במדרש לשקוד על דלתותי דלת לפנים מדלת כו' מזוזות פתחי כמו מזוזה קבוע כו'. כי בכל פתיחת פתח חדש נולד כח הסט"א ג"כ כמ"ש לפתח חטאת רובץ לכן צוה לקבוע מזוזה בפתח כמ"ש בזוה"ק זז מות. והיא התערובות שנעשה אחר חטא הראשון. והעצה דלת לפנים מדלת היא כמו חותם בתוך חותם שאין שם מגע נכרי. וביאור הדברים שאם זוכה אדם להשיג השגה בלב צריך לשמור שלא לבא ח"ו לידי גסות רק להיות יודע ברור כי עודנו עומד אצל הפתח. כי באמת זה עיקר פתיחות הלב זה שיודע שפלותו ושיזכור רוממות אל וכמה הוא רחוק מהאמת. והנה ב' פתחים אלו הם ב' הדלתין שבשם הוי' ב"ה [והנקודה שבתוך הדלתין הן הן המזוזות והבן]. ואם הפתיחה הוא כראוי מביא לאדם לידי תשובה והוא פתיחת דלת הפנימיות ועי"ז מגרש סט"א ולכן מסיים מוצאי מצא חיים. ז"ש אם שמוע תשמע שכל שמיעה צריך להביא שמיעה אחרת כמ"ש כבר בפי' אשרי אדם שומע לי ששמועותיו לי שזה כח הכנה לשמוע דבר ה' הוא יותר ממה שכבר שמע. ואין לזה שיעור רק לעולם יהי' מוכן לשמוע ולבטל עצמו להשפעת השי"ת. וז"ש שאינו זז מן הפתח כו'. והיא הצלה מסט"א כנ"ל. וכן פרשנו מ"ש שוב יום א' לעני מיתתך היא קודם הנפילה. והבן:
The Midrash states that just as a mezuzah remains fixed at the doorpost, so too must a person remain “fixed” in the beis midrash. The double expression "דלתותי" (doors) teaches that one must enter a door within a door. Every new opening or inspiration also opens up negative powers, as “sin crouches at the opening.” Therefore, a mezuzah is needed at the opening, as the Zohar explains that the word mezuzot can spell זז מות (move and die), indicating the importance of always remaining vigilant at the opening. The solution is to be in a door within a door, like a double seal protecting food from contamination. When a person attains a new level of understanding, they must be careful not to become haughty. Instead, they should realize they are still just at the ‘opening.’ The true ‘opening of the heart’ is recognizing one's lowliness and Hashem’s greatness, understanding how far one is from the truth. These two openings, symbolized by the letter “dalet,” can be seen in the name of Hashem, with the mezuzot representing the jot between the dalet. If one's openings are correct, it brings about teshuva, opening the inner force and banishing negative forces. This is the meaning of “those who find Me, find life.” The double expression אם שמוע תשמע (if you shall surely hear) signifies that each hearing should lead to a new hearing. One must always be prepared to gain higher levels, hear more of Hashem’s words, and nullify oneself to Hashem’s goodness. This constant readiness protects from negative forces. This idea is also reflected in the Mishnah, “Return the day before you die,” emphasizing the need for continuous self-protection against the evil inclination.
3
את ה' האמרת היום כו' וה' האמירך כו' וזה נוהג בכל יום כי ביד בנ"י לעורר רצון עליון ע"י זה התעוררות שלהם. וכ"כ אני לדודי ודודי לי פי' שע"י התקרבותינו אליו זוכין להתקרבות מן השמים כמ"ש כה' אלקינו בכל קראינו אליו. לכן בימים אלו שבנ"י מתעוררין בתשובה הוא עת רצון בשמים:
4
והותירך ה' לטובה כו'. פי' שלא יבא האדם ע"י רוב טובה לנפילה ח"ו ע"י התנשאות וכדומה רק שיהי' נשאר כמו שהי' מקודם. עוד ע"י גבוה יותר שאף שיתן הש"י רוב השפעת שכל ובינה אל ישכח האדם מכל צורכי הגוף וישאר בעוה"ז לקשר הארת הנשמה גם בגוף והבן:
5
עוד פי' והותירך כי ע"י רוב חסדי ה' צריך האדם לקבל הכנעה רבה מזה החסד עליון שיהי' בעיני עצמו כמותר כמ"ש לשארית נחלתו מי שמשים עצמו כשיריים. אך לפעמים ע"י שפלות בעיניו מגרע בעבודת הבורא. לכן נאמר והותירך רק לטובה כנ"ל. והבן כי קצרתי בכל זה ממיעוט פנאי:
6
ונתנך ה' כו' עליון במד' מה שמן צף למעלה כו'. כי זאת הברכה אשר אם נשמע בקול ה' ממילא ניתן האדם עליון על כל אף שהוא שפל עולה למעלה כמו השמן. וביאור הדברים. כי אחז"ל הקב"ה למעלה ומשאו למטה היפוך ב"ו שמשאו על כתיפו. ולכן בנ"י שהם קרובין למלך והם נושאין כל הנבראים לכן הם למעלה ג"כ מכולם דכ' תורה אור בר מצוה. ואור תורה היא חיות כל העולם ובנ"י ע"י המצות ועבודת הבורא עי"ז ממשיכין האור אחר הפתילה. וכמו שמן מעורב במים אשר הפתילה מוצאת מיד אף טפה קטנה של שמן ומעלת אותה מהמים. כמו כן עולה כל עבודה קטנה שבלב איש ישראל עד למעלה והוא אורה לעולם כנ"ל:
