Sefer HaMitzvot · Negative Commandments, Chapter 165
1
שהזהיר הכהנים מלצאת מהמקדש בשעת עבודה. והוא אמרו יתעלה ומפתח אהל מועד וגו'. ונכפלה אזהרה זאת גם כן בכהן גדול ואמר ומן המקדש לא יצא. ולשון ספרא ומפתח אהל מועד יכול שלא בשעת עבודה תלמוד לומר ומן המקדש לא יצא ולא יחלל הוי אומר בשעת עבודה כי שמן משחת ה' אין לי אלא אהרן ובניו שאם יצאו בשעת עבודה חייבין במיתה מנין לכהנים שבכל הדורות תלמוד לומר כי שמן משחת ה' עליכם. ודע שיש בכהן גדול תוספת שהוא לא ילוה מתו, וזה פשט הכתוב באמרו ומן המקדש לא יצא. וכבר התבאר בשני מסנהדרין (דף י"ח) שאם מת לו מת אינו יוצא אחר המטה והביאו ראיה מאמרו ומן המקדש לא יצא ונלמד מזה שמותר לו לעבוד ביום שמת לו מת, וכן פירשו ומן המקדש לא יצא הא אחר אם לא יצא ועבר חלל, רוצה לומר כהן הדיוט שאין העבודה מותרת לו והוא אונן אבל הוא מוזהר על זה רוצה לומר שלא יעבוד אונן. וכבר התבאר בסוף הוריות (דף י"ב) השרש הזה, והוא שכהן הדיוט אונן לא יעבוד וכהן גדול עובד והוא אונן. והנה יתבאר לך שאמרו ולא יחלל הוא שלילה לא אזהרה לומר שלא תהיה עבודתו חולין ואע"פ שהוא אונן. ופשט הכתוב כי אמרו לא יחלל טעם לאזהרה הקודמת שהוא לא יצא כי לא יחלל. ולפי הענינים האלו כמו שהתבאר לאו זה אין ראוי למנותו בפני עצמו כמו שהתבאר למי שמבין השרשים הקדומים בזה המאמר. וכבר התבאר שאלו השלשה לאוין שהם ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום ומן המקדש לא יצא אמנם נכפלו בכהן גדול לבאר ענינם כמו שנכפלה האזהרה להוציא מגרושה זונה וחללה לבאר ענין מה מהשלשה ענינים המוזהר מהם. כי אלו השלשה לאוין הם בעצמם המוזהר מהם באמרו ראשיכם אל תפרעו ואשר משה רבינו ע"ה אמרם לאלעזר ואיתמר שלא בהתרגזכם על צרה גדולה הותרו לכם הענינים האסורים לכם אבל אתם בקדושתכם על היותכם מוזהרים מפריעת ראש ומקריעת בגדים ויציאה מן המקדש בשעת עבודה. ונכפלה אזהרה בכהן גדול עד שהתבאר לנו שאזהרה זו בשעת עבודה לבד חייבין מיתה כמו שתראה אותם הביאו ראיה לבאר ענין אמרו ומפתח אהל מועד וגו' מאמרו ומן המקדש לא יצא, ואע"פ שכל לאו מאלו הלאוין שהם נכפלין בכהן גדול ענין נוסף כמו שבארנו הנה אין בזה רבוי מנין המצות למי שיבין מה שהקדמנו לפי כי גופיה דקרא הוא שלא יעשה דבר מזה בשעת העבודה. (שמיני, הלכות ביאת המקדש פ"ב):
That He prohibited the priests from leaving the Temple at the time of the [Temple] service. And that is His, may He be exalted, saying, "And from the door of the Tent of Meeting, etc." (Leviticus 10:7). And this prohibition was already repeated when He said about a high priest, "And out of the sanctuary shall he not go" (Leviticus 21:12). And the language of the [Sifra] (Sifra Shemini, Mechilta d'Miluim 2:42-43) is "'And from the door of the Tent of Meeting he shall not go out' - I might think [even] not during the service. [Hence] we learn to say, 'shall he not go out and he will not desecrate.' I would [hence] say, [only] at the time of the service. 'For the anointing oil of the Lord [is upon you]' - I only know [about] Aharon and his sons, that if they went out at the time of the service, they would be liable for death. From where [do we know] about the priests in all the generations? [Hence] we learn to say, 'for the anointing oil of the Lord is upon you.'" And know that there is a supplement with the high priest, that he may not accompany his dead [relatives]. And this is the simple understanding of Scripture, from His saying, "And out of the sanctuary shall he not go." And it has already been explained in the second [chapter] of Sanhedrin (Sanhedrin 18a) that if [a relative] of his died upon him, he may not follow the [procession of the] bier. And they brought a proof from His saying, "And out of the sanctuary shall he not go [and he shall not desecrate]." And we learn from this that it is permissible for him to serve [in the Temple] on the day that his [relative] dies. And so did they explain, "And out of the sanctuary shall he not go": "Behold another, if he did not go out [but served], he desecrated" - meaning to say, an ordinary priest. For the service is not permitted for him when he is grieving. Rather he is prohibited from this - meaning to say that he may not serve [while] grieving. And this principle has already been explained to you in Horayot (Horayot 12b). And that is that an ordinary priest that is grieving may not serve, but a high priest may serve when he is grieving. And behold that it has been made clear to you that His saying, "and he shall not desecrate," is a negation - not a prohibition - to say that his service is not desecrated, even thought he is grieving. But the simple meaning is [that] when He