Sefer HaMitzvot · Negative Commandments, Chapter 353
1
הזהיר מהקרב אל אחת מהעריות האלו ואפילו בלא ביאה כגון חבוק ונשיקה והדומה להם מן הפעולות הזרות, והוא אמרו באזהרה מזה איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה, כאילו יאמר לא תקרבו שום קירוב שיביא לגלות ערוה. ולשון ספרא לא תקרבו לגלות ערוה אין לי אלא שלא יגלה מנין שלא יקרב תלמוד לומר ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב, אין לי אלא נדה שהיא בבל תקרב ובל תגלה מנין לכל העריות שהן בבל תקרבו ובל תגלו תלמוד לומר לא תקרבו לגלות, ושם אמרו ונכרתו הנפשות העושות מה תלמוד לומר לפי שנאמר לא תקרבו יכול יהיו חייבים כרת על הקריבה תלמוד לומר העושות ולא הקרבות. וכבר נכפלה האזהרה באיסור אלו הדמיונות ואמר לבלתי עשות מחקות התועבות, אולם אמרו כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו. הנה לא הזהיר בשני אלו הלאוין מחקות התועבות בלבד, אבל אמנם יזהיר בהם מהתועבות עצמן אשר ביארם אחר זה, וזה שהוא הביא שני לאוין בכלל על כל העריות, ובעבור שהזהיר שלא לעשות כמעשה ארץ מצרים וכמעשה ארץ כנען, וזה כולל מה שהיו עושין מן הזמה ומעבודת האדמה מרעית המקנה וישובי הארץ גם כן, שב ובאר כי אלו הפעולות אשר הזהיר מהם הוא כך וכך עריות לא תגלה וכמו שבאר בסוף המאמר ואמר כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ. ולשון ספרא יכול לא יבנו בתים ולא יטעו כרמים כמותם תלמוד לומר ובחקותיהם לא תלכו לא אמרתי אלא בחקים החקוקים להם ולאבותיהם, ושם אמרו מה היו עושים האיש נושא איש ואשה נושאת אשה ואשה לשני אנשים. הנה התבאר כי אלו הלאוין שהם כמעשה ארץ מצרים וכמעשה ארץ כנען לא תעשו הם אזהרה מבעילת כל העריות בכלל, ואחר כן כפל האזהרה בפרט ערוה ערוה. וכבר בארנו אנחנו משפטי אלו המצות בשביעי מסנהדרין ובחבורנו הגדול ובארנו שלוקים עליהם. ומה שראוי שתדעהו הוא שכל אשה שחייבין כרת עליה שהנולד מהביאה ההיא שחייבין עליה כרת יקרא ממזר והוא שריחקו האל יתעלה. בין שהיתה אותה ביאה בזדון בין בשוגג הולד ממזר, חוץ מן הנדה לבד שהולד הנולד ממנה אינו ממזר, אמנם נקרא בן הנדה. וכבר התבאר זה ברביעי מיבמות. (אחרי, קדושה הלכות אסורי ביאה):
He prohibited approaching one of these forbidden sexual relations - even without intercourse - such as [with] hugging and kissing, and similar such licentious acts. And that is His saying about its prohibition, "Each and every man - to any of his close kin - you shall not approach to uncover nakedness" (Leviticus 18:6) - as if to say, do not make any approach that leads to uncovering nakedness (sexual intercourse). And the language of the Sifra (Sifra, Acharei Mot, Chapter 13:15) is, "'You shall not approach to uncover nakedness' - I only know of nakedness. From where [do we know] not to approach? [Hence] we learn to say, 'To a woman, while in her menstrual impurity, you shall not approach to uncover her nakedness' (Leviticus 18:19). I only know about a menstruant, that she is [forbidden] with, do not approach and with, do not reveal. From where [do we know] about all of the sexual prohibitions, that they are [forbidden] with, do not approach and with, do not reveal? [Hence] we learn to say, 'you shall not approach to uncover.'" And there (Sifra, Acharei Mot, Chapter 13:21), they said, "'Their souls shall be cut off, those who do' (Leviticus 18:29) - what do we learn to say [from this]? Because it is stated, 'You shall not approach,' perhaps they would be liable for excision for approaching. [Hence] we learn to say, 'who do' - and not who approach." And the prohibition about these illusions was already repeated with His saying, "that you shall not do any of the abominable customs" (Leviticus 18:30). However His saying, "After the practice of the Land of Egypt in which you have lived, you shall not do; and the practice of the Land of Canaan, to which I am bringing you, you shall not do," is not only prohibiting the abominable customs - but indeed also prohibiting the actual abominations that He explained after this. And that which He brings two general negative statements about all of the prohibited sexual relations - is because when He prohibited not doing like the practice of the Land of Egypt and the practice of the Land of Canaan, this includes the lewdness, [but it also includes] the work of the