ומזה הטעם ג״כ. עסק התור' היא מכפר' על כל העונות של הנפש החוטאת. כמאמרם ז״ל (סוף מנחות) מ״ד' זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת כו'. ומסיק שכל העוסק בתורה א״צ לא עולה ולא מנחה ולא חטאת ולא אשם. וכ״ה בתנחומא פ' צו. ובשמות רבה פל״ח קחו עמכם דברים ושובו אל ה' לפי שישראל אומרים כו'. עניים אנו ואין לנו להביא קרבנות א״ל הקב״ה דברים אני מבקש כו'. ואני מוחל לכם על כל עונותיכם. ואין דברים אלא ד״ת כו'. ובתנחומא ויקהל בענין הארון אמרו שהוא נושא עונותיהם של ישראל שהתורה שבו נושא עונותיהם של ישראל.
And also for this reason, involvement with Torah atones for all of a sinning soul-Neffesh’s sins, as they (OBM) stated (at the end of M’na-khote 110a): “Why is it written (Vayikra 7:37) ‘This is the Torah of the burnt-offering, of the meal-offering and the sin-offering…’, and they deduce that anyone who is involved with Torah has no need for a burnt-offering, nor a meal-offering, nor a sin-offering, nor a guilt-offering. And so it’s written in Tahn-khooma parshat Tzav, and in Sh’mote Rabba parsha 38: “‘Take words with you, and return to God-YHV”H’ (Hoshei-ah 14:3)—…because Israel says… we are destitute and we have nothing from which we can bring sacrifices. The Holy One (blessed be He) said to them: ‘It is words I ask of you… and I forgive all your sins’. And ‘words’ are none other than words of Torah… .” And in Tahn-khooma Va-yahk-heil1221In Siman 7 in the context of the Ark1222The Ark of the Covenant they stated that it bears the sins of Israel—that the Torah within it bears the sins of Israel.
2
ובתד״א סא״ר פ״ה אדם שעבר עבירו' הרבה וקנסו עליו מיתה כו'. וחזר ועשה תשובה וקורא תורה נביאים וכתובים ושנה משנה מדרש הלכות והגדות ושימש חכמים אפי' נגזרה עליו מאה גזירות הקב״ה מעבירן ממנו כו'.
And in Tahna D’vei Eliyahu, Seder Eliyahu Rabba, chapter 5: “A person who transgressed many sins and the court imposed a death sentence…, and he returned and repented, and reads Torah, Prophets and Writings, and learned Mishna and Midrash Ha-la-khote and Ha-gadote, and served scholars, even if a hundred decrees were pronounced upon him, the Holy One (blessed be He) removes them from him…”.
3
ובזוהר שלח קנ״ט א' ר״י פתח כו'. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב״ה. כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא. דכל מאן דאשתדל באורייתא כאלו מקריב כל קורבנין דעלמא לקמי' קב״ה ולא עוד אלא דקב״ה מכפר לי' על כל חובוי ומתקנין לי' כמה כורסין לעלמא דאתי.
And in Zohar Sh’lahkh (159a): “Rabbee Yehuda began… ‘It is important for people to deeply contemplate the Holy One’s (blessed be He) work. It’s important for people to deeply contemplate the words of the Torah, for anyone who is involved with Torah is as if he offers all of the sacrifices in the world before the Holy One (blessed be He). And not only that, but the Holy One (blessed be He) awards atonement for all of his obligations, and they prepare for him a number of thrones in the world-to-come’.”
4
וגם על אותן העונות חמורים שאין הקרבנות מכפרים עסק התורה מכפרת. כמשר״זל בבני עלי (ר״ה י״ח א') בזבח ובמנחה הוא דאינו מתכפר אבל מתכפר הוא בד״ת. וכן אמרו (מגילה ג' ע״ב) גדול ת״ת יותר מהקרבת תמידין.
And also those serious sins for which sacrifices do not atone, involvement with Torah atones, as our sages (OBM) stated in regards to the sons of Eli (Rosh Hashanah 18a): “The sin can’t be atoned for by a sacrifice or a meal offering, but it can be atoned for by Torah study”. And so too they stated (Megilah 3b): “The study of Torah is even greater than the daily sacrifices.”