said, "and He shall not desecrate" - it is a reason for the previous prohibition, which is [that] he shall not go out, so that he shall not desecrate. And according to these things - as has been explained - this negative statement is inappropriate to count separately [as a negative commandment], as has been explained to the one who understands the original principles of this essay. And it has already been explained that these three negative commandments - which are, "and he shall not let his head be wild, or rend his garments [...] And out of the sanctuary shall he not go" - have already been repeated with a high priest, to explain their content. [This is] like the prohibition about the divorcee, the zonah and the desecrated woman is repeated to explain some content about these three things that were prohibited to them. For these three negative commandments [to the high priest] are exactly that which was forbidden to them when He said, "you shall not let your head be wild and do not rend your garments [...] And from the door of the Tent of Meeting he shall not go out." And that was what our teacher, Moshe - peace be upon him - said to Elazar and Itamar: That in your excitement about this great distress, the content that is forbidden to you has not become permitted; rather you are [still] in your holiness of being forbidden about unkempt hair, tearing garments and leaving the Temple during the service. And [here] the prohibition was repeated with the high priest, such that we understood that this prohibition [for which one is] liable for death is only during the service. As you see that they brought a proof to explain the matter of His saying, "And from the door of the Tent of Meeting, etc." - from His saying, "And out of the sanctuary shall he not go." And even though there is a supplement in each of these negative commandments that were repeated with the high priests - as we explained - there is no expansion of the count of the commandments with this, for the one who understands our introduction. For the essence of the verse is that he should not do any of this during the service. (See Parashat Shemini; Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary 2.)
שהזהיר הכהנים מלצאת מהמקדש בשעת עבודה. והוא אמרו יתעלה ומפתח אהל מועד וגו'. ונכפלה אזהרה זאת גם כן בכהן גדול ואמר ומן המקדש לא יצא. ולשון ספרא ומפתח אהל מועד יכול שלא בשעת עבודה תלמוד לומר ומן המקדש לא יצא ולא יחלל הוי אומר בשעת עבודה כי שמן משחת ה' אין לי אלא אהרן ובניו שאם יצאו בשעת עבודה חייבין במיתה מנין לכהנים שבכל הדורות תלמוד לומר כי שמן משחת ה' עליכם. ודע שיש בכהן גדול תוספת שהוא לא ילוה מתו, וזה פשט הכתוב באמרו ומן המקדש לא יצא. וכבר התבאר בשני מסנהדרין (דף י"ח) שאם מת לו מת אינו יוצא אחר המטה והביאו ראיה מאמרו ומן המקדש לא יצא ונלמד מזה שמותר לו לעבוד ביום שמת לו מת, וכן פירשו ומן המקדש לא יצא הא אחר אם לא יצא ועבר חלל, רוצה לומר כהן הדיוט שאין העבודה מותרת לו והוא אונן אבל הוא מוזהר על זה רוצה לומר שלא יעבוד אונן. וכבר התבאר בסוף הוריות (דף י"ב) השרש הזה, והוא שכהן הדיוט אונן לא יעבוד וכהן גדול עובד והוא אונן. והנה יתבאר לך שאמרו ולא יחלל הוא שלילה לא אזהרה לומר שלא תהיה עבודתו חולין ואע"פ שהוא אונן. ופשט הכתוב כי אמרו לא יחלל טעם לאזהרה הקודמת שהוא לא יצא כי לא יחלל. ולפי הענינים האלו כמו שהתבאר לאו זה אין ראוי למנותו בפני עצמו כמו שהתבאר למי שמבין השרשים הקדומים בזה המאמר. וכבר התבאר שאלו השלשה לאוין שהם ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום ומן המקדש לא יצא אמנם נכפלו בכהן גדול לבאר ענינם כמו שנכפלה האזהרה להוציא מגרושה זונה וחללה לבאר ענין מה מהשלשה ענינים המוזהר מהם. כי אלו השלשה לאוין הם בעצמם המוזהר מהם באמרו ראשיכם אל תפרעו ואשר משה רבינו ע"ה אמרם לאלעזר ואיתמר שלא בהתרגזכם על צרה גדולה הותרו לכם הענינים האסורים לכם אבל אתם בקדושתכם על היותכם מוזהרים מפריעת ראש ומקריעת בגדים ויציאה מן המקדש בשעת עבודה. ונכפלה אזהרה בכהן גדול עד שהתבאר לנו שאזהרה זו בשעת עבודה לבד חייבין מיתה כמו שתראה אותם הביאו ראיה לבאר ענין אמרו ומפתח אהל מועד וגו' מאמרו ומן המקדש לא יצא, ואע"פ שכל לאו מאלו הלאוין שהם נכפלין בכהן גדול ענין נוסף כמו שבארנו הנה אין בזה רבוי מנין המצות למי שיבין מה שהקדמנו לפי כי גופיה דקרא הוא שלא יעשה דבר מזה בשעת העבודה. (שמיני, הלכות ביאת המקדש פ"ב):
