Chesed LeAvraham · Even Shetiya, Maayan 2, Chapter 67
1
נהר סז - בסוד צניעות הזיווג:
The Secret of Marital Modesty:
2
הענין שכל פעולות העולם הגשמי אם יתגבר בהם התאוה הגשמית אף אם יהיה לשם שמים או לשם מצוה, רוב חלק הפועל ההוא ניתן אל החיצוני בעל התאוה ההיא, ולהיות עיקר אחיזת אלו החיצונים במעשה הענין הזה, וראיה מן הנחש עם חוה, ולכך צריך שלא יהיה עיקר הכוונה אל החומר אלא אל השכל והנפש המשכלת, וזה כמעט בלתי אפשר שרוב התעוררות הפועל ההוא אל היצר הפגום, הא כיצד יעשה אלא שיגביר על עצמו רתת וזיע כאמרו רגזו ואל תחטאו, וכראות יצר הרע זה מטהר עצמו ואינו גובר שם אלא הצד הטהור שבו כדי לפעול לשם שמים ואז אין שליטה אל החיצון, והרי שני תנאים אל הפועל ההוא להבדיל החיצון א' התאוה, הב' רתת וזיע, עוד ג' והוא הכסוי הנזכר בזוהר בראשית:
The matter is that all the actions of the material world, if the physical desire overcomes them, even if it is for the sake of Heaven or for the sake of a commandment, most of that action is given to the external force of that desire. The main focus of these externals is to be in this matter, as evidenced by the snake with Eve. Therefore, the main intention should not be directed towards the material but towards the intellect and the intellectual soul. This is almost impossible unless most of the arousal of that action is directed towards the defective inclination. How can one avoid it? By strengthening oneself with self-discipline and sweat, as it says, 'tremble and do not sin.' As we see, the evil inclination purifies itself and does not gain control, but the pure aspect within it works for the sake of Heaven. Then, there is no control over the external. These are the two conditions for distinguishing the external: a) the desire, b) self-discipline and sweat, and also c) the covering mentioned in the Zohar at the beginning.
3
והענין שכל המשמש במותר לו כדרך המנאפים בענין מגונה וגילוי והפקר וכיוצא יגיעהו חלק האשה המנאפת ויתלבש בו ויטמאהו וטמא טמא יקרא, וכל זה יבא להיותו למטה משתמש במותר לו בדרך גשמי כדרך אותם שאין להם מבוא פנימה, לכך יפקירו עצמם וביאתם וטיפת זרעם, אמנם אלו שהם פנימה בקודש לא יפקירו ביאתם במותר להם אלא מקדשים עצמם בענין שיתרחק מהם האשה המנאפת, ולזה אמר כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה את פיה ואמרה לא פעלתי און. הענין כי כאשר יתלבש האדם ביצר הרע ואשתו אפילו במותר לו כיוון שהוא בענין מכוער, מיד האשה המנאפת מזדמנת שם ונהנת מאותו זיווג ואוכלת בו ומחתה את פיה וגו' ואומרת מותר הוא, ואינו רואה שיש בו חלק לחיצונים ונהנת המנאפת ממנו, וזה גם כן דרך לכל העניינים המותרים ויש בהם חלק לחצונים והיינו קדש עצמך במותר לך וגו':
The matter is that anyone who engages in permissible activities, as do those who commit obscene acts and engage in licentiousness and promiscuity, will receive his share from the woman engaging in adultery. He will wear it and defile himself with it, and he will be called impure. All of this will lead him to a lower state, engaging in what is permissible for him in a physical manner, like those who have no internal entrance. Therefore, they abandon themselves, their approach, and their drop of seed. However, those who are internal in holiness will not abandon their approach when it is permissible for them. Instead, they sanctify themselves concerning matters that distance the adulterous woman from them. This is why it is said in a similar vein, 'A wayward woman eats and wipes her mouth, and says, "I have committed no iniquity."' The point is that when a person is clad in the evil inclination, and even when it is permissible for him, in a manner that is unseemly, immediately the adulterous woman seizes the opportunity and indulges in that union. She eats from it, wipes her mouth, and says, 'It is permissible.' He does not realize that there is a share in it for external forces, and the adulterous woman derives pleasure from it. This is also the case with all permissible matters that have a share for external forces. Hence, sanctify yourself even in what is permissible for you, and so on.
