Sefer HaMitzvot · Negative Commandments, Chapter 300
1
שהזהיר הדיין מהכות החוטא הכאות גדולות ממיתות, ובאור זה שכל המחוייב מלקות הנה תכלית מה שילקה ארבעים חסר אחת כמו שבא בקבלה שלא יכה אדם עד שישער ההכאה באדם המוכה לפי כחו ושניו ומזגו וצורת גופו אם יכול לסבול הכאת העונש כלו יוכה ואם לאו יוכה כפי שיעור סבלו לא פחות משלש הכאות, אמרו כדי רשעתו במספר, ובאה האזהרה מהוסיף בהכאתו ואפילו הכאה אחת נוספת על השערת הדיין שיוכל לסבול. והוא אמרו כדי רשעתו במספר ארבעים יכנו לא יוסיף. ולשון ספרי אם הוסיף עובר בלא תעשה אין לי אלא שמוסיף על הארבעים מנין על כל אומד ואומד שאמדוהו בית דין תלמוד לומר לא יוסיף פן יוסיף. ומזאת אזהרה היא אזהרה מהכות כל איש מישראל, אם החוטא אנו מוזהרין שלא להכותו שאר כל אדם לא כל שכן. וכבר הזהירנו מלרמוז להכות אפילו לא יכה אמרו (סנהדרין נ"ח:) כל המגביה ידו על חבירו נקרא רשע שנאמר ויאמר לרשע למה תכה רעך. (תצא, סנהדרין פט"ז):
That He prohibited the judge from striking the sinner with great lethal strikes. And the explanation of this is that the limit on all those who are liable for lashes is surely that he is lashed forty minus one, as it appears in the tradition; such that he not strike a person until he assesses the man that will be struck, according to his strength, his years, his condition and the form of his body. If he can withstand the entire striking of the punishment, he is struck [accordingly]. But if not, he is struck according to the measure of what he can withstand - [though] not less than three lashes, [based on] His saying, "according to his wickedness in number" (Deuteronomy 25:2). And the prohibition comes about adding - even one lash beyond the judge's assessment of what he can withstand - to his striking. And that is His saying, "according to his wickedness in number. Forty is he to strike him, he may not add" (Deuteronomy 25:2-3). And the language of the Sifrei (Sifrei Devarim 286:10) is, "If he does add, he transgresses a negative commandment. I only know of his adding to the forty. From where [do we know the same for his going beyond] each and every assessment that the court assessed? Hence we learn to say, 'he may not add, lest he add.'" And from this prohibition is [derived] the prohibition to strike any Israelite - if we are prohibited from striking the sinner, all the more so do we not strike any [other] person. And He already prohibited us from hinting as if one will strike, even if he does not strike. They said (Sanhedrin 58b), "Anyone who raises his hand against his fellow is called, an evildoer - as it is stated (Exodus 2:13), 'and he said to the evildoer, "Why would you strike your fellow."'" (See Parashat Shoftim; Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 16.)
שהזהיר הדיין מהכות החוטא הכאות גדולות ממיתות, ובאור זה שכל המחוייב מלקות הנה תכלית מה שילקה ארבעים חסר אחת כמו שבא בקבלה שלא יכה אדם עד שישער ההכאה באדם המוכה לפי כחו ושניו ומזגו וצורת גופו אם יכול לסבול הכאת העונש כלו יוכה ואם לאו יוכה כפי שיעור סבלו לא פחות משלש הכאות, אמרו כדי רשעתו במספר, ובאה האזהרה מהוסיף בהכאתו ואפילו הכאה אחת נוספת על השערת הדיין שיוכל לסבול. והוא אמרו כדי רשעתו במספר ארבעים יכנו לא יוסיף. ולשון ספרי אם הוסיף עובר בלא תעשה אין לי אלא שמוסיף על הארבעים מנין על כל אומד ואומד שאמדוהו בית דין תלמוד לומר לא יוסיף פן יוסיף. ומזאת אזהרה היא אזהרה מהכות כל איש מישראל, אם החוטא אנו מוזהרין שלא להכותו שאר כל אדם לא כל שכן. וכבר הזהירנו מלרמוז להכות אפילו לא יכה אמרו (סנהדרין נ"ח:) כל המגביה ידו על חבירו נקרא רשע שנאמר ויאמר לרשע למה תכה רעך. (תצא, סנהדרין פט"ז):
That He prohibited the judge from striking the sinner with great lethal strikes. And the explanation of this is that the limit on all those who are liable for lashes is surely that he is lashed forty minus one, as it appears in the tradition; such that he not strike a person until he assesses the man that will be struck, according to his strength, his years, his condition and the form of his body. If he can withstand the entire striking of the punishment, he is struck [accordingly]. But if not, he is struck according to the measure of what he can withstand - [though] not less than three lashes, [based on] His saying, "according to his wickedness in number" (Deuteronomy 25:2). And the prohibition comes about adding - even one lash beyond the judge's assessment of what he can withstand - to his striking. And that is His saying, "according to his wickedness in number. Forty is he to strike him, he may not add" (Deuteronomy 25:2-3). And the language of the Sifrei (Sifrei Devarim 286:10) is, "If he does add, he transgresses a negative commandment. I only know of his adding to the forty. From where [do we know the same for his going beyond] each and every assessment that the court assessed? Hence we learn to say, 'he may not add, lest he add.'" And from this prohibition is [derived] the prohibition to strike any Israelite - if we are prohibited from striking the sinner, all the more so do we not strike any [other] person. And He already prohibited us from hinting as if one will strike, even if he does not strike. They said (Sanhedrin 58b), "Anyone who raises his hand against his fellow is called, an evildoer - as it is stated (Exodus 2:13), 'and he said to the evildoer, "Why would you strike your fellow."'" (See Parashat Shoftim; Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 16.)