ועוד זאת יתירה התו"הק ביתרון אור ותוספות קדושה גם על כל המצות כולן ביחד. שגם אם קיים האדם כל התרי"ג מצות כולן בשלימות האמיתי כראוי. בכל פרטיהם ודקדוקיהם ובכוונה וטהרה וקדושה. אשר אז נעשה האדם כולו בכל אבריו ופרקיו וכל כחותיו מרכבה גמורה שתשרה עליהם הקדושה עליונה של המצות כולן. עכ"ז אין ערוך ודמיון כלל קדושת ואור המצות לגודל עוצם קדושת ואור התו"הק אשר תופיע נהרה על האדם העוסק והוגה בה כראוי.
And furthermore, the holy Torah has an advantage of greater amount of light and additional holiness over all of the mitzvote taken together. For even if a person accomplished all of the six-hundred-and-thirteen mitzvote in toto, with true perfection (as appropriate), in all of their details and precision and with pure and holy intention, so that the person then becomes a complete Vehicle in all his limbs/organs, parts, and all of his powers, so that the supernal holiness of all the mitzvote should settle upon them, even so there’s no comparison nor likening in any way of the holiness and light of the mitzvote to the huge awesomeness of the holiness and light of the holy Torah, whose light manifests over the person who is involved with it and contemplates it appropriately.
2
כי ראשית דרכה בקדש הוא הגבה למעל' מעלה משורש הקדושה ואור העליון של המצות כולן יחד כנ"ל. וז"ש בפ' התורה ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים היינו על כל מעשי המצות כולן. וכן אמרו בירושלמי פרק א' דפאה שכל המצות כולן אינון שוות לדבר א' מן התורה:
For the origin of its holy path, is far, far above the root of the holiness and the supernal lights of all the mitzvote taken together, as mentioned previously. And this is what they stated in parshat ha-Torah (Avot 6:1): “…and makes him great and ascendant over all activities”, this being the activities of all the mitzvote. And they also stated this in the Yerushalmi (chapter 1 of Pei-ah), that all of the mitzvote taken together aren’t equivalent to one word from the Torah.
3
וגם כי קדושת ואור המצוה אשר תשכין אורה על אותו הדבר והחפץ אשר בו וע"י תעשה מצוה. אינו שורה עליהם רק לפי שעתו בעת שהמצוה נעשית בהם. אבל אחר שנעשה בהן מצותן הקדושה והאור מתעלה ומסתלק מהם תיכף ונשאר כבראשונה.
And it’s also that the holiness and light of the mitzva whose light will dwell on that thing or object with which or by which the mitzva will be performed, settles upon them only temporarily, at the moment that they are used to perform the mitzva. But after the mitzva is performed with it, the holiness and the light ascends and departs from them immediately, and it is left as it was beforehand.
4
אבל התו"הק כל מקום שתזריח ותופיע אורה וקדושתה פעם א'. קדושת עולם תהיה לו ונשאר תמיד בקדושתו. כמו ששנינו בברייתא (מגילה כ"ו ב') שתשמישי מצוה נזרקין לאחר שנעשה מצותן ותשמישי קדושה נגנזין. ולכן מנו שם תשמישי תפילין ומזוזות בכלל תשמישי קדושה. מחמת פרשיות התורה שהיו מונחים בתוכם פעם א'.
In contrast, the holy Torah, any place that its light and holiness shines or appears once, it has eternal holiness and remains continuously in its state of holiness, as we learned in the B’raita (Megilah 26b) that the objects used for performing a mitzva may be discarded after their mitzva is performed, while objects of holiness must be stored away. And for that reason they included the objects of t’fillin and m’zooza in the class of holy objects, by virtue of the paragraphs of Torah that were once placed within them.
5
ולית לך מידי בדבריהם ז"ל דלא רמיזא בקרא. ויש לכוין הכתוב כי נר מצוה ותורה אור גם ע"ז הענין הנזכר ע"פי פירושם ז"ל הנ"ל בסוטה שם מה נר אינו מאיר אלא לפי שעה. ומה אור מאיר לעולם. והם ז"ל עשו ההפרש ביניהם לענין ההגנה וההצלה להאדם. ואפשר לפרשו ג"כ שירמוז הכתוב גם לענין ההפרש וההבדל בין התו"הק והמצות המבואר בברייתא דמגילה הנ"ל:
And you will never find anything among their (OBM) words that is not hinted at in scripture. And we can apply the verse (Mishlei 6:23): “for a mitzva is a lamp and Torah is light” also upon this matter that we mentioned, according to their (OBM) explanation mentioned above in Sota: that a lamp illuminates only temporarily, while light illuminates forever. And they (OBM) made a distinction between them with regards to being a shield and protection for a person. And it’s possible to also explain it in this way too, that the text also hints to the difference and distinction between the holy Torah and the mitzvote that is explained in the B’raita in M’geela mentioned above.
