והיו לכם הערים למקלט מגואל – למה נאמר? לפי שהוא אומר ורצח גואל הדם את הרוצח אין לו דם, שומע אני בינו לבין עצמו יהרגנו? ת"ל ולא ימות הרוצח עד עמדו לפני העדה למשפט:
(Bamidbar 35:12) "And the cities shall be for you as a refuge from the avenger. And the slayer shall not die until he stand before the congregation for judgment.": What is the intent of this? Because it is written (Ibid. 27) "And if the avenger kill the slayer (outside the city of refuge), he has no blood" (on his hands), I might think (he may kill him even) immediately. It is, therefore, written "And the slayer shall not die (at the hands of the avenger) until he stand before the congregation for judgment" (and is pronounced an exile.)
2
והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה – עם הראשונות. אתה אומר עם הראשונים, או אינו אלא חוץ מן הראשונות? כשהוא אומר את שלש הערים תתנו מעבר לירדן, ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען, אלו הם: (דברים ד) בצר במדבר בארץ המישור לראובני ואת ראמות בגלעד לגדי ואת גולן בבשן למנשי. וכנגדן ג' בארץ כנען, שנאמר (יהושע כ) ויקדישו את קדש בגליל בהר, ואת שכם בהר אפרים, ואת קרית הארבע היא חברון בארץ כנען. נמצינו למדים ששוו שני שבטים ומחצה שבעבר הירדן לתשעת השבטים ומחצה שבארץ כנען. לפי דרכינו למדנו שרוב שופכי דמים – בארץ גלעד: ערי מקלט תהיינה לכם – אין לי אלא שקולטות בארץ. בחו"ל מנין? ת"ל תהיינה. אין לי אלא לבני ישראל. לגרים מנין? ת"ל ולגר ותושב בתוכם. או אינו אלא, כשם שהגר הוא גולה על ידי ישראל כך ישראל גולה על ידו של גר? אמרת אם שהרגו ישראל – פטור, ק"ו שלא יגלה, אלא א"כ הרג ישראל – הרוג. אם הרוג ישראל – נהרג: תהיינה שש הערים האלה למקלט – למה הוא אומר? לפי שהוא אומר ואת שלש הערים תתנו מעבר לירדן, שומע אני: הראשונה שמפרישים – תהיה קולטת? ת"ל תהיינה שש הערים האלה למקלט. מגיד הכתוב שלא קלטה אחת מהם – עד שהופרשו כולם:
(Bamidbar 35:13) "And the cities which you shall provide — six cities of refuge shall there be for you.": together with the first (three designated by Moses across the Jordan). You say, together with the first. But perhaps (the meaning is) exclusive of the first? (Ibid. 14) "The three cities shall you provide across the Jordan, and the three cities shall you provide in the land of Canaan" indicates "together with the first." And they are (Devarim 4:43) "Betzer in the desert in the land of the plain for (the tribes of) Reuven; Ramoth in Gilead for Gad; and Golan in Bashan for Menasheh. And, corresponding to them, three in the land of Canaan, viz. (Joshua 20:7) "And they set aside Kedesh in the Galil in the hill (country) of Naftali, and Shechem in the hill of Ephraim, and Kiryath Arba, which is Chevron, in the hill of Yehudah." We find, then, the two and a half tribes across the Jordan corresponding (in this respect) to the nine and a half tribes in the land of Canaan, most of the spillers of blood residing in Gilead. As it is written (Hoshea 6:8) "Gilead, the city of the workers of wrong, steeped in blood." (Bamidbar 35:13) "cities of refuge shall there be for you": What is the intent of this? I derive that they provide refuge only for those (who killed) in the land. Whence do I derive (the same for those) outside the land? From "shall there be for you" (— in any event). (Ibid. 15) "for the children of Israel": This tells me (that they provide refuge only) for (native) Israelites. Whence do I derive the same for proselytes and sojourners? From (Ibid.) "and for the proselyte and the sojourner in their midst." But perhaps (the meaning is that) just as a sojourning proselyte is exiled for (unwittingly killing) another, so, he is exiled for (unwittingly killing) an Israelite, and an Israelite is exiled for (unwittingly killing) him? — It is, therefore, written "for you." How so? If an Israelite killed him, he is exempt. If he killed an Israelite, he is killed. "shall these six cities be for refuge": What is the intent of this? From (14) "The three cities shall you provide across the Jordan," I might think that the first that is set aside provides refuge (immediately). It is, therefore, written "shall these six cities be for refuge," Scripture hereby apprising us that one (city) does not afford refuge until all have been set aside.
3
ואם בכלי ברזל הכהו וימת רוצח הוא – למה נאמר? לפי שהוא אומר או באבן יד או בכלי עץ, אין לי אלא שהרגו באלו שיהיה חייב. בברזל מנין? ת"ל ואם בכלי ברזל הכהו וימת רוצח הוא. עד שלא יאמר יש לי בדין: אם כשהרגו באבן או בעץ חייב, ק"ו בברזל! אלא א"כ ענשת מן הדין, לכך נאמר אם בכלי ברזל הכהו וימת רוצח הוא מות יומת הרוצח, ללמדך שאין עונשים מן הדין. או מה אבן מלא יד, – אף ברזל מלא יד? גלוי היה לפני הקב"ה שהברזל ממית במשהו, לפיכך לא נאמר בו יד, אלא אפילו מחט ואפי' בצנורא. אין לי אלא שהרגו ישראל בברזל שיהא חייב, השליך עליו עשתות וגולמים מנין? ת"ל רוצח הוא מות יומת הרוצח מ"מ: ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימות רוצח הוא מות יומת הרוצח – למה נאמר? לפי שהוא אומר שמות יא וכי יריבון אנשים והכה איש את רעהו, שומע אני שאם יכנו בין בדבר שהוא כדי להמיתו ובין בדבר שאינו כדי להמיתו יהא חייב? ת"ל אם באבן יד אשר ימות בה הכהו. מגיד הכתוב שאינו חייב עד שיכנו בדבר שהוא כדי להמיתו! שומע אני אף על מקום שאינו כדי להמיתו? ת"ל (דברים יט) וכי יהיה איש שונא לרעהו, מגיד הכתוב שאינו חייב עד שיכנו בדבר שיש בו להמיתו, ועל מקום שהוא כדי להמיתו. אין לי אלא שהרגו באבן שיהא חייב, גלגל עליו סלעים ועמודים מנין? ת"ל רוצח הוא מות יומת הרוצח מ"מ:
(Bamidbar 35:16) "And if with an iron implement he kill him (intentionally) and he die, he is a murderer.": What is the intent of this? From (17) "And if with a hand-stone … (18) Or if with a wooden implement, etc.", I might think that he is liable only if he killed him with one of these. Whence would I derive (the same for) iron? It is, therefore, written "And if with an iron implement he kill him, he is a murderer." — But (even) without this I can derive it a fortiori, viz.: If he is liable for killing him with stone or wood, how much more so with iron! — But if so, I would say: Just as a stone must fill the hand (thus "hand-stone"), so, iron. It is, therefore, written with an implement of iron, (of any size). It is revealed before the Holy One Blessed be He that iron of any size can kill, wherefore "hand" is not written (in that connection) — even a needle or a pin sufficing. This tells me only of his killing him with iron. Whence do I derive the same for his throwing at him metal balls or lumps? From (16) "He is a murderer; die shall die the murderer" — in any event. (17) "And if with a hand-stone, whereby he can die, he strike him and he die, he is a murderer. Die shall die the murderer.": What is the intent of this? From (Shemot 21:18) "And if men quarrel and a man strike his neighbor, etc." I might think (that this obtains) whether he strikes him with something which is or which is not lethal. It is, therefore, written "And if with a hand-stone (i.e., one which fills the hand), whereby he can die, he strike him." Scripture hereby apprises us that he is not liable unless he strikes him with something which is potentially lethal. I might think, even (if he strike him) on a (body) site (a blow to) which is not mortal. It is, therefore, written (Devarim 19:11) "And if a man hate his neighbor … and he strike him mortally" — whereby we are apprised that he is not liable unless he strikes him with something which is potentially lethal and on a (body) site, injury to which may result in his death. This ("And if with a hand-stone") tells me that he is liable only if he kills him with a stone. Whence do I derive (the same for) his rolling rocks or pillars over him? From (17) "he is a murderer — die shall die the murderer" — in any event.
