"ואלה שמות בני ישראל", בשם ריב"ש זלל"ה: ע"פ שנאמר שמו את ירושלים לעיים נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים. ר"ל כי בעוה"ז גלות בא לעולם בשביל ששמו את ירושלים לעיים. כלומר כשבא לאדם איזה יראה או איזה שלימות במעשה המצוה באה לו מזה גבהות. וזהו שמו את ירושלים לעיים. פירוש שמו את יראה שלם שיהא לעיים ל' גל גבוה וגדול. ואם עושה איזה עובדא כמו תורה או תפלה עושה אותה לנבל וכינור כלומר בלא דחילא ורחימא רק כמנגן עלי כינור ונבל וזה גורם ח"ו שעבודה שלו הולך אל הקליפות וז"ש מאכל לעוף השמים שהם הקליפות הנקרא כך ומי גורם זה מחמת שעשה עובדא שלו לנבל וז"ש נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים ולחיות הארץ.
The verse states,203Exodus 1:1-2 “And these are the names of the Children of Israel who came to Egypt with Jacob, each man and his household came. Reuven, Shimon, Levi etc.” Rabbi Yisroel Baal Shem, may his memory bring eternal blessing, explained the following verse,204Psalms 79:1-2 “O God! The nations have entered Your inheritance. They have defiled the Sanctuary of Your Holiness, they have turned Yerushalayim into heaps of rubble. They have given the corpse of Your servants as food for the birds of the sky, the flesh of Your devout ones to the beasts of the earth.” This means as follows: In this world, exile is brought to the world because, “They have turned Yerushalayim-ירושלם into heaps of rubble.” In other words, when a person comes to attain fear-Yirah-יראה or otherwise becomes perfected-Shalem-שלם in the fulfillment of a mitzvah, and he thereby becomes prideful, he is taking his perfected fear-Yirah Shalem-יראה שלם and turning it into heaps of rubble. That is, the term, “heaps of rubble-Eeyeem-עיים” refers to large and high heaps. If he then studies Torah or prays, he turns his Torah and prayers into a lyre-Naval-נבל or a harp. In other words, he does so without love and fear of HaShem. Instead, it is like someone playing music on his lyre-Naval. This causes all his service to go to the external forces of impurity (Kelipot), God forbid. About this the verse continues, “They have given the corpse-Nivlat-נבלת of Your servants as food for the birds of the sky,” which refers to the external forces of impurity (Kelipot). This, then, explains the verse, “They have given the corpse-Nivlat-נבלת of Your servants as food for the birds of the sky, the flesh of Your devout ones to the beasts of the earth.”
2
וזה שכתב גם כן כאן ואלה שמות ומי גרם לגלות ולשיממון וזה הבאים מצרימה במצר הגלות ומפרש ראובן ר"ל כאשר עשה איזה עובדא אומר בלבו ראו מה ביני לשאר ב"א שאני עובד עבודתו בשלימות וראוי הוא שהשם ית' ישמע בקולי וילוה אלי וזהו שמעון וכן שאר שמות:
Now, the same can be said about this verse too. “And these are the names-Shemot-שמות…” This verse may be interpreted as follows: “Who caused the exile and desolation-Shemamon-שיממון of Israel coming to Egypt-Mitzrayim-מצרים?” That is, who caused the constrictions-Metzar-מצר of exile? The verse continues and explains, “It was Reuven…” That is, it is when a person does a mitzvah and says in his heart, “See now the difference between me and others-Re’u Bein-ראו בין, and how perfect my service is. It is thus appropriate that HaShem, blessed is He, should listen-Shma-ישמ״ע to my prayers, and attach Himself-Yilveh-ילו״ה to me,” which refers to the names שמעון-Shimon and לוי-Levi. The same is true of the remaining names.
"ואלה שמות בני ישראל", בשם ריב"ש זלל"ה: ע"פ שנאמר שמו את ירושלים לעיים נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים. ר"ל כי בעוה"ז גלות בא לעולם בשביל ששמו את ירושלים לעיים. כלומר כשבא לאדם איזה יראה או איזה שלימות במעשה המצוה באה לו מזה גבהות. וזהו שמו את ירושלים לעיים. פירוש שמו את יראה שלם שיהא לעיים ל' גל גבוה וגדול. ואם עושה איזה עובדא כמו תורה או תפלה עושה אותה לנבל וכינור כלומר בלא דחילא ורחימא רק כמנגן עלי כינור ונבל וזה גורם ח"ו שעבודה שלו הולך אל הקליפות וז"ש מאכל לעוף השמים שהם הקליפות הנקרא כך ומי גורם זה מחמת שעשה עובדא שלו לנבל וז"ש נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים ולחיות הארץ.
The verse states,203Exodus 1:1-2 “And these are the names of the Children of Israel who came to Egypt with Jacob, each man and his household came. Reuven, Shimon, Levi etc.” Rabbi Yisroel Baal Shem, may his memory bring eternal blessing, explained the following verse,204Psalms 79:1-2 “O God! The nations have entered Your inheritance. They have defiled the Sanctuary of Your Holiness, they have turned Yerushalayim into heaps of rubble. They have given the corpse of Your servants as food for the birds of the sky, the flesh of Your devout ones to the beasts of the earth.” This means as follows: In this world, exile is brought to the world because, “They have turned Yerushalayim-ירושלם into heaps of rubble.” In other words, when a person comes to attain fear-Yirah-יראה or otherwise becomes perfected-Shalem-שלם in the fulfillment of a mitzvah, and he thereby becomes prideful, he is taking his perfected fear-Yirah Shalem-יראה שלם and turning it into heaps of rubble. That is, the term, “heaps of rubble-Eeyeem-עיים” refers to large and high heaps. If he then studies Torah or prays, he turns his Torah and prayers into a lyre-Naval-נבל or a harp. In other words, he does so without love and fear of HaShem. Instead, it is like someone playing music on his lyre-Naval. This causes all his service to go to the external forces of impurity (Kelipot), God forbid. About this the verse continues, “They have given the corpse-Nivlat-נבלת of Your servants as food for the birds of the sky,” which refers to the external forces of impurity (Kelipot). This, then, explains the verse, “They have given the corpse-Nivlat-נבלת of Your servants as food for the birds of the sky, the flesh of Your devout ones to the beasts of the earth.”
וזה שכתב גם כן כאן ואלה שמות ומי גרם לגלות ולשיממון וזה הבאים מצרימה במצר הגלות ומפרש ראובן ר"ל כאשר עשה איזה עובדא אומר בלבו ראו מה ביני לשאר ב"א שאני עובד עבודתו בשלימות וראוי הוא שהשם ית' ישמע בקולי וילוה אלי וזהו שמעון וכן שאר שמות:
Now, the same can be said about this verse too. “And these are the names-Shemot-שמות…” This verse may be interpreted as follows: “Who caused the exile and desolation-Shemamon-שיממון of Israel coming to Egypt-Mitzrayim-מצרים?” That is, who caused the constrictions-Metzar-מצר of exile? The verse continues and explains, “It was Reuven…” That is, it is when a person does a mitzvah and says in his heart, “See now the difference between me and others-Re’u Bein-ראו בין, and how perfect my service is. It is thus appropriate that HaShem, blessed is He, should listen-Shma-ישמ״ע to my prayers, and attach Himself-Yilveh-ילו״ה to me,” which refers to the names שמעון-Shimon and לוי-Levi. The same is true of the remaining names.