5
ובזוהר צו ל״ה א' ת״ח כו' וע״ד מאן דלעי באורייתא לא אצטריך לא לקרבנין ולא לעלוון דהא אורייתא עדיף מכלא וקשורא דמהימנותא דכלא. וע״ד כתיב דרכיה דרכי נועם וכו' וכתיב שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול.
And in Zohar Tzav (35a): “Come and observe…, because of that, one who labors in Torah doesn’t need sacrifices nor offerings, for the Torah is better than all of them and connects all the parts of ehmoona1223The partzufim of Ah-tzeeloot are called ehmoona (lit.: reliable, faithful).. And regarding this it is written (Mishlei 3:7): ‘…and her paths are all paths of pleasantness’. And it’s written (Tehillim 119:165): ‘Great peace will come to those who love your Torah, and they will have no obstacles’.”
6
ובפ' קדושים פ' ע״ב בזבח ובמנחה כו' אבל מתכפר הוא בד״ת אמאי בגין דד״ת סלקין על כל קרבנין דעלמא כמה דאוקמוה דכתיב זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת כו' שקיל אורייתא לקביל כל קרבנין דעלמא. א״ל הכי הוא ודאי דכל מאן דאשתדל באורייתא אע״ג דאתגזר עלי' עונשא מלעילא ניחא לי' מכל קרבנין ועלוון וההוא עונשא אתקרע. ות״ח לא אתדכי ב״נ לעלמין אלא במלין דאורייתא כו'. ואורייתא קדושה אתקרי דכתיב כי קדוש אני ה' ודא אורייתא דהיא שמא קדישא עלאה. וע״ד מאן דאשתדל בא אתדכי ולבתר אתקדש כו'. תאנא קדושה דאורייתא קדושה דסליקת על כל קדושין כו' ע״ש.
And in parshat K’doshim (80b): “‘With sacrifice and offering…’—but he is atoned for with words of Torah. Why? Because the words of the Torah rise above all the sacrifices in the world, as they asserted, for it is written (Vayikra 7:36): ‘This is the Torah for the burnt-offering, the meal-offering and the sin-offering…’—Torah is considered equal to all the sacrifices in the world. He1224Rebbee Yosee said to him: it’s exactly as you explain, that anyone who involves himself with Torah, even though punishments have been decreed upon him from above, he provides greater pleasure than all the sacrifices and offerings, and that punishment is torn up. And come and observe: a person is never refined of his sins except via words of Torah… . And the Torah is called ‘holy’, for it is written (Vayikra 20:26): ‘For I God-YHV”H am holy’—this is the Torah because it is the holy supernal name. And regarding this [is written that] one who involves himself with it is refined, and later is made holy… . This teaches us that the holiness of the Torah is a holiness that rises above all other kinds of holiness.”
7
ובמד״הנ וירא ק' ע״א אמרו בטלו הקרבנות לא בטלה התורה האי דלא איעסק בקרבנות ליעסק בתורה ויתהני לי' יתיר דאר״י כו' א״ל יעסקו בתורה ואני מוחל להם בשבילה יותר מכל הקרבנות שבעולם. שנאמר זאת התורה לעולה למנחה כו' זאת התורה בשביל עולה בשביל מנחה כו'. א״ר כרוספדאי האי מאן דמדכר בפומי' בב״כ וב״מד עניינא דקרבניי' כו' ברית כרותה הוא דאינון מלאכיא דמדכרן חובי' לאבאשא לי' דלא יכלין למעבד לי' אלא טיבו.
And in Midrash Ha-neh-eh-lam Va-yeira1225Part of the Zohar (100a) they stated: “The sacrifices were annulled; Torah was not annulled. Therefore, one who is unable to be involved with sacrifices should involve himself with Torah, and this will yield even better results…, for Rabbee Yokhanan stated: ‘When the Holy One (blessed be He) explained the sacrifices Moshe said: “Master of the World—this will suffice when Israel dwells in their land. What will they do when they are exiled from their land?” He said to him: “Moshe, they should involve themselves with Torah and I will forgive them on its [fem.] account, even more than all the sacrifices in the world, for it is written: ‘This is the Torah for the burnt-offering, the meal-offering and the sin-offering…’—this Torah is in place of the burntoffering; this Torah is in place of the meal-offering...”.’ Rav Kros-p’da-ee stated: ‘One who verbally recalls the matter of the sacrifices in the synagogues and study halls… a covenant was established that the angels who are appointed to mention his obligations to cause evil to befall him can’t do evil to him, only good’.”