4
ואם בכלי עץ יד אשר ימות בה הכהו וימת רוצח הוא – למה נאמר? לפי שהוא אומר שמות כא וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו נקום ינקם, שומע אני בין שיש בו כדי להמיתו ובין שאין בו כדי להמיתו? ת"ל או בכלי עץ יד אשר ימות בה הכהו וימת רוצח הוא! מגיד הכתוב שאינו חייב עד שיכנו בדבר שיש בו כדי להמית! שומע אני אף על מקום שאינו כדי להמית? ת"ל וכי יהיה איש שונא לרעהו וארב לו וקם עליו והכהו נפש, מגיד הכתוב שאינו חייב עד שיכנו בדבר שיש בו כדי להמית! אין לי אלא שהרגו בעץ שהוא חייב, השליך עליו קירות וכלונסות מנין? ת"ל רוצח הוא מות יומת הרוצח מכל מקום:
(Bamidbar 35:18) "Or if with a wooden hand-implement, whereby he can die, he strike him, and he die, he is a murderer." What is the intent of this? From (Shemot 21:20) "And if a man strike his (Canaanite) man-servant or maid-servant with a rod, and he die under his hand, vengeance (by the sword) shall be taken," I might think, whether or not it is of killing potential. It is, therefore, written "Or if with a wooden hand-implement, whereby he can die, he strike him, etc." — only if it is of killing potential. I might think, even on a (body) site injury to which does not result in death. It is, therefore, written (Devarim 19:11) "And if a man hate his neighbor and lie in wait for him, and he rise up against him and he strike him mortally," Scripture hereby apprising us that he is not liable unless he strikes him on a (body) site injury to which may result in death. This ("Or, if with a wooden implement") tells me that he is liable only if he struck him with wood. Whence do I derive (the same for) his throwing beams or poles at him? From "he is a murderer — die shall die the murderer" — in any event.
5
גואל הדם הוא ימית את הרוצח – למה נאמר? לפי שהוא אומר אם באבן יד או בכלי עץ, אין לי אלא שהרגו באלו שהוא חייב. מנין בשאר כל דבר? הרי אתה דן בנין אב מבין שלשתם: לא ראי אבן כראי העץ, ולא ראי העץ כראי אבן, ולא ראי זה וזה כראי כלי ברזל, ולא ראי ברזל כראי שניהם. הצד השוה לשלשתם – שהוא כדי להמית, ואם המית מצוה ביד גואל הדם להמיתו – אף כל שהוא כדי להמית והמית – מצוה ביד גואל הדם להמית ת"ל ביד גואל הדם:
(Bamidbar 35:19) "the avenger, he shall kill the murderer": The mitzvah is the avenger's. Whence is it derived that if he has no avenger, beth-din designates one for him? From "The avenger, he shall kill the murderer when he comes upon him" — in any event.
6
ואם בשנאה יהדפנו – למה נאמר? לפי שהוא אומר ואם בכלי ברזל הכהו או באבן יד או בכלי עץ יד, אין לי אלא שהרגו באלו שהוא חייב, דחפו מראש הגג ונפל ומת מנין? ת"ל ואם בשנאה יהדפנו מ"מ. או אפילו דחפו לתוך המים או לתוך האור, או שיסה בו את הכלב או את הנחש, הרי אתה דן בנין אב מבין שלשתם: לא ראי אבן כראי עץ, ולא ראי עץ כראי אבן, ולא ראי זה כראי ברזל, ולא ראי ברזל כראי שלשתם. הצד השוה שבשלשתם – שהוא מחמת הממיתים והמית – ה"ז חייב. יצא את שדחפו לתוך האור או לתוך המים ושיסה בו את הנחש, שדינו מסור לשמים: או השליך עליו בצדיה – שצודה לו, שמתכוון לו.
(Bamidbar 35:20) "And if in hatred he thrust him": What is the intent of this? From "And if with an iron implement," "And if with a hand-stone," "Or if with a wooden hand-implement," I might think that he is liable only if he killed him with these. Whence do I derive (the same for) other things? It follows by induction from all three, viz.: Stone is not like wood; wood is not like stone; and both are not like iron. And iron is not like both. What is common to all three is that they are potentially lethal, and if one killed (by them), it is a mitzvah for the avenger to kill him. This tells me only of his killing with these. Whence do I derive that he is likewise liable if he pushed him off the top of a roof and he fell and died? From "And if in hatred he thrust him" — in any event. — But perhaps even if he pushed him into water or fire or incited a dog or a snake against him? It follows (that this is not so) by induction from all three, viz.: Stone is not like wood and wood is not like stone and both are not like iron and iron is not like both. What is common to all three is that they are potentially lethal and he killed (by wielding them), in which instance he is liable — to exclude his thrusting him into fire or water or inciting a snare against him, in which instance his (the victim's) judgment is relegated to "Heaven." "or if he hurl aught at him in prey": (i.e.,) if he "hunted" him with intent to kill.
