פרק ל"ח נביאים. [א] והמלך דוד זקן בא בימים (מ"א א א) זש"ה וקוי ה' יחליפו כח (ישעי' מ לא), אמרו רבותינו שלש עשרה שנים עשה דוד חולה ומוטל במטה, ושבעה כרים היו מחליפים מתחתיו בכל יום, ממה שהיו ממסין, שנאמר יגעתי באנחתי אשחה בכל לילה מטתי בדמעתי ערשי אמסה (תהלים ו ז), אלו שלש עשרה שנים שהיה מתיסר, בשביל שעשה אותו מעשה, וכל שונאיו היו אומרים אימתי הוא מת זה שנאמר אויבי יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו (שם מא ו), עד שביקש רחמים מלפני הקב"ה, ואמר לפניו רבונו של עולם העמידני בשביל בית המקדש שמסר לי שמואל הנביא, אלא בבקשה ממך תן לי קימ"יאטון, שאעמוד מן המטה הזה ואשלים להם מגילת בנין בית המקדש, שנאמר ואתה ה' חנני והקימני ואשלמה להם (שם שם יא), הקימני מן המחלה ואשלים להם מגילת בנין בית המקדש, מיד שמע הקב"ה את תפילתו ועמד מן המטה, שנאמר ויקם דוד המלך על רגליו (דה"א כח ב), והיכן אדם עומד לא על רגליו, ומהו על רגליו, אלא שנרפא ונעשה בריא ועמד ברגליו מאחר כל אותן השנים, ומסר להן מגילת הבית, הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל (שם שם יט), ואומר ויתן דוד לשלמה בנו את תבנית האולם וגומר ותבנית כל אשר היה ברוח עמו (שם שם יא ויב), לפיכך נאמר וקוי ה' יחליפו כח.
Chapter 38: Prophets [1] "And King David was old, advanced in years (1 Kings 1:1) And Scriptures says, "And those who hope in the Lord will renew their strength" (Isaiah 40:31). and our Sages said that for thirteen years, David was sick and bedridden, and seven sheep were exchanged under him every day, which exhausted me with groaning; all night I drench my bed with tears, I soak my couch with weeping. (Psalm 6:7) These were the thirteen years that he suffered punishment for the sin he had committed. His enemies said, "When will he die and his name perish?" (Psalm 41:6) Until he begged for mercy from the Holy One, blessed be He, and said before Him, "Master of the Universe, You have kept me alive for the sake of the Temple that Samuel the Prophet entrusted to me. Please grant me life so that I may stand up from this bed and complete the scroll of the construction of the Temple," as it says, "But You, O Lord, be gracious to me and raise me up, that I may repay them." (Psalm 41:11) He was raised from his illness and completed the scroll of the construction of the Temple. As soon as the Holy One, blessed be He, heard his prayer, he stood up from his bed, as it says, "So King David rose to his feet." (I Chronicles 28:2) And where does a person stand? Not on his feet? And what does it mean that he stood on his feet? It means that he was healed and became healthy and stood on his feet after all those years, and he handed them the scroll of the Temple, all in writing, "From the hand of the Lord upon me, He gave me understanding." (1 Chronicles 28:19) And it says, "David also gave Solomon his son the plan of the vestibule, its houses, its treasuries, its upper chambers, and its inner chambers, and the plan of all that he had in mind." (1 Chronicles 28:11-12) Therefore, it is said, "But those who hope in the Lord will renew their strength." (Isaiah 40:31)"
2
[ב] ד"א והמלך דוד זקן. זש"ה למען ירבו ימיכם וגו' (דברים יא כא), (ואברהם) [והמלך דוד] זקן בא בימים, אלו ימי עולם הבא, שנאמר שבתי בבית ה' כל ימי חיי (תהלים כז ד), לעולם הבא שאין בהם טעם מות, שנאמר בלע המות לנצח וגו' (ישעי' כה ח), ללמדך שבעולם הזה אף מלאכי השרת בוכין על הצדיקים למעלה, כשם שבוכין בני אדם למטה, ולעתיד לבא אין עוד בכיה, שנאמר ומחה ה' [אלהים] דמעה מעל כל פנים (שם שם). ואין פנים אלא מלאכי השרת, שנאמר ודמות פניהם פני אדם וגו' (יחזקאל א י). לפיכך והמלך דוד זקן.
