ליישר אורחותיו להיות לו תקומה. וזה הקם תקים עמו. והוא ענין יותר משבעה"ב עושה עם העני העני עושה עמו:
The pasuk (Devarim 23:5) states, “If you see your brother struggling with his load, you shall surely help him.” This teaches that one merits to perfect and uplift oneself in proportion to the effort one places in helping others. This is the idea of “נושא בעול עם חבירך” (carrying the yoke with your friend). By doing so, הקם תקים עמו can be understood as: You will be uplifted together with him. This reflects the concept that the help one provides to others also contributes to one's own growth and rectification.
בפסוק ואשר שכר עליך כו' ולא אבה ה' כו' לשמוע כו' ויהפוך כו' הקללה לברכה כו'. וקשה מה ענין ולא אבה לרחקות עמון ומואב. אמת כי מכיון שמזכיר הענין שעשה בו המקום נס מזכיר ג"כ חסדו ית'. אמנם נוכל לומר עוד כי פי' ויהפוך שהפך הקללה עליהם [וכמדומה לי שכ"נ ג"כ בספרי] שכיון שרצו לקלל בנ"י והש"י הי' מגן עליהם נתהפך הקללה עליהם כמ"ש מקללך אאור. והנה פי' מ"ש ויהפוך כו' הקללה לברכה איך יתכן זה ההיפוך. ויש לפרש ע"פ מ"ש ראה אנכי נותן לפניכם כו' ברכה וקללה. כי שניהם הם לישראל. כי בהיות הקללה עומדת מכוונת נגד הברכה לא תוכל להזיק כי יש לשניהם מקום. לימין ישראל הברכות. והקללות בשמאל. כענין ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה כו'. ולכן כשקילל בלעם את בנ"י הפך הקב"ה הקללה לברכה. פי' להיות מכוונת פנים בפנים נגד הברכה. וממילא נתהפך הקללה על ראשם. והדברים מובנים למבין:
The pasuk (Devarim 23:5) states that the nations of Ammon and Moab cannot marry into Bnei Yisrael because “they hired Bilam to curse you, and Hashem refused to listen to Bilam and turned the curse into a blessing.” The question arises: what does Hashem not listening to Bilam have to do with distancing ourselves from Ammon and Moab?
While it is true that mentioning Hashem's miracle and kindness is appropriate, we can further explain that turning the curse into a blessing may mean that the curse rebounded onto Ammon and Moab. This idea is hinted at in the Sifri. Since they wanted to curse Bnei Yisrael and Hashem protected us, the curse flipped onto them, as stated, “Those that curse you, I will curse” (Bereishis 12:3).
The mechanism of a curse being turned into a blessing can be understood by the concept in Parshat Re’eh: “See, I am giving you a blessing and a curse…” (Devarim 11:26). The blessing and curse each have their place, and the presence of the blessing neutralizes the curse. Just as during the crossing of the sea, there was light for Bnei Yisrael and darkness for the Egyptians. When Ammon and Moab's curse couldn't affect Bnei Yisrael, who were blessed, it rebounded onto the cursers themselves. This concept is understood by those who delve deeply into it.