6
ולא עוד אלא שגם אותה הקדושה וחיותן ואורן של המצות שמקדשים ומחיים להאדם המקיימם. הוא נלקח ונשפע רק מקדושתה ואורה של התו"הק. כי המצוה לית לה מגרמה שום חיות וקדושה ואור כלל רק מצד קדושת אותיות התורה הכתובות בענין אותה המצוה. ויש לכוין גם זה הענין בכתוב כי נר מצוה ותורה אור. כענין הנר שאין לה בעצמה שום אור כלל רק מהאור המאיר בה.
And not only that, but even that holiness and the enlivening forces and lights of the mitzvote that make a person holy and enliven the person who performs them, is taken from and has influence based only on the holiness and light of the holy Torah, for a mitzva has no inherent life force or holiness or light of its own at all. It’s only from the perspective of the holiness of the letters of the Torah that are written in relation to the context of that mitzva. And we can also apply the matter in the verse: “for a mitzva is a lamp and Torah is light”, to the context of the lamp that has no light of its own—it only has the light that illuminates within it.
7
ודאי שגם העסק בתורה לבד בלי קיום המצות כלל ח"ו. גם כן אין כלום כמשרז"ל (יבמות ק"ט) כל האומר אין לו אלא תורה אף תורה אין לו. ובפ"ב דברכות (י"ז א') מרגלא בפומיה דרבא תכלית חכמה תשובה ומע"ט שלא יהא אדם קורא ושונה ובועט באביו וברבו כו' ללומדיהם לא נאמר אלא לעושיהם.
It’s also certain that one who is involved with Torah alone, without performing any mitzvote at all (heaven forefend), also has nothing, as our rabbis (OBM) stated (Yevamot 109b): “Anyone who asserts that he has nothing but Torah1209There should be an ellipsis added here, as Rav Chayyim deleted a few words from his quote., he does not even have Torah1210For the word “even” our editions of Yevamot have the word ah-feeloo rather than ahf.”. And in chapter 2 of Berakhot (17a): “Rava often repeated: ‘The purpose of wisdom is repentance and good deeds, so that a person does not read1211Torah and learn1212Mishna and [then] kick his father and teacher …1213Our editions of Berakhot have “his father and his mother and his teacher”, …it doesn’t state ‘to those who learn it’ but rather ‘to their practitioners’.”1214Our editions of Berakhot have “it doesn’t state ‘to practitioners’ but rather ‘to their practitioners’.”
8
ובשמות רבה פ"מ. כל מי שהוא יידע תורה ואינו עושה מוטב לו שלא יצא לעולם אלא נהפכה השליא על פניו. וכ"ה בויקרא רבה פל"ה. ובתנחומא פ' עקב.
And in Sh’mote Rabba (chapter 40): “If someone knows Torah and doesn’t behave in accordance with it, it would have been better for him if he’d never come into the world, that the placenta smothered him.” And so it is in Va-yikra Rabba (parsha 35), and in Tahn-khooma parshat Eikev.
9
ובזוהר שמות ה' ריש ע"ב דאר"י כל מאן דאשתדל באורייתא בהאי עלמא ומסגל עובדין טבין ירית עלמא שלימא וכל מאן דאשתדל באורייתא בהאי עלמא ולא עבדין עובדין טבין לא ירית לא האי ולא האי כו'. אר"י לא תנן אלא מאן דלית ליה עובדין טבין כלל.
And in Zohar Sh’mote (5b, top of page): “Rabbee Yehuda stated: ‘Anyone who involves himself with Torah in this world, and who considers good works to be a highly valued treasure1215Aram,: m’sa-geil o-va-din ta-vin, inherits a complete world. And one who involves himself with Torah in this world but does not do good works, does not inherit, neither this1216This world nor that1217That world (i.e., the world-to-come)…’. Rabbee Yitzkhak stated: ‘We learned this applies only for someone who has no good works at all’.”
10
עד שאמרו בפ"ק דעכ"ומז (י"ז ב') כל העוסק בתורה לבד דומה כמי שאין לו אלוה. כי בלתי קיום המצות ח"ו אין דבר במה להתאחז ולהתקשר בו אור התורה לשרות עליו ולהתקיים בו. כדמיון האור בלא פתילה. אמנם עצמות האור מקבלת המצוה מאותיות התורה הכתובות בענינה.