8
ואמרו עוד בפ״ב דברכות (י״ו א') ובתד״א סא״ר פכ״ה למה נסמכו אהלים לנחלים דכתיב כנחלים נטיו וכו' כאהלים נטע ה' כו' לומר לך מה נחלים מעלין את האדם מטומאה לטהרה אף אהלים מעלים את האדם מכף חובה לכף זכות. ובפ״יח שם שפכי כמים לבך כו' מה מים הללו מקוה טהרה הן לישראל ולכל אשר נברא בעולם כו' כך ד״ת מקוה טהרה הן לישראל בכל מקומות מושבותיהם. בא וראה כמה גדולה כחה של תורה שמטהרת את פושעי ישראל בזמן שעושין תשובה אפי' מעבוד' כוכבי' שבידם שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם כו' ע״ש.
And that stated furthermore in the second chapter of Berakhot (16a) and in Tahna D’vei Eliyahu, Seder Eliya Rabba (chapter 251226I’m unable to find this reference in the Tahna D’vei Eliyahu.): “Why are brooks1227Heb.: n’kha-lim mentioned in close proximity to tents1228Heb.: k’o-haw-lim. Tents are used here as a metaphor for Torah study halls. This verse in Bamidbar actually uses the word k’ah-haw-lim, which translates as “like aloes”, while the G’mara comments on it as if it were written as k’o-haw-lim which translates as “like tents”. Perhaps, the G’mara’s reference to tents is to the previous verse (24:5) in Bamidbar (see Torah T’mima, Tosafote RA”Sh)., as is written (Bamidbar 24:6): ‘stretching out like brooks…, like tents pitched by God-YHV”H’? To tell you that just as streams raise a person from a state of spiritual impurity to spiritual purity, so too tents raise a person from a state of obligation to a state of merit.” And there1229In Tahna D’vei Eliyahu, Seder Eliya Rabba in chapter 18: “‘Pour your heart out like water’—Just as those waters are a pure immersion pool for Israel and to everything created in the world…, so too the words of Torah are a pure immersion pool for Israel wherever they settle. Come and observe how great is Torah’s power, that it spiritually purifies the sinners of Israel when they repent, even from their acts of idol worship, for it states (Yechezkel 37:25): ‘And I will sprinkle pure water upon you, and you shall be purified…’.” Refer there [for more details].”
9
כי עיקר התשובה שלימה האמתית שהיא מאהבה. הוא רק ע״י עסק התורה כראוי כמ״ש במעלות התורה אוהב את המקום. וכמ״ש השיבנו אבינו לתורתך כו' והחזירנו בתשובה שלימה לפניך.
For the essence of true complete repentance that arises out of love is only via involvement with Torah to the level it deserves1230Heb.: ka-ra-ooi, as is written in the chapter of the levels of Torah (Avot, chapter 6): “…loves the Ma-kome”, and as is written “Return us, our Father, to your Torah… and restore us before you with a complete repentance”.
10
ובזוהר ויקרא כ״א א' כד ב״נ אתרחיק מאורייתא רחיק הוא מקב״ה. ומאן דקריב לאורייתא קריב לי' קב״ה בהדי'. כי על כל פשעים תכסה אהבת התורה כמ״ש בתד״א סא״ר פ״ג ע״ז הפסוק. וכן אמרו (פתיח' איכה) המאור שבה מחזירו למוטב. ובפ' החליל (סוכה נ״ב ב') אם פגע בך מנוול זה משכהו לב״המד אם אבן הוא נימוח וכו'. וכעין זה אמרו בתנחומא פ' האזינו ע״ש. ובב״ר פכ״ב אם בא יצרך להשחיקך שמחהו בד״ת. ובמדרש תהלים סוף מזמור ל״ד אם עמד עליך יצ״הר האכילהו לחמה של תורה כו'.
