מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו. זה שאמר הכתוב (משלי כא טו) שמחה לצדיק עשות משפט. שמחה לצדיקו של עולם כשהוא עושה את הדין לפי שהוא מרומם בעולם. שנאמר (ישעיה ה טז) ויגבה ה' צבאות במשפט. דבר אחר שמחה לצדיקו של עולם שעשה מדת הדין בביתו והחריבו. שכן הוא אומר (תהלים סח לו) נורא אלקים ממקדשיך. א"ר יוחנן ממה שעשה במקדשו למקדשו לא נשא פנים לאחרים על אחת כמה וכמה. דבר אחר שמחה לצדיקו של עולם מה שמדת הדין עושה בהן שהוא מנקה אותן מעוונות תדע לך שכן הוא שהרי דוד פגע בו מדת הדין התחיל שמח ומזמר ואומר מזמור:
A Psalm of David, when he fled from Absalom his son. This is what the Scripture says (Proverbs 21:15), "It is joy to the righteous to do justice." It is joy to the Righteous One of the world when He executes justice, for He is exalted in the world, as it is said (Isaiah 5:16), "But the Lord of hosts is exalted in judgment." Another interpretation: It is joy to the Righteous One of the world when He executed judgment in His house and destroyed it, as it is said (Psalms 68:36), "Awesome is God from His Sanctuary." Rabbi Yochanan said: If He did this to His Sanctuary, how much more so would He not show favor to others? Another interpretation: It is joy to the Righteous One of the world when the attribute of justice cleanses them from their iniquities. You can learn this, for David was struck by the attribute of justice, yet he began to rejoice and sing, saying, "A Psalm."
2
דבר אחר מזמור לדוד. זה שאמר הכתוב (איוב כח יג) לא ידע אנוש ערכה. א"ר אלעזר לא נתנו פרשיותיה של תורה על הסדר (שאלמלא) [שאלמלי] נתנו על הסדר כל מי שהוא קורא בהן מיד היה יכול לבראות עולם ולהחיות מתים ולעשות מופתים לפיכך נתעלם סידורה של תורה וגלוי לפני הקב"ה שנאמר (ישעיה מד ז) ומי כמוני יקרא ויגידה ויערכה לי. ר' יעקב בר אחא אמר למה נסמכה פרשת אבשלום לפרשת גוג ומגוג להודיע שקשה הבן הרע לאביו יותר ממלחמת גוג ומגוג. רבי יהושע בן לוי ביקש לישב על הספר הזה ולסדרו יצאת בת קול ואמרה לו אל תפיחו את הישן. ר' שמואל בן ר' יוסי ביקש לישב הספר הזה לפני רבי אמר לו (תהלים קיא ח) סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר:
Another interpretation of "A Psalm of David": This is what the Scripture says (Job 28:13), "Man does not know its value." Rabbi Elazar said: The portions of the Torah were not given in order, for if they had been given in order, anyone who read them would immediately be able to create a world, revive the dead, and perform miracles. Therefore, the order of the Torah was concealed, but it is known to the Holy One, Blessed be He, as it is said (Isaiah 44:7), "And who can proclaim as I do? Let him declare it and set it forth before Me." Rabbi Jacob bar Acha said: Why is the portion of Absalom juxtaposed with the portion of Gog and Magog? To teach that a wicked son is more difficult for a father than the war of Gog and Magog. Rabbi Joshua ben Levi wanted to sit and arrange this book [of Psalms], but a Heavenly Voice went forth and said to him, "Do not disturb the ancient one." Rabbi Samuel ben Rabbi Yosi wanted to arrange this book before Rabbi [Judah HaNasi], who said to him (Psalms 111:8), "They are established forever and ever, done in truth and uprightness."
3
מזמור לדוד. אימתי אמר דוד המזמור הזה כשהיה עולה במעלה הזיתים ובוכה. אם בוכה למה מזמר ואם מזמר למה בוכה. א"ר אבא בר כהנא משל למה הדבר דומה למלך שכעס על בנו וטרדו ושלח המלך לפידגוג שלו הלך הפידגוג אחריו ומצאו בוכה ומזמר. אמר לו הפידגוג אם אתה בוכה למה את מזמר אמר לו בוכה אני שהקנטתי את אבא ומזמר אני על שאין דיני להריגה ולא די לי שלא יהרגני אלא שטרדני אצל דוכסין ואפרכין. א"ר יודן אמר דוד יעקב אבינו ברח שנאמר (הושע יב יג) ויברח יעקב שדה ארם. משה ברח שנאמר (שמות ב טו) ויברח משה מפני פרעה. ואני בורח כמותם. התחיל אומר (תהלים קיט נב) זכרתי משפטיך מעולם ה'. זכרתי מדת הדין שבה נהגת את הראשונים ונתנחמתי. ואימתי אמר דוד הפסוק הזה. בשעה שאמר דוד (שמואל-ב טו יד) ויאמר דוד לכל עבדיו אשר אתו בירושלים קומו ונברחה. רב ור' יודן. רב אמר שלא ידונו אותנו כעיר הנדחת. ר' יודן אמר נטל בעל הכוס להדיח את כוסו ואינו זז משם עד שימרקנו. כך כיון שראה דוד שמרק הקב"ה עונותיו התחיל לזמר מזמור לדוד. (ואימתי אמר כן דכתיב) (שם יח) וכל עבדיו עוברים על ידו וכל הכרתי וכל הפלתי. ר' איבו אומר כרתי כורתי כריתות ומופלאי בית דין. ורבנן אמרי שהם אומרים דבר ואין מי שיפליא אחריהן. (שם טו) ויאמרו וגו' ככל אשר יבחר אדני המלך הנה עבדיך. הדיין הזה בשעה שארכי שלו מקולקלת אין עומדין לפניו בטכסיס שלהן אלא משונין ומטולטלין. הצריכין לעמוד דרך ימין עומדין דרך שמאל הצריכים לעמוד דרך שמאל עומדין דרך ימין. וכיון שרואין שטכסיס שלו מתוקנת עומדין בטכסיס שלהן. התחיל אומר אילו היתה ארכי שלי מקולקלת לא היה כל אחד ואחד עומד בטכסיסו. התחיל מזמר. (ואימתי היה כן) (שם לב) ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם. ר' יהודה ור' נחמיה ורבנן. חד אמר למה נקרא שמו חושי הארכי שהיה מארכי של דוד. וחד אמר שעל ידו נתבססה מלכותו של דוד. וחד אמר על שם עירו נקרא. וכיון שראה שנתבססה מלכותו התחיל מזמר. (ואימתי היה כן) (שם יז כז) ויהי כבוא דוד מחנימה. זו בימוס. ושובי בן נחש זה חנון בן נחש. ולמה נקרא שמו שובי ר' אומר שישב יצרו לשעה. ורב אמר שעשה תשובה (ווידוי). (שם) ומכיר בן עמיאל מלא דבר וברזלי הגלעדי מרוגלים. מיד התחילו מכבדין אותו שנאמר (שם כח) משכב וספות וכלי יוצר. משכב אלו כרים וכסתות. ספות אלו חביות של יין. כלי יוצר אלו הבאים מרתמה. חטים ושעורים כמשמען. קלי ר' אומר שתיתא ופול. עדשים כמשמען. (שם כט) ודבש וחמאה כמשמען. ושפות בקר גבינים של חלב תורים שלא היה הזבוב יכול לעמוד עליהן אלא היה נופל. הגישו לדוד ולעם אשר אתו לאכול. כיון שראה דוד כן התחיל אומר מאלו הייתי מתיירא והשלימו לי אינה מהן אלא הקב"ה השלימם לי שנאמר (משלי טז ז) ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו. התחיל לומר מזמור לדוד. (שמואל-ב טז יג) וילך דוד ואנשיו בדרך. וכי באויר היה להם לילך אלא הלכו בדרך ענוה. (שם) ושמעי הולך בצלע ההר. מזכיר לו מעשה הצלע. והוא שדוד אומר (תהלים לח יח) כי אני לצלע נכון. והוא שאמר דוד לשלמה בנו (מלכים-א ב ח) והוא קללני קללה נמרצת. נוטריקון "נואף "מואבי "רשע "צורר "תועבה. ואמר לו (שמואל-ב טז ח) והנך ברעתך. מהו והנך אמר רבי אבא בר כהנא אוסקופי של בת שבע מהלך לפני דוד. (שם יט כא) והנה באתי היום ראשון לכל בית יוסף. רבי שמואל בר נחמני עלה מבבל לשאול ג' דברים. מצא את רבי יוחנן שר הבירה אמר לו מאי דכתיב (שופטים ה ז) חדלו פרזון בישראל. אמר לו ר' יוחנן העיירות קטנות שחרבו בימי סיסרא כיון שעמדה דבורה נעשות אימהות כמה דאמר (דברים ג ה) לבד מערי הפרזי הרבה. ושוב אמר לו מאי דכתיב (דניאל ט ט) לה' אלקינו הרחמים והסליחות כי מרדנו בו. היה לו לומר