שער ב 17

אמנם עוד יש לאלוה מלין לפני העובד אלהים בקדושה. בבחי' יותר פרטית. והוא בבחי' שורש הנשמה היא נשמתא לנשמתא הנזכר בזוהר: ונקראת חיה. ואד"הר השיגה ולבחי' היחידה הנכללת בה סוד עולם אדם קדמאה.

However, God-Elo”ha has more to say to one who worships God-Elohi”m in holiness, in a more detailed perspective, that being:
1. the perspective of the soul-root-of-the-Neshama, it [fem.] being the “soul-Neshama of the soul-Neshama”, mentioned in the Zohar (it being called soul-Chayya, and First Adam achieved it), and
2. to the component of soul-Y’kheeda that is included within it, it being the secret of the world of the Ahdahm Kahdmone⁷²⁰The world of Primeval Adam, a world about which only a very limited amount is known, and that pre-existed the four worlds..

וכמבואר למבין בע"ח סוף שער המוחין שאד"הר זכה לבחי' חיה יחידה האמיתים במקומם העיקרי. וע' ריש גלגולים ובפי"ז שם.

And it is clear to one who understands the Etz Chayyim (end of Sha-ar Ha-mo-khin) that First Adam, through his merit, attained the genuine components of soul-Chayya and soul-Y’kheeda in their primary locations. Refer to the beginning of Gilgoolim and in chapter 17 there [for more detail].

וזהו עיקר כוונתם ז"ל שדרשו בפסוק תוצא הארץ נפש חיה אפי' נפשו של אד"הר אפי' נפשו של משיח. כי זאת הבחי' היא סוד כ"י ארץ החיים העליונה. (היינו שרש יסור העפר מהד' יסודין שרשין קדמאין אבהן דכלהו עלמין הנזכר בזוהר וארא כ"ג ע"ב ע"ש).

And this was their (OBM) primary intent (refer to Bereshit Rabba 7:5 and 8:1), when they expounded on the verse “let the earth bring forth living soul-Neffesh⁷²¹Heb.:neffesh chayya” (Bereshit 1:24): “Even the soul-Neffesh of First Adam, even the soul-Neffesh of the Messiah. For this component is the secret of the “Congregation of Israel”⁷²²Heb.: k’nesset yisrael, the “supernal land of the living”⁷²³Heb.: ehretz ha-chayyim ha-elyona. (Meaning the root of the foundation of Dust of the four foundations, primeval roots, precursors of all the worlds, mentioned in the Zohar Va-eira (23b), refer there [for more detail].)

וע' זוהר שמות י"ב א' ובפ' שלח קע"ו ב' רזא וכתיב תוצא הארץ נפש חיה וכו'. ובפ' שמיני ל"ט ב' ואת כל נפש החיה כו'. וע' ס"פ ואתחנן במתני'. וע' רמב"ן בפסוק נעשה אדם. כי רוח ה' דיבר בו. ולכן היה אד"הר מוכן לחיות לעולם. כי היא החכמ' תחי' בעליה. ולכן נקראת חיה. וזהו תוצא הארץ נפש חיה. ובחטאו נסתלקה הימנו. וע' מ"ש האר"י ז"ל בפט"ו ובריש פ' כ"א ובפ' ל"ה מהגלגולים.

And refer to Zohar Sh’mote 12a and in parshat Sh’lakh 174b [regarding] the secret of the verse “let the earth bring forth living soul-Neffesh”…, and in parshat Sh’mini 39b, “and all the living soul-Neffesh⁷²⁴Heb.: Neffesh ha-khayya”… . And refer to the end of parshat Va-et-kha-nahn in the mishna, and refer to the RaMBa”N (OBM) in the verse “let us make man” (Bereshit 1:26), for God’s-YHV”H spirit-Ruakh spoke within him. And therefore, First Adam was capable of living forever, for “the wisdom enlivens its master” (Kohelet 7:12), and for that reason is called soul-Chayya. That is “let the earth bring forth neffesh chayya”. Because of his sin it departed from him. [For more details] refer to what the Ariza”l (OBM) wrote in chapter 15, and at the beginning of chapter 21, and in chapter 35 of the Gilgoolim.

ומאז לא זכה עליה שום אד' בעודו בזה העולם. וחנוך כשהגיע לזאת המדרגה וירש מעלתו של אד"הר כמ"ש בז"ח תרומה ל"ה ע"ג ושם בשה"ש נ"ד ע"ד ע"ש וברע"מ קדושים פ"ג ובמתניתין ס"פ ואתחנן כמו שפירשם האריז"ל בפ' בראשית בדרוש אדה"ר ובגלגולים פי"ח ע"ש וכמ"ש שם פל"ה. לא הוה יכיל עלמא למסבלי' והוכרח להסתלק מזה העולם. וכן אליהו נסתלק מזה העולם כשהשיג קצת מאותה הזיהרא עלאה כמ"ש בפי"ט מהגלגולים וכמ"ש בזוהר ויגש ר"ט ריש ע"ב א"ל קב"ה כו' ועלמא לא יכיל למסבלך עם בני נשא. ואנחנו מקוים להשיגה אחר התחי' אי"ה שיערה עלינו רוח ממרום.

