ד"א ויצא יעקב, זה אחד מארבעה בני אדם שנתקפצה לו הארץ, ואלו הן, אברהם ואליעזר ויעקב ואבישי, אברהם מנין, כיון שיצא לרדוף את המלכים קפצה הארץ לפניו, שנאמר ויחלק עליהם לילה (בראשית יד טו), ואליעזר מנין, כיון שהלך להביא אשה ליצחק, נתקפצה הארץ לפניו, מה כתיב בו, ואבוא היום אל העין (שם כד מב), בו ביום יצא ובו ביום הגיע, ואבישי מנין, כיון שהיה נלחם עם ישבי בנב אחי גלית, מה עשה רדף את דוד ברוח מגינו, באותה שעה נתן הקב"ה פחדו של דוד עליו, ואמר מה קל האיש הזה, היכן דוד וגבורותיו, ומנין שכן כתיב, ויעף דוד (ש"ב כא טו) באותה שעה אמר דוד מי יתן לי אחד מבני אחותי כאן, והיו יואב ואבישי רחוקים ממנו, ונלחמים עם בני עמון ועם ארם, וכיון שהתפלל דוד הקפיץ הקב"ה את הארץ לפני אבישי, שנאמר ויעזר לו אבישי בן צרויה (ש"ב כאי ז). ויעקב אבינו אף הוא הקפיץ הקב"ה את הארץ לפניו, שנאמר ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. (בראשית כט א) [וישא יעקב רגליו]. אמרו רבותינו כל בני אדם רגליהם סובלות אותם, אבל יעקב הוא נושא את רגליו, שנאמר וישא יעקב רגליו.
Another interpretation (of Gen. 28:10): BUT JACOB SET OUT. This is one of four children of Adam for whom the land (i.e., spatial distance) was contracted. They are the following: Abraham, Eleazer, Jacob, and Abishai.23Cf. Sanh. 95 (bar.), which omits Abraham from the list. In the case of Abraham, where is it shown? < It was > when he went forth to pursue the kings < that > the land contracted before him. Thus it is stated (in Gen. 14:15): AND THE NIGHT WAS DIVIDED AGAINST THEM.24I.e., Abraham only needed to pursue the kings until midnight because God had shortened the pursuit. So Gen. R. 43:3; Exod. R. 18:1; cf. Gen. R. 43:3. And in the case of Eleazer, where is it shown? < It was > when he went to bring a wife for Isaac < that > the land contracted before him.25Sanh. 95a; PRE 16. What is written about him (in Gen. 24:42)? AND I CAME TODAY (i.e., in one day) TO THE SPRING. The day he set out was the very day on which he arrived. And in the case of Abishai, where is it shown? When he fought with Ishbi-benob the brother of Goliath.26See also Gen. R. 59:11. What did he do? He went after David with his shield at the ready. In that hour the Holy One put the fear of David upon him, since he said: How swift this man is! Where are David and his mighty men? And where is it shown? Where it is so written (in II Sam. 21:15): AND DAVID WAS WEARY. At that time David had said: Oh, that someone would put one of my sister's sons here for me. Now Joab and Abishai were far away from him where they were fighting with the children of Ammon and with Aram (cf. I Chron. 19:10f.) However, when David prayed, the Holy One contracted the land before Abishai, as stated (in II Sam. 21:17): BUT ABISHAI BEN ZERUIAH CAME TO HIS AID. And our father Jacob was also one before whom the Holy One caused the land to contract.27Sanh. 95b; Gen. R. 68:8. Thus it is stated (in Gen. 28:10; 29:1): AND JACOB SET OUT FROM BEERSHEBA AND WENT TO HARAN…. [THEN JACOB CONTINUED HIS JOURNEY (literally: RAISED HIS FEET)]. Our masters have said: In the case of all the children of Adam, their feet carry them; but in Jacob's case, he keeps his feet up. Thus it is stated (in Gen. 29:1): THEN JACOB RAISED HIS FEET.