4
וכן מי שעסקו בין האומות בערכאות שלהם מקום קיבוץ נימוסיהם או יכנס בבית תפלתם יתדבק לו חלק רע ויחשוב האדם שאין לו בזה טומאה, ואינו אלא מטמאים אותו מעט מעט ולא ידע כי בנפשו הוא, והטעם כי מקום מושבם שרייא לילית הרשעה מפני שהיא אימא דערב רב רובצת על בנים, והנכנס לתוכם נכנס לתוך אוירה הטמא, לכך העולה במרום המעלה הרמה הזאת יתרחק מליהנות מהם ולא יכנס למסיבתם ולא לעלות בערכאותיהם רק לצורך גדול, כי בלי ספק יושב בכנפי לילית הטמאה ומטמאה כנדה במושבה לבד, וגם ישיבת עמי הארץ טמא קצת כנזכר כל זה בתיקונים, וזמש"ל:
Similarly, one who engages in the customs of the nations, participating in their gatherings or entering their places of worship, will attract an evil influence to himself. The person may believe that he is not affected by impurity, only slightly contaminated, and may not realize that it penetrates his soul. The reason is that their gathering places become a residence for the nocturnal evil force, as it is said that the evening demon dwells on their children. When one enters into their midst, he steps into the realm of their impure atmosphere. Therefore, one who ascends to the lofty spiritual level should distance himself from deriving benefit from them. He should not enter their gatherings or ascend to their places of worship unless absolutely necessary. Without a doubt, he sits in the wings of the impure nocturnal force, contaminating him like a menstruating woman in her seat alone. Even the assembly of the ignorant is somewhat impure. All of this is mentioned in the corrections, as stated.
נהר סז - בסוד צניעות הזיווג:
The Secret of Marital Modesty:
הענין שכל פעולות העולם הגשמי אם יתגבר בהם התאוה הגשמית אף אם יהיה לשם שמים או לשם מצוה, רוב חלק הפועל ההוא ניתן אל החיצוני בעל התאוה ההיא, ולהיות עיקר אחיזת אלו החיצונים במעשה הענין הזה, וראיה מן הנחש עם חוה, ולכך צריך שלא יהיה עיקר הכוונה אל החומר אלא אל השכל והנפש המשכלת, וזה כמעט בלתי אפשר שרוב התעוררות הפועל ההוא אל היצר הפגום, הא כיצד יעשה אלא שיגביר על עצמו רתת וזיע כאמרו רגזו ואל תחטאו, וכראות יצר הרע זה מטהר עצמו ואינו גובר שם אלא הצד הטהור שבו כדי לפעול לשם שמים ואז אין שליטה אל החיצון, והרי שני תנאים אל הפועל ההוא להבדיל החיצון א' התאוה, הב' רתת וזיע, עוד ג' והוא הכסוי הנזכר בזוהר בראשית:
The matter is that all the actions of the material world, if the physical desire overcomes them, even if it is for the sake of Heaven or for the sake of a commandment, most of that action is given to the external force of that desire. The main focus of these externals is to be in this matter, as evidenced by the snake with Eve. Therefore, the main intention should not be directed towards the material but towards the intellect and the intellectual soul. This is almost impossible unless most of the arousal of that action is directed towards the defective inclination. How can one avoid it? By strengthening oneself with self-discipline and sweat, as it says, 'tremble and do not sin.' As we see, the evil inclination purifies itself and does not gain control, but the pure aspect within it works for the sake of Heaven. Then, there is no control over the external. These are the two conditions for distinguishing the external: a) the desire, b) self-discipline and sweat, and also c) the covering mentioned in the Zohar at the beginning.