And since then, no other person merited achieving it [fem.] while he was still in this world. And Chanokh, when he arrived at this level and inherited First Adam’s characteristic spiritual level (as is written in the Zohar Chaddash, T’rooma 35c; and there in Shir Hashirim 54d, refer there; and in the Raa-ya M’hemna, K’doshim, chapter 83; and in the mishna, at the end of parshat Va-etkhanahn; as the Ariza”l explained them in parshat Bereshit in D’roosh Ahdam Ha-reeshone; and in Gilgoolim, chapter 18, refer there; and as is written there in chapter 35: “the world could not endure him”), it was necessary for him to leave this world. And so too Eliyahu left this world when he achieved a small amount of that supernal brilliance, as is written chapter 19 of the Gilgoolim, and as is written in the Zohar Va-yee-gosh (209b, top): “The Holy One (blessed be He) said to him… the world can’t endure that you should co-exist with other people.” And we hope to achieve it after resurrection (if it be God’s will), that spirit-Ruakh should pour down⁷²⁵Heb.: yei-ah-reh (c.f., Yeshayahu 32:15) upon us from the heavenly heights.

והוא בחי' שורש המחשבה של אדם. כי בחי' המחשבה הוא כשמדבק מחשבתו לחשוב איזה ענין פרטי. והוא בחי' נשמה כמ"ש ונשמת שדי תבינם (איוב ל"ב). ואז המחשבה מושגת עכ"פ להאדם עצמו המחשב. אבל שורש מקור מוצא כללית כח המחשבה. הוא טמיר ונעלם לגמרי שאינו מושג גם להאדם עצמו מאין תמצא. והוא בחי' שורש נשמתו.

And it is the source of thought in man, for the aspect of thought is when his thoughts cohere to think some specific thing, (and this is the aspect of soul-Neshama, as is written: “and it is the soul-Neshama from God-SHaDa”Y that gives them understanding”—Iyyov 32:8), and then the thought is perceived, in all cases, to the person himself who is thinking. But the root of the source of the overall origin of the power of thought is wholly hidden and recondite, so that even the person himself can’t grasp from where it arises. And that is the component of soul-root-of-the-Neshama⁷²⁶Chayya.

וזאת הבחינה הנעלמה. הוא בחי' צרופי האותיות של התיבה. שהוא שורש נשמת האותיו' וכח רוחניותיהם בשרשם העליון. ואמיתת מהות סדרי צרופם בשרש' העליון אינו מושג לנו עתה. אחר שאין אנחנו משיגי' עתה. בחי' שורש הנשמה. ואחר התחי' נתבונן בינה בסוד סדרי צרופי האותיו' בשורש קדושתם. והוא שאמרו בזוה' בהעלותך קנ"ב א' אורייתא כו' ולעלמא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא לנשמתא דאורייתא:

And this, the recondite component, is the aspect of all the permutations of the letters in the word⁷²⁷Heb.: tzei-roo-fei ha-o-tee-yote, it [male] being the root of the soul-Neshama of the letters, and their spiritual power in their supernal root.⁷²⁸Rav Chayyim seems to say that the taking-together of all the permutations of the letters that make up a word, are the root of the soul-Neshama (i.e., the chayya) that word springs from. And we are currently unable to perceive the veracity of the true nature of the various permutations in their supernal root, being that we can’t currently perceive the aspect of the soul-root-of-the-Neshama. And after the resurrection we will contemplate the understanding that is within the secret of the letter permutations in the root of their holiness. And that is what is mentioned in the Zohar B’ha-ah-lote-kha 152a: “Torah… and in the world-to-come, we will be invited to gaze at the soul-Neshama of the soul-Neshama that’s in the Torah.”

והוא בחי' שורש נשמות כלל ישראל יחד. מ"ל דאצילות לזא' נקרא' כנ"י:

And this is the aspect of the souls-root-of-the-Neshama of the whole of Israel⁷²⁹Heb.: k’lal Yisrael taken together, the Malkhoot of Ahtzeeloot; for this reason it is called the Assembly of Israel⁷³⁰Heb.: K’nesset Yisrael.[*]

הגהה: ונקראת בתו"הק אל אלהי הרוחות לכל בשר ע' זוהר קרח קע"ו ב' ויאמרו אל אלהי הרוחות כו' דאיהו אתר דנשמתין וכו' תמן סלקין ומתמן אתיין. רז"ל דרשו אביו ואמו כו' אמו זו כ"י. וע' זוהר במדבר קי"ט א' ובריש פ' פנחס ושם ר"מ ע"ב וברע"מ תצא רע"ז ב' ובסוף האד"ז רצ"ו א' ובז"ח רות נ"ט ב'. וע' בע"ח שער המלכי' ריש פ"ז ובפע"ח שער עולם העשי' פ"ב ובשע' הק"ש פ"ה ובשער העמידה סוף פט"ז. והוא ענין הכתוב העמוסים מני בטן וגו'. וע' בפע"ח שער ר"ח פ"ג. ולכן כלל ישראל יחד נקראין איברין דשכינתא. ע' זוהר פנחס רל"א ב' ושם רל"ח ריש ע"ב ורנ"ב סוף ע"ב.