כי שמרנו תורתו. אמר לו ר' יוחנן יפה כתוב בנוהג שבעולם פועל שהוא עושה עם בעל הבית באמונה ונותן לו שכרו מה טובה יש לו ואימתי מחזיק לו טובה בשעה שאינו עושה עמו באמונה ואינו מעכב שכרו כלל לכך כתיב לה' אלקינו הרחמים והסליחות כי מרדנו בו. אמר ר' שמואל בר נחמני ראית מימיך שמורדין במלך והוא מספיק להם מזונות. כתיב (תהלים קו יט) יעשו עגל בחרב. והמן יורד להם. א"ר שמעון בן יוחאי י"ג עגלים עשו א' לכל שבט ושבט ואחד דימוס לכולם. שנאמר (נחמיה ט יח-כו) ויעשו נאצות גדולות. וכשבא רבי יהודה הלוי בר' שלום אמר לו עד כאן דרש ר' ברכיה. אמר לו אביו עד הירדן היה יורד המן להם והיו מקריבין לפני העגל ולא היה פוסק. וכן הוא אומר (יחזקאל טז יט) ולחמי אשר נתתי לך סולת ושמן ודבש האכלתיך ונתתיהו לפניהם לריח ניחוח ויהי. מהו ויהי שהיו מקריבין אותו לפני עבודה זרה והיה המן יורד להן. הוי יפה כתוב (דניאל ט ט) לה' אלקינו הרחמים והסליחות. שוב שאלו מאי דכתיב (שמואל-ב יט כא) והנה באתי היום ראשון לכל בית יוסף. אמר ר' יונתן מה הייתם אומרים בו בבבל. אמר לו כך אנו אומרים כיון ששמעי בא אצל דוד אמר לו מה אחיו של יוסף גמלו אותו רעה והוא גמלן טובה כך אני גמלתיך רעה ואף אתה גמול עלי טובה כיוסף שגמל עם אחיו טובה שגמלו אותו רעה. אמר לו רבי יונתן יפה אתם אומרים אלא שמעו דבר מופלא מהו אומר הנה באתי היום ראשון לכל בית יוסף. (אמר לו) כל ישראל נקראו על שם יוסף כמו שנאמר (עמוס ה טו) אולי יחנן ה' וגו' שארית יוסף. ואמר שמעי לדוד כל ישראל גמלו אותך רעה ואני יותר מכולם וכל ישראל יושבים ומקוים מה אתה עושה אם את מקבל אותי כל ישראל באין ומשלימין עמך הוי הנה באתי היום ראשון. כיון שראה דוד התחיל לזמר מזמור לדוד ה' מה רבו צרי. כתיב (שמואל-ב יב ו) ואת הכבשה ישלם ארבעתים. אמר רבי יהודה בר חנינא אמר לו הקב"ה אתה ניאפת אחת שש עשרה נואפות יהיו לך. אתה רצחת אחד שש עשרה נרצחים יהיו לך. ארבעתים ארבעה על ארבעה. א"ר יהושע דוד אמר ה' מה רבו צרי. אילו אחר נוטל מלכותי צרה גדולה היתה לי אילו בני נוטל מלכות של אחר צרה גדולה היתה לי. עכשיו בני נוטל מלכותי. ה' מה רבו צרי. אילו אחרים הורגים את בני צרה גדולה היתה לי ואילו בני הורג בנו של אחר צרה גדולה היתה לי. עכשיו בני הורג אותי. ה' מה רבו צרי. אילו אחר ענה את נשי צרה גדולה היתה לי אילו בני ענה את נשי אחר צרה גדולה היתה לי. עכשיו בני ענה את נשי. ה' מה רבו צרי:
"A Psalm of David": When did David say this Psalm? When he was going up the ascent of the Mount of Olives and weeping. If he was weeping, why was he singing? And if he was singing, why was he weeping? Rabbi Abba bar Kahana gave a parable: To what can the matter be compared? To a king who became angry with his son and banished him, and the king sent his pedagogue after him. The pedagogue went after him and found him weeping and singing. The pedagogue said to him, "If you are weeping, why are you singing? And if you are singing, why are you weeping?" He replied, "I am weeping because I provoked my father, and I am singing because my sentence is not death, and it is not enough for me that he did not kill me, but he sent me to duchies and provinces." Rabbi Yudan said: David said, "Jacob our father fled, as it is said (Hosea 12:13), 'And Jacob fled to the field of Aram.' Moses fled, as it is said (Exodus 2:15), 'And Moses fled from Pharaoh.' And I too am fleeing like them." He began to say (Psalms 119:52), "I have remembered Your judgments of old, O Lord, and have comforted myself." Another interpretation: When did David say this verse? When he said (2 Samuel 15:14), "And David said to all his servants who were with him in Jerusalem, 'Arise and let us flee.'" Rav and Rabbi Yudan [interpreted this differently]. Rav said: So that we would not be judged as a city led astray. Rabbi Yudan said: He took the cup to rinse it, and he would not move from there until he had rinsed it. Likewise, when David saw that the Holy One, Blessed be He, had rinsed away his iniquities, he began to sing, "A Psalm of David." And when did he say thus, as it is written (2 Samuel 15:18), "And all his servants passed by at his side, and all the Cherethites, and all the Pelethites." Rabbi Ivo says: "Cherethites" refers to those who made covenants, and "Pelethites" refers to those who were wondrous in the court of law. And the Rabbis say: They would say something, and there was no one who could expound further after them. (2 Samuel 15:15) "And the king's servants said to him, 'Behold, your servants are ready to do whatever my lord the king shall choose.'" This judge, when his court is in disarray, they do not stand before him in their proper order, but in disarray and confusion. Those who should stand to the right stand to the left, and those who should stand to the left stand to the right. But when they see that his court is in order, they stand in their proper order. He began to say, "If my court were in disarray, each one would not stand in his proper order." He then began to sing. And when was it so, as it is written (2 Samuel 16:32), "And it came to pass, that when David was come to the top of the mount, where he worshipped God"? Rabbi Judah and Rabbi Nehemiah and the Rabbis [differ on this]. One said: Why was he called Hushai the Archite? Because he was one of David's courtiers. And one said: Because through him, David's kingdom was established. And one said: He was called after the name of his city. And when he saw that his kingdom was established, he began to sing. And when was it so, as it is written (2 Samuel 17:27), "And it came to pass, when David was come to Mahanaim, that Shobi the son of Nahash...and Barzillai the Gileadite..." Now why was he [Shobi] called Shovi? Rabbi said: Because he restrained his evil inclination for a time. And Rav said: Because he repented. "And Machir the son of Ammiel of Lo-debar, and Barzillai the Gileadite of Rogelim" - immediately they began to honor him, as it is said (2 Samuel 17:28) "Beds, and basins, and earthen vessels...and wheat, and barley, and flour..." Rav said: "Beds" refers to mattresses and sheets. "Basins" refers to casks of wine. "Earthen vessels" refers to those coming from Rachmah. "Wheat and barley" as they are [literally]. "Lentils" - Rabbi said: Chick peas and beans. "Parched corn" - as it is [literally]. "Honey and butter" - as they are. "And sheep, and cheese of kine" - cheese from milk that no fly could stand upon it, but would fall. They brought them to David and the people with him to eat. When David saw this, he began to say: "These are what I was afraid