land, the shepherding of animals and the settlement of the land as well. So He came back to explain that the actions that He prohibited [originally] were such and such sexual prohibitions that one should not uncover - and it is as He explained at the end of the [section], when He said, "For all of these abominations were done by the people of the land" (Leviticus 18:27). And the language of the [Sifra] (Sifra, Acharei Mot, Section 8:8) is, "Perhaps they should not build houses or plant vineyards like them. [Hence] we learn to say, 'and in their statutes (chukoteichem) you shall not walk' - only those statutes (chukim) which were instituted (chakukim) for them and for their forefathers." And there, they said, "What did they do? A man would wed a man, and a woman, a woman; and a woman would wed two men." Behold it has been made clear that these two negative commandments - being, "After the practice of the Land of Egypt [...] and the practice of the Land of Canaan [...] you shall not do" - are general commandments, being the prohibition of all of the sexual prohibitions (hence they not counted in the tally of the commandments). And afterwards, He repeated the prohibition of each sexual prohibition individually. And we ourselves have explained the regulations of these commandments in the seventh [chapter] of Sanhedrin in our great composition (Commentary on the Mishnah), and we explained that we are lashed for it. And it is from that which is fit for you to know that [in the case of] any woman for whom we would be liable excision, the [child] born from that intercourse is called a mamzer. And it is God, may He be exalted, who called him a mamzer (Deuteronomy 23:3). Whether that intercourse is volitional or whether it was inadvertent, the embryo is a mamzer - except specifically for the menstruant. One born from her is not a mamzer; however it is called the child of a menstruant. And this has already been explained in the fourth [chapter] of Yevamot. (See Parashat Achrei Mot; Mishneh Torah, Forbidden Intercourse.)
הזהיר מהקרב אל אחת מהעריות האלו ואפילו בלא ביאה כגון חבוק ונשיקה והדומה להם מן הפעולות הזרות, והוא אמרו באזהרה מזה איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה, כאילו יאמר לא תקרבו שום קירוב שיביא לגלות ערוה. ולשון ספרא לא תקרבו לגלות ערוה אין לי אלא שלא יגלה מנין שלא יקרב תלמוד לומר ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב, אין לי אלא נדה שהיא בבל תקרב ובל תגלה מנין לכל העריות שהן בבל תקרבו ובל תגלו תלמוד לומר לא תקרבו לגלות, ושם אמרו ונכרתו הנפשות העושות מה תלמוד לומר לפי שנאמר לא תקרבו יכול יהיו חייבים כרת על הקריבה תלמוד לומר העושות ולא הקרבות. וכבר נכפלה האזהרה באיסור אלו הדמיונות ואמר לבלתי עשות מחקות התועבות, אולם אמרו כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו. הנה לא הזהיר בשני אלו הלאוין מחקות התועבות בלבד, אבל אמנם יזהיר בהם מהתועבות עצמן אשר ביארם אחר זה, וזה שהוא הביא שני לאוין בכלל על כל העריות, ובעבור שהזהיר שלא לעשות כמעשה ארץ מצרים וכמעשה ארץ כנען, וזה כולל מה שהיו עושין מן הזמה ומעבודת האדמה מרעית המקנה וישובי הארץ גם כן, שב ובאר כי אלו הפעולות אשר הזהיר מהם הוא כך וכך עריות לא תגלה וכמו שבאר בסוף המאמר ואמר כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ. ולשון ספרא יכול לא יבנו בתים ולא יטעו כרמים כמותם תלמוד לומר ובחקותיהם לא תלכו לא אמרתי אלא בחקים החקוקים להם ולאבותיהם, ושם אמרו מה היו עושים האיש נושא איש ואשה נושאת אשה ואשה לשני אנשים. הנה התבאר כי אלו הלאוין שהם כמעשה ארץ מצרים וכמעשה ארץ כנען לא תעשו הם אזהרה מבעילת כל העריות בכלל, ואחר כן כפל האזהרה בפרט ערוה ערוה. וכבר בארנו אנחנו משפטי אלו המצות בשביעי מסנהדרין ובחבורנו הגדול ובארנו שלוקים עליהם. ומה שראוי שתדעהו הוא שכל אשה שחייבין כרת עליה שהנולד מהביאה ההיא שחייבין עליה כרת יקרא ממזר והוא שריחקו האל יתעלה. בין שהיתה אותה ביאה בזדון בין בשוגג הולד ממזר, חוץ מן הנדה לבד שהולד הנולד ממנה אינו ממזר, אמנם נקרא בן הנדה. וכבר התבאר זה ברביעי מיבמות. (אחרי, קדושה הלכות אסורי ביאה):
