יסוד מורא וסוד תורה 2

מה נכבדה חכמת המבטא וראשיתה דעת המלות החמש. כי יש כלל גבוה כולל כללים שפלים ופרטים והנה נקרא הכלל השפל הקרוב אל הכלל הגבוה מין גבוה והקרוב אל הפרטים מין שפל. והנה הכלל הגבוה כמו גוף כולל האבנים והכוכבים והמתכות והצמחים והחיים. והנה החי מין גבוה כולל העוף והבהמה והאדם והדג. והאדם מין שפל כולל ראובן ושמעון. ומצאנו מספר העוף האמורה בפרשת שמיני עשרים ובפרשת ראה אנכי אחד ועשרים וקדמוננו אמרו ראה זו דאה וכן איה היא דיה. ורבי מרינוס הקשה אם איה היא דיה מה טעם לספרה פעמים. וחכמינו אמרו כי הזכירה הכתוב בשתי לשונות שלא ליתן פתחון פה. אם כן יזכיר שמות כל עוף בכל לשון והשם לא דבר רק לשון שיבינו העם וזהו האמת. ותירוץ זאת הקושיא מחכמת המבטא כי איה שם מין גבוה כולל דיה ודאה כמו (בראשית ט״ו:י׳) ואת הצפור לא בתר כולל תור וגוזל או שיאמר הכתוב (עמוס ז׳:ט׳) ונשמו במות ישחק ובמקום אחר (הושע י׳:ח׳) ונשמדו במות און ועוד כי שתי אותיות נלקחות מן דאה. על כן בכל חכמות ובכל אומנות אין אדם מבקש לדעת הפרטים כי אין כח באדם לדעת תכליתם וכמה מספרם כי לא יעמדו רגע אחד על מתכונת אחד לעולם כי יאבדו תמיד והכללים עומדים לעולם.

How honorable is the wisdom of expression, and its beginning is the understanding of the five words. For there is a higher general principle that encompasses lower principles and details. And the lower general principle is called "the close one" to the higher general principle, and the close one to the details is called "the low one." And behold, the higher general principle, like a comprehensive body, includes stones, stars, metals, plants, and living beings. And the living beings, as a lower general principle, include birds, animals, humans, and fish. And humans, as a lower level, include Reuben and Simeon. And we find the mention of the number of birds in Parashat Shemini, which is twenty, and in Parashat Re'eh, it is mentioned as "one and twenty." And our ancient sages said that "Re'eh" means "see," and likewise, "Eiyeh" means "where is she?" And Rabbi Marinus posed a question: If "Eiyeh" means "where is she?" What is the reason for the repetition of the word? And our sages answered that the Scripture mentioned it in two languages to prevent criticism. If so, it would mention the names of all birds in every language. But the name was given only in a language that the people understand, and this is the truth. And the answer to this question is explained by the wisdom of expression, for "Eiyeh" is a higher general principle that includes "Diyah" and "Da'ah," as it is written: "And the bird did not return" (Genesis 8:10), which includes the turtle-dove and the young pigeon. Or the Scripture could say: "And they shall die in the graves" (Amos 7:9), or in another place: "And they shall be destroyed in Beth-Aven" (Hosea 10:8). Furthermore, two letters are taken from "Da'ah." Therefore, in all wisdom and arts, a person does not seek to know the details because a person does not have the capacity to know their entirety and how many they are, for they are never fixed on one form forever, as they constantly change, while the general principles remain forever.

וצורך גדול היה לי להזכיר דבר הכלל קודם שאדבר על המצות בעבור שראיתי כמה חכמים סופרים שש מאות ושלש עשרה מצות על דרכים רבים.

And there was a great need for me to mention the general principle before discussing the commandments, for I have seen many wise scribes who enumerate the 613 commandments in various ways.

יש מהם שספר בשול גדי פעם אחת ויש שספרו בג' מצות כנגד שנכתב ג' פעמים וחכמינו דרשוה ורבות ככה. ויש מי שיספור הכללים והפרטים. ויש שסופרים פעם הכללים לבדם ופעם הפרטים לבדם. ויש שסופרים מצוה אחת שבאה בשתי לשונות והטעם אחד.

Some of them count in a concise manner, mentioning each commandment once, while others count three commandments corresponding to each one that is written three times. Our sages have expounded on this in many ways. Some enumerate the general principles and the specifics, while others count only the general principles separately and the specifics separately. And there are those who count a single commandment that appears in two languages with the same meaning.