of, but they have made peace with me. It is nothing other than the Holy One, blessed be He, who made peace with me, as it is said (Proverbs 16:7), 'When a man's ways please the Lord, He maketh even his enemies to be at peace with him.'" He began to say, "A Psalm of David: O Lord, how many are my foes!" It is written (2 Samuel 12:6), "And he shall restore the lamb fourfold." Rabbi Judah son of Hanina said: The Holy One, Blessed be He, said to him: "You committed one adultery? Sixteen adulteries will be committed against you. You murdered one person? Sixteen murders will be committed against you." "Fourfold" means four times four. Rabbi Joshua said: David said, "O Lord, how many are my foes!" "If someone else had taken my kingdom, it would have been a great distress for me. If my son had taken someone else's kingdom, it would have been a great distress for me. Now my son has taken my kingdom - 'O Lord, how many are my foes!'" (2 Samuel 16:13) "And David and his men went by the way." But were they to go through the air? Rather, they went in a humble way. (Ibid.) "And Shimei went along on the hillside." This reminds him of the incident of the side. This is what David said (Psalms 38:18), "For I am prepared for the wound." And this is what David said to his son Solomon (1 Kings 2:8), "And he reviled me with a grievous curse." It is an acronym for "adulterer, Moabite, wicked, oppressor, abomination." And he said to him (2 Samuel 16:8), "And behold, you are caught by your own evil." What is the meaning of "And behold"? Rabbi Abba bar Kahana said: The platter of Bathsheba walked before David. (2 Samuel 19:21) "And behold, I am the first this day of all the house of Joseph." Rabbi Samuel bar Nachmani went up from Babylon to ask three things. He found Rabbi Yochanan, the Resh Galusa, and said to him, "What is meant by the verse (Judges 5:7), 'The rulers ceased in Israel'?" Rabbi Yochanan said to him, "The small towns that were destroyed in the days of Sisera, when Deborah arose, became leading communities, as it is stated (Deuteronomy 3:5), 'Besides the unwalled towns, a great many.'" And he further asked him, "What is meant by the verse (Daniel 9:9), 'To the Lord our God are the mercies and the forgivenesses, for we have rebelled against Him'? Should it not have said, 'For we have kept His Torah'?" Rabbi Yochanan said to him, "It is well written, as it is the way of the world: A laborer who works for a householder faithfully and is given his wages – what good has he done? And when does he acquire merit? When he does not work for him faithfully, and yet his wages are not withheld from him at all. Therefore, it is written, 'To the Lord our God are the mercies and the forgivenesses, for we have rebelled against Him.'" Rabbi Samuel bar Nachmani said, "Have you ever seen people rebel against a king, and yet he provides them with sustenance? It is written (Psalms 106:19), 'They made a calf in Horeb,' and yet the manna came down for them." Rabbi Simeon ben Yochai said, "They made thirteen calves, one for each tribe, and one general one for them all, as it is stated (Nehemiah 9:18-26), 'And they committed great acts of provocation.'" And when Rabbi Judah the Levite, the son of Rabbi Shalom, came, he said to him, "Up to this point, Rabbi Berekhiah expounded." His father said to him, "The manna came down for them as far as the Jordan, and they would sacrifice before the calf, and it did not cease, as it states (Ezekiel 16:19), 'And My bread which I gave you, fine flour, and oil, and honey, wherewith I fed you, you have even set it before them for a sweet savor, and thus it was.'" What is meant by "and thus it was"? That they would sacrifice it before an idol, and the manna would come down for them. Behold, it is well written (Daniel 9:9), "To the Lord our God are the mercies and the forgivenesses." Again he asked him, "What is meant by the verse (2 Samuel 19:21), 'And, behold, I am the first this day of all the house of Joseph to go down to meet my lord the king'?" Rabbi Jonathan said, "What would you say about it in Babylon?" He said to him, "This is what we say: When Shimei came before David, he said to him, 'Just as Joseph's brothers did evil to him but he repaid them with goodness, so too I have done evil to you, but you should repay me with goodness, like Joseph who repaid his brothers with goodness though they had done evil to him.'" Rabbi Jonathan said to him, "You say well, but listen to a wondrous thing. What does he [Shimei] say? 'Behold, I am the first this day of all the house of Joseph.' He [Rabbi Jonathan] said to him, "All Israel is called by the name of Joseph, as it is stated (Amos 5:15), 'Perhaps the Lord God of hosts will be gracious unto the remnant of Joseph.'" And Shimei said to David, "All Israel has done evil to you, and I more than all of them. And all Israel is sitting and waiting to see what you will do - if you accept me, all Israel will come and make peace with you. Hence, 'Behold, I am the first this day [of all the house of Joseph].'" When David saw this, he began to sing, "A Psalm of David: O Lord, how many are my foes!" It is written (2 Samuel 12:6), "And he shall restore the lamb fourfold." Rabbi Judah son of Hanina said: The Holy One, Blessed be He, said to him, "You committed one adultery? Sixteen adulteries will be committed against you. You murdered one? Sixteen murders will be committed against you." "Fourfold" means four times four. Rabbi Joshua said: David said, "O Lord, how many are my foes!" "If someone else had taken my kingdom, it would have been a great distress for me. If my son had taken someone else's kingdom, it would have been a great distress for me. Now my son has taken my kingdom - 'O Lord, how many are my foes!'" "If others had killed my son, it would have been a great distress for me. And if my son had killed someone else's son, it would have been a great distress for me. Now my son has killed me - 'O Lord, how many are my foes!'" "If someone else had violated my wives, it would have been a great distress for me. If my son had violated someone else's wife, it would have been a great distress for me. Now my son has violated my wives - 'O Lord, how many are my foes!'"