Annotation: And in our holy Torah (B’midbar 16:22) it is called: “God-Ei”l, God-Elohe”i of the souls-Ruakh of all flesh”. Refer to Zohar Korakh 176b: “‘And they said: ‘God-Ei”l, God-Elohe”i of the soul-Ruakh of all flesh…’— That this is the place of souls-Neshama—to there they go and from there they come. And our rabbis (OBM) expounded ‘his father and mother…’—‘his mother’ is the Assembly of Israel. And refer to Zohar B’midbar 119a, and at the beginning of parshat Pinkhas, and there 240b, and in Raa-ya M’hemna Tei-tzei 277b, and at the end of the Idra Zoota 296a, and in Zohar Chaddash Root 59b. And refer to the Etz Chayyim, Sha-ar Ha-m’la-khim, beginning of chapter 7; and in the Pri Etz Chayyim, Sha-ar Olam Ha-ahseeya, chapter 2; and in Sha-ar Ha-kree-aht Sh’ma, chapter 5; and in Sha-ar Ha-ahmeeda, at the end of chapter 16. And that is the context of the text (Yeshayahu 46:3) “who are borne from birth…”. And refer to the Pri Etz Chayyim, Sha-ar Rosh Chodesh, chapter 3. And therefore the whole of Israel taken together as one are called the “limbs of the Sh’kheena”, refer to Zohar Pinkhas 231b, and there 238 (top of second folio), and 252 (end of the second folio).

וזהו ענין הכתוב הלוך וקראת באזני ירושלים כו' זכרתי לך כו' לכתך אחרי במדבר כו'. כינה הכתוב כל ישראל בשם ירושלים. כי היא היתה כנסית כלל ישראל בעלותם ליראות פני האדון ה' ברגל. ושם קבלו כלל ישראל שפע תורה קדושה ויראה כ"א לפי שרש אחיזת נשמתו מכנ"י {מכנסת ישראל} . ולזה נקראת ירושלים של מעלה ז"ש אהבת כלולתיך ר"ל כלילות.

And this is the context of the verse (Yirmiya 2:2) “Go and call out in the ears of Jerusalem…, I recall for you the kindness of your youth, your following me into the wilderness… .” The verse referred to the whole of Israel with the name “Jerusalem”, for she was the assembly of the whole of Israel when they ascended to make an appearance before the Master God-YHV”H on the pilgrimage holiday. And there the whole of Israel received the flow of abundance, Torah, holiness and fear/awe, each one according to where the root of his soul-Neshama originates in the Assembly of Israel. And for this reason it is called “supernal Jerusalem”⁷³¹Heb.: Yerushalayim shel ma-ahlah; that is why the text says ”the love of your [fem.] wedding”⁷³²Heb.: ah-ha-vaht k’loo-lo-tie-ikh, meaning wholeness⁷³³Heb.: k’lee-loot.

וזהו ענין שכינה הנזכר בכל מקום פי' הפשוט של שכינה. היינו קביעות דירה. כמאמרם ז"ל (ב"ר פ"ד ובתנחומא בחקתי) מיום שברא הקב"ה עולמו נתאוה שיהא לו דירה בתחתוני' ועיקר קביעת דירתו ית"ש היה בירושלים התגלות קדושתו בלי התלבשות לבושין. והוא שאמרו ז"ל (שבת קמ"ה ב') דאתרי אינשי במתא שמאי בלא מתא תותבאי. ושיחתם ז"ל צריכה תלמוד:

And this is the matter of “Sh’kheena” that is mentioned in many places. The simple definition of “Sh’kheena” is “permanent dwelling”, as those (OBM) stated (Bereshit Rabba, parsha 4, and in Tahnkhooma B’khoo-ko-tie). From the day that the Holy One (blessed be He) created His world, He desired that He should have a dwelling place among the lowers, and the essence of His (blessed be His name) permanent dwelling was in Jerusalem, the revelation of His holiness without any concealing garments. And that is what they (OBM) stated (Shabbat 145b): “It is said that in My city, [they honor me because of] My name; not in My city, [they honor me because of] My garments”; and their discussion requires significant scholarly effort⁷³⁴Heb.: talmood.