[This is true] even to the point that they stated in the first chapter of Avoda Za-ra (17b): “‘Anyone who only involves himself with Torah could be compared to someone who has no God-Elo”ha’’, for without fulfilling the mitzvote (heaven forefend), there is nothing to which the light of Torah can attach nor connect, to settle upon, nor in which it can be manifested. It can be compared to an illuminating flame not having a wick; indeed the mitzva receives the essence of the light from the letters in the Torah that are written about it.
11
וז"ש בפ' התורה גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה. ולא אמר ללומדיה או לעוסקיה אלא לעושיה ור"ל שהתורה היא הנותנת חיי עד וקדושה גם לעושי המצות הכתובות בתוכה. ולכן אמרו בתנחומא בחקתי שאף אם הוא צדיק ואינו עוסק בתורה אין בידו כלום ח"ו:
And this is what they stated in parshhat Ha-Torah (Avot 6:7): “Torah is great in that it gives life to those who put it into practice”, and it didn’t say “to those who learn it” or “to those who are involved with it”—it says “to those who put it into practice”. It intends to convey that it’s the Torah that also gives eternal life and holiness to those who perform the mitzvote written within it, and for that reason they stated in Tahn-khooma B’khoo-ko-tai, that even if he is righteous1218Heb.: tzaddik but doesn’t involve himself with Torah, he hasn’t accomplished anything1219Heb.: ein b’ya-do kloom (heaven forefend).
12
והטעם בזה ג"כ כמש"ל. שהמצות במקור שרשן קשורות ותלויות בסידור פרקי המרכבה העולמות וכחות העליונים. ומקור שרש העליון של התו"הק היא מאד נעלה מעל כל העולמות והכחות כולם והיא המתפשטת בפנימיות כולם ומקבלים ממנה עצם חיותם ושפעת קדושתם. לכן היא הנותנת ומשפעת החיות והקדושה והאור להמצות כולן:
And the reason for this is also as was explained previously1220In Gate 1, Chapter 6, that the mitzvote, in the source of their root, are connected and dependent upon the design of the components of the Vehicle: the worlds and the supernal powers. And the supernal source of the root of the holy Torah is very lofty, above the totality of all the worlds and the powers. And it unfolds downward within them all, and they receive from it the essence of their life force and the overflowing abundance of their holiness. For that reason it is the provider of, and what impresses, life force, holiness and light upon all of the mitzvote.
ועוד זאת יתירה התו"הק ביתרון אור ותוספות קדושה גם על כל המצות כולן ביחד. שגם אם קיים האדם כל התרי"ג מצות כולן בשלימות האמיתי כראוי. בכל פרטיהם ודקדוקיהם ובכוונה וטהרה וקדושה. אשר אז נעשה האדם כולו בכל אבריו ופרקיו וכל כחותיו מרכבה גמורה שתשרה עליהם הקדושה עליונה של המצות כולן. עכ"ז אין ערוך ודמיון כלל קדושת ואור המצות לגודל עוצם קדושת ואור התו"הק אשר תופיע נהרה על האדם העוסק והוגה בה כראוי.
And furthermore, the holy Torah has an advantage of greater amount of light and additional holiness over all of the mitzvote taken together. For even if a person accomplished all of the six-hundred-and-thirteen mitzvote in toto, with true perfection (as appropriate), in all of their details and precision and with pure and holy intention, so that the person then becomes a complete Vehicle in all his limbs/organs, parts, and all of his powers, so that the supernal holiness of all the mitzvote should settle upon them, even so there’s no comparison nor likening in any way of the holiness and light of the mitzvote to the huge awesomeness of the holiness and light of the holy Torah, whose light manifests over the person who is involved with it and contemplates it appropriately.
כי ראשית דרכה בקדש הוא הגבה למעל' מעלה משורש הקדושה ואור העליון של המצות כולן יחד כנ"ל. וז"ש בפ' התורה ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים היינו על כל מעשי המצות כולן. וכן אמרו בירושלמי פרק א' דפאה שכל המצות כולן אינון שוות לדבר א' מן התורה:
For the origin of its holy path, is far, far above the root of the holiness and the supernal lights of all the mitzvote taken together, as mentioned previously. And this is what they stated in parshat ha-Torah (Avot 6:1): “…and makes him great and ascendant over all activities”, this being the activities of all the mitzvote. And they also stated this in the Yerushalmi (chapter 1 of Pei-ah), that all of the mitzvote taken together aren’t equivalent to one word from the Torah.
וגם כי קדושת ואור המצוה אשר תשכין אורה על אותו הדבר והחפץ אשר בו וע"י תעשה מצוה. אינו שורה עליהם רק לפי שעתו בעת שהמצוה נעשית בהם. אבל אחר שנעשה בהן מצותן הקדושה והאור מתעלה ומסתלק מהם תיכף ונשאר כבראשונה.