7
ואם באיבה הכהו – למה נאמר? לפי שהוא אומר ואם בכלי ברזל. ואם באבן יד. ואם בכלי עץ. אין לי אלא שהרגו באלו שהוא חייב, דחפו חנקו בעטו דעכו מנין? ת"ל בידו מ"מ: גואל הדם הוא ימית את הרוצח – למה נאמר? והלא כבר נאמר גואל הדם הוא ימיתנו, ומה ת"ל גואל הדם הוא ימית את הרוצח? שיכול אין לי אלא שיש לו גואל; מי שאין לו גואל מנין? ת"ל גואל הדם מ"מ:
(Bamidbar 35:21) "Or if in hatred he strike him with his hand": What is the intent of this? From "And if with an iron implement," "And if with a hand-stone," "Or if with a wooden implement," I would think that he is liable only with these. Whence do I derive (that he is likewise liable) if he crushed, strangled, kicked, or trampled him? From "with his hand" — in any manner. "The avenger shall kill the murderer": What is the intent of this? Is it not already written (19) "The avenger, he shall kill the murderer"? I might think that (this obtains) only with one who has an avenger. Whence do I derive (the same for) one who does not have an avenger? From "The avenger" — in any event.
8
ואם בפתע בלא איבה הדפו – להוציא את השוגג: או השליך עליו כל כלי – שלא צודה לו ושלא מתכוון לו: או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות. להביא את הסומא ואת הזורק בלילה. ר' יהודה אומר: בלא ראות – להוציא את הסומא. והוא לא אויב לו – איסי בן עקביא אומר: חומרו קולו, וקולו חומרו: לחייבו מיתה אי אתה יכול, שמא שוגג הרגו. לחייבו גלות אי אתה יכול, שמא מזיד הרגו: והוא לא אויב לו. לפסול את השונאים מלישב בדין. אין לי אלא שונאים. קרובים מנין? – ת"ל בין המכה ובין גואל הדם. אין לי אלא דיינים, שפוסל בהם שונאים וקרובים. עדים מנין? – הרי אתה דן: הואיל ואמרה תורה הרוג על פי דיינים, הרוג ע"פ עדים; מה דיינים – פוסל בהם שונאים וקרובים, אף העדים – יפסול בהם שונאים וקרובים. ועוד ק"ו: ומה דיינים, שאין הדברים נגמרים על פיהם, פוסל בהם שונאים וקרובים; עדים, שהדברים נגמרים על פיהם, אינו דין שיפסול בהם שונאים וקרובים?! אין לי אלא רוצח, שאר חייבי מיתות מנין? ת"ל על המשפטים האלה. אין לי אלא לישראל, לגרים מנין? ת"ל על המשפטים האלה. אין לי אלא דיני נפשות, דיני ממונות מנין? ת"ל על המשפטים האלה. או כשם שדיני נפשות בכ"ג, כך דיני ממונות בכ"ג? ת"ל על המשפטים האלה: אלה בכ"ג, ואין דיני ממונות בכ"ג, הרי הוא אומר עד האלהים יבוא דבר שניהם. ומנין שדיני נפשות בכ"ג? ת"ל ושפטו העדה – הרי הם י'; והצילו העדה – הרי י'; שלשה מנין? הרי אתה דן: הואיל ואמרה תורה הרוג על פי עדים, הרוג ע"פ מטי דינים; מה עדים שנים אף דיינים שנים, ואין בית דין שקול – מוסיפים עליהם עוד אחד, הרי ג'. דורשי רשומות אמרו ג' עדיות הכתובים בפרשה – ללמדך שדיני נפשות בעשרים ושלשה:
(Bamidbar 35:22) "And if of a sudden, without hatred, he thrust him": to exclude (his killing) unwittingly. "or he cast upon him some instrument, but not in prey": without "hunting" or intent to kill. (22) "Or with any stone, whereby one can die," "without seeing": to include (for exile) a blind man and one who throws (a stone) at night. R. Yehudah says: "without seeing": to exclude a blind man. "and he not be his foe": Issi b. Akiva says: We find his stringency to be his lenity, and his lenity, his stringency, viz.: You cannot make him liable for the death penalty — Perhaps he killed him unwittingly. And you cannot make him liable for exile — Perhaps he killed him wittingly. "and he not be his foe" (juxtaposed with [24] "Then the congregation shall judge"): to exclude haters from sitting in judgment. This tells me of haters. Whence do we derive the same for kin? From (24) "between the slayer and the avenger" (with no other "relationship" intervening). Whence do I derive the same for witnesses? It follows, viz.: The Torah states: Kill through (the agency of) judges, kill through witnesses. Just as judges who are (their) haters or kin are unfit (to judge in their case), so, witnesses (who are haters or kin). Furthermore, it follows a fortiori, viz.: If judges — who do not decide (the facts of the case) — haters and kin are unfit to serve (as judges), then witnesses — who decide (the facts of the case) — how much more so are haters and kin unfit to serve (as witnesses)! This tells me only of (the instance of a murderer). Whence do I derive (the same for) all other instances of the death penalty? From [the superfluous] (Ibid.) "according to these judgments." This tells me only of Israelites. Whence do I derive the same for proselytes? From (Vayikra 24:22) "for proselytes and native-born (Israelites) alike." This tells me only of capital cases. Whence do I derive (the same for) monetary cases? From (Ibid.) "One (standard of) judgment shall there be for you," — But perhaps just as capital cases (are adjudicated) by twenty-three, so, monetary cases? It is, therefore, written (here) "according to these (capital) judgments." These are (adjudicated) by twenty-three, and not monetary judgments, of which it is written (Shemot 22:8) "Until elohim (counting three judges) shall come the dispute of both." And whence is it derived that capital cases (are adjudicated) by twenty-three? From (Bamidbar 35:24) "And the congregation (ten) shall judge" (25) And the congregation (ten) shall rescue" — twenty all together. And whence is it derived that three are added? From (Shemot 23:2) "Do not be after the many to do evil," I understand that I should be with them to do good. If so, what is the intent of (Ibid.) "After the many (i.e., the majority to incline" (judgment)? Let your judgment for good (i.e., acquittal) not be like your judgment for evil (i.e., incrimination). I still would not know how many, (but the Torah states: Kill by witnesses; kill by the inclination of the judges. Just as witnesses are two, so, the inclination of the judges (i.e., acquittal, is with a majority of one, and incrimination by a majority of two); and since the verdict of beth-din cannot be evenly balanced, three most be added to them (the twenty). The expounders of metaphor stated: The three "eduyoth" ("congregants") written in this section (one in [24] and two in [27]) signal that capital cases are adjudicated by thirty.