That He prohibited the priests from leaving the Temple at the time of the [Temple] service. And that is His, may He be exalted, saying, "And from the door of the Tent of Meeting, etc." (Leviticus 10:7). And this prohibition was already repeated when He said about a high priest, "And out of the sanctuary shall he not go" (Leviticus 21:12). And the language of the [Sifra] (Sifra Shemini, Mechilta d'Miluim 2:42-43) is "'And from the door of the Tent of Meeting he shall not go out' - I might think [even] not during the service. [Hence] we learn to say, 'shall he not go out and he will not desecrate.' I would [hence] say, [only] at the time of the service. 'For the anointing oil of the Lord [is upon you]' - I only know [about] Aharon and his sons, that if they went out at the time of the service, they would be liable for death. From where [do we know] about the priests in all the generations? [Hence] we learn to say, 'for the anointing oil of the Lord is upon you.'" And know that there is a supplement with the high priest, that he may not accompany his dead [relatives]. And this is the simple understanding of Scripture, from His saying, "And out of the sanctuary shall he not go." And it has already been explained in the second [chapter] of Sanhedrin (Sanhedrin 18a) that if [a relative] of his died upon him, he may not follow the [procession of the] bier. And they brought a proof from His saying, "And out of the sanctuary shall he not go [and he shall not desecrate]." And we learn from this that it is permissible for him to serve [in the Temple] on the day that his [relative] dies. And so did they explain, "And out of the sanctuary shall he not go": "Behold another, if he did not go out [but served], he desecrated" - meaning to say, an ordinary priest. For the service is not permitted for him when he is grieving. Rather he is prohibited from this - meaning to say that he may not serve [while] grieving. And this principle has already been explained to you in Horayot (Horayot 12b). And that is that an ordinary priest that is grieving may not serve, but a high priest may serve when he is grieving. And behold that it has been made clear to you that His saying, "and he shall not desecrate," is a negation - not a prohibition - to say that his service is not desecrated, even thought he is grieving. But the simple meaning is [that] when He said, "and He shall not desecrate" - it is a reason for the previous prohibition, which is [that] he shall not go out, so that he shall not desecrate. And according to these things - as has been explained - this negative statement is inappropriate to count separately [as a negative commandment], as has been explained to the one who understands the original principles of this essay. And it has already been explained that these three negative commandments - which are, "and he shall not let his head be wild, or rend his garments [...] And out of the sanctuary shall he not go" - have already been repeated with a high priest, to explain their content. [This is] like the prohibition about the divorcee, the zonah and the desecrated woman is repeated to explain some content about these three things that were prohibited to them. For these three negative commandments [to the high priest] are exactly that which was forbidden to them when He said, "you shall not let your head be wild and do not rend your garments [...] And from the door of the Tent of Meeting he shall not go out." And that was what our teacher, Moshe - peace be upon him - said to Elazar and Itamar: That in your excitement about this great distress, the content that is forbidden to you has not become permitted; rather you are [still] in your holiness of being forbidden about unkempt hair, tearing garments and leaving the Temple during the service. And [here] the prohibition was repeated with the high priest, such that we understood that this prohibition [for which one is] liable for death is only during the service. As you see that they brought a proof to explain the matter of His saying, "And from the door of the Tent of Meeting, etc." - from His saying, "And out of the sanctuary shall he not go." And even though there is a supplement in each of these negative commandments that were repeated with the high priests - as we explained - there is no expansion of the count of the commandments with this, for the one who understands our introduction. For the essence of the verse is that he should not do any of this during the service. (See Parashat Shemini; Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary 2.)