And it’s also that the holiness and light of the mitzva whose light will dwell on that thing or object with which or by which the mitzva will be performed, settles upon them only temporarily, at the moment that they are used to perform the mitzva. But after the mitzva is performed with it, the holiness and the light ascends and departs from them immediately, and it is left as it was beforehand.
אבל התו"הק כל מקום שתזריח ותופיע אורה וקדושתה פעם א'. קדושת עולם תהיה לו ונשאר תמיד בקדושתו. כמו ששנינו בברייתא (מגילה כ"ו ב') שתשמישי מצוה נזרקין לאחר שנעשה מצותן ותשמישי קדושה נגנזין. ולכן מנו שם תשמישי תפילין ומזוזות בכלל תשמישי קדושה. מחמת פרשיות התורה שהיו מונחים בתוכם פעם א'.
In contrast, the holy Torah, any place that its light and holiness shines or appears once, it has eternal holiness and remains continuously in its state of holiness, as we learned in the B’raita (Megilah 26b) that the objects used for performing a mitzva may be discarded after their mitzva is performed, while objects of holiness must be stored away. And for that reason they included the objects of t’fillin and m’zooza in the class of holy objects, by virtue of the paragraphs of Torah that were once placed within them.
ולית לך מידי בדבריהם ז"ל דלא רמיזא בקרא. ויש לכוין הכתוב כי נר מצוה ותורה אור גם ע"ז הענין הנזכר ע"פי פירושם ז"ל הנ"ל בסוטה שם מה נר אינו מאיר אלא לפי שעה. ומה אור מאיר לעולם. והם ז"ל עשו ההפרש ביניהם לענין ההגנה וההצלה להאדם. ואפשר לפרשו ג"כ שירמוז הכתוב גם לענין ההפרש וההבדל בין התו"הק והמצות המבואר בברייתא דמגילה הנ"ל:
And you will never find anything among their (OBM) words that is not hinted at in scripture. And we can apply the verse (Mishlei 6:23): “for a mitzva is a lamp and Torah is light” also upon this matter that we mentioned, according to their (OBM) explanation mentioned above in Sota: that a lamp illuminates only temporarily, while light illuminates forever. And they (OBM) made a distinction between them with regards to being a shield and protection for a person. And it’s possible to also explain it in this way too, that the text also hints to the difference and distinction between the holy Torah and the mitzvote that is explained in the B’raita in M’geela mentioned above.
ולא עוד אלא שגם אותה הקדושה וחיותן ואורן של המצות שמקדשים ומחיים להאדם המקיימם. הוא נלקח ונשפע רק מקדושתה ואורה של התו"הק. כי המצוה לית לה מגרמה שום חיות וקדושה ואור כלל רק מצד קדושת אותיות התורה הכתובות בענין אותה המצוה. ויש לכוין גם זה הענין בכתוב כי נר מצוה ותורה אור. כענין הנר שאין לה בעצמה שום אור כלל רק מהאור המאיר בה.
And not only that, but even that holiness and the enlivening forces and lights of the mitzvote that make a person holy and enliven the person who performs them, is taken from and has influence based only on the holiness and light of the holy Torah, for a mitzva has no inherent life force or holiness or light of its own at all. It’s only from the perspective of the holiness of the letters of the Torah that are written in relation to the context of that mitzva. And we can also apply the matter in the verse: “for a mitzva is a lamp and Torah is light”, to the context of the lamp that has no light of its own—it only has the light that illuminates within it.
ודאי שגם העסק בתורה לבד בלי קיום המצות כלל ח"ו. גם כן אין כלום כמשרז"ל (יבמות ק"ט) כל האומר אין לו אלא תורה אף תורה אין לו. ובפ"ב דברכות (י"ז א') מרגלא בפומיה דרבא תכלית חכמה תשובה ומע"ט שלא יהא אדם קורא ושונה ובועט באביו וברבו כו' ללומדיהם לא נאמר אלא לעושיהם.
It’s also certain that one who is involved with Torah alone, without performing any mitzvote at all (heaven forefend), also has nothing, as our rabbis (OBM) stated (Yevamot 109b): “Anyone who asserts that he has nothing but Torah1209There should be an ellipsis added here, as Rav Chayyim deleted a few words from his quote., he does not even have Torah1210For the word “even” our editions of Yevamot have the word ah-feeloo rather than ahf.”. And in chapter 2 of Berakhot (17a): “Rava often repeated: ‘The purpose of wisdom is repentance and good deeds, so that a person does not read1211Torah and learn1212Mishna and [then] kick his father and teacher …1213Our editions of Berakhot have “his father and his mother and his teacher”, …it doesn’t state ‘to those who learn it’ but rather ‘to their practitioners’.”1214Our editions of Berakhot have “it doesn’t state ‘to practitioners’ but rather ‘to their practitioners’.”