And in Zohar Va-yikra (21a): “When a person distances himself from the Torah, he is far from the Holy One (blessed be He). And one who comes closer to the Torah, the Holy One (blessed be He) brings him closer to Him.” For the love of Torah will cover up all sins1231This phrase (“for the love of Torah covers all sins”) is Rav Chayyim’s variation on Mishlei 10:12: “and love covers all sins” (v-al-kawl p’sha-in t’kha-she ah-ha-va), as is written in Tahna D’vei Eliyahu, Seder Eliyahu Rabba (chapter 3) on this verse (Mishlei 10:12)1232That love is none other than Torah. And so too they wrote in P’tee-kha-ta Eikha (2): “The lamp with which he is returned to good condition”. And in Perek Heh-kha-leel (Sukka 52b): “If that revolting one1233Referring to the evil inclination engages you, drag him to the study hall; if he is a stone, he will dissolve... .” And they said something similar to this in Tahn-khooma, parshat Ha-ah-zeenu, refer there [for more details]. And in Bereshit Rabba (parsha 22): “If your inclination comes to wear you down, entertain him with words of Torah”. And in Midrash T’hillim (end of Mizmor 34): “If the evil inclination waits for you, feed him the bread of Torah.”
And in Zohar Va-yeishev (190a): “Rabbee Yosee stated: ‘When a person observes that bad thoughts come to him, he should involve himself with Torah, and they will then leave him’. Rabbee Elazar stated: ‘When that evil side comes to seduce a person, lead him to the Torah and he will leave’.”
12
וז"ש בפ' התורה ונעשה כמעין המתגבר והולך. ויש מקום לפרשו גם ע"ז הענין הנ"ל. שכמו המעין הנובע אף שלפעמים נרפש ונשחת בהרבה רפש וטיט. עכ"ז הוא נובע ובוקע ומתגבר והולך מעט מעט. עד שברבות הימים יתגבר ויתגלה לגמרי ויתפשט כמאז. כן העוסק בתורה אף אם נתלכלך תחלה בעוונו' וחטאים עצומים ונטבע מאד ברפש וטיט מצולות הרע ח"ו. עכ"ז ע"י עסק התורה נכון לבו בטוח שודאי המאור שבה יחזירו למוטב. והטוב מתגבר והולך על הרע שבו מעט מעט. עד שלסוף בהכרח יתגבר הטוב ויתפשט בכולו לגמרי. והוא מתקדש מטומאתו ופרחה טהרה בכולו.
This is what is stated in Parshat Ha-Torah (Avot, chapter 6): “and he will become as a spring that overcomes and goes on its way”. And there’s room to also explain it relative to this matter mentioned above, that just as a spring gushes and splits anything in its path, even though at times it’s mired and clogged by large amounts of mud and clay, even so it gushes and unblocks its path, and overcomes and flows slowly but surely, until after many days it overcomes and is fully and completely revealed, and flows as before. So too one who is involved with Torah for its own sake, even if he is at first soiled with awesome transgressions and sins, and is very mired in the depths of the mud and clay (may the Merciful save us), even so, via involvement with the Torah, his heart/ mind will be surely set aright, for the lamp within it will certainly return him to good condition, and the good will overcome the evil within him little by little, until finally, without a doubt, the good will overcome and flow in every part of him completely, and he will be sanctified from his spiritual impurity, and spiritual purity will flower in every part of him.
13
וכן אמר שם ומכשרתו להיות צדיק חסיד כו' לשון הכשר והגעלה וליבון מפיגול גיעולי הרע שהיה בו תחלה. וכמ"ש (ירמיהו כ״ג:כ״ט) הלא כה דברי כאש כו' שהיא מלבנתו ומכשרתו כו'. וכ"א בתנחומא ויקהל שהתורה מטהרת לבן וכליותן של ת"ח:
And so it stated there: “‘…and koshers1234Heb.: oo-mahkh-shahr-toe him to become a righteous, pious person…’, employing the specific language of koshering—scouring via immersion in water1235Heb.: hahg-ah-la and scouring via fire1236Heb.: lee-boon from the loathsome, evil, abhorred things that were within him beforehand. And as is written (Yirmeeya 23:29): ‘Are not my words like fire…’—that scours it like fire and koshers it…”. And it’s written likewise in Tahn-khooma Va-yahk-heil that the Torah spiritually purifies the heart/minds and kidneys/ emotional center of Torah scholars.