[2] "And King David was old and advanced in years, so that they would multiply your days, etc." (Deuteronomy 11:21) "And King David grew old and came of age" refers to the days of the World to Come, as it is said, "One thing I ask from the Lord, this only do I seek: that I may dwell in the house of the Lord all the days of my life." (Psalms 27:4) This refers to the World to Come, where there is no taste of death, as it is said, "He will swallow up death forever." (Isaiah 25:8) This teaches you that in this world, even the ministering angels weep for the righteous above, just as human beings weep below. But in the future world, there will be no more weeping, as it is said, "God will wipe away tears from all faces." (Isaiah 25:8) And "faces" refers to the ministering angels, as it is said, "Their faces had the appearance of human faces." (Ezekiel 1:10) Therefore, "And King David was old and advanced in years."
3
[ג] [ד"א והמלך דוד זקן בא בימים] ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו (מ"א א א). עליו אמר שלמה שבתי וראה תחת השמש וגו' (קהלת ט יא) אתמול. וימהר דוד וירץ המערכה וגו' (ש"א יז מח). ועכשיו יורד ועיף, שנאמר ויעף דוד (ש"ב כא טו). אתמול מלבישין אותו, והוא אמר לא אוכל ללכת באלה כי לא נסיתי (ש"א יז לט), ממה שהיה זריז וגופו חם עליו, ועכשיו ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו, שנצטנן גופו מפחדו של מלאך, כשהטעה אותו מלאך השטן, ומנה את ישראל, באותה שעה וישלח האלהים מלאך לירושלים להשחיתה וכשהשחית ראה ה' וינחם על הרעה (דה"א כא טו), מה עשה המלאך אמר יודע אני שהקב"ה נתמלא עליהם חימה, אם הולך אני והורגן קימעה קימעה, עכשיו הוא מכלם בידי אלא הרי אני הורג כאחת מהן הרבה, כדי שיראה וירחם עליהן, כיון שהלך והרג מהן שבעים אלף איש מיד וכהשחית ראה ה' וינחם על הרעה וגו', דברי ר' יהודה, ור' נחמיה אומר מה הוא ראה ה'. וינחם (ה') על הרעה (דה"א שם), אלא הלך לו המלאך וישב לו בהר המוריה, ואמר לפניו רבש"ע כן התנית ברית עם אברהם אביהם. שכבש רחמיו לעשות רצונך בעולם הזה, לא כך אמר לפניך ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה (בראשית כד יד), כשם שהיה לי להשיב לפניך ולומר, אתמול אמרתי לי כי ביצחק יקרא לך זרע (שם כא יב), ועכשיו אתה אומר קח נא וגו' (שם כב ב), היה לי זכות להשיב לפניך ולא אמרתי כלום, אלא עשיתי עצמי כאלם ועשיתי רצונך, כך כל זמן שיהיו בני חוטאין לפניך ויש לך זכות על שחטאו לך, שתהא מכבש את חמתך, ולא תפרע מהם, אלא שתהא זוכר עקדתו של יצחק ומרחם עליהם, אמר לו המלאך ולא כך התנית עמו ועכשיו אתה מכלה אותן, שנאמר ראה ה' וינחם על הרעה (דה"א שם), מה ראה, עקדתו של יצחק ראה, ונתרחם עליהם, לפיכך אמר שלמה נהם ככפיר זעף מלך וגו' (משלי יט יב).
[3] Another explanation: "And King David was old, advanced in years, and they covered him with clothes, but he could not get warm" (1 Kings 1:1). Regarding him, Solomon said, "I have seen under the sun that time and chance happen to them all" (Ecclesiastes 9:11) yesterday. And David hurried and ran to the battle, etc. (1 Samuel 17:48). And now he descends and is weary, as it says, "And David was faint" (2 Samuel 21:15). Yesterday they dressed him, and he said, "I cannot walk in these, for I have not tested them" (1 Samuel 17:39), because his body was shivering from the fear of the angel who deceived him, the Angel of Satan. And God counted it as a sin against Israel at that time, and sent an angel to Jerusalem to destroy it, and when he destroyed it, God saw it and had compassion on the calamity (2 Samuel 24:15). What did the angel do? He said, "I know that the Holy One, blessed be He, is filled with wrath against them. If I go and kill them, He will support me. But now I will blemish them with my own hand, so that He will see and have mercy on them." And when he went and killed seventy thousand men from them, God saw it and had compassion on the calamity, etc. These are the words of Rabbi Judah, and Rabbi Nehemiah says, "What did He see? And God had compassion on the calamity." Rather, the angel went and sat on Mount Moriah and said before Him, "Master of the Universe, You made a covenant with their father Abraham, that You would conquer Your mercies to do Your will in this world. But did You not say before him, "So Abraham called that place The Lord Will Provide. Adonai-yireh, (Genesis 22:14) And to this day it is said, 'On the mountain of the Lord it will be provided.' Just as I had the opportunity to answer you and say, 'Yesterday you told me that through Isaac your offspring would be reckoned.' (Genesis 21:12) And now you say, 'Take your son.' (Genesis 22:2) I had the privilege to answer you and yet I said nothing. I made myself like a mute and did your will. So too, whenever sinners come before you and you have the right to punish them, may you suppress your anger and not punish them, but remember the binding of Isaac and have mercy on them." The angel said to God, "That was not the agreement that you had made with Abraham, and now you are killing them?" As it says, "Then the Lord saw it and was grieved by the evil." (1 Chronicles 21:15) What did God see? He saw the binding of Isaac and had mercy on them. Therefore, Solomon said, "A king's wrath is like the roar of a lion, but his favor is like dew on the grass." (Proverbs 19:12)
פרק ל"ח נביאים.
[א] והמלך דוד זקן בא בימים (מ"א א א) זש"ה וקוי ה' יחליפו כח (ישעי' מ לא), אמרו רבותינו שלש עשרה שנים עשה דוד חולה ומוטל במטה, ושבעה כרים היו מחליפים מתחתיו בכל יום, ממה שהיו ממסין, שנאמר יגעתי באנחתי אשחה בכל לילה מטתי בדמעתי ערשי אמסה (תהלים ו ז), אלו שלש עשרה שנים שהיה מתיסר, בשביל שעשה אותו מעשה, וכל שונאיו היו אומרים אימתי הוא מת זה שנאמר אויבי יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו (שם מא ו), עד שביקש רחמים מלפני הקב"ה, ואמר לפניו רבונו של עולם העמידני בשביל בית המקדש שמסר לי שמואל הנביא, אלא בבקשה ממך תן לי קימ"יאטון, שאעמוד מן המטה הזה ואשלים להם מגילת בנין בית המקדש, שנאמר ואתה ה' חנני והקימני ואשלמה להם (שם שם יא), הקימני מן המחלה ואשלים להם מגילת בנין בית המקדש, מיד שמע הקב"ה את תפילתו ועמד מן המטה, שנאמר ויקם דוד המלך על רגליו (דה"א כח ב), והיכן אדם עומד לא על רגליו, ומהו על רגליו, אלא שנרפא ונעשה בריא ועמד ברגליו מאחר כל אותן השנים, ומסר להן מגילת הבית, הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל (שם שם יט), ואומר ויתן דוד לשלמה בנו את תבנית האולם וגומר ותבנית כל אשר היה ברוח עמו (שם שם יא ויב), לפיכך נאמר וקוי ה' יחליפו כח.
Chapter 38: Prophets [1] "And King David was old, advanced in years (1 Kings 1:1) And Scriptures says, "And those who hope in the Lord will renew their strength" (Isaiah 40:31). and our Sages said that for thirteen years, David was sick and bedridden, and seven sheep were exchanged under him every day, which exhausted me with groaning; all night I drench my bed with tears, I soak my couch with weeping. (Psalm 6:7) These were the thirteen years that he suffered punishment for the sin he had committed. His enemies said, "When will he die and his name perish?" (Psalm 41:6) Until he begged for mercy from the Holy One, blessed be He, and said before Him, "Master of the Universe, You have kept me alive for the sake of the Temple that Samuel the Prophet entrusted to me. Please grant me life so that I may stand up from this bed and complete the scroll of the construction of the Temple," as it says, "But You, O Lord, be gracious to me and raise me up, that I may repay them." (Psalm 41:11) He was raised from his illness and completed the scroll of the construction of the Temple. As soon as the Holy One, blessed be He, heard his prayer, he stood up from his bed, as it says, "So King David rose to his feet." (I Chronicles 28:2) And where does a person stand? Not on his feet? And what does it mean that he stood on his feet? It means that he was healed and became healthy and stood on his feet after all those years, and he handed them the scroll of the Temple, all in writing, "From the hand of the Lord upon me, He gave me understanding." (1 Chronicles 28:19) And it says, "David also gave Solomon his son the plan of the vestibule, its houses, its treasuries, its upper chambers, and its inner chambers, and the plan of all that he had in mind." (1 Chronicles 28:11-12) Therefore, it is said, "But those who hope in the Lord will renew their strength." (Isaiah 40:31)"
[ב] ד"א והמלך דוד זקן. זש"ה למען ירבו ימיכם וגו' (דברים יא כא), (ואברהם) [והמלך דוד] זקן בא בימים, אלו ימי עולם הבא, שנאמר שבתי בבית ה' כל ימי חיי (תהלים כז ד), לעולם הבא שאין בהם טעם מות, שנאמר בלע המות לנצח וגו' (ישעי' כה ח), ללמדך שבעולם הזה אף מלאכי השרת בוכין על הצדיקים למעלה, כשם שבוכין בני אדם למטה, ולעתיד לבא אין עוד בכיה, שנאמר ומחה ה' [אלהים] דמעה מעל כל פנים (שם שם). ואין פנים אלא מלאכי השרת, שנאמר ודמות פניהם פני אדם וגו' (יחזקאל א י). לפיכך והמלך דוד זקן.
[2] "And King David was old and advanced in years, so that they would multiply your days, etc." (Deuteronomy 11:21) "And King David grew old and came of age" refers to the days of the World to Come, as it is said, "One thing I ask from the Lord, this only do I seek: that I may dwell in the house of the Lord all the days of my life." (Psalms 27:4) This refers to the World to Come, where there is no taste of death, as it is said, "He will swallow up death forever." (Isaiah 25:8) This teaches you that in this world, even the ministering angels weep for the righteous above, just as human beings weep below. But in the future world, there will be no more weeping, as it is said, "God will wipe away tears from all faces." (Isaiah 25:8) And "faces" refers to the ministering angels, as it is said, "Their faces had the appearance of human faces." (Ezekiel 1:10) Therefore, "And King David was old and advanced in years."
[ג] [ד"א והמלך דוד זקן בא בימים] ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו (מ"א א א). עליו אמר שלמה שבתי וראה תחת השמש וגו' (קהלת ט יא) אתמול. וימהר דוד וירץ המערכה וגו' (ש"א יז מח). ועכשיו יורד ועיף, שנאמר ויעף דוד (ש"ב כא טו). אתמול מלבישין אותו, והוא אמר לא אוכל ללכת באלה כי לא נסיתי (ש"א יז לט), ממה שהיה זריז וגופו חם עליו, ועכשיו ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו, שנצטנן גופו מפחדו של מלאך, כשהטעה אותו מלאך השטן, ומנה את ישראל, באותה שעה וישלח האלהים מלאך לירושלים להשחיתה וכשהשחית ראה ה' וינחם על הרעה (דה"א כא טו), מה עשה המלאך אמר יודע אני שהקב"ה נתמלא עליהם חימה, אם הולך אני והורגן קימעה קימעה, עכשיו הוא מכלם בידי אלא הרי אני הורג כאחת מהן הרבה, כדי שיראה וירחם עליהן, כיון שהלך והרג מהן שבעים אלף איש מיד וכהשחית ראה ה' וינחם על הרעה וגו', דברי ר' יהודה, ור' נחמיה אומר מה הוא ראה ה'. וינחם (ה') על הרעה (דה"א שם), אלא הלך לו המלאך וישב לו בהר המוריה, ואמר לפניו רבש"ע כן התנית ברית עם אברהם אביהם. שכבש רחמיו לעשות רצונך בעולם הזה, לא כך אמר לפניך ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה (בראשית כד יד), כשם שהיה לי להשיב לפניך ולומר, אתמול אמרתי לי כי ביצחק יקרא לך זרע (שם כא יב), ועכשיו אתה אומר קח נא וגו' (שם כב ב), היה לי זכות להשיב לפניך ולא אמרתי כלום, אלא עשיתי עצמי כאלם ועשיתי רצונך, כך כל זמן שיהיו בני חוטאין לפניך ויש לך זכות על שחטאו לך, שתהא מכבש את חמתך, ולא תפרע מהם, אלא שתהא זוכר עקדתו של יצחק ומרחם עליהם, אמר לו המלאך ולא כך התנית עמו ועכשיו אתה מכלה אותן, שנאמר ראה ה' וינחם על הרעה (דה"א שם), מה ראה, עקדתו של יצחק ראה, ונתרחם עליהם, לפיכך אמר שלמה נהם ככפיר זעף מלך וגו' (משלי יט יב).
[3] Another explanation: "And King David was old, advanced in years, and they covered him with clothes, but he could not get warm" (1 Kings 1:1). Regarding him, Solomon said, "I have seen under the sun that time and chance happen to them all" (Ecclesiastes 9:11) yesterday. And David hurried and ran to the battle, etc. (1 Samuel 17:48). And now he descends and is weary, as it says, "And David was faint" (2 Samuel 21:15). Yesterday they dressed him, and he said, "I cannot walk in these, for I have not tested them" (1 Samuel 17:39), because his body was shivering from the fear of the angel who deceived him, the Angel of Satan. And God counted it as a sin against Israel at that time, and sent an angel to Jerusalem to destroy it, and when he destroyed it, God saw it and had compassion on the calamity (2 Samuel 24:15). What did the angel do? He said, "I know that the Holy One, blessed be He, is filled with wrath against them. If I go and kill them, He will support me. But now I will blemish them with my own hand, so that He will see and have mercy on them." And when he went and killed seventy thousand men from them, God saw it and had compassion on the calamity, etc. These are the words of Rabbi Judah, and Rabbi Nehemiah says, "What did He see? And God had compassion on the calamity." Rather, the angel went and sat on Mount Moriah and said before Him, "Master of the Universe, You made a covenant with their father Abraham, that You would conquer Your mercies to do Your will in this world. But did You not say before him, "So Abraham called that place The Lord Will Provide. Adonai-yireh, (Genesis 22:14) And to this day it is said, 'On the mountain of the Lord it will be provided.' Just as I had the opportunity to answer you and say, 'Yesterday you told me that through Isaac your offspring would be reckoned.' (Genesis 21:12) And now you say, 'Take your son.' (Genesis 22:2) I had the privilege to answer you and yet I said nothing. I made myself like a mute and did your will. So too, whenever sinners come before you and you have the right to punish them, may you suppress your anger and not punish them, but remember the binding of Isaac and have mercy on them." The angel said to God, "That was not the agreement that you had made with Abraham, and now you are killing them?" As it says, "Then the Lord saw it and was grieved by the evil." (1 Chronicles 21:15) What did God see? He saw the binding of Isaac and had mercy on them. Therefore, Solomon said, "A king's wrath is like the roar of a lion, but his favor is like dew on the grass." (Proverbs 19:12)