ובשמות רבה פ"מ. כל מי שהוא יידע תורה ואינו עושה מוטב לו שלא יצא לעולם אלא נהפכה השליא על פניו. וכ"ה בויקרא רבה פל"ה. ובתנחומא פ' עקב.
And in Sh’mote Rabba (chapter 40): “If someone knows Torah and doesn’t behave in accordance with it, it would have been better for him if he’d never come into the world, that the placenta smothered him.” And so it is in Va-yikra Rabba (parsha 35), and in Tahn-khooma parshat Eikev.
ובזוהר שמות ה' ריש ע"ב דאר"י כל מאן דאשתדל באורייתא בהאי עלמא ומסגל עובדין טבין ירית עלמא שלימא וכל מאן דאשתדל באורייתא בהאי עלמא ולא עבדין עובדין טבין לא ירית לא האי ולא האי כו'. אר"י לא תנן אלא מאן דלית ליה עובדין טבין כלל.
And in Zohar Sh’mote (5b, top of page): “Rabbee Yehuda stated: ‘Anyone who involves himself with Torah in this world, and who considers good works to be a highly valued treasure1215Aram,: m’sa-geil o-va-din ta-vin, inherits a complete world. And one who involves himself with Torah in this world but does not do good works, does not inherit, neither this1216This world nor that1217That world (i.e., the world-to-come)…’. Rabbee Yitzkhak stated: ‘We learned this applies only for someone who has no good works at all’.”
עד שאמרו בפ"ק דעכ"ומז (י"ז ב') כל העוסק בתורה לבד דומה כמי שאין לו אלוה. כי בלתי קיום המצות ח"ו אין דבר במה להתאחז ולהתקשר בו אור התורה לשרות עליו ולהתקיים בו. כדמיון האור בלא פתילה. אמנם עצמות האור מקבלת המצוה מאותיות התורה הכתובות בענינה.
[This is true] even to the point that they stated in the first chapter of Avoda Za-ra (17b): “‘Anyone who only involves himself with Torah could be compared to someone who has no God-Elo”ha’’, for without fulfilling the mitzvote (heaven forefend), there is nothing to which the light of Torah can attach nor connect, to settle upon, nor in which it can be manifested. It can be compared to an illuminating flame not having a wick; indeed the mitzva receives the essence of the light from the letters in the Torah that are written about it.
וז"ש בפ' התורה גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה. ולא אמר ללומדיה או לעוסקיה אלא לעושיה ור"ל שהתורה היא הנותנת חיי עד וקדושה גם לעושי המצות הכתובות בתוכה. ולכן אמרו בתנחומא בחקתי שאף אם הוא צדיק ואינו עוסק בתורה אין בידו כלום ח"ו:
And this is what they stated in parshhat Ha-Torah (Avot 6:7): “Torah is great in that it gives life to those who put it into practice”, and it didn’t say “to those who learn it” or “to those who are involved with it”—it says “to those who put it into practice”. It intends to convey that it’s the Torah that also gives eternal life and holiness to those who perform the mitzvote written within it, and for that reason they stated in Tahn-khooma B’khoo-ko-tai, that even if he is righteous1218Heb.: tzaddik but doesn’t involve himself with Torah, he hasn’t accomplished anything1219Heb.: ein b’ya-do kloom (heaven forefend).
והטעם בזה ג"כ כמש"ל. שהמצות במקור שרשן קשורות ותלויות בסידור פרקי המרכבה העולמות וכחות העליונים. ומקור שרש העליון של התו"הק היא מאד נעלה מעל כל העולמות והכחות כולם והיא המתפשטת בפנימיות כולם ומקבלים ממנה עצם חיותם ושפעת קדושתם. לכן היא הנותנת ומשפעת החיות והקדושה והאור להמצות כולן:
And the reason for this is also as was explained previously1220In Gate 1, Chapter 6, that the mitzvote, in the source of their root, are connected and dependent upon the design of the components of the Vehicle: the worlds and the supernal powers. And the supernal source of the root of the holy Torah is very lofty, above the totality of all the worlds and the powers. And it unfolds downward within them all, and they receive from it the essence of their life force and the overflowing abundance of their holiness. For that reason it is the provider of, and what impresses, life force, holiness and light upon all of the mitzvote.