ומזה הטעם ג״כ. עסק התור' היא מכפר' על כל העונות של הנפש החוטאת. כמאמרם ז״ל (סוף מנחות) מ״ד' זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת כו'. ומסיק שכל העוסק בתורה א״צ לא עולה ולא מנחה ולא חטאת ולא אשם. וכ״ה בתנחומא פ' צו. ובשמות רבה פל״ח קחו עמכם דברים ושובו אל ה' לפי שישראל אומרים כו'. עניים אנו ואין לנו להביא קרבנות א״ל הקב״ה דברים אני מבקש כו'. ואני מוחל לכם על כל עונותיכם. ואין דברים אלא ד״ת כו'. ובתנחומא ויקהל בענין הארון אמרו שהוא נושא עונותיהם של ישראל שהתורה שבו נושא עונותיהם של ישראל.
And also for this reason, involvement with Torah atones for all of a sinning soul-Neffesh’s sins, as they (OBM) stated (at the end of M’na-khote 110a): “Why is it written (Vayikra 7:37) ‘This is the Torah of the burnt-offering, of the meal-offering and the sin-offering…’, and they deduce that anyone who is involved with Torah has no need for a burnt-offering, nor a meal-offering, nor a sin-offering, nor a guilt-offering. And so it’s written in Tahn-khooma parshat Tzav, and in Sh’mote Rabba parsha 38: “‘Take words with you, and return to God-YHV”H’ (Hoshei-ah 14:3)—…because Israel says… we are destitute and we have nothing from which we can bring sacrifices. The Holy One (blessed be He) said to them: ‘It is words I ask of you… and I forgive all your sins’. And ‘words’ are none other than words of Torah… .” And in Tahn-khooma Va-yahk-heil1221In Siman 7 in the context of the Ark1222The Ark of the Covenant they stated that it bears the sins of Israel—that the Torah within it bears the sins of Israel.
ובתד״א סא״ר פ״ה אדם שעבר עבירו' הרבה וקנסו עליו מיתה כו'. וחזר ועשה תשובה וקורא תורה נביאים וכתובים ושנה משנה מדרש הלכות והגדות ושימש חכמים אפי' נגזרה עליו מאה גזירות הקב״ה מעבירן ממנו כו'.
And in Tahna D’vei Eliyahu, Seder Eliyahu Rabba, chapter 5: “A person who transgressed many sins and the court imposed a death sentence…, and he returned and repented, and reads Torah, Prophets and Writings, and learned Mishna and Midrash Ha-la-khote and Ha-gadote, and served scholars, even if a hundred decrees were pronounced upon him, the Holy One (blessed be He) removes them from him…”.
ובזוהר שלח קנ״ט א' ר״י פתח כו'. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב״ה. כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא. דכל מאן דאשתדל באורייתא כאלו מקריב כל קורבנין דעלמא לקמי' קב״ה ולא עוד אלא דקב״ה מכפר לי' על כל חובוי ומתקנין לי' כמה כורסין לעלמא דאתי.
And in Zohar Sh’lahkh (159a): “Rabbee Yehuda began… ‘It is important for people to deeply contemplate the Holy One’s (blessed be He) work. It’s important for people to deeply contemplate the words of the Torah, for anyone who is involved with Torah is as if he offers all of the sacrifices in the world before the Holy One (blessed be He). And not only that, but the Holy One (blessed be He) awards atonement for all of his obligations, and they prepare for him a number of thrones in the world-to-come’.”
וגם על אותן העונות חמורים שאין הקרבנות מכפרים עסק התורה מכפרת. כמשר״זל בבני עלי (ר״ה י״ח א') בזבח ובמנחה הוא דאינו מתכפר אבל מתכפר הוא בד״ת. וכן אמרו (מגילה ג' ע״ב) גדול ת״ת יותר מהקרבת תמידין.
And also those serious sins for which sacrifices do not atone, involvement with Torah atones, as our sages (OBM) stated in regards to the sons of Eli (Rosh Hashanah 18a): “The sin can’t be atoned for by a sacrifice or a meal offering, but it can be atoned for by Torah study”. And so too they stated (Megilah 3b): “The study of Torah is even greater than the daily sacrifices.”
ובזוהר צו ל״ה א' ת״ח כו' וע״ד מאן דלעי באורייתא לא אצטריך לא לקרבנין ולא לעלוון דהא אורייתא עדיף מכלא וקשורא דמהימנותא דכלא. וע״ד כתיב דרכיה דרכי נועם וכו' וכתיב שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול.