תרל"ו
5636
במדרש לשקוד על דלתותי דלת לפנים מדלת כו' מזוזות פתחי כמו מזוזה קבוע כו'. כי בכל פתיחת פתח חדש נולד כח הסט"א ג"כ כמ"ש לפתח חטאת רובץ לכן צוה לקבוע מזוזה בפתח כמ"ש בזוה"ק זז מות. והיא התערובות שנעשה אחר חטא הראשון. והעצה דלת לפנים מדלת היא כמו חותם בתוך חותם שאין שם מגע נכרי. וביאור הדברים שאם זוכה אדם להשיג השגה בלב צריך לשמור שלא לבא ח"ו לידי גסות רק להיות יודע ברור כי עודנו עומד אצל הפתח. כי באמת זה עיקר פתיחות הלב זה שיודע שפלותו ושיזכור רוממות אל וכמה הוא רחוק מהאמת. והנה ב' פתחים אלו הם ב' הדלתין שבשם הוי' ב"ה [והנקודה שבתוך הדלתין הן הן המזוזות והבן]. ואם הפתיחה הוא כראוי מביא לאדם לידי תשובה והוא פתיחת דלת הפנימיות ועי"ז מגרש סט"א ולכן מסיים מוצאי מצא חיים. ז"ש אם שמוע תשמע שכל שמיעה צריך להביא שמיעה אחרת כמ"ש כבר בפי' אשרי אדם שומע לי ששמועותיו לי שזה כח הכנה לשמוע דבר ה' הוא יותר ממה שכבר שמע. ואין לזה שיעור רק לעולם יהי' מוכן לשמוע ולבטל עצמו להשפעת השי"ת. וז"ש שאינו זז מן הפתח כו'. והיא הצלה מסט"א כנ"ל. וכן פרשנו מ"ש שוב יום א' לעני מיתתך היא קודם הנפילה. והבן:
The Midrash states that just as a mezuzah remains fixed at the doorpost, so too must a person remain “fixed” in the beis midrash. The double expression "דלתותי" (doors) teaches that one must enter a door within a door. Every new opening or inspiration also opens up negative powers, as “sin crouches at the opening.” Therefore, a mezuzah is needed at the opening, as the Zohar explains that the word mezuzot can spell זז מות (move and die), indicating the importance of always remaining vigilant at the opening.
The solution is to be in a door within a door, like a double seal protecting food from contamination. When a person attains a new level of understanding, they must be careful not to become haughty. Instead, they should realize they are still just at the ‘opening.’ The true ‘opening of the heart’ is recognizing one's lowliness and Hashem’s greatness, understanding how far one is from the truth. These two openings, symbolized by the letter “dalet,” can be seen in the name of Hashem, with the mezuzot representing the jot between the dalet.
If one's openings are correct, it brings about teshuva, opening the inner force and banishing negative forces. This is the meaning of “those who find Me, find life.” The double expression אם שמוע תשמע (if you shall surely hear) signifies that each hearing should lead to a new hearing. One must always be prepared to gain higher levels, hear more of Hashem’s words, and nullify oneself to Hashem’s goodness. This constant readiness protects from negative forces. This idea is also reflected in the Mishnah, “Return the day before you die,” emphasizing the need for continuous self-protection against the evil inclination.
את ה' האמרת היום כו' וה' האמירך כו' וזה נוהג בכל יום כי ביד בנ"י לעורר רצון עליון ע"י זה התעוררות שלהם. וכ"כ אני לדודי ודודי לי פי' שע"י התקרבותינו אליו זוכין להתקרבות מן השמים כמ"ש כה' אלקינו בכל קראינו אליו. לכן בימים אלו שבנ"י מתעוררין בתשובה הוא עת רצון בשמים:
והותירך ה' לטובה כו'. פי' שלא יבא האדם ע"י רוב טובה לנפילה ח"ו ע"י התנשאות וכדומה רק שיהי' נשאר כמו שהי' מקודם. עוד ע"י גבוה יותר שאף שיתן הש"י רוב השפעת שכל ובינה אל ישכח האדם מכל צורכי הגוף וישאר בעוה"ז לקשר הארת הנשמה גם בגוף והבן:
עוד פי' והותירך כי ע"י רוב חסדי ה' צריך האדם לקבל הכנעה רבה מזה החסד עליון שיהי' בעיני עצמו כמותר כמ"ש לשארית נחלתו מי שמשים עצמו כשיריים. אך לפעמים ע"י שפלות בעיניו מגרע בעבודת הבורא. לכן נאמר והותירך רק לטובה כנ"ל. והבן כי קצרתי בכל זה ממיעוט פנאי:
ונתנך ה' כו' עליון במד' מה שמן צף למעלה כו'. כי זאת הברכה אשר אם נשמע בקול ה' ממילא ניתן האדם עליון על כל אף שהוא שפל עולה למעלה כמו השמן. וביאור הדברים. כי אחז"ל הקב"ה למעלה ומשאו למטה היפוך ב"ו שמשאו על כתיפו. ולכן בנ"י שהם קרובין למלך והם נושאין כל הנבראים לכן הם למעלה ג"כ מכולם דכ' תורה אור בר מצוה. ואור תורה היא חיות כל העולם ובנ"י ע"י המצות ועבודת הבורא עי"ז ממשיכין האור אחר הפתילה. וכמו שמן מעורב במים אשר הפתילה מוצאת מיד אף טפה קטנה של שמן ומעלת אותה מהמים. כמו כן עולה כל עבודה קטנה שבלב איש ישראל עד למעלה והוא אורה לעולם כנ"ל: