במדרש אורח חיים פן ת' נעו מעגלותי' ל"ת כו'. ע"פ מ"ש במ"א פי' המד' לוית חן הם שהמצות מביאין האדם לידע מציאת חן בעיני המקום ב"ה שזה תכלית עבודת האדם בעולם למצוא נקודה אמיתית שע"ז נברא. וזו הנק' מוצאת חן בעיניו ית' והוא בחי' השבת שיש להבורא ית' נ"ר. כמ"ש וירא כו' כל אשר עשה והנה טוב כו'. וע"י המצות יכולין לקשר ימי המעשה להשבת. והוא באמת שורש התורה שנק' עץ חיים למחזיקים שהחזקה בתורה היא ע"י המצות שהם ענפי אילן הזה. והנה לבד שיש בודאי בכל מצוה ענין פרטי ושכר מיוחד שע"ז הוא המשל משינוי האילנות פרח לבן שכרו דינר זהב כו'. אכן עיקר רצונו ית' לזכות לדביקות התורה ע"י המצות. ודבר זה עולה על כל הפרטים. ומצד זה אין הפרש בין מצוה חמורה לקלה. ול"ק על משל המדרש מה בכך שיעבדו כולם אילנות הטובים. ואין זה קושיא כי הפרדס צריך להיות נמצא בו כל השלימות וכמן כן אם כי בפרט מצוה זו חמורה אך מצד הבאה אל השלימות והוא התדבקות באורח חיים זה עולה על כולנה. וזה צריך להיות תכלית הכוונה בקיום המצות. וז"ש אורח ח' פן תפלס פי' שלא לשכוח בכוונה העיקרית לכן אין להשגיח בחמורה וקלה כנ"ל:
The Midrash explains that the reward for mitzvot is not revealed because if people knew the specific rewards, they would focus only on the highest-reward mitzvot and neglect the rest. Hashem wants us to perform all mitzvot. This is likened to a king who wanted his garden planted with various trees but did not disclose the payment for each tree. Only after planting did he reveal the appropriate reward for each. When asked why he didn't reveal the payments beforehand, the king explained that he would have only gotten the most valuable trees and not a complete garden. Hashem revealed the reward for only two mitzvot: honoring one’s parents (the hardest) and chasing away the mother bird (the easiest). The reward for both is a long life, showing that both easy and difficult mitzvot can connect us to Hashem and fulfill the ultimate goal of our service in this world. Mitzvot enable us to find favor in Hashem’s eyes and connect to His essence, which is the ultimate goal. This connection is symbolized by Shabbos, bringing Hashem pleasure, as it states, “And Hashem saw everything that He created and it was very good.” Mitzvot allow us to link the weekdays to Shabbos, the source of the Torah, described as “a tree of life for those who hold onto it.” The root of the Torah is upheld through mitzvot, which are its branches. While each mitzvah has a different reward, Hashem's primary will is for us to connect to the Torah through mitzvot. This connection supersedes the details, making no difference between easy and difficult mitzvot in their ultimate purpose. Each mitzvah, regardless of difficulty, can bring a person to the root of the Torah and the ultimate goal. This is reflected in the pasuk from Mishlei, “She does not chart a path of life; Her course meanders for lack of knowledge,” meaning that the rewards of mitzvot are not revealed to ensure a diverse and complete spiritual practice.
3
בפסוק לא תראה כו' והתעלמת כו' השב תשיבם כו' הקם תקים. יש לפרש כשאדם מרגיל עצמו כך שלא יוכל להתעלם מהפסד של חבירו. הן בגשמיות הן בתיקון הנפש. אז בכחו להשיב אליו אבידתו ולהקימו. ומכ"ש באדם עצמו שענין זה נוהג כשא"י לסבול את הפחיתות שבו אז הוא נושע:
The pasuk (Devarim 22:4) states, “If you see your fellow’s ass or ox fallen on the road, do not ignore it; you must raise it together.” This teaches that when a person trains themselves to not ignore the losses or struggles of others, whether physical or spiritual, they develop the strength to help recover what was lost or lift the burden. This applies even more to one's own shortcomings; when one cannot tolerate their own flaws, they will be motivated to overcome them and be saved.
4
מוצא שפתיך תשמור אז ועשית כאשר נדרת כו'. כמ"ש במ"א כי קבלת האדם עושה רושם. וכפי שמירת הפה כך דבריו עושין רושם. וחז"ל דרשו ועשית אזהרה לב"ד שיעשוך. וכן המשפט ע"י שמקבל האדם עליו באמת דרך הטוב אף כי א"י לגבור במעשה נגד היצה"ר אז משמים כופין אותו. ואמת גם זה בכלל הבחירה מי שבוחר לצאת מן הבחירה ושיכפוהו משמים כופין אותו לטוב:
The pasuk (Devarim 23:24) states, “You shall guard what comes out of your mouth, and you shall do as you vowed.” This means that accepting a commitment creates an effect, and guarding one’s speech ensures those words have power. Our sages explain that Beis Din can force someone to fulfill certain obligations. Similarly, when a person sincerely accepts the correct path but struggles against the evil inclination, they will be helped from Heaven to overcome it. This is still considered free will because the person chose to change and be forced to do good, thus being rewarded for their desire to follow the right path.
תרל"ח
5638
במדרש אורח חיים פן ת' נעו מעגלותי' ל"ת כו'. ע"פ מ"ש במ"א פי' המד' לוית חן הם שהמצות מביאין האדם לידע מציאת חן בעיני המקום ב"ה שזה תכלית עבודת האדם בעולם למצוא נקודה אמיתית שע"ז נברא. וזו הנק' מוצאת חן בעיניו ית' והוא בחי' השבת שיש להבורא ית' נ"ר. כמ"ש וירא כו' כל אשר עשה והנה טוב כו'. וע"י המצות יכולין לקשר ימי המעשה להשבת. והוא באמת שורש התורה שנק' עץ חיים למחזיקים שהחזקה בתורה היא ע"י המצות שהם ענפי אילן הזה. והנה לבד שיש בודאי בכל מצוה ענין פרטי ושכר מיוחד שע"ז הוא המשל משינוי האילנות פרח לבן שכרו דינר זהב כו'. אכן עיקר רצונו ית' לזכות לדביקות התורה ע"י המצות. ודבר זה עולה על כל הפרטים. ומצד זה אין הפרש בין מצוה חמורה לקלה. ול"ק על משל המדרש מה בכך שיעבדו כולם אילנות הטובים. ואין זה קושיא כי הפרדס צריך להיות נמצא בו כל השלימות וכמן כן אם כי בפרט מצוה זו חמורה אך מצד הבאה אל השלימות והוא התדבקות באורח חיים זה עולה על כולנה. וזה צריך להיות תכלית הכוונה בקיום המצות. וז"ש אורח ח' פן תפלס פי' שלא לשכוח בכוונה העיקרית לכן אין להשגיח בחמורה וקלה כנ"ל:
The Midrash explains that the reward for mitzvot is not revealed because if people knew the specific rewards, they would focus only on the highest-reward mitzvot and neglect the rest. Hashem wants us to perform all mitzvot. This is likened to a king who wanted his garden planted with various trees but did not disclose the payment for each tree. Only after planting did he reveal the appropriate reward for each. When asked why he didn't reveal the payments beforehand, the king explained that he would have only gotten the most valuable trees and not a complete garden.
Hashem revealed the reward for only two mitzvot: honoring one’s parents (the hardest) and chasing away the mother bird (the easiest). The reward for both is a long life, showing that both easy and difficult mitzvot can connect us to Hashem and fulfill the ultimate goal of our service in this world. Mitzvot enable us to find favor in Hashem’s eyes and connect to His essence, which is the ultimate goal. This connection is symbolized by Shabbos, bringing Hashem pleasure, as it states, “And Hashem saw everything that He created and it was very good.” Mitzvot allow us to link the weekdays to Shabbos, the source of the Torah, described as “a tree of life for those who hold onto it.” The root of the Torah is upheld through mitzvot, which are its branches.
While each mitzvah has a different reward, Hashem's primary will is for us to connect to the Torah through mitzvot. This connection supersedes the details, making no difference between easy and difficult mitzvot in their ultimate purpose. Each mitzvah, regardless of difficulty, can bring a person to the root of the Torah and the ultimate goal. This is reflected in the pasuk from Mishlei, “She does not chart a path of life; Her course meanders for lack of knowledge,” meaning that the rewards of mitzvot are not revealed to ensure a diverse and complete spiritual practice.
בפסוק לא תראה כו' והתעלמת כו' השב תשיבם כו' הקם תקים. יש לפרש כשאדם מרגיל עצמו כך שלא יוכל להתעלם מהפסד של חבירו. הן בגשמיות הן בתיקון הנפש. אז בכחו להשיב אליו אבידתו ולהקימו. ומכ"ש באדם עצמו שענין זה נוהג כשא"י לסבול את הפחיתות שבו אז הוא נושע:
The pasuk (Devarim 22:4) states, “If you see your fellow’s ass or ox fallen on the road, do not ignore it; you must raise it together.” This teaches that when a person trains themselves to not ignore the losses or struggles of others, whether physical or spiritual, they develop the strength to help recover what was lost or lift the burden. This applies even more to one's own shortcomings; when one cannot tolerate their own flaws, they will be motivated to overcome them and be saved.
מוצא שפתיך תשמור אז ועשית כאשר נדרת כו'. כמ"ש במ"א כי קבלת האדם עושה רושם. וכפי שמירת הפה כך דבריו עושין רושם. וחז"ל דרשו ועשית אזהרה לב"ד שיעשוך. וכן המשפט ע"י שמקבל האדם עליו באמת דרך הטוב אף כי א"י לגבור במעשה נגד היצה"ר אז משמים כופין אותו. ואמת גם זה בכלל הבחירה מי שבוחר לצאת מן הבחירה ושיכפוהו משמים כופין אותו לטוב:
The pasuk (Devarim 23:24) states, “You shall guard what comes out of your mouth, and you shall do as you vowed.” This means that accepting a commitment creates an effect, and guarding one’s speech ensures those words have power. Our sages explain that Beis Din can force someone to fulfill certain obligations. Similarly, when a person sincerely accepts the correct path but struggles against the evil inclination, they will be helped from Heaven to overcome it. This is still considered free will because the person chose to change and be forced to do good, thus being rewarded for their desire to follow the right path.