9
והצילו – מכאן אתה דן: הרג נפש אחת, בין בשוגג בין במזיד – הכל מקדימים לערי מקלט. ב"ד שולחים ומביאים אותם משם. מי שנתחייב מיתה – הרגוהו, ושלא נתחייב מיתה – פטרוהו. מי שנתחייב גלות – מחזירים אותו למקומו; שנאמר והשיבו אותו העדה: ר' מאיר אומר: רוצח מקצר ימיו של אדם, וכהן גדול מאריך ימיו של אדם. ר' אומר: רוצח מטמא את הארץ ומסלק את השכינה, וכהן גדול גורם לשכינה שתשרה על האדם בארץ. אין בדין שיהא מי שמטמא את הארץ לפני מי שגורם להשרות את השכינה על אדם בארץ:
(Bamidbar 35:25) "And the congregation shall return him": From here you learn that those who kill, either unwittingly or wittingly, repair to the cities of refuge, and beth-din send and bring them from there. One who is found liable for the death penalty is killed. One who is not found liable is let go. One who is found liable for exile is returned to his place, as it is written "and the congregation shall return him to his city of refuge." "and he shall dwell there until the death of the high-priest": R. Meir says: A murderer shortens a man's days, and the high-priest lengthens a man's days. It is not fitting that the "shortener" should stand before the "lengthener." Rebbi says: A murderer defiles the land and removes the Shechinah, and the high-priest causes the Shechinah to repose on the land. It is not fitting that he who defiles the land should stand before him who causes the Shechinah to repose upon the land.
10
ואם יצוא יצא – אמר ר' אלעזר בן עזריה: ומה אם מדת פורענות מועטת, הפוסע פסיעה אחת הרי הוא מתחייב בנפשו – ק"ו למדת הטוב שמרובה: ומצא אותו גואל הדם – בכל אדם: כי בעיר מקלטו ישב – מכאן אתה אומר: הרג באותה העיר – גולה משכונה לשכונה, ובן לוי גולה מעיר לעיר: ואחרי מות הכהן הגדול ישוב – ולא לסררותו, דברי ר' יהודה. ר' מאיר אומר: ישוב לסררותו:
(Bamidbar 35:26) "And if the murderer go beyond the border of the city of refuge … (27) the avenger may slay the murderer": R. Elazar b. Azaryah said: If under the measure of punishment, the lesser (of the two measures), one who steps one step (beyond the permitted limits) is liable for his soul, then under the measure of reward, the greater, how much more so (is his soul ennobled by an "extra step" for a mitzvah)! (37) "And the avenger find him": any man (i.e., not only the literal "blood-avenger," his kin). (38) "For in the city of his refuge shall he dwell": whence it is derived: If one killed in that city (to which he had been exiled), he is exiled from one neighborhood (in that city) to another. And a Levite (who lives in a city of refuge) is exiled from that city to another. "and after the death of the high-priest, the slayer shall return to the land of his holding": but not to his (previous high) position. These are the words of R Yehudah. R. Meir says: even to his position.
11
והיו לכם לחקת משפט – שינהוג הדבר לדורות: בכל מושבותיכם – בארץ ובח"ל: ל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרוצח – למה נאמר? לפי שהוא אומר ולא ימות הרוצח... גואל הדם הוא ימיתנו, שומע אני יהרגנו בינו לבין עצמו? ת"ל כל מכה נפש לפי עדים, מגיד שאין הורגים אלא בעדים, דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אומר: כל מכה נפש – למה נאמר? לפי שהוא אומר ולא ימות הרוצח, שומע אני יהרגנו בב"ד ושלא בעדים? ת"ל כל מכה נפש לפי עדים, מגיד שאין הורגו אלא בב"ד ובעדים: ועד אחד לא יענה בנפש למות – עונה הוא בו לזכות. ועד אחד – עונה הוא בשבועה. ועד אחד – זה בנה אב: כל מקום שנאמר עד – הרי הוא בכלל שנים, עד שיפרוט לך הכתוב עד אחד: ולא תקחו כופר לנפש רוצח – למה נאמר? לפי שהוא אומר שמות כא אם כופר יושת עליו, או כשם שנותנים פדיון למומתים בידי שמים – כך יהיו נותנים למומתים בידי אדם? ת"ל ולא תקחו כופר. ר' יאשיה אומר: הרי שיצא ליהרג וחבל באחרים – חייב. חבלו בו אחרים – פטורים בגופו, ולא בממונו. או עד שלא נגמר דינו? ת"ל אשר הוא רשע למות: עד שלא נגמר דינו – חייב, משנגמר דינו – פטור. ר' יונתן אומר: הרי שיצא ליהרג, וקדם אחר והרגו – פטור. או עד שלא נגמר דינו? ת"ל אשר הוא רשע למות: עד שלא נגמר דינו – חייב, משנגמר דינו – פטור:
12
ולא תקחו כופר לנוס אל עיר מקלטו – הרי שהרג את הנפש במזיד, שומע אני אם יתן ממון ויגלה? ת"ל לא תקחו כופר לנוס שמה:
13
ולא תחניפו הארץ – הרי אזהרה לחניפים. ד"א ולא תחניפו – אל תגרמו את הארץ שתהא מחנפת לכם: כי הדם הוא יחניף – ר' יאשיה היה אומר לשון נוטריקון: כי הדם יחון אף בארץ: ולארץ לא יכופר – למה נאמר? לפי שהוא אומר דברים כא וערפו שם את העגלה; הרי שנתערפה עגלה, ואחר כך נמצא ההורג, שומע אני יתכפר להם? תלמוד לומר לארץ לא יכופר: ולא תטמא הארץ אשר אתם יושבים בה – מגיד ששפיכות דמים מטמא הארץ ומסלקת את השכינה, ומפני שפיכות דמים חרב בית המקדש:
14
מעשה בשני כהנים שהיו שוין ורצין ועולין בכבש וקדם אחד מהם לחבירו ברחוק ארבע אמות, נטל סכין ותקע לו בלבו. בא ר' צדוק ועמד על מעלות האולם ואמר: שמעוני אחינו בית ישראל, הרי הוא אומר דברים כא כי ימצא חלל באדמה... בואו ונמדוד על מי ראוי להביא את העגלה: על ההיכל או על העזרה? געו כל ישראל בבכייה. ואחר כך בא אביו של תינוק, אמר להם: אחינו, הריני כפרתכם! עדיין בני מפרפר ולא נטמאת הסכין! ללמדך שטומאת סכינים חביבה להם יותר משפיכות דמים. וכן הוא אומר מלכים ב כא וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד עד כי מלא את ירושלם פה לפה, מכאן אמרו: בעון שפיכות דמים שכינה מסתלקת ומקדש מטמא:
והיו לכם הערים למקלט מגואל – למה נאמר? לפי שהוא אומר ורצח גואל הדם את הרוצח אין לו דם, שומע אני בינו לבין עצמו יהרגנו? ת"ל ולא ימות הרוצח עד עמדו לפני העדה למשפט:
(Bamidbar 35:12) "And the cities shall be for you as a refuge from the avenger. And the slayer shall not die until he stand before the congregation for judgment.": What is the intent of this? Because it is written (Ibid. 27) "And if the avenger kill the slayer (outside the city of refuge), he has no blood" (on his hands), I might think (he may kill him even) immediately. It is, therefore, written "And the slayer shall not die (at the hands of the avenger) until he stand before the congregation for judgment" (and is pronounced an exile.)
והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה – עם הראשונות. אתה אומר עם הראשונים, או אינו אלא חוץ מן הראשונות? כשהוא אומר את שלש הערים תתנו מעבר לירדן, ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען, אלו הם: (דברים ד) בצר במדבר בארץ המישור לראובני ואת ראמות בגלעד לגדי ואת גולן בבשן למנשי. וכנגדן ג' בארץ כנען, שנאמר (יהושע כ) ויקדישו את קדש בגליל בהר, ואת שכם בהר אפרים, ואת קרית הארבע היא חברון בארץ כנען. נמצינו למדים ששוו שני שבטים ומחצה שבעבר הירדן לתשעת השבטים ומחצה שבארץ כנען. לפי דרכינו למדנו שרוב שופכי דמים – בארץ גלעד: ערי מקלט תהיינה לכם – אין לי אלא שקולטות בארץ. בחו"ל מנין? ת"ל תהיינה. אין לי אלא לבני ישראל. לגרים מנין? ת"ל ולגר ותושב בתוכם. או אינו אלא, כשם שהגר הוא גולה על ידי ישראל כך ישראל גולה על ידו של גר? אמרת אם שהרגו ישראל – פטור, ק"ו שלא יגלה, אלא א"כ הרג ישראל – הרוג. אם הרוג ישראל – נהרג: תהיינה שש הערים האלה למקלט – למה הוא אומר? לפי שהוא אומר ואת שלש הערים תתנו מעבר לירדן, שומע אני: הראשונה שמפרישים – תהיה קולטת? ת"ל תהיינה שש הערים האלה למקלט. מגיד הכתוב שלא קלטה אחת מהם – עד שהופרשו כולם:
(Bamidbar 35:13) "And the cities which you shall provide — six cities of refuge shall there be for you.": together with the first (three designated by Moses across the Jordan). You say, together with the first. But perhaps (the meaning is) exclusive of the first? (Ibid. 14) "The three cities shall you provide across the Jordan, and the three cities shall you provide in the land of Canaan" indicates "together with the first." And they are (Devarim 4:43) "Betzer in the desert in the land of the plain for (the tribes of) Reuven; Ramoth in Gilead for Gad; and Golan in Bashan for Menasheh. And, corresponding to them, three in the land of Canaan, viz. (Joshua 20:7) "And they set aside Kedesh in the Galil in the hill (country) of Naftali, and Shechem in the hill of Ephraim, and Kiryath Arba, which is Chevron, in the hill of Yehudah." We find, then, the two and a half tribes across the Jordan corresponding (in this respect) to the nine and a half tribes in the land of Canaan, most of the spillers of blood residing in Gilead. As it is written (Hoshea 6:8) "Gilead, the city of the workers of wrong, steeped in blood." (Bamidbar 35:13) "cities of refuge shall there be for you": What is the intent of this? I derive that they provide refuge only for those (who killed) in the land. Whence do I derive (the same for those) outside the land? From "shall there be for you" (— in any event). (Ibid. 15) "for the children of Israel": This tells me (that they provide refuge only) for (native) Israelites. Whence do I derive the same for proselytes and sojourners? From (Ibid.) "and for the proselyte and the sojourner in their midst." But perhaps (the meaning is that) just as a sojourning proselyte is exiled for (unwittingly killing) another, so, he is exiled for (unwittingly killing) an Israelite, and an Israelite is exiled for (unwittingly killing) him? — It is, therefore, written "for you." How so? If an Israelite killed him, he is exempt. If he killed an Israelite, he is killed. "shall these six cities be for refuge": What is the intent of this? From (14) "The three cities shall you provide across the Jordan," I might think that the first that is set aside provides refuge (immediately). It is, therefore, written "shall these six cities be for refuge," Scripture hereby apprising us that one (city) does not afford refuge until all have been set aside.
ואם בכלי ברזל הכהו וימת רוצח הוא – למה נאמר? לפי שהוא אומר או באבן יד או בכלי עץ, אין לי אלא שהרגו באלו שיהיה חייב. בברזל מנין? ת"ל ואם בכלי ברזל הכהו וימת רוצח הוא. עד שלא יאמר יש לי בדין: אם כשהרגו באבן או בעץ חייב, ק"ו בברזל! אלא א"כ ענשת מן הדין, לכך נאמר אם בכלי ברזל הכהו וימת רוצח הוא מות יומת הרוצח, ללמדך שאין עונשים מן הדין. או מה אבן מלא יד, – אף ברזל מלא יד? גלוי היה לפני הקב"ה שהברזל ממית במשהו, לפיכך לא נאמר בו יד, אלא אפילו מחט ואפי' בצנורא. אין לי אלא שהרגו ישראל בברזל שיהא חייב, השליך עליו עשתות וגולמים מנין? ת"ל רוצח הוא מות יומת הרוצח מ"מ: ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימות רוצח הוא מות יומת הרוצח – למה נאמר? לפי שהוא אומר שמות יא וכי יריבון אנשים והכה איש את רעהו, שומע אני שאם יכנו בין בדבר שהוא כדי להמיתו ובין בדבר שאינו כדי להמיתו יהא חייב? ת"ל אם באבן יד אשר ימות בה הכהו. מגיד הכתוב שאינו חייב עד שיכנו בדבר שהוא כדי להמיתו! שומע אני אף על מקום שאינו כדי להמיתו? ת"ל (דברים יט) וכי יהיה איש שונא לרעהו, מגיד הכתוב שאינו חייב עד שיכנו בדבר שיש בו להמיתו, ועל מקום שהוא כדי להמיתו. אין לי אלא שהרגו באבן שיהא חייב, גלגל עליו סלעים ועמודים מנין? ת"ל רוצח הוא מות יומת הרוצח מ"מ:
(Bamidbar 35:16) "And if with an iron implement he kill him (intentionally) and he die, he is a murderer.": What is the intent of this? From (17) "And if with a hand-stone … (18) Or if with a wooden implement, etc.", I might think that he is liable only if he killed him with one of these. Whence would I derive (the same for) iron? It is, therefore, written "And if with an iron implement he kill him, he is a murderer." — But (even) without this I can derive it a fortiori, viz.: If he is liable for killing him with stone or wood, how much more so with iron! — But if so, I would say: Just as a stone must fill the hand (thus "hand-stone"), so, iron. It is, therefore, written with an implement of iron, (of any size). It is revealed before the Holy One Blessed be He that iron of any size can kill, wherefore "hand" is not written (in that connection) — even a needle or a pin sufficing. This tells me only of his killing him with iron. Whence do I derive the same for his throwing at him metal balls or lumps? From (16) "He is a murderer; die shall die the murderer" — in any event. (17) "And if with a hand-stone, whereby he can die, he strike him and he die, he is a murderer. Die shall die the murderer.": What is the intent of this? From (Shemot 21:18) "And if men quarrel and a man strike his neighbor, etc." I might think (that this obtains) whether he strikes him with something which is or which is not lethal. It is, therefore, written "And if with a hand-stone (i.e., one which fills the hand), whereby he can die, he strike him." Scripture hereby apprises us that he is not liable unless he strikes him with something which is potentially lethal. I might think, even (if he strike him) on a (body) site (a blow to) which is not mortal. It is, therefore, written (Devarim 19:11) "And if a man hate his neighbor … and he strike him mortally" — whereby we are apprised that he is not liable unless he strikes him with something which is potentially lethal and on a (body) site, injury to which may result in his death. This ("And if with a hand-stone") tells me that he is liable only if he kills him with a stone. Whence do I derive (the same for) his rolling rocks or pillars over him? From (17) "he is a murderer — die shall die the murderer" — in any event.