4
רבים קמים עלי. רבים בקומה. רבים בתורה. (שמואל-ב י יח) שובך. למה נקרא שמו שובך שהיתה קומתו כשובך הזה. ושופך היה שמו (דברי הימים-א יט יח) שהיה שופך דמים. וכן גלית שכתוב בו (שמואל-א יז ד) שש אמות וזרת. וכן רבים בתורה דואג ואחיתופל דואג אב בית דין היה שנאמר (שמואל-א כא ח) אביר הרועים אשר לשאול. ואחיתופל יועץ שנאמר (שמואל-ב טז כג) ועצת אחיתופל אשר יעץ וגו'. איש קרי ולא כתיב שלא היה איש אלא מלאך. וכן דוד אומר (תהלים נה יג) כי לא אויב יחרפני ואשא. (שם יד) ואתה אנוש כערכי. (שם טו) אשר יחדו נמתיק סוד. הוי רבים קמים עלי:
"Many are rising against me" - Many in stature. Many in Torah. (2 Samuel 10:18) "Shobach" - Why was he called Shobach? Because his stature was like this shobach (rod). And his name was "Shophach" (1 Chronicles 19:18) because he would shed blood. And so too Goliath, of whom it is written (1 Samuel 17:4) "Whose height was six cubits and a span." And so too, "Many in Torah" refers to Doeg and Ahithophel. Doeg was the head of the court, as it is stated (1 Samuel 21:8) "The chiefest of the herdsmen that belonged to Saul." And Ahithophel was a counselor, as it is stated (2 Samuel 16:23) "And the counsel of Ahithophel...was as if a man inquired of the word of God." "A man of my rank" - but it is not written "a man," for he was not a man but an angel. And so David says (Psalms 55:13) "For it is not an enemy who reproached me, then I could bear it." (Ibid. 14) "But you, a man like myself, my companion." (Ibid. 15) "We who enjoyed a friendly intimacy." This then is "Many are rising against me."
5
רבים אומרים לנפשי. ר' שמואל פתר קרא בדואג ואחיתופל שהיו רבים בתורה. אמרו איפשר אדם ששבה את הכבשה והרג את הרועה והפיל את ישראל בחרב יש לו תשועה. אין ישועתה לו. ואתה ה' מגן בעדי כל אלו שהגנת עלי בזכות אבותי. כבודי על ידי חושי שנתבססה מלכותי על ידו. ומרים ראשי על ידי נתן הנביא שאמר לי בשמך (שמואל-ב יב יג) גם ה' העביר חטאתך. ורבנן פתרי קרא באומות העכו"ם. רבים אלו אומות העכו"ם. כמה דאמר (ישעיה יז יב) הוי המון עמים רבים. אומרים לנפשי איפשר אומה ששמעה מפי אלקים שאמר (שמות כ ג) לא יהיה לך אלקים אחרים על פני. ולסוף ארבעים יום אמרו לעגל (שם לב ד) אלה אלקיך ישראל. יש להן תשועה. אין ישועתה לו. ואתה ה' שהסכמת עמהם בתורה (שם כב יט) זובח לאלקים יחרם. מגן בעדי אלולי דאנהרת לי מגנהון דאבהתי שהגנת עלינו. כבודי ששכנת שכינתך בתוכנו שנאמר (שם כה ח) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. ומרים ראשי תחת שהיינו מחויבים לך הרמת ראש נתת לנו תלוי ראש נתת לנו שנאמר (שם ל יב) כי תשא את ראש:
Many say to my soul: Rabbi Shmuel interpreted the verse about Doeg and Ahithophel who were many in Torah. They said that if a person can steal a sheep, kill the shepherd, and kill Israel with a sword, he has salvation. There is no salvation for him. But you, O Lord, are a shield for me, and for all those whom you have protected through the merit of my forefathers. My glory is through my senses, which have been established by Him. And I lift up my head through Nathan the prophet, who said to me in your name (2 Samuel 12:13), "The Lord has also put away your sin." The rabbis interpreted the verse about the nations of the world. Many of these are the nations of the world, as it says (Isaiah 17:12), "Woe to the multitude of many people." They say to my soul: Perhaps a nation that heard from the mouth of God that He said (Exodus 20:3), "You shall have no other gods before me." And at the end of forty days they said to the calf (Exodus 32:4), "This is your God, O Israel." They have salvation. There is no salvation for him. But you, O Lord, who agreed with them in the Torah (Exodus 22:19), "He who sacrifices to any god other than the Lord must be destroyed." You are a shield for me, because if not for their protection, my father would have destroyed us. My glory is that Your divine presence dwells among us, as it says (Exodus 25:8), "And let them make me a sanctuary, that I may dwell among them." And I lift up my head, for we are obligated to you and you have given us a suspended head, as it says (Exodus 30:12), "When you take a census of the people."
6
קולי אל ה' אקרא. א"ר ברכיה בשעה שהיה מקדשך בנוי היית עונה את תפלתנו ואף עכשיו שהוא הר שנאמר ויענני מהר קדשו סלה:
"I call to the Lord with my voice. Rabbi Berachiah said, at the time when Your Temple was standing, You would answer our prayers, and even now, although it is a mountain, as it is said, 'He answered me from His holy mountain, Selah.'"
7
אני שכבתי ואישנה. אמר דוד אני שכבתי מן הנבואה ואישנה מרוח הקדש. הקיצותי על ידי חושי הארכי. כי ה' יסמכני על ידי נתן הנביא שאמר לי (שמואל ב יב יג) גם ה' העביר חטאתך לא תמות:
I lay down and slept. David said, "I lay down from prophecy and slept from the spirit of holiness. I awoke by my own senses. For the Lord sustained me through Nathan the prophet, who said to me (2 Samuel 12:13) 'The Lord has also put away your sin; you shall not die.'"
8
לא אירא מרבבות עם. כשבאו עמי במלחמה. והוא שמשה אמר (דברים ז יז) רבים הגוים האלה ממני. מה כתיב (שם יח) לא תירא מהם:
"I will not fear the multitude of people, when they come against me in battle." This is what Moses said, "These nations are more numerous than me" (Deuteronomy 7:17). But what is written? "You shall not be afraid of them" (Deuteronomy 7:18).
9
קומה ה' הושיעני אלקי. א"ר פנחס בשם ר' הושעיה חמשה פעמים מקים דוד להקב"ה בספר ראשון שבתהלים. ארבעה כנגד ארבע מלכיות ואחד כנגד גוג ומגוג. כי הכית את כל אויבי לחי. א"ר לוי זו מכת הפה. כמו דאמר (שמואל-ב יז כג) ויצו אל ביתו ויחנק. ר' אהבה אמר אותן שעשו כגבורים זה שמשון הדא הוא דתימא (שופטים טו טו) וימצא לחי חמור. שני רשעים שברת. אם עשית כן לה' הישועה על עמך ברכתך סלה:
"Arise, O Lord; save me, O my God!" Rabbi Pinchas said in the name of Rabbi Hoshea that David raised this verse to God five times in the first book of Psalms. Four times it corresponds to the four empires, and one corresponds to Gog and Magog. "For You have struck all my enemies on the cheekbone." Rabbi Levi said that this refers to a plague of the mouth, as it says: "And he commanded his house, and they strangled him." Rabbi Ahava said that it refers to those who acted like mighty men, like Samson, as it says: "And he found a fresh jawbone of a donkey." Two wicked people were shattered. If you act in this way for the Lord, your blessing will be upon your people. Selah.
מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו. זה שאמר הכתוב (משלי כא טו) שמחה לצדיק עשות משפט. שמחה לצדיקו של עולם כשהוא עושה את הדין לפי שהוא מרומם בעולם. שנאמר (ישעיה ה טז) ויגבה ה' צבאות במשפט. דבר אחר שמחה לצדיקו של עולם שעשה מדת הדין בביתו והחריבו. שכן הוא אומר (תהלים סח לו) נורא אלקים ממקדשיך. א"ר יוחנן ממה שעשה במקדשו למקדשו לא נשא פנים לאחרים על אחת כמה וכמה. דבר אחר שמחה לצדיקו של עולם מה שמדת הדין עושה בהן שהוא מנקה אותן מעוונות תדע לך שכן הוא שהרי דוד פגע בו מדת הדין התחיל שמח ומזמר ואומר מזמור:
A Psalm of David, when he fled from Absalom his son. This is what the Scripture says (Proverbs 21:15), "It is joy to the righteous to do justice." It is joy to the Righteous One of the world when He executes justice, for He is exalted in the world, as it is said (Isaiah 5:16), "But the Lord of hosts is exalted in judgment." Another interpretation: It is joy to the Righteous One of the world when He executed judgment in His house and destroyed it, as it is said (Psalms 68:36), "Awesome is God from His Sanctuary." Rabbi Yochanan said: If He did this to His Sanctuary, how much more so would He not show favor to others? Another interpretation: It is joy to the Righteous One of the world when the attribute of justice cleanses them from their iniquities. You can learn this, for David was struck by the attribute of justice, yet he began to rejoice and sing, saying, "A Psalm."
דבר אחר מזמור לדוד. זה שאמר הכתוב (איוב כח יג) לא ידע אנוש ערכה. א"ר אלעזר לא נתנו פרשיותיה של תורה על הסדר (שאלמלא) [שאלמלי] נתנו על הסדר כל מי שהוא קורא בהן מיד היה יכול לבראות עולם ולהחיות מתים ולעשות מופתים לפיכך נתעלם סידורה של תורה וגלוי לפני הקב"ה שנאמר (ישעיה מד ז) ומי כמוני יקרא ויגידה ויערכה לי. ר' יעקב בר אחא אמר למה נסמכה פרשת אבשלום לפרשת גוג ומגוג להודיע שקשה הבן הרע לאביו יותר ממלחמת גוג ומגוג. רבי יהושע בן לוי ביקש לישב על הספר הזה ולסדרו יצאת בת קול ואמרה לו אל תפיחו את הישן. ר' שמואל בן ר' יוסי ביקש לישב הספר הזה לפני רבי אמר לו (תהלים קיא ח) סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר:
Another interpretation of "A Psalm of David": This is what the Scripture says (Job 28:13), "Man does not know its value." Rabbi Elazar said: The portions of the Torah were not given in order, for if they had been given in order, anyone who read them would immediately be able to create a world, revive the dead, and perform miracles. Therefore, the order of the Torah was concealed, but it is known to the Holy One, Blessed be He, as it is said (Isaiah 44:7), "And who can proclaim as I do? Let him declare it and set it forth before Me." Rabbi Jacob bar Acha said: Why is the portion of Absalom juxtaposed with the portion of Gog and Magog? To teach that a wicked son is more difficult for a father than the war of Gog and Magog. Rabbi Joshua ben Levi wanted to sit and arrange this book [of Psalms], but a Heavenly Voice went forth and said to him, "Do not disturb the ancient one." Rabbi Samuel ben Rabbi Yosi wanted to arrange this book before Rabbi [Judah HaNasi], who said to him (Psalms 111:8), "They are established forever and ever, done in truth and uprightness."
מזמור לדוד. אימתי אמר דוד המזמור הזה כשהיה עולה במעלה הזיתים ובוכה. אם בוכה למה מזמר ואם מזמר למה בוכה. א"ר אבא בר כהנא משל למה הדבר דומה למלך שכעס על בנו וטרדו ושלח המלך לפידגוג שלו הלך הפידגוג אחריו ומצאו בוכה ומזמר. אמר לו הפידגוג אם אתה בוכה למה את מזמר אמר לו בוכה אני שהקנטתי את אבא ומזמר אני על שאין דיני להריגה ולא די לי שלא יהרגני אלא שטרדני אצל דוכסין ואפרכין. א"ר יודן אמר דוד יעקב אבינו ברח שנאמר (הושע יב יג) ויברח יעקב שדה ארם. משה ברח שנאמר (שמות ב טו) ויברח משה מפני פרעה. ואני בורח כמותם. התחיל אומר (תהלים קיט נב) זכרתי משפטיך מעולם ה'. זכרתי מדת הדין שבה נהגת את הראשונים ונתנחמתי. ואימתי אמר דוד הפסוק הזה. בשעה שאמר דוד (שמואל-ב טו יד) ויאמר דוד לכל עבדיו אשר אתו בירושלים קומו ונברחה. רב ור' יודן. רב אמר שלא ידונו אותנו כעיר הנדחת. ר' יודן אמר נטל בעל הכוס להדיח את כוסו ואינו זז משם עד שימרקנו. כך כיון שראה דוד שמרק הקב"ה עונותיו התחיל לזמר מזמור לדוד. (ואימתי אמר כן דכתיב) (שם יח) וכל עבדיו עוברים על ידו וכל הכרתי וכל הפלתי. ר' איבו אומר כרתי כורתי כריתות ומופלאי בית דין. ורבנן אמרי שהם אומרים דבר ואין מי שיפליא אחריהן. (שם טו) ויאמרו וגו' ככל אשר יבחר אדני המלך הנה עבדיך. הדיין הזה בשעה שארכי שלו מקולקלת אין עומדין לפניו בטכסיס שלהן אלא משונין ומטולטלין. הצריכין לעמוד דרך ימין עומדין דרך שמאל הצריכים לעמוד דרך שמאל עומדין דרך ימין. וכיון שרואין שטכסיס שלו מתוקנת עומדין בטכסיס שלהן. התחיל אומר אילו היתה ארכי שלי מקולקלת לא היה כל אחד ואחד עומד בטכסיסו. התחיל מזמר. (ואימתי היה כן) (שם לב) ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם. ר' יהודה ור' נחמיה ורבנן. חד אמר למה נקרא שמו חושי הארכי שהיה מארכי של דוד. וחד אמר שעל ידו נתבססה מלכותו של דוד. וחד אמר על שם עירו נקרא. וכיון שראה שנתבססה מלכותו התחיל מזמר. (ואימתי היה כן) (שם יז כז) ויהי כבוא דוד מחנימה. זו בימוס. ושובי בן נחש זה חנון בן נחש. ולמה נקרא שמו שובי ר' אומר שישב יצרו לשעה. ורב אמר שעשה תשובה (ווידוי). (שם) ומכיר בן עמיאל מלא דבר וברזלי הגלעדי מרוגלים. מיד התחילו מכבדין אותו שנאמר (שם כח) משכב וספות וכלי יוצר. משכב אלו כרים וכסתות. ספות אלו חביות של יין. כלי יוצר אלו הבאים מרתמה. חטים ושעורים כמשמען. קלי ר' אומר שתיתא ופול. עדשים כמשמען. (שם כט) ודבש וחמאה כמשמען. ושפות בקר גבינים של חלב תורים שלא היה הזבוב יכול לעמוד עליהן אלא היה נופל. הגישו לדוד ולעם אשר אתו לאכול. כיון שראה דוד כן התחיל אומר מאלו הייתי מתיירא והשלימו לי אינה מהן אלא הקב"ה השלימם לי שנאמר (משלי טז ז) ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו. התחיל לומר מזמור לדוד. (שמואל-ב טז יג) וילך דוד ואנשיו בדרך. וכי באויר היה להם לילך אלא הלכו בדרך ענוה. (שם) ושמעי הולך בצלע ההר. מזכיר לו מעשה הצלע. והוא שדוד אומר (תהלים לח יח) כי אני לצלע נכון. והוא שאמר דוד לשלמה בנו (מלכים-א ב ח) והוא קללני קללה נמרצת. נוטריקון "נואף "מואבי "רשע "צורר "תועבה. ואמר לו (שמואל-ב טז ח) והנך ברעתך. מהו והנך אמר רבי אבא בר כהנא אוסקופי של בת שבע מהלך לפני דוד. (שם יט כא) והנה באתי היום ראשון לכל בית יוסף. רבי שמואל בר נחמני עלה מבבל לשאול ג' דברים. מצא את רבי יוחנן שר הבירה אמר לו מאי דכתיב (שופטים ה ז) חדלו פרזון בישראל. אמר לו ר' יוחנן העיירות קטנות שחרבו בימי סיסרא כיון שעמדה דבורה נעשות אימהות כמה דאמר (דברים ג ה) לבד מערי הפרזי הרבה. ושוב אמר לו מאי דכתיב (דניאל ט ט) לה' אלקינו הרחמים והסליחות כי מרדנו בו. היה לו לומר כי שמרנו תורתו. אמר לו ר' יוחנן יפה כתוב בנוהג שבעולם פועל שהוא עושה עם בעל הבית באמונה ונותן לו שכרו מה טובה יש לו ואימתי מחזיק לו טובה בשעה שאינו עושה עמו באמונה ואינו מעכב שכרו כלל לכך כתיב לה' אלקינו הרחמים והסליחות כי מרדנו בו. אמר ר' שמואל בר נחמני ראית מימיך שמורדין במלך והוא מספיק להם מזונות. כתיב (תהלים קו יט) יעשו עגל בחרב. והמן יורד להם. א"ר שמעון בן יוחאי י"ג עגלים עשו א' לכל שבט ושבט ואחד דימוס לכולם. שנאמר (נחמיה ט יח-כו) ויעשו נאצות גדולות. וכשבא רבי יהודה הלוי בר' שלום אמר לו עד כאן דרש ר' ברכיה. אמר לו אביו עד הירדן היה יורד המן להם והיו מקריבין לפני העגל ולא היה פוסק. וכן הוא אומר (יחזקאל טז יט) ולחמי אשר נתתי לך סולת ושמן ודבש האכלתיך ונתתיהו לפניהם לריח ניחוח ויהי. מהו ויהי שהיו מקריבין אותו לפני עבודה זרה והיה המן יורד להן. הוי יפה כתוב (דניאל ט ט) לה' אלקינו הרחמים והסליחות. שוב שאלו מאי דכתיב (שמואל-ב יט כא) והנה באתי היום ראשון לכל בית יוסף. אמר ר' יונתן מה הייתם אומרים בו בבבל. אמר לו כך אנו אומרים כיון ששמעי בא אצל דוד אמר לו מה אחיו של יוסף גמלו אותו רעה והוא גמלן טובה כך אני גמלתיך רעה ואף אתה גמול עלי טובה כיוסף שגמל עם אחיו טובה שגמלו אותו רעה. אמר לו רבי יונתן יפה אתם אומרים אלא שמעו דבר מופלא מהו אומר הנה באתי היום ראשון לכל בית יוסף. (אמר לו) כל ישראל נקראו על שם יוסף כמו שנאמר (עמוס ה טו) אולי יחנן ה' וגו' שארית יוסף. ואמר שמעי לדוד כל ישראל גמלו אותך רעה ואני יותר מכולם וכל ישראל יושבים ומקוים מה אתה עושה אם את מקבל אותי כל ישראל באין ומשלימין עמך הוי הנה באתי היום ראשון. כיון שראה דוד התחיל לזמר מזמור לדוד ה' מה רבו צרי. כתיב (שמואל-ב יב ו) ואת הכבשה ישלם ארבעתים. אמר רבי יהודה בר חנינא אמר לו הקב"ה אתה ניאפת אחת שש עשרה נואפות יהיו לך. אתה רצחת אחד שש עשרה נרצחים יהיו לך. ארבעתים ארבעה על ארבעה. א"ר יהושע דוד אמר ה' מה רבו צרי. אילו אחר נוטל מלכותי צרה גדולה היתה לי אילו בני נוטל מלכות של אחר צרה גדולה היתה לי. עכשיו בני נוטל מלכותי. ה' מה רבו צרי. אילו אחרים הורגים את בני צרה גדולה היתה לי ואילו בני הורג בנו של אחר צרה גדולה היתה לי. עכשיו בני הורג אותי. ה' מה רבו צרי. אילו אחר ענה את נשי צרה גדולה היתה לי אילו בני ענה את נשי אחר צרה גדולה היתה לי. עכשיו בני ענה את נשי. ה' מה רבו צרי:
"A Psalm of David": When did David say this Psalm? When he was going up the ascent of the Mount of Olives and weeping. If he was weeping, why was he singing? And if he was singing, why was he weeping? Rabbi Abba bar Kahana gave a parable: To what can the matter be compared? To a king who became angry with his son and banished him, and the king sent his pedagogue after him. The pedagogue went after him and found him weeping and singing. The pedagogue said to him, "If you are weeping, why are you singing? And if you are singing, why are you weeping?" He replied, "I am weeping because I provoked my father, and I am singing because my sentence is not death, and it is not enough for me that he did not kill me, but he sent me to duchies and provinces."
Rabbi Yudan said: David said, "Jacob our father fled, as it is said (Hosea 12:13), 'And Jacob fled to the field of Aram.' Moses fled, as it is said (Exodus 2:15), 'And Moses fled from Pharaoh.' And I too am fleeing like them." He began to say (Psalms 119:52), "I have remembered Your judgments of old, O Lord, and have comforted myself."
Another interpretation: When did David say this verse? When he said (2 Samuel 15:14), "And David said to all his servants who were with him in Jerusalem, 'Arise and let us flee.'" Rav and Rabbi Yudan [interpreted this differently]. Rav said: So that we would not be judged as a city led astray. Rabbi Yudan said: He took the cup to rinse it, and he would not move from there until he had rinsed it. Likewise, when David saw that the Holy One, Blessed be He, had rinsed away his iniquities, he began to sing, "A Psalm of David."
And when did he say thus, as it is written (2 Samuel 15:18), "And all his servants passed by at his side, and all the Cherethites, and all the Pelethites." Rabbi Ivo says: "Cherethites" refers to those who made covenants, and "Pelethites" refers to those who were wondrous in the court of law. And the Rabbis say: They would say something, and there was no one who could expound further after them. (2 Samuel 15:15) "And the king's servants said to him, 'Behold, your servants are ready to do whatever my lord the king shall choose.'" This judge, when his court is in disarray, they do not stand before him in their proper order, but in disarray and confusion. Those who should stand to the right stand to the left, and those who should stand to the left stand to the right. But when they see that his court is in order, they stand in their proper order. He began to say, "If my court were in disarray, each one would not stand in his proper order." He then began to sing.
And when was it so, as it is written (2 Samuel 16:32), "And it came to pass, that when David was come to the top of the mount, where he worshipped God"? Rabbi Judah and Rabbi Nehemiah and the Rabbis [differ on this]. One said: Why was he called Hushai the Archite? Because he was one of David's courtiers. And one said: Because through him, David's kingdom was established. And one said: He was called after the name of his city. And when he saw that his kingdom was established, he began to sing.
And when was it so, as it is written (2 Samuel 17:27), "And it came to pass, when David was come to Mahanaim, that Shobi the son of Nahash...and Barzillai the Gileadite..." Now why was he [Shobi] called Shovi? Rabbi said: Because he restrained his evil inclination for a time. And Rav said: Because he repented. "And Machir the son of Ammiel of Lo-debar, and Barzillai the Gileadite of Rogelim" - immediately they began to honor him, as it is said (2 Samuel 17:28) "Beds, and basins, and earthen vessels...and wheat, and barley, and flour..."
Rav said: "Beds" refers to mattresses and sheets. "Basins" refers to casks of wine. "Earthen vessels" refers to those coming from Rachmah. "Wheat and barley" as they are [literally]. "Lentils" - Rabbi said: Chick peas and beans. "Parched corn" - as it is [literally]. "Honey and butter" - as they are. "And sheep, and cheese of kine" - cheese from milk that no fly could stand upon it, but would fall. They brought them to David and the people with him to eat. When David saw this, he began to say: "These are what I was afraid of, but they have made peace with me. It is nothing other than the Holy One, blessed be He, who made peace with me, as it is said (Proverbs 16:7), 'When a man's ways please the Lord, He maketh even his enemies to be at peace with him.'" He began to say, "A Psalm of David: O Lord, how many are my foes!"
It is written (2 Samuel 12:6), "And he shall restore the lamb fourfold." Rabbi Judah son of Hanina said: The Holy One, Blessed be He, said to him: "You committed one adultery? Sixteen adulteries will be committed against you. You murdered one person? Sixteen murders will be committed against you." "Fourfold" means four times four. Rabbi Joshua said: David said, "O Lord, how many are my foes!" "If someone else had taken my kingdom, it would have been a great distress for me. If my son had taken someone else's kingdom, it would have been a great distress for me. Now my son has taken my kingdom - 'O Lord, how many are my foes!'"
(2 Samuel 16:13) "And David and his men went by the way." But were they to go through the air? Rather, they went in a humble way. (Ibid.) "And Shimei went along on the hillside." This reminds him of the incident of the side. This is what David said (Psalms 38:18), "For I am prepared for the wound." And this is what David said to his son Solomon (1 Kings 2:8), "And he reviled me with a grievous curse." It is an acronym for "adulterer, Moabite, wicked, oppressor, abomination." And he said to him (2 Samuel 16:8), "And behold, you are caught by your own evil." What is the meaning of "And behold"? Rabbi Abba bar Kahana said: The platter of Bathsheba walked before David.
(2 Samuel 19:21) "And behold, I am the first this day of all the house of Joseph." Rabbi Samuel bar Nachmani went up from Babylon to ask three things. He found Rabbi Yochanan, the Resh Galusa, and said to him, "What is meant by the verse (Judges 5:7), 'The rulers ceased in Israel'?" Rabbi Yochanan said to him, "The small towns that were destroyed in the days of Sisera, when Deborah arose, became leading communities, as it is stated (Deuteronomy 3:5), 'Besides the unwalled towns, a great many.'"
And he further asked him, "What is meant by the verse (Daniel 9:9), 'To the Lord our God are the mercies and the forgivenesses, for we have rebelled against Him'? Should it not have said, 'For we have kept His Torah'?" Rabbi Yochanan said to him, "It is well written, as it is the way of the world: A laborer who works for a householder faithfully and is given his wages – what good has he done? And when does he acquire merit? When he does not work for him faithfully, and yet his wages are not withheld from him at all. Therefore, it is written, 'To the Lord our God are the mercies and the forgivenesses, for we have rebelled against Him.'"
Rabbi Samuel bar Nachmani said, "Have you ever seen people rebel against a king, and yet he provides them with sustenance? It is written (Psalms 106:19), 'They made a calf in Horeb,' and yet the manna came down for them." Rabbi Simeon ben Yochai said, "They made thirteen calves, one for each tribe, and one general one for them all, as it is stated (Nehemiah 9:18-26), 'And they committed great acts of provocation.'" And when Rabbi Judah the Levite, the son of Rabbi Shalom, came, he said to him, "Up to this point, Rabbi Berekhiah expounded." His father said to him, "The manna came down for them as far as the Jordan, and they would sacrifice before the calf, and it did not cease, as it states (Ezekiel 16:19), 'And My bread which I gave you, fine flour, and oil, and honey, wherewith I fed you, you have even set it before them for a sweet savor, and thus it was.'" What is meant by "and thus it was"? That they would sacrifice it before an idol, and the manna would come down for them. Behold, it is well written (Daniel 9:9), "To the Lord our God are the mercies and the forgivenesses."
Again he asked him, "What is meant by the verse (2 Samuel 19:21), 'And, behold, I am the first this day of all the house of Joseph to go down to meet my lord the king'?" Rabbi Jonathan said, "What would you say about it in Babylon?" He said to him, "This is what we say: When Shimei came before David, he said to him, 'Just as Joseph's brothers did evil to him but he repaid them with goodness, so too I have done evil to you, but you should repay me with goodness, like Joseph who repaid his brothers with goodness though they had done evil to him.'"
Rabbi Jonathan said to him, "You say well, but listen to a wondrous thing. What does he [Shimei] say? 'Behold, I am the first this day of all the house of Joseph.' He [Rabbi Jonathan] said to him, "All Israel is called by the name of Joseph, as it is stated (Amos 5:15), 'Perhaps the Lord God of hosts will be gracious unto the remnant of Joseph.'" And Shimei said to David, "All Israel has done evil to you, and I more than all of them. And all Israel is sitting and waiting to see what you will do - if you accept me, all Israel will come and make peace with you. Hence, 'Behold, I am the first this day [of all the house of Joseph].'"
When David saw this, he began to sing, "A Psalm of David: O Lord, how many are my foes!" It is written (2 Samuel 12:6), "And he shall restore the lamb fourfold." Rabbi Judah son of Hanina said: The Holy One, Blessed be He, said to him, "You committed one adultery? Sixteen adulteries will be committed against you. You murdered one? Sixteen murders will be committed against you." "Fourfold" means four times four.
Rabbi Joshua said: David said, "O Lord, how many are my foes!" "If someone else had taken my kingdom, it would have been a great distress for me. If my son had taken someone else's kingdom, it would have been a great distress for me. Now my son has taken my kingdom - 'O Lord, how many are my foes!'"
"If others had killed my son, it would have been a great distress for me. And if my son had killed someone else's son, it would have been a great distress for me. Now my son has killed me - 'O Lord, how many are my foes!'"
"If someone else had violated my wives, it would have been a great distress for me. If my son had violated someone else's wife, it would have been a great distress for me. Now my son has violated my wives - 'O Lord, how many are my foes!'"
רבים קמים עלי. רבים בקומה. רבים בתורה. (שמואל-ב י יח) שובך. למה נקרא שמו שובך שהיתה קומתו כשובך הזה. ושופך היה שמו (דברי הימים-א יט יח) שהיה שופך דמים. וכן גלית שכתוב בו (שמואל-א יז ד) שש אמות וזרת. וכן רבים בתורה דואג ואחיתופל דואג אב בית דין היה שנאמר (שמואל-א כא ח) אביר הרועים אשר לשאול. ואחיתופל יועץ שנאמר (שמואל-ב טז כג) ועצת אחיתופל אשר יעץ וגו'. איש קרי ולא כתיב שלא היה איש אלא מלאך. וכן דוד אומר (תהלים נה יג) כי לא אויב יחרפני ואשא. (שם יד) ואתה אנוש כערכי. (שם טו) אשר יחדו נמתיק סוד. הוי רבים קמים עלי:
"Many are rising against me" - Many in stature. Many in Torah. (2 Samuel 10:18) "Shobach" - Why was he called Shobach? Because his stature was like this shobach (rod). And his name was "Shophach" (1 Chronicles 19:18) because he would shed blood. And so too Goliath, of whom it is written (1 Samuel 17:4) "Whose height was six cubits and a span." And so too, "Many in Torah" refers to Doeg and Ahithophel. Doeg was the head of the court, as it is stated (1 Samuel 21:8) "The chiefest of the herdsmen that belonged to Saul." And Ahithophel was a counselor, as it is stated (2 Samuel 16:23) "And the counsel of Ahithophel...was as if a man inquired of the word of God." "A man of my rank" - but it is not written "a man," for he was not a man but an angel. And so David says (Psalms 55:13) "For it is not an enemy who reproached me, then I could bear it." (Ibid. 14) "But you, a man like myself, my companion." (Ibid. 15) "We who enjoyed a friendly intimacy." This then is "Many are rising against me."
רבים אומרים לנפשי. ר' שמואל פתר קרא בדואג ואחיתופל שהיו רבים בתורה. אמרו איפשר אדם ששבה את הכבשה והרג את הרועה והפיל את ישראל בחרב יש לו תשועה. אין ישועתה לו. ואתה ה' מגן בעדי כל אלו שהגנת עלי בזכות אבותי. כבודי על ידי חושי שנתבססה מלכותי על ידו. ומרים ראשי על ידי נתן הנביא שאמר לי בשמך (שמואל-ב יב יג) גם ה' העביר חטאתך. ורבנן פתרי קרא באומות העכו"ם. רבים אלו אומות העכו"ם. כמה דאמר (ישעיה יז יב) הוי המון עמים רבים. אומרים לנפשי איפשר אומה ששמעה מפי אלקים שאמר (שמות כ ג) לא יהיה לך אלקים אחרים על פני. ולסוף ארבעים יום אמרו לעגל (שם לב ד) אלה אלקיך ישראל. יש להן תשועה. אין ישועתה לו. ואתה ה' שהסכמת עמהם בתורה (שם כב יט) זובח לאלקים יחרם. מגן בעדי אלולי דאנהרת לי מגנהון דאבהתי שהגנת עלינו. כבודי ששכנת שכינתך בתוכנו שנאמר (שם כה ח) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. ומרים ראשי תחת שהיינו מחויבים לך הרמת ראש נתת לנו תלוי ראש נתת לנו שנאמר (שם ל יב) כי תשא את ראש:
Many say to my soul: Rabbi Shmuel interpreted the verse about Doeg and Ahithophel who were many in Torah. They said that if a person can steal a sheep, kill the shepherd, and kill Israel with a sword, he has salvation. There is no salvation for him. But you, O Lord, are a shield for me, and for all those whom you have protected through the merit of my forefathers. My glory is through my senses, which have been established by Him. And I lift up my head through Nathan the prophet, who said to me in your name (2 Samuel 12:13), "The Lord has also put away your sin." The rabbis interpreted the verse about the nations of the world. Many of these are the nations of the world, as it says (Isaiah 17:12), "Woe to the multitude of many people." They say to my soul: Perhaps a nation that heard from the mouth of God that He said (Exodus 20:3), "You shall have no other gods before me." And at the end of forty days they said to the calf (Exodus 32:4), "This is your God, O Israel." They have salvation. There is no salvation for him. But you, O Lord, who agreed with them in the Torah (Exodus 22:19), "He who sacrifices to any god other than the Lord must be destroyed." You are a shield for me, because if not for their protection, my father would have destroyed us. My glory is that Your divine presence dwells among us, as it says (Exodus 25:8), "And let them make me a sanctuary, that I may dwell among them." And I lift up my head, for we are obligated to you and you have given us a suspended head, as it says (Exodus 30:12), "When you take a census of the people."
קולי אל ה' אקרא. א"ר ברכיה בשעה שהיה מקדשך בנוי היית עונה את תפלתנו ואף עכשיו שהוא הר שנאמר ויענני מהר קדשו סלה:
"I call to the Lord with my voice. Rabbi Berachiah said, at the time when Your Temple was standing, You would answer our prayers, and even now, although it is a mountain, as it is said, 'He answered me from His holy mountain, Selah.'"
אני שכבתי ואישנה. אמר דוד אני שכבתי מן הנבואה ואישנה מרוח הקדש. הקיצותי על ידי חושי הארכי. כי ה' יסמכני על ידי נתן הנביא שאמר לי (שמואל ב יב יג) גם ה' העביר חטאתך לא תמות:
I lay down and slept. David said, "I lay down from prophecy and slept from the spirit of holiness. I awoke by my own senses. For the Lord sustained me through Nathan the prophet, who said to me (2 Samuel 12:13) 'The Lord has also put away your sin; you shall not die.'"
לא אירא מרבבות עם. כשבאו עמי במלחמה. והוא שמשה אמר (דברים ז יז) רבים הגוים האלה ממני. מה כתיב (שם יח) לא תירא מהם:
"I will not fear the multitude of people, when they come against me in battle." This is what Moses said, "These nations are more numerous than me" (Deuteronomy 7:17). But what is written? "You shall not be afraid of them" (Deuteronomy 7:18).
קומה ה' הושיעני אלקי. א"ר פנחס בשם ר' הושעיה חמשה פעמים מקים דוד להקב"ה בספר ראשון שבתהלים. ארבעה כנגד ארבע מלכיות ואחד כנגד גוג ומגוג. כי הכית את כל אויבי לחי. א"ר לוי זו מכת הפה. כמו דאמר (שמואל-ב יז כג) ויצו אל ביתו ויחנק. ר' אהבה אמר אותן שעשו כגבורים זה שמשון הדא הוא דתימא (שופטים טו טו) וימצא לחי חמור. שני רשעים שברת. אם עשית כן לה' הישועה על עמך ברכתך סלה:
"Arise, O Lord; save me, O my God!" Rabbi Pinchas said in the name of Rabbi Hoshea that David raised this verse to God five times in the first book of Psalms. Four times it corresponds to the four empires, and one corresponds to Gog and Magog. "For You have struck all my enemies on the cheekbone." Rabbi Levi said that this refers to a plague of the mouth, as it says: "And he commanded his house, and they strangled him." Rabbi Ahava said that it refers to those who acted like mighty men, like Samson, as it says: "And he found a fresh jawbone of a donkey." Two wicked people were shattered. If you act in this way for the Lord, your blessing will be upon your people. Selah.