ועל דרך מחקר האמת אין קץ למספר המצות כאמרו המשורר לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד. ואם נספר העיקרים והכללים ומצוה שהיא עומדת לעד אין המצות עשירית משש מאות ושלש עשרה. והשם הנורא יודע תום לבבי כי לא חברתי זה הספר להראות כי עמדתי על חכמות ושנגלו לי סודות להתפאר גם להשיב על הקדמונים כי ידוע ידעתי שהיו חכמים ויראי השם ממני גם בדור הזה חכמים גדולים מאד רק חברתיו לנדיב שלמד לפני ספרים שחברתי לו ומרוב אהבתי אותו הוגעתי נפשי לכתוב לו ספר במצות כי ראיתיו כי הוא איש אמת וירא את ה' מרבים:

And in the pursuit of truth, there is no end to the number of commandments, as the poet said, "I have seen an end to all perfection; Your commandment is exceedingly broad." (Psalms 119:96) And if we were to count the principles, the general rules, and the enduring commandments, the commandments would exceed six hundred and thirteen. The awesome Name knows the sincerity of my heart, that I have not composed this book to demonstrate my wisdom or to reveal hidden secrets, but rather to glorify God and respond to the ancients. For I know and acknowledge that there were wise and God-fearing individuals who preceded me, and even in this generation, there are immensely wise sages. I am but a companion to the generous scholar who learned from books that I have composed for him. Due to my great affection for him, I was compelled to devote my soul to writing this book on the commandments, for I have seen that he is a truthful man who fears God greatly.

יש כלל גבוה כמו (דברים י׳:י״ג) לשמור את כל מצות ה' כולל עשה ולא תעשה. ומלת (ויקרא כג) ועבדתם את ה' א-להיכם כוללות כל מצוה עשה שהם בלב ובפה ובמעשה שהם עקרים או זכר להם. ומלת (דברים י״ד:כ״ג) ליראה את ה' כוללת כל מצות לא תעשה והיא יצאה במלת עשה והטעם כשומר עצמו מגעת אל ערוה בעבור יראתו מה' כעבד שירא מאדוניו לעשות רע והוא רואהו בעיניו כי יש אחרים הנמשכים אחר תאותם שלא יפחדו בעבור המלך אולי יודע הדבר לו או בעבור שם רע ודופי וחרפה ומלת (דברים י״ג:ה׳) אחרי ה' א-להיכם תלכו כוללת לעשות חסד וצדק ולאהוב שלום. ואמר הנביא ע"ה (מיכה ו׳:ח׳) כי אם עשות משפט ואהבת חסד וזה כולל כבד את אביך ולא תרצח ולא תנאף ולא תגנוב ולא תענה ברעך ולא תגזול ולא תחמוד ולא תכחשו ולא תשקרו ומדבר שקר תרחק ולא תהדר פני גדול ולא תקח שוחד ולא תעשוק את רעך מאזני צדק ולא תלין ולא תקום ולא תטור ואיפה ומצות לעני ולגר אם כסף תלוה את עמי כל אלמנה ויתום לא תענון לא תונו ורבים ככה והצנע לכת כולל כל דרך וחוק ותורה שהורנו השם: ויש מצות רבות עברו ומה צורך לספרם בשש מאות כמו אגודת אזוב ואתם לא תצאו אל יצא איש ממקומו ללקוט מן ולא תותירו ממנו היו נכונים ומעשה המשכן ונסיעתו והדגלים ושלוח הטמאים ויד ויתד במחנה וצאת על האויב שכלה זכרם והברכה והקללה ומזבח בהר עיבל ולסיד האבנים ולכתוב התורה וערי מקלט ומלחמת עמלק:

There is a higher principle, as stated in Deuteronomy 10:13, "To keep all the commandments of the Lord," which includes positive and negative commandments. The phrase in Leviticus 23, "And you shall serve the Lord your God," encompasses all positive commandments that involve one's heart, mouth, and actions, which are fundamental or explicitly mentioned. The phrase in Deuteronomy 14:23, "To fear the Lord," includes all negative commandments, and it is derived from the positive commandment, and the reason for it is that one should guard themselves from immorality out of their fear of God, just as a servant fears his master and refrains from doing evil while being constantly aware of his presence. Others may be drawn to their desires and not fear the king, thinking that he may not know their actions or out of disrespect, shame, and disgrace. The phrase in Deuteronomy 13:5, "After the Lord your God, you shall walk," includes acts of kindness, righteousness, and loving peace. The prophet Micah said, "He has told you, O man, what is good; and what does the Lord require of you but to do justice, and to love kindness?" (Micah 6:8). This encompasses honoring one's father, not committing murder, adultery, theft, false testimony, or coveting. It also includes refraining from speaking falsehood, not showing favoritism to the powerful, not accepting bribes, not oppressing one's neighbor, and maintaining just weights and measures. It includes not delaying payment or taking revenge, and providing for the poor and the stranger. If lending money to my people, do not charge interest. Deal kindly with widows and orphans, do not afflict them. There are many more commandments that they have passed, and what is the need to mention them all in six hundred? Examples include the gathering of the hyssop, not leaving the manna overnight, the construction and transportation of the Tabernacle, the waving of the banners, the sending away of the impure, the hand and the peg in the camp, going out to war against the enemy, the blessings and curses, the altar on Mount Ebal, writing the Torah, the cities of refuge, the war against Amalek, and many others.

ויש שהיו מצות על משה לבדו כמו מזבח אדמה שכרת ברית עם ישראל ולפסול הלוחות ולהקים המשכן ושבעת ימי המלואים ולמשוח המשכן ואחיו ובניו ולתת האורים והתומים על החושן ולשים לוחות הברית בארון ודבר נחש נחשת וככה מצות אחרות כמו רקועי פחים ושיתנו הכהנים התורה מצד הארון מחוץ וצנצנת המן ומטה אהרן:

And there were commandments that were given specifically to Moses alone, such as building the altar of earth, making a covenant with Israel, breaking the tablets, erecting the Tabernacle, observing the seven days of consecration, anointing the Tabernacle and his brothers and sons, placing the Urim and Thummim on the breastpiece, placing the tablets of the covenant in the ark, making the copper serpent, and other commandments like making the incense burners and having the priests carry the Torah from the side of the ark outward, preserving the jar of manna, and Aaron's staff.

ויש מצות שיש להם כלל גבוה כמו (ויקרא י״א:ח׳) איש איש אל כל שאר בשרו והשפל ערות אב ואם והחל אמך הוא על כן הוא אומר שאר אביך שאר אמך היא וסופרי המצות ספרו כל לאו בעריות בעבור שיש בהם שמשפטם משונה בבית דין. ומלת כרת כוללת הכל. והנה חשבו איסור כל בהמה טמאה ועשרים מיני עופות וכל שרץ הארץ ושרץ העוף ושקץ המים מצוה וידענו כי טומאת השמונה שרצים חמורה ובעבור שיש סימן אחד כשר לחזיר ולשפן ולארנבת ולגמל הוצרך לומר (ויקרא י״א:י״א) ובנבלתם לא תגעו והטעם כי אתם קדושים אל תגעו בכל נבלה שהיא תטמא אתכם וככה בדג (ויקרא יא) ואת נבלתם תשקצו והנה הזכירם כשאר הנבלות ואין על הנוגע כרת ולא מלקות:

And there are commandments that have a higher general principle, as stated in Leviticus 11:8: "Of their flesh you shall not eat, and their carcasses you shall not touch; they are unclean to you." And the scribes of the commandments have enumerated every prohibition in matters of forbidden relationships because they have unique legal consequences in the court. The term "karet" (excision) encompasses all of them. They also calculated the prohibition of every unclean animal, twenty species of birds, all creeping creatures on land, creeping creatures of the air, and abominations of the water. We know that the impurity of the eight creeping creatures is severe, and because there is only one distinguishing sign that renders a pig, a rabbit, and a hare kosher, it was necessary to state: "You shall not touch their carcasses" (Leviticus 11:11). The reason is that you are holy; do not touch any carcass that would render you impure. The same applies to fish: "You shall abhor their carcasses" (Leviticus 11:12). They are mentioned together with other carcasses, but there is no karet or lashes for one who touches them.

ויש מצות לא תעשה שאם תעבור הלאו עשה זה והפטר כמו (שמות י״ב:י׳) לא תותירו ממנו עד בקר אם תוכלו ואם נותר ישרף באש ואם לא יותירו אז יותר טוב. וככה (דברים כח) יבמה יבא עליה איננה מצות חיוב רק אם ייבם אז טוב לו לקבל שכר ואם לא יחפוץ ליבם לא יכריחנו בית דין.

