מי מנה עפר יעקב (שם שם י). מי יוכל למנות מצות הן עושין כעפר, לא תחרוש בשור ובחמור (דברים כב י), לא תזרע כרמך (שם שם ט), ואסף איש טהור את אפר הפרה (במדבר יט ט), שלש שנים יהיה לכם ערלים (ויקרא יט כג), ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן (במדבר ה יז).
(Numb. 23:10:) WHO HAS COUNTED THE DUST OF JACOB? Who is able to count the commandments which they carry out, <the ones> that concern the dust.69K‘PR. It is also possible to translate: “Who is able to count the commands which they carry out. <They are> like the dust (K‘PR) <in number>.” The examples that follow, however, suggest the translation adopted in the text, if “dust” is understood to include earth and ashes. This interpretation certainly is that found in the parallels (Tanh., Numb. 7:12, and Numb. R. 20:20), both of which read B‘PR for K‘PR. (Deut. 22:10:) YOU SHALL NOT PLOW WITH AN OX AND AN ASS TOGETHER. (Deut. 22:9:) YOU SHALL NOT SOW YOUR VINEYARD <WITH TWO KINDS OF SEED>. (Numb. 19:9:) THEN SOMEONE CLEAN SHALL GATHER THE ASHES OF THE HEIFER. (Lev. 19:23:) <MOREOVER, WHEN YOU COME INTO THE LAND AND PLANT ANY TREE FOR FOOD, YOU SHALL COUNT ITS FRUIT AS FORBIDDEN.> THREE YEARS IT SHALL BE FORBIDDEN TO YOU. <IT SHALL NOT BE EATEN.> (Numb. 5:17:) <THEN THE HIGH PRIEST SHALL TAKE HOLY WATER IN AN EARTHEN VESSEL> AND SOME OF THE DUST WHICH IS ON THE FLOOR OF THE TABERNACLE.
2
ומספר את רובע ישראל (שם כג י), הרביעיות שלהן, מי יוכל למנות אוכלוסין שיצאו מתוכן מאותן שהן חוטפות ומחבבות את המצות, שנאמר ותאמר לה המעט קחתך את אישי (בראשית ל טו), הנה אמתי בלהה בא אליה (שם שם ג), ותרא לאה כי עמדה מלדת (שם שם ט), ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה וגו' (שם טז ג).
(Numb. 23:10, cont.:) OR THE NUMBERED THE SAND (RB') OF ISRAEL, <i.e.,> their copulations (rt.: RB').70For this interpretation, cf. Nid. 31a. Who can number the masses71Gk.: ochloi. that have emerged from them, from those women who seize on and cherish the commandments (on procreation), as stated (in Gen. 30:15): BUT SHE SAID TO HER: IS IT A SMALL MATTER THAT YOU HAVE TAKEN AWAY MY HUSBAND? (Gen. 30:3:) HERE IS MY MAID BILHAH; GO INTO HER. (Gen. 30:9:) WHEN LEAH SAW THAT SHE HAD CEASED BEARING CHILDREN, <SHE TOOK HER MAIDSERVANT ZILPAH AND GAVE HER TO JACOB AS A WIFE>. (Gen. 16:3:) SO ABRAHAM's WIFE SARAI TOOK HER MAIDSERVANT HAGAR THE EGYPTIAN … <AND GAVE HER TO HER HUSBAND ABRAHAM AS A WIFE>.
3
תמות נפשי מות ישרים (במדבר שם). משל לטבח שבא לשחוט פרתו של מלך, התחיל המלך צופה, כיון שהרגיש כך, התחיל משליך את הסכין, ומשפשפף בה, וממלא את האבוס לפניה, התחל לומר תצא נפשי שבאתי [לשומטה, והרי זיניתה, כך אמר בלעם תצא נפשי שבאתי] לקלל ואני אברך, הרי תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו.
(Numb. 23:10, cont.:) LET ME DIE THE DEATH OF THE UPRIGHT. <The matter> is comparable to a butcher who came to slaughter a cow that belonged to a king. The king began to take notice. When <the butcher> realized <what was happening>, he began by discarding the knife, then giving <the cow> a rubdown and filling the feeding trough for it. He began to say: Let my life be forfeit for coming [to steal it; but observe that I have provided fodder for it. Similarly Balaam said: Let my life be forfeit for coming] to curse, but I will bless <them>. Ergo (in Numb. 23:10): LET ME DIE THE DEATH OF THE UPRIGHT, AND LET MY END BE LIKE THEIRS!