And in Zohar Tzav (35a): “Come and observe…, because of that, one who labors in Torah doesn’t need sacrifices nor offerings, for the Torah is better than all of them and connects all the parts of ehmoona1223The partzufim of Ah-tzeeloot are called ehmoona (lit.: reliable, faithful).. And regarding this it is written (Mishlei 3:7): ‘…and her paths are all paths of pleasantness’. And it’s written (Tehillim 119:165): ‘Great peace will come to those who love your Torah, and they will have no obstacles’.”
ובפ' קדושים פ' ע״ב בזבח ובמנחה כו' אבל מתכפר הוא בד״ת אמאי בגין דד״ת סלקין על כל קרבנין דעלמא כמה דאוקמוה דכתיב זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת כו' שקיל אורייתא לקביל כל קרבנין דעלמא. א״ל הכי הוא ודאי דכל מאן דאשתדל באורייתא אע״ג דאתגזר עלי' עונשא מלעילא ניחא לי' מכל קרבנין ועלוון וההוא עונשא אתקרע. ות״ח לא אתדכי ב״נ לעלמין אלא במלין דאורייתא כו'. ואורייתא קדושה אתקרי דכתיב כי קדוש אני ה' ודא אורייתא דהיא שמא קדישא עלאה. וע״ד מאן דאשתדל בא אתדכי ולבתר אתקדש כו'. תאנא קדושה דאורייתא קדושה דסליקת על כל קדושין כו' ע״ש.
And in parshat K’doshim (80b): “‘With sacrifice and offering…’—but he is atoned for with words of Torah. Why? Because the words of the Torah rise above all the sacrifices in the world, as they asserted, for it is written (Vayikra 7:36): ‘This is the Torah for the burnt-offering, the meal-offering and the sin-offering…’—Torah is considered equal to all the sacrifices in the world. He1224Rebbee Yosee said to him: it’s exactly as you explain, that anyone who involves himself with Torah, even though punishments have been decreed upon him from above, he provides greater pleasure than all the sacrifices and offerings, and that punishment is torn up. And come and observe: a person is never refined of his sins except via words of Torah… . And the Torah is called ‘holy’, for it is written (Vayikra 20:26): ‘For I God-YHV”H am holy’—this is the Torah because it is the holy supernal name. And regarding this [is written that] one who involves himself with it is refined, and later is made holy… . This teaches us that the holiness of the Torah is a holiness that rises above all other kinds of holiness.”
ובמד״הנ וירא ק' ע״א אמרו בטלו הקרבנות לא בטלה התורה האי דלא איעסק בקרבנות ליעסק בתורה ויתהני לי' יתיר דאר״י כו' א״ל יעסקו בתורה ואני מוחל להם בשבילה יותר מכל הקרבנות שבעולם. שנאמר זאת התורה לעולה למנחה כו' זאת התורה בשביל עולה בשביל מנחה כו'. א״ר כרוספדאי האי מאן דמדכר בפומי' בב״כ וב״מד עניינא דקרבניי' כו' ברית כרותה הוא דאינון מלאכיא דמדכרן חובי' לאבאשא לי' דלא יכלין למעבד לי' אלא טיבו.
And in Midrash Ha-neh-eh-lam Va-yeira1225Part of the Zohar (100a) they stated: “The sacrifices were annulled; Torah was not annulled. Therefore, one who is unable to be involved with sacrifices should involve himself with Torah, and this will yield even better results…, for Rabbee Yokhanan stated: ‘When the Holy One (blessed be He) explained the sacrifices Moshe said: “Master of the World—this will suffice when Israel dwells in their land. What will they do when they are exiled from their land?” He said to him: “Moshe, they should involve themselves with Torah and I will forgive them on its [fem.] account, even more than all the sacrifices in the world, for it is written: ‘This is the Torah for the burnt-offering, the meal-offering and the sin-offering…’—this Torah is in place of the burntoffering; this Torah is in place of the meal-offering...”.’ Rav Kros-p’da-ee stated: ‘One who verbally recalls the matter of the sacrifices in the synagogues and study halls… a covenant was established that the angels who are appointed to mention his obligations to cause evil to befall him can’t do evil to him, only good’.”