And there are negative commandments where if one violates the prohibition, it becomes an affirmative duty to rectify the transgression. For example, Exodus 12:10 states: "You shall not leave any of it until morning; whatever remains until morning you shall burn with fire." If any of the Passover offering remains until morning, it is then incumbent upon the individual to burn it. If they do not leave any of it, then it is better. Similarly, in Deuteronomy 25:5, it is stated: "If brothers dwell together, and one of them dies and has no son, the wife of the dead man shall not be married outside to a stranger; her husband's brother shall go in to her and take her as his wife." This is not an obligatory commandment unless the brother-in-law willingly chooses to perform the levirate marriage. If he does not desire to marry her, the court does not compel him.

ויש דרך כלל אחר בעריות יש אסור במין ויש שאיננו מהמין כמשכב זכר באדם ובמין הבהמה גם העוף בכללה כי הכתוב דבר על ההווה יותר כמו (בראשית ח׳:א׳) ויזכור א-להים את נח ואת כל החיה והבהמה כי הם נכבדים שנולדו עמו ביום אחד וכן (שמות כ״א:ל״ג) נפל שמה שור או חמור בהווה שנמצא יותר וככה משפט הסוס והפרד והגמל. גם אסור בנקבה כשאיננו מהמין כמו הבהמה גם איסור במין לעולם באשת האב והאחות והבת גם איסור בחיי אחר כאשת איש והיבמה ואשה אל אחותה גם איסור באשה כאשר איננה מעם השוכב עד שתשוב לתורתו כי ערפה שבה אל עמה ואל אלהיה ורות אמרה (רות א) עמך עמי וא-להיך א-להי והשוכב עמה ואיננה מתקדשת מטומאתה ליחד השם הנכבד נותן מזרעו לע"ז גם יש איסור במוכנת להיות אשתו כבתולה ואלמנה גם יש איסור באשתו כל ימי נדת דותה וימי שבתה בדמי טומאה לזכר ולנקבה:

And there is another general principle regarding forbidden sexual relationships: some prohibitions are based on the concept of species, while others are not limited to specific species. For example, in human beings and animals, there are prohibitions against same-sex relations, as stated in Genesis 8:1: "And God remembered Noah and all the beasts and all the cattle that were with him in the ark." This includes the honor that they were created together in one day. Similarly, in Exodus 21:33, it is mentioned that if a bull or a donkey falls into a pit, there is a greater consequence. The same principle applies to horses, oxen, and camels. Furthermore, there are prohibitions regarding a female that are not based on species, such as the prohibition against a man's mother, sister, or daughter. There are also prohibitions regarding relations with another man's wife, performing levirate marriage with a woman, or marrying a woman and her sister. There is also a prohibition against having relations with a woman who is not married according to Jewish law, as she has severed her connection to her people and her God. Ruth expressed this sentiment in Ruth 1:16, saying, "Your people shall be my people, and your God my God." If she engages in relations while not in a state of sanctity, she desecrates herself and her God. There is also a prohibition against treating one's wife as a virgin or a widow and against relations with one's wife during her menstrual and postpartum period, which results in impurity for both male and female.

ויש פרשיות שהם כדמות מצות ואין אחת מהן מצות חיוב כאשת יפת תואר לא התירה הכתוב לקחתה לו לאשה עד עשותו כל התנאים הנזכרים. ואל תתמה בעבור שאמר הכתוב (דברים כ״א:י״א) וחשקת בה ולקחת לך לאשה כי הטעם במחשבה כדבר פרעה (בראשית י״ב:י״ט) ואקח אותה לי לאשה כפי מחשבתו שחשב וככה על בלק (במדבר כ״א:א׳) וילחם בישראל והראיה הגמורה שאמר (דברים כ״א:י״ג) ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה. והיו התנאים שיביאנה אל תוך ביתו ולא יניחנה ברשות אחר אחרי שיש במחשבתו שיקחנה וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה כמו המצורע. ואין צורך להזכיר שתתחטא במי נדה כי כתוב במקום אחר (במדבר ל״א:י״ט) אתם ושביכם. (דברים כ״א:י״ג) והסירה את שמלת שביה מעליה שעבדה בהם ע"ז ככתוב (בראשית לה) והחליפו את שמלותיכם. (דברים כ״א:י״ג) ובכתה את אביה ואת אמה אם נהרגו או אם הם חיים וכל זה האיחור אולי לא יקחנה והלוקח בת ישראל שלא יעשה לה אלה התנאים טוב מזה החושק ואין בפרשה כולה מצות חיוב רק (דברים כ״א:י״ד) לא תתעמר בה. וככה יש בברכות שאנו חייבין לברך על מצות חיוב:

And there are passages that resemble commandments, but none of them are obligatory commandments, such as the case of a woman of beautiful appearance. The scripture does not permit taking her as a wife until certain conditions are met. Do not be puzzled by the verse in Deuteronomy 21:11 that states, "And you desire her and take her to yourself as a wife," for the meaning is similar to Pharaoh's thought in Genesis 12:19, "And take her for me as a wife," according to his own thoughts. The same applies to Balak in Numbers 21:1, "And he fought against Israel." The conclusive proof is found in Deuteronomy 21:13, which states, "And afterward, you may go in to her and be her husband, and she shall be your wife." The conditions are that he brings her into his home, does not leave her in another domain, shaves her head, and lets her nails grow, similar to the case of a leper. There is no need to mention that she must undergo ritual purification with the waters of menstruation, as it is written elsewhere in Numbers 31:19, "You and your captives." In Deuteronomy 21:13, it is stated, "And she shall remove the clothing of her captivity from upon her," which she used in idolatrous worship, as it is written in Genesis 35:2, "And change your garments." In Deuteronomy 21:13, it is also stated, "And she shall weep for her father and her mother," whether they are alive or deceased. All these conditions may cause the man to reconsider and not take her as a wife. The one who takes an Israelite woman as a wife should not impose these conditions on her, for they are more stringent than the desire he has for her. The entire passage does not contain obligatory commandments except for Deuteronomy 21:14, "You shall not sell her." Similarly, in the blessings (Birkat HaMitzvot), we are obligated to bless obligatory commandments.

ויש שיברך השם שהתיר זה בתנאי זה כמו על השחיטה. והנה אם יברך ככה בשחיטת הפסח היא מצות חיוב כמו על המילה והשם לא צונו מצות חיוב לשחוט רק איסור לאכול בשר חי עד שישפך דמו בשחיטה לבדה לא בדרך אחרת והנה זאת הברכה כברכת נשואין שהזכיר שאסר העריות והארוסות והתיר את הנשואות והנה המברך על השחיטה ובודק ומסיר החלב והגידים ומברך השם אחר אכילתו הנה שכרו אתו ואם לא יעשה כל אלה יש עונש עליו והנה כל אלה אינם מצות חיוב כי העיקר איננו כן ואין ספק כי המתענה ומונע עצמו מאכול בשר כאשר התענה דניאל יותר שכר יקבל מהשם וככה המתענה בכל יום ואיננו מברך ברכת המזון. וככה הנזיר איננו חייב לקדש ולהבדיל ולשתות ארבע כוסות רק החיוב הוא לשותה. והזכרתי כל זה בעבור ששמעתי על חכם חסיד שהיה משוטט בחוצות לבקש מי שיש לו עוף שישחטנו ודעתו על הברכה למלאות מאה ברכות בכל יום:

And there are cases where the Name (of God) permits something with certain conditions, such as with regard to ritual slaughter (shechita). If one blesses in the manner prescribed for the slaughter of the Passover lamb, it is an obligatory commandment, similar to circumcision. However, the Name did not command us with an obligatory commandment to slaughter (animals); rather, it prohibits eating raw meat until its blood is properly drained through ritual slaughter alone, not in any other way. Now, this blessing is similar to the blessing of marriage, which mentions the prohibition of forbidden relationships and betrothals and permits marriage. Similarly, one who blesses before performing ritual slaughter, inspects and removes the forbidden fats and sinews, and then blesses the Name after consuming the meat. Here, his reward is evident. However, if one does not perform all these actions, there is punishment upon him. Yet, all these actions are not obligatory commandments, for the essence is not as such. Undoubtedly, one who abstains and refrains from eating meat, as Daniel abstained, will receive greater reward from the Name. Thus, one who fasts daily need not recite the blessing after meals. Likewise, a Nazirite is not obligated to sanctify and differentiate (himself) or to drink the four cups (of wine); the obligation lies solely in the abstinence. I mentioned all of this because I heard about a pious sage who used to wander in the streets seeking someone who had poultry so that he could slaughter them, with the intention of fulfilling a hundred blessings each day.

ויש בעלי אזהרות שהכניסו במצות לאוין שפירושם טעם כמו ולא יסור לבבו ולא ישיב את העם ולא יזח את החשן כאשר ירכסוהו או לא יזח וככה ולא ימות במלחמה ולולי הקבלה נכון היה להיות כאלה לא יסור ממנו:

And there are prohibitions that include warning statements which provide their reasoning, such as "and his heart shall not turn away" and "he shall not cause the people to turn away" and "he shall not move the breastplate" as it is securely fastened, or "he shall not turn away." Similarly, "he shall not die in battle." Without the tradition (received from the Sages), it would have been appropriate for these to be understood as actual prohibitions (that one should not deviate from).