והענין שכל המשמש במותר לו כדרך המנאפים בענין מגונה וגילוי והפקר וכיוצא יגיעהו חלק האשה המנאפת ויתלבש בו ויטמאהו וטמא טמא יקרא, וכל זה יבא להיותו למטה משתמש במותר לו בדרך גשמי כדרך אותם שאין להם מבוא פנימה, לכך יפקירו עצמם וביאתם וטיפת זרעם, אמנם אלו שהם פנימה בקודש לא יפקירו ביאתם במותר להם אלא מקדשים עצמם בענין שיתרחק מהם האשה המנאפת, ולזה אמר כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה את פיה ואמרה לא פעלתי און. הענין כי כאשר יתלבש האדם ביצר הרע ואשתו אפילו במותר לו כיוון שהוא בענין מכוער, מיד האשה המנאפת מזדמנת שם ונהנת מאותו זיווג ואוכלת בו ומחתה את פיה וגו' ואומרת מותר הוא, ואינו רואה שיש בו חלק לחיצונים ונהנת המנאפת ממנו, וזה גם כן דרך לכל העניינים המותרים ויש בהם חלק לחצונים והיינו קדש עצמך במותר לך וגו':
The matter is that anyone who engages in permissible activities, as do those who commit obscene acts and engage in licentiousness and promiscuity, will receive his share from the woman engaging in adultery. He will wear it and defile himself with it, and he will be called impure. All of this will lead him to a lower state, engaging in what is permissible for him in a physical manner, like those who have no internal entrance. Therefore, they abandon themselves, their approach, and their drop of seed. However, those who are internal in holiness will not abandon their approach when it is permissible for them. Instead, they sanctify themselves concerning matters that distance the adulterous woman from them. This is why it is said in a similar vein, 'A wayward woman eats and wipes her mouth, and says, "I have committed no iniquity."' The point is that when a person is clad in the evil inclination, and even when it is permissible for him, in a manner that is unseemly, immediately the adulterous woman seizes the opportunity and indulges in that union. She eats from it, wipes her mouth, and says, 'It is permissible.' He does not realize that there is a share in it for external forces, and the adulterous woman derives pleasure from it. This is also the case with all permissible matters that have a share for external forces. Hence, sanctify yourself even in what is permissible for you, and so on.
וכן מי שעסקו בין האומות בערכאות שלהם מקום קיבוץ נימוסיהם או יכנס בבית תפלתם יתדבק לו חלק רע ויחשוב האדם שאין לו בזה טומאה, ואינו אלא מטמאים אותו מעט מעט ולא ידע כי בנפשו הוא, והטעם כי מקום מושבם שרייא לילית הרשעה מפני שהיא אימא דערב רב רובצת על בנים, והנכנס לתוכם נכנס לתוך אוירה הטמא, לכך העולה במרום המעלה הרמה הזאת יתרחק מליהנות מהם ולא יכנס למסיבתם ולא לעלות בערכאותיהם רק לצורך גדול, כי בלי ספק יושב בכנפי לילית הטמאה ומטמאה כנדה במושבה לבד, וגם ישיבת עמי הארץ טמא קצת כנזכר כל זה בתיקונים, וזמש"ל:
Similarly, one who engages in the customs of the nations, participating in their gatherings or entering their places of worship, will attract an evil influence to himself. The person may believe that he is not affected by impurity, only slightly contaminated, and may not realize that it penetrates his soul. The reason is that their gathering places become a residence for the nocturnal evil force, as it is said that the evening demon dwells on their children. When one enters into their midst, he steps into the realm of their impure atmosphere. Therefore, one who ascends to the lofty spiritual level should distance himself from deriving benefit from them. He should not enter their gatherings or ascend to their places of worship unless absolutely necessary. Without a doubt, he sits in the wings of the impure nocturnal force, contaminating him like a menstruating woman in her seat alone. Even the assembly of the ignorant is somewhat impure. All of this is mentioned in the corrections, as stated.