ואמרו עוד בפ״ב דברכות (י״ו א') ובתד״א סא״ר פכ״ה למה נסמכו אהלים לנחלים דכתיב כנחלים נטיו וכו' כאהלים נטע ה' כו' לומר לך מה נחלים מעלין את האדם מטומאה לטהרה אף אהלים מעלים את האדם מכף חובה לכף זכות. ובפ״יח שם שפכי כמים לבך כו' מה מים הללו מקוה טהרה הן לישראל ולכל אשר נברא בעולם כו' כך ד״ת מקוה טהרה הן לישראל בכל מקומות מושבותיהם. בא וראה כמה גדולה כחה של תורה שמטהרת את פושעי ישראל בזמן שעושין תשובה אפי' מעבוד' כוכבי' שבידם שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם כו' ע״ש.
And that stated furthermore in the second chapter of Berakhot (16a) and in Tahna D’vei Eliyahu, Seder Eliya Rabba (chapter 251226I’m unable to find this reference in the Tahna D’vei Eliyahu.): “Why are brooks1227Heb.: n’kha-lim mentioned in close proximity to tents1228Heb.: k’o-haw-lim. Tents are used here as a metaphor for Torah study halls. This verse in Bamidbar actually uses the word k’ah-haw-lim, which translates as “like aloes”, while the G’mara comments on it as if it were written as k’o-haw-lim which translates as “like tents”. Perhaps, the G’mara’s reference to tents is to the previous verse (24:5) in Bamidbar (see Torah T’mima, Tosafote RA”Sh)., as is written (Bamidbar 24:6): ‘stretching out like brooks…, like tents pitched by God-YHV”H’? To tell you that just as streams raise a person from a state of spiritual impurity to spiritual purity, so too tents raise a person from a state of obligation to a state of merit.” And there1229In Tahna D’vei Eliyahu, Seder Eliya Rabba in chapter 18: “‘Pour your heart out like water’—Just as those waters are a pure immersion pool for Israel and to everything created in the world…, so too the words of Torah are a pure immersion pool for Israel wherever they settle. Come and observe how great is Torah’s power, that it spiritually purifies the sinners of Israel when they repent, even from their acts of idol worship, for it states (Yechezkel 37:25): ‘And I will sprinkle pure water upon you, and you shall be purified…’.” Refer there [for more details].”
כי עיקר התשובה שלימה האמתית שהיא מאהבה. הוא רק ע״י עסק התורה כראוי כמ״ש במעלות התורה אוהב את המקום. וכמ״ש השיבנו אבינו לתורתך כו' והחזירנו בתשובה שלימה לפניך.
For the essence of true complete repentance that arises out of love is only via involvement with Torah to the level it deserves1230Heb.: ka-ra-ooi, as is written in the chapter of the levels of Torah (Avot, chapter 6): “…loves the Ma-kome”, and as is written “Return us, our Father, to your Torah… and restore us before you with a complete repentance”.
ובזוהר ויקרא כ״א א' כד ב״נ אתרחיק מאורייתא רחיק הוא מקב״ה. ומאן דקריב לאורייתא קריב לי' קב״ה בהדי'. כי על כל פשעים תכסה אהבת התורה כמ״ש בתד״א סא״ר פ״ג ע״ז הפסוק. וכן אמרו (פתיח' איכה) המאור שבה מחזירו למוטב. ובפ' החליל (סוכה נ״ב ב') אם פגע בך מנוול זה משכהו לב״המד אם אבן הוא נימוח וכו'. וכעין זה אמרו בתנחומא פ' האזינו ע״ש. ובב״ר פכ״ב אם בא יצרך להשחיקך שמחהו בד״ת. ובמדרש תהלים סוף מזמור ל״ד אם עמד עליך יצ״הר האכילהו לחמה של תורה כו'.