ויש שהכניסו במצות מה שהוא רשות כמו (דברים י״ד:כ״א) לגר אשר בשעריך או מכור לנכרי וככה (שמות כ״ב:ל׳) לכלב תשליכון אותו כי הטעם דבק עם ואנשי קדש תהיון לי. והנה בשר שנטרף איננו למאכלך רק לכלב השומר צאנך תשליכנו על כן נפתח למד לכלב ולולי הקבלה היה נראה ככה לעולם בהם תעבודו כי כל המצות מיד האבות קבלנום ואין הפרש בדברי המצות בין דבריהם ובין דברי תורה כי גם הם נתונים לנו והם קבלו מאבותם ואבותם מהנביאים והכל מפי השם ביד משה.

And there are commandments that include matters of permission, such as "to the stranger who is within your gates you may sell" (Deuteronomy 14:21) and "you shall cast it to the dog" (Exodus 22:30), for the reasoning is connected to "And you shall be holy men to Me." Regarding torn flesh, it is not meant for your consumption but should be thrown to the guarding dog of your flock. Therefore, we learn from the tradition that it would always appear this way to them (the Israelites). "In them, you shall serve" (Exodus 20:5), for all the commandments were handed down from the hands of the forefathers, and there is no distinction between the words of the commandments and the words of the Torah, for both were given to us, and they received them from their forefathers, and their forefathers received them from the prophets, and everything came from the mouth of the Almighty through Moses.

והנה אתן לך משל במצוה אחת שחשובה שנים כמו זכור ושמור וקדוש השבת והקריאה לשבת עונג ועשות דרכים ומצוא חפץ ודבר דבר הנם מצות רבות והעיקר (שמות כ׳:י׳) לא תעשה כל מלאכה והנה הוא חייב לזכור כל ימי השבוע מתי הוא השביעי ויהיה שמור לו והנה זכור כמו שמור וקדושו שלא יעשה בו מלאכה כדברי ירמיה והעונג הוא המנוחה מעמל הגוף ומצוא חפץ ודבר דבר מחפצו שלא שלא יביאנו לעשות בו מלאכה ובכלל האזהרות (דברים י׳:ט״ז) ומלתם את ערלת לבבכם בכלל מצות עשה (במדבר לא) וערפכם לא תקשו בכלל לא תעשה ושאלתי גדולי הדור מה פירושם ותשובתם לדחות בקנה רצוץ כחוקם עם תלמידיהם שאין להם לב לבחון בין האמת ובין השקר

Here is a parable regarding a commandment that is considered as two, such as "Remember" and "Keep" the Sabbath, and sanctifying the Sabbath, and finding pleasure, and making preparations, and acquiring desired items, and refraining from speaking mundane matters. These are many commandments, but the essence is "You shall not do any work" (Exodus 20:10). And behold, one is obligated to remember throughout the week which day is the seventh day, and it shall be kept for him. And "remember" means like "keep" and sanctify, that one should not engage in work on that day, as stated by Jeremiah. And the pleasure is the rest from physical labor, and finding desired items and refraining from doing anything related to work. And within these warnings, "circumcise the foreskin of your heart" (Deuteronomy 10:16) is included in the positive commandments, and "do not be stiff-necked" (Numbers 31) is included in the negative commandments. I asked the great scholars of the generation for the interpretation, and their response was to reject it, holding firmly to their established positions, along with their disciples who lack the discernment to distinguish between truth and falsehood.

והנה בעלי האזהרות דומים לאדם שסופר כמה הוא מספר העשבים הכתובים בספר רפואות והוא לא יכיר מה תועלת בכל אחד מהם ומה יועילו לו שמותם: ויש מהם נזכרים בספר בשני שמות והוא חושב כי שנים הם כמו (דברים ט׳:ז׳) זכור אל תשכח. ועוד אפשר לך הפסוק במקום הראוי. וככה מצות רבות כתובות בתורה ואין איש שם על לב.

And behold, those who have warnings are similar to a person who counts how many grasses are written in a book of botany, yet he does not recognize the benefit of each one and what their names signify. Some of them are mentioned in the book under two names, and he thinks they are two separate entities, like "Remember, do not forget" (Deuteronomy 9:7). And it is also possible for you to place the verse in its appropriate context. Likewise, there are many commandments written in the Torah, but no one pays them proper attention.