ואם בכלי עץ יד אשר ימות בה הכהו וימת רוצח הוא – למה נאמר? לפי שהוא אומר שמות כא וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו נקום ינקם, שומע אני בין שיש בו כדי להמיתו ובין שאין בו כדי להמיתו? ת"ל או בכלי עץ יד אשר ימות בה הכהו וימת רוצח הוא! מגיד הכתוב שאינו חייב עד שיכנו בדבר שיש בו כדי להמית! שומע אני אף על מקום שאינו כדי להמית? ת"ל וכי יהיה איש שונא לרעהו וארב לו וקם עליו והכהו נפש, מגיד הכתוב שאינו חייב עד שיכנו בדבר שיש בו כדי להמית! אין לי אלא שהרגו בעץ שהוא חייב, השליך עליו קירות וכלונסות מנין? ת"ל רוצח הוא מות יומת הרוצח מכל מקום:
(Bamidbar 35:18) "Or if with a wooden hand-implement, whereby he can die, he strike him, and he die, he is a murderer." What is the intent of this? From (Shemot 21:20) "And if a man strike his (Canaanite) man-servant or maid-servant with a rod, and he die under his hand, vengeance (by the sword) shall be taken," I might think, whether or not it is of killing potential. It is, therefore, written "Or if with a wooden hand-implement, whereby he can die, he strike him, etc." — only if it is of killing potential. I might think, even on a (body) site injury to which does not result in death. It is, therefore, written (Devarim 19:11) "And if a man hate his neighbor and lie in wait for him, and he rise up against him and he strike him mortally," Scripture hereby apprising us that he is not liable unless he strikes him on a (body) site injury to which may result in death. This ("Or, if with a wooden implement") tells me that he is liable only if he struck him with wood. Whence do I derive (the same for) his throwing beams or poles at him? From "he is a murderer — die shall die the murderer" — in any event.
גואל הדם הוא ימית את הרוצח – למה נאמר? לפי שהוא אומר אם באבן יד או בכלי עץ, אין לי אלא שהרגו באלו שהוא חייב. מנין בשאר כל דבר? הרי אתה דן בנין אב מבין שלשתם: לא ראי אבן כראי העץ, ולא ראי העץ כראי אבן, ולא ראי זה וזה כראי כלי ברזל, ולא ראי ברזל כראי שניהם. הצד השוה לשלשתם – שהוא כדי להמית, ואם המית מצוה ביד גואל הדם להמיתו – אף כל שהוא כדי להמית והמית – מצוה ביד גואל הדם להמית ת"ל ביד גואל הדם:
(Bamidbar 35:19) "the avenger, he shall kill the murderer": The mitzvah is the avenger's. Whence is it derived that if he has no avenger, beth-din designates one for him? From "The avenger, he shall kill the murderer when he comes upon him" — in any event.
ואם בשנאה יהדפנו – למה נאמר? לפי שהוא אומר ואם בכלי ברזל הכהו או באבן יד או בכלי עץ יד, אין לי אלא שהרגו באלו שהוא חייב, דחפו מראש הגג ונפל ומת מנין? ת"ל ואם בשנאה יהדפנו מ"מ. או אפילו דחפו לתוך המים או לתוך האור, או שיסה בו את הכלב או את הנחש, הרי אתה דן בנין אב מבין שלשתם: לא ראי אבן כראי עץ, ולא ראי עץ כראי אבן, ולא ראי זה כראי ברזל, ולא ראי ברזל כראי שלשתם. הצד השוה שבשלשתם – שהוא מחמת הממיתים והמית – ה"ז חייב. יצא את שדחפו לתוך האור או לתוך המים ושיסה בו את הנחש, שדינו מסור לשמים: או השליך עליו בצדיה – שצודה לו, שמתכוון לו.
(Bamidbar 35:20) "And if in hatred he thrust him": What is the intent of this? From "And if with an iron implement," "And if with a hand-stone," "Or if with a wooden hand-implement," I might think that he is liable only if he killed him with these. Whence do I derive (the same for) other things? It follows by induction from all three, viz.: Stone is not like wood; wood is not like stone; and both are not like iron. And iron is not like both. What is common to all three is that they are potentially lethal, and if one killed (by them), it is a mitzvah for the avenger to kill him. This tells me only of his killing with these. Whence do I derive that he is likewise liable if he pushed him off the top of a roof and he fell and died? From "And if in hatred he thrust him" — in any event. — But perhaps even if he pushed him into water or fire or incited a dog or a snake against him? It follows (that this is not so) by induction from all three, viz.: Stone is not like wood and wood is not like stone and both are not like iron and iron is not like both. What is common to all three is that they are potentially lethal and he killed (by wielding them), in which instance he is liable — to exclude his thrusting him into fire or water or inciting a snare against him, in which instance his (the victim's) judgment is relegated to "Heaven." "or if he hurl aught at him in prey": (i.e.,) if he "hunted" him with intent to kill.