מי מנה עפר יעקב (שם שם י). מי יוכל למנות מצות הן עושין כעפר, לא תחרוש בשור ובחמור (דברים כב י), לא תזרע כרמך (שם שם ט), ואסף איש טהור את אפר הפרה (במדבר יט ט), שלש שנים יהיה לכם ערלים (ויקרא יט כג), ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן (במדבר ה יז).
(Numb. 23:10:) WHO HAS COUNTED THE DUST OF JACOB? Who is able to count the commandments which they carry out, <the ones> that concern the dust.69K‘PR. It is also possible to translate: “Who is able to count the commands which they carry out. <They are> like the dust (K‘PR) <in number>.” The examples that follow, however, suggest the translation adopted in the text, if “dust” is understood to include earth and ashes. This interpretation certainly is that found in the parallels (Tanh., Numb. 7:12, and Numb. R. 20:20), both of which read B‘PR for K‘PR. (Deut. 22:10:) YOU SHALL NOT PLOW WITH AN OX AND AN ASS TOGETHER. (Deut. 22:9:) YOU SHALL NOT SOW YOUR VINEYARD <WITH TWO KINDS OF SEED>. (Numb. 19:9:) THEN SOMEONE CLEAN SHALL GATHER THE ASHES OF THE HEIFER. (Lev. 19:23:) <MOREOVER, WHEN YOU COME INTO THE LAND AND PLANT ANY TREE FOR FOOD, YOU SHALL COUNT ITS FRUIT AS FORBIDDEN.> THREE YEARS IT SHALL BE FORBIDDEN TO YOU. <IT SHALL NOT BE EATEN.> (Numb. 5:17:) <THEN THE HIGH PRIEST SHALL TAKE HOLY WATER IN AN EARTHEN VESSEL> AND SOME OF THE DUST WHICH IS ON THE FLOOR OF THE TABERNACLE.
ומספר את רובע ישראל (שם כג י), הרביעיות שלהן, מי יוכל למנות אוכלוסין שיצאו מתוכן מאותן שהן חוטפות ומחבבות את המצות, שנאמר ותאמר לה המעט קחתך את אישי (בראשית ל טו), הנה אמתי בלהה בא אליה (שם שם ג), ותרא לאה כי עמדה מלדת (שם שם ט), ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה וגו' (שם טז ג).
(Numb. 23:10, cont.:) OR THE NUMBERED THE SAND (RB') OF ISRAEL, <i.e.,> their copulations (rt.: RB').70For this interpretation, cf. Nid. 31a. Who can number the masses71Gk.: ochloi. that have emerged from them, from those women who seize on and cherish the commandments (on procreation), as stated (in Gen. 30:15): BUT SHE SAID TO HER: IS IT A SMALL MATTER THAT YOU HAVE TAKEN AWAY MY HUSBAND? (Gen. 30:3:) HERE IS MY MAID BILHAH; GO INTO HER. (Gen. 30:9:) WHEN LEAH SAW THAT SHE HAD CEASED BEARING CHILDREN, <SHE TOOK HER MAIDSERVANT ZILPAH AND GAVE HER TO JACOB AS A WIFE>. (Gen. 16:3:) SO ABRAHAM's WIFE SARAI TOOK HER MAIDSERVANT HAGAR THE EGYPTIAN … <AND GAVE HER TO HER HUSBAND ABRAHAM AS A WIFE>.
תמות נפשי מות ישרים (במדבר שם). משל לטבח שבא לשחוט פרתו של מלך, התחיל המלך צופה, כיון שהרגיש כך, התחיל משליך את הסכין, ומשפשפף בה, וממלא את האבוס לפניה, התחל לומר תצא נפשי שבאתי [לשומטה, והרי זיניתה, כך אמר בלעם תצא נפשי שבאתי] לקלל ואני אברך, הרי תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו.
(Numb. 23:10, cont.:) LET ME DIE THE DEATH OF THE UPRIGHT. <The matter> is comparable to a butcher who came to slaughter a cow that belonged to a king. The king began to take notice. When <the butcher> realized <what was happening>, he began by discarding the knife, then giving <the cow> a rubdown and filling the feeding trough for it. He began to say: Let my life be forfeit for coming [to steal it; but observe that I have provided fodder for it. Similarly Balaam said: Let my life be forfeit for coming] to curse, but I will bless <them>. Ergo (in Numb. 23:10): LET ME DIE THE DEATH OF THE UPRIGHT, AND LET MY END BE LIKE THEIRS!