He prohibited approaching one of these forbidden sexual relations - even without intercourse - such as [with] hugging and kissing, and similar such licentious acts. And that is His saying about its prohibition, "Each and every man - to any of his close kin - you shall not approach to uncover nakedness" (Leviticus 18:6) - as if to say, do not make any approach that leads to uncovering nakedness (sexual intercourse). And the language of the Sifra (Sifra, Acharei Mot, Chapter 13:15) is, "'You shall not approach to uncover nakedness' - I only know of nakedness. From where [do we know] not to approach? [Hence] we learn to say, 'To a woman, while in her menstrual impurity, you shall not approach to uncover her nakedness' (Leviticus 18:19). I only know about a menstruant, that she is [forbidden] with, do not approach and with, do not reveal. From where [do we know] about all of the sexual prohibitions, that they are [forbidden] with, do not approach and with, do not reveal? [Hence] we learn to say, 'you shall not approach to uncover.'" And there (Sifra, Acharei Mot, Chapter 13:21), they said, "'Their souls shall be cut off, those who do' (Leviticus 18:29) - what do we learn to say [from this]? Because it is stated, 'You shall not approach,' perhaps they would be liable for excision for approaching. [Hence] we learn to say, 'who do' - and not who approach." And the prohibition about these illusions was already repeated with His saying, "that you shall not do any of the abominable customs" (Leviticus 18:30). However His saying, "After the practice of the Land of Egypt in which you have lived, you shall not do; and the practice of the Land of Canaan, to which I am bringing you, you shall not do," is not only prohibiting the abominable customs - but indeed also prohibiting the actual abominations that He explained after this. And that which He brings two general negative statements about all of the prohibited sexual relations - is because when He prohibited not doing like the practice of the Land of Egypt and the practice of the Land of Canaan, this includes the lewdness, [but it also includes] the work of the land, the shepherding of animals and the settlement of the land as well. So He came back to explain that the actions that He prohibited [originally] were such and such sexual prohibitions that one should not uncover - and it is as He explained at the end of the [section], when He said, "For all of these abominations were done by the people of the land" (Leviticus 18:27). And the language of the [Sifra] (Sifra, Acharei Mot, Section 8:8) is, "Perhaps they should not build houses or plant vineyards like them. [Hence] we learn to say, 'and in their statutes (chukoteichem) you shall not walk' - only those statutes (chukim) which were instituted (chakukim) for them and for their forefathers." And there, they said, "What did they do? A man would wed a man, and a woman, a woman; and a woman would wed two men." Behold it has been made clear that these two negative commandments - being, "After the practice of the Land of Egypt [...] and the practice of the Land of Canaan [...] you shall not do" - are general commandments, being the prohibition of all of the sexual prohibitions (hence they not counted in the tally of the commandments). And afterwards, He repeated the prohibition of each sexual prohibition individually. And we ourselves have explained the regulations of these commandments in the seventh [chapter] of Sanhedrin in our great composition (Commentary on the Mishnah), and we explained that we are lashed for it. And it is from that which is fit for you to know that [in the case of] any woman for whom we would be liable excision, the [child] born from that intercourse is called a mamzer. And it is God, may He be exalted, who called him a mamzer (Deuteronomy 23:3). Whether that intercourse is volitional or whether it was inadvertent, the embryo is a mamzer - except specifically for the menstruant. One born from her is not a mamzer; however it is called the child of a menstruant. And this has already been explained in the fourth [chapter] of Yevamot. (See Parashat Achrei Mot; Mishneh Torah, Forbidden Intercourse.)