ואם באיבה הכהו – למה נאמר? לפי שהוא אומר ואם בכלי ברזל. ואם באבן יד. ואם בכלי עץ. אין לי אלא שהרגו באלו שהוא חייב, דחפו חנקו בעטו דעכו מנין? ת"ל בידו מ"מ: גואל הדם הוא ימית את הרוצח – למה נאמר? והלא כבר נאמר גואל הדם הוא ימיתנו, ומה ת"ל גואל הדם הוא ימית את הרוצח? שיכול אין לי אלא שיש לו גואל; מי שאין לו גואל מנין? ת"ל גואל הדם מ"מ:
(Bamidbar 35:21) "Or if in hatred he strike him with his hand": What is the intent of this? From "And if with an iron implement," "And if with a hand-stone," "Or if with a wooden implement," I would think that he is liable only with these. Whence do I derive (that he is likewise liable) if he crushed, strangled, kicked, or trampled him? From "with his hand" — in any manner. "The avenger shall kill the murderer": What is the intent of this? Is it not already written (19) "The avenger, he shall kill the murderer"? I might think that (this obtains) only with one who has an avenger. Whence do I derive (the same for) one who does not have an avenger? From "The avenger" — in any event.
ואם בפתע בלא איבה הדפו – להוציא את השוגג: או השליך עליו כל כלי – שלא צודה לו ושלא מתכוון לו: או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות. להביא את הסומא ואת הזורק בלילה. ר' יהודה אומר: בלא ראות – להוציא את הסומא. והוא לא אויב לו – איסי בן עקביא אומר: חומרו קולו, וקולו חומרו: לחייבו מיתה אי אתה יכול, שמא שוגג הרגו. לחייבו גלות אי אתה יכול, שמא מזיד הרגו: והוא לא אויב לו. לפסול את השונאים מלישב בדין. אין לי אלא שונאים. קרובים מנין? – ת"ל בין המכה ובין גואל הדם. אין לי אלא דיינים, שפוסל בהם שונאים וקרובים. עדים מנין? – הרי אתה דן: הואיל ואמרה תורה הרוג על פי דיינים, הרוג ע"פ עדים; מה דיינים – פוסל בהם שונאים וקרובים, אף העדים – יפסול בהם שונאים וקרובים. ועוד ק"ו: ומה דיינים, שאין הדברים נגמרים על פיהם, פוסל בהם שונאים וקרובים; עדים, שהדברים נגמרים על פיהם, אינו דין שיפסול בהם שונאים וקרובים?! אין לי אלא רוצח, שאר חייבי מיתות מנין? ת"ל על המשפטים האלה. אין לי אלא לישראל, לגרים מנין? ת"ל על המשפטים האלה. אין לי אלא דיני נפשות, דיני ממונות מנין? ת"ל על המשפטים האלה. או כשם שדיני נפשות בכ"ג, כך דיני ממונות בכ"ג? ת"ל על המשפטים האלה: אלה בכ"ג, ואין דיני ממונות בכ"ג, הרי הוא אומר עד האלהים יבוא דבר שניהם. ומנין שדיני נפשות בכ"ג? ת"ל ושפטו העדה – הרי הם י'; והצילו העדה – הרי י'; שלשה מנין? הרי אתה דן: הואיל ואמרה תורה הרוג על פי עדים, הרוג ע"פ מטי דינים; מה עדים שנים אף דיינים שנים, ואין בית דין שקול – מוסיפים עליהם עוד אחד, הרי ג'. דורשי רשומות אמרו ג' עדיות הכתובים בפרשה – ללמדך שדיני נפשות בעשרים ושלשה:
(Bamidbar 35:22) "And if of a sudden, without hatred, he thrust him": to exclude (his killing) unwittingly. "or he cast upon him some instrument, but not in prey": without "hunting" or intent to kill. (22) "Or with any stone, whereby one can die," "without seeing": to include (for exile) a blind man and one who throws (a stone) at night. R. Yehudah says: "without seeing": to exclude a blind man. "and he not be his foe": Issi b. Akiva says: We find his stringency to be his lenity, and his lenity, his stringency, viz.: You cannot make him liable for the death penalty — Perhaps he killed him unwittingly. And you cannot make him liable for exile — Perhaps he killed him wittingly. "and he not be his foe" (juxtaposed with [24] "Then the congregation shall judge"): to exclude haters from sitting in judgment. This tells me of haters. Whence do we derive the same for kin? From (24) "between the slayer and the avenger" (with no other "relationship" intervening). Whence do I derive the same for witnesses? It follows, viz.: The Torah states: Kill through (the agency of) judges, kill through witnesses. Just as judges who are (their) haters or kin are unfit (to judge in their case), so, witnesses (who are haters or kin). Furthermore, it follows a fortiori, viz.: If judges — who do not decide (the facts of the case) — haters and kin are unfit to serve (as judges), then witnesses — who decide (the facts of the case) — how much more so are haters and kin unfit to serve (as witnesses)! This tells me only of (the instance of a murderer). Whence do I derive (the same for) all other instances of the death penalty? From [the superfluous] (Ibid.) "according to these judgments." This tells me only of Israelites. Whence do I derive the same for proselytes? From (Vayikra 24:22) "for proselytes and native-born (Israelites) alike." This tells me only of capital cases. Whence do I derive (the same for) monetary cases? From (Ibid.) "One (standard of) judgment shall there be for you," — But perhaps just as capital cases (are adjudicated) by twenty-three, so, monetary cases? It is, therefore, written (here) "according to these (capital) judgments." These are (adjudicated) by twenty-three, and not monetary judgments, of which it is written (Shemot 22:8) "Until elohim (counting three judges) shall come the dispute of both." And whence is it derived that capital cases (are adjudicated) by twenty-three? From (Bamidbar 35:24) "And the congregation (ten) shall judge" (25) And the congregation (ten) shall rescue" — twenty all together. And whence is it derived that three are added? From (Shemot 23:2) "Do not be after the many to do evil," I understand that I should be with them to do good. If so, what is the intent of (Ibid.) "After the many (i.e., the majority to incline" (judgment)? Let your judgment for good (i.e., acquittal) not be like your judgment for evil (i.e., incrimination). I still would not know how many, (but the Torah states: Kill by witnesses; kill by the inclination of the judges. Just as witnesses are two, so, the inclination of the judges (i.e., acquittal, is with a majority of one, and incrimination by a majority of two); and since the verdict of beth-din cannot be evenly balanced, three most be added to them (the twenty). The expounders of metaphor stated: The three "eduyoth" ("congregants") written in this section (one in [24] and two in [27]) signal that capital cases are adjudicated by thirty.