ד"א ויצא יעקב, זה אחד מארבעה בני אדם שנתקפצה לו הארץ, ואלו הן, אברהם ואליעזר ויעקב ואבישי, אברהם מנין, כיון שיצא לרדוף את המלכים קפצה הארץ לפניו, שנאמר ויחלק עליהם לילה (בראשית יד טו), ואליעזר מנין, כיון שהלך להביא אשה ליצחק, נתקפצה הארץ לפניו, מה כתיב בו, ואבוא היום אל העין (שם כד מב), בו ביום יצא ובו ביום הגיע, ואבישי מנין, כיון שהיה נלחם עם ישבי בנב אחי גלית, מה עשה רדף את דוד ברוח מגינו, באותה שעה נתן הקב"ה פחדו של דוד עליו, ואמר מה קל האיש הזה, היכן דוד וגבורותיו, ומנין שכן כתיב, ויעף דוד (ש"ב כא טו) באותה שעה אמר דוד מי יתן לי אחד מבני אחותי כאן, והיו יואב ואבישי רחוקים ממנו, ונלחמים עם בני עמון ועם ארם, וכיון שהתפלל דוד הקפיץ הקב"ה את הארץ לפני אבישי, שנאמר ויעזר לו אבישי בן צרויה (ש"ב כאי ז). ויעקב אבינו אף הוא הקפיץ הקב"ה את הארץ לפניו, שנאמר ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. (בראשית כט א) [וישא יעקב רגליו]. אמרו רבותינו כל בני אדם רגליהם סובלות אותם, אבל יעקב הוא נושא את רגליו, שנאמר וישא יעקב רגליו.
Another interpretation (of Gen. 28:10): BUT JACOB SET OUT. This is one of four children of Adam for whom the land (i.e., spatial distance) was contracted. They are the following: Abraham, Eleazer, Jacob, and Abishai.23Cf. Sanh. 95 (bar.), which omits Abraham from the list. In the case of Abraham, where is it shown? < It was > when he went forth to pursue the kings < that > the land contracted before him. Thus it is stated (in Gen. 14:15): AND THE NIGHT WAS DIVIDED AGAINST THEM.24I.e., Abraham only needed to pursue the kings until midnight because God had shortened the pursuit. So Gen. R. 43:3; Exod. R. 18:1; cf. Gen. R. 43:3. And in the case of Eleazer, where is it shown? < It was > when he went to bring a wife for Isaac < that > the land contracted before him.25Sanh. 95a; PRE 16. What is written about him (in Gen. 24:42)? AND I CAME TODAY (i.e., in one day) TO THE SPRING. The day he set out was the very day on which he arrived. And in the case of Abishai, where is it shown? When he fought with Ishbi-benob the brother of Goliath.26See also Gen. R. 59:11. What did he do? He went after David with his shield at the ready. In that hour the Holy One put the fear of David upon him, since he said: How swift this man is! Where are David and his mighty men? And where is it shown? Where it is so written (in II Sam. 21:15): AND DAVID WAS WEARY. At that time David had said: Oh, that someone would put one of my sister's sons here for me. Now Joab and Abishai were far away from him where they were fighting with the children of Ammon and with Aram (cf. I Chron. 19:10f.) However, when David prayed, the Holy One contracted the land before Abishai, as stated (in II Sam. 21:17): BUT ABISHAI BEN ZERUIAH CAME TO HIS AID. And our father Jacob was also one before whom the Holy One caused the land to contract.27Sanh. 95b; Gen. R. 68:8. Thus it is stated (in Gen. 28:10; 29:1): AND JACOB SET OUT FROM BEERSHEBA AND WENT TO HARAN…. [THEN JACOB CONTINUED HIS JOURNEY (literally: RAISED HIS FEET)]. Our masters have said: In the case of all the children of Adam, their feet carry them; but in Jacob's case, he keeps his feet up. Thus it is stated (in Gen. 29:1): THEN JACOB RAISED HIS FEET.