And in Zohar Va-yikra (21a): “When a person distances himself from the Torah, he is far from the Holy One (blessed be He). And one who comes closer to the Torah, the Holy One (blessed be He) brings him closer to Him.” For the love of Torah will cover up all sins1231This phrase (“for the love of Torah covers all sins”) is Rav Chayyim’s variation on Mishlei 10:12: “and love covers all sins” (v-al-kawl p’sha-in t’kha-she ah-ha-va), as is written in Tahna D’vei Eliyahu, Seder Eliyahu Rabba (chapter 3) on this verse (Mishlei 10:12)1232That love is none other than Torah. And so too they wrote in P’tee-kha-ta Eikha (2): “The lamp with which he is returned to good condition”. And in Perek Heh-kha-leel (Sukka 52b): “If that revolting one1233Referring to the evil inclination engages you, drag him to the study hall; if he is a stone, he will dissolve... .” And they said something similar to this in Tahn-khooma, parshat Ha-ah-zeenu, refer there [for more details]. And in Bereshit Rabba (parsha 22): “If your inclination comes to wear you down, entertain him with words of Torah”. And in Midrash T’hillim (end of Mizmor 34): “If the evil inclination waits for you, feed him the bread of Torah.”
ובזוהר וישב ק״צ ע״א אר״י כד חמי ב״נ דהרהורין בישין אתיין לגבי' יתעסק באורייתא וכדין יתעברון מני' אר״א כד ההוא סטרא בישא אתי למפתי ליה לב״נ יהא משיך ליה לגבי אורייתא ויתפרש מני':
And in Zohar Va-yeishev (190a): “Rabbee Yosee stated: ‘When a person observes that bad thoughts come to him, he should involve himself with Torah, and they will then leave him’. Rabbee Elazar stated: ‘When that evil side comes to seduce a person, lead him to the Torah and he will leave’.”
וז"ש בפ' התורה ונעשה כמעין המתגבר והולך. ויש מקום לפרשו גם ע"ז הענין הנ"ל. שכמו המעין הנובע אף שלפעמים נרפש ונשחת בהרבה רפש וטיט. עכ"ז הוא נובע ובוקע ומתגבר והולך מעט מעט. עד שברבות הימים יתגבר ויתגלה לגמרי ויתפשט כמאז. כן העוסק בתורה אף אם נתלכלך תחלה בעוונו' וחטאים עצומים ונטבע מאד ברפש וטיט מצולות הרע ח"ו. עכ"ז ע"י עסק התורה נכון לבו בטוח שודאי המאור שבה יחזירו למוטב. והטוב מתגבר והולך על הרע שבו מעט מעט. עד שלסוף בהכרח יתגבר הטוב ויתפשט בכולו לגמרי. והוא מתקדש מטומאתו ופרחה טהרה בכולו.
This is what is stated in Parshat Ha-Torah (Avot, chapter 6): “and he will become as a spring that overcomes and goes on its way”. And there’s room to also explain it relative to this matter mentioned above, that just as a spring gushes and splits anything in its path, even though at times it’s mired and clogged by large amounts of mud and clay, even so it gushes and unblocks its path, and overcomes and flows slowly but surely, until after many days it overcomes and is fully and completely revealed, and flows as before. So too one who is involved with Torah for its own sake, even if he is at first soiled with awesome transgressions and sins, and is very mired in the depths of the mud and clay (may the Merciful save us), even so, via involvement with the Torah, his heart/ mind will be surely set aright, for the lamp within it will certainly return him to good condition, and the good will overcome the evil within him little by little, until finally, without a doubt, the good will overcome and flow in every part of him completely, and he will be sanctified from his spiritual impurity, and spiritual purity will flower in every part of him.
וכן אמר שם ומכשרתו להיות צדיק חסיד כו' לשון הכשר והגעלה וליבון מפיגול גיעולי הרע שהיה בו תחלה. וכמ"ש (ירמיהו כ״ג:כ״ט) הלא כה דברי כאש כו' שהיא מלבנתו ומכשרתו כו'. וכ"א בתנחומא ויקהל שהתורה מטהרת לבן וכליותן של ת"ח:
And so it stated there: “‘…and koshers1234Heb.: oo-mahkh-shahr-toe him to become a righteous, pious person…’, employing the specific language of koshering—scouring via immersion in water1235Heb.: hahg-ah-la and scouring via fire1236Heb.: lee-boon from the loathsome, evil, abhorred things that were within him beforehand. And as is written (Yirmeeya 23:29): ‘Are not my words like fire…’—that scours it like fire and koshers it…”. And it’s written likewise in Tahn-khooma Va-yahk-heil that the Torah spiritually purifies the heart/minds and kidneys/ emotional center of Torah scholars.