והצילו – מכאן אתה דן: הרג נפש אחת, בין בשוגג בין במזיד – הכל מקדימים לערי מקלט. ב"ד שולחים ומביאים אותם משם. מי שנתחייב מיתה – הרגוהו, ושלא נתחייב מיתה – פטרוהו. מי שנתחייב גלות – מחזירים אותו למקומו; שנאמר והשיבו אותו העדה: ר' מאיר אומר: רוצח מקצר ימיו של אדם, וכהן גדול מאריך ימיו של אדם. ר' אומר: רוצח מטמא את הארץ ומסלק את השכינה, וכהן גדול גורם לשכינה שתשרה על האדם בארץ. אין בדין שיהא מי שמטמא את הארץ לפני מי שגורם להשרות את השכינה על אדם בארץ:
(Bamidbar 35:25) "And the congregation shall return him": From here you learn that those who kill, either unwittingly or wittingly, repair to the cities of refuge, and beth-din send and bring them from there. One who is found liable for the death penalty is killed. One who is not found liable is let go. One who is found liable for exile is returned to his place, as it is written "and the congregation shall return him to his city of refuge." "and he shall dwell there until the death of the high-priest": R. Meir says: A murderer shortens a man's days, and the high-priest lengthens a man's days. It is not fitting that the "shortener" should stand before the "lengthener." Rebbi says: A murderer defiles the land and removes the Shechinah, and the high-priest causes the Shechinah to repose on the land. It is not fitting that he who defiles the land should stand before him who causes the Shechinah to repose upon the land.
ואם יצוא יצא – אמר ר' אלעזר בן עזריה: ומה אם מדת פורענות מועטת, הפוסע פסיעה אחת הרי הוא מתחייב בנפשו – ק"ו למדת הטוב שמרובה: ומצא אותו גואל הדם – בכל אדם: כי בעיר מקלטו ישב – מכאן אתה אומר: הרג באותה העיר – גולה משכונה לשכונה, ובן לוי גולה מעיר לעיר: ואחרי מות הכהן הגדול ישוב – ולא לסררותו, דברי ר' יהודה. ר' מאיר אומר: ישוב לסררותו:
(Bamidbar 35:26) "And if the murderer go beyond the border of the city of refuge … (27) the avenger may slay the murderer": R. Elazar b. Azaryah said: If under the measure of punishment, the lesser (of the two measures), one who steps one step (beyond the permitted limits) is liable for his soul, then under the measure of reward, the greater, how much more so (is his soul ennobled by an "extra step" for a mitzvah)! (37) "And the avenger find him": any man (i.e., not only the literal "blood-avenger," his kin). (38) "For in the city of his refuge shall he dwell": whence it is derived: If one killed in that city (to which he had been exiled), he is exiled from one neighborhood (in that city) to another. And a Levite (who lives in a city of refuge) is exiled from that city to another. "and after the death of the high-priest, the slayer shall return to the land of his holding": but not to his (previous high) position. These are the words of R Yehudah. R. Meir says: even to his position.
והיו לכם לחקת משפט – שינהוג הדבר לדורות: בכל מושבותיכם – בארץ ובח"ל: ל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרוצח – למה נאמר? לפי שהוא אומר ולא ימות הרוצח... גואל הדם הוא ימיתנו, שומע אני יהרגנו בינו לבין עצמו? ת"ל כל מכה נפש לפי עדים, מגיד שאין הורגים אלא בעדים, דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אומר: כל מכה נפש – למה נאמר? לפי שהוא אומר ולא ימות הרוצח, שומע אני יהרגנו בב"ד ושלא בעדים? ת"ל כל מכה נפש לפי עדים, מגיד שאין הורגו אלא בב"ד ובעדים: ועד אחד לא יענה בנפש למות – עונה הוא בו לזכות. ועד אחד – עונה הוא בשבועה. ועד אחד – זה בנה אב: כל מקום שנאמר עד – הרי הוא בכלל שנים, עד שיפרוט לך הכתוב עד אחד: ולא תקחו כופר לנפש רוצח – למה נאמר? לפי שהוא אומר שמות כא אם כופר יושת עליו, או כשם שנותנים פדיון למומתים בידי שמים – כך יהיו נותנים למומתים בידי אדם? ת"ל ולא תקחו כופר. ר' יאשיה אומר: הרי שיצא ליהרג וחבל באחרים – חייב. חבלו בו אחרים – פטורים בגופו, ולא בממונו. או עד שלא נגמר דינו? ת"ל אשר הוא רשע למות: עד שלא נגמר דינו – חייב, משנגמר דינו – פטור. ר' יונתן אומר: הרי שיצא ליהרג, וקדם אחר והרגו – פטור. או עד שלא נגמר דינו? ת"ל אשר הוא רשע למות: עד שלא נגמר דינו – חייב, משנגמר דינו – פטור:
ולא תקחו כופר לנוס אל עיר מקלטו – הרי שהרג את הנפש במזיד, שומע אני אם יתן ממון ויגלה? ת"ל לא תקחו כופר לנוס שמה:
ולא תחניפו הארץ – הרי אזהרה לחניפים. ד"א ולא תחניפו – אל תגרמו את הארץ שתהא מחנפת לכם: כי הדם הוא יחניף – ר' יאשיה היה אומר לשון נוטריקון: כי הדם יחון אף בארץ: ולארץ לא יכופר – למה נאמר? לפי שהוא אומר דברים כא וערפו שם את העגלה; הרי שנתערפה עגלה, ואחר כך נמצא ההורג, שומע אני יתכפר להם? תלמוד לומר לארץ לא יכופר: ולא תטמא הארץ אשר אתם יושבים בה – מגיד ששפיכות דמים מטמא הארץ ומסלקת את השכינה, ומפני שפיכות דמים חרב בית המקדש:
מעשה בשני כהנים שהיו שוין ורצין ועולין בכבש וקדם אחד מהם לחבירו ברחוק ארבע אמות, נטל סכין ותקע לו בלבו. בא ר' צדוק ועמד על מעלות האולם ואמר: שמעוני אחינו בית ישראל, הרי הוא אומר דברים כא כי ימצא חלל באדמה... בואו ונמדוד על מי ראוי להביא את העגלה: על ההיכל או על העזרה? געו כל ישראל בבכייה. ואחר כך בא אביו של תינוק, אמר להם: אחינו, הריני כפרתכם! עדיין בני מפרפר ולא נטמאת הסכין! ללמדך שטומאת סכינים חביבה להם יותר משפיכות דמים. וכן הוא אומר מלכים ב כא וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד עד כי מלא את ירושלם פה לפה, מכאן אמרו: בעון שפיכות דמים שכינה מסתלקת ומקדש מטמא: