מבחר הפנינים 20

אמר החכם כשילך עמך חברך בצדק ובאמונה. מחל לעונו:

245. The sage observed, The short-comings of the uniformly just and faithful should readily be pardoned.

ואמר החבר הרע מבקש תואנה ואינו מבקש אמתלא:

246. He used to say, An evil associate seeks occasion to cavil, and disdains apology.

ושאל אדם אחד לחכם. הורני על מי שאשב עמו? אמר זאת האבדה שלא תמצא:

247. A man asked the sage to advise him with whom to associate; to which he replied, This is a question to which I can offer no solution.

ואמר כל אהבה היא כלום. ואהבת השוטה אינה כלום:

248. There is some utility in every friendship, save in that of the simple-minded.

ואמר אוהבך [מי] שהלך עמך [באמונה] ויעץ אותך לטוב ובא עמך מצד שכלך. ולא מצד תאותך:

249. The conduct, like the advice, of a true friend is based on good faith; such a friend will assist our intellect, but not flatter our passions.

ואמר כי אדם אחד צוה את אוהבו ואמר לו אני ברשותך יותך מידך. ונכנע לך יותר מעבדך:

250. I am more in thine power, said one to his friend, than thy own hand, and more submissive than thine own slave.

ואמר לחברי עלי שלשה דברים. שאשים עיני עליו כשהוא בא. ושארחיב לו במושב כשהוא יושב. ושאאזין אליו כשהוא מדבר.

251. The following three things are due to our friends: our undivided attention when they enter our house; our welcome when they sit therein; and our ear when they speak.

ואמר המסית אחי ההורג. והשתיקה אחות הרצון:

252. The seducer is brother to the murderer, and silence the sister of complaisance.

ואמר החכם לבנו. בני אל תחליף חבר קדמון בחבר חדש בעוד שלבו [ישר] עמך. ואל ימעט בעיניך שונא אחד. ואל ירבו בעיניך אלף אהובים:

253, My son, said the sage, never exchange an old friend for a new one, whilst the heart of the first remains true to thee: deem one enemy not insignificant, nor a thousand friends superabundant.

ואמר אני מצאתי כל קניני עולם ומכמניו אבודים. ואין מכמן כמוסר. ואין מעוז כחברים. ועל כן הרבה מהעוזרים ועוז ביקר המוסר:

254. Transient are the treasures and possessions of the world; the most lasting is morality, and the securest stronghold, friendship; increase therefore, the former, and seek safety in the latter.

ואמר אדם בלא חברים כשמאל בלא ימין:

255. The friendless man is as the left hand without a right one.

ואמר כשהגיע מות אחד מחבריי. נפל נתח מנתחי.

256. The death of a friend is equivalent to the loss of a limb.

ואמר החבר הנאמן. אשר לא יפתה אותך. מזיק עצמו למען הצילך. ואם חומסים אותך יטרח בעדך למען הטיב אותך:

257. He may be termed a true friend, who never misleads thee, who promotes thine advantage, to his own detriment, and who is anxious to deliver thee from oppression.

ואמר לחכם מי תאהב יותר אחיך או חברך? אמר איני אוהב אחי עד שיהיה חברי:

258. It was asked of the wise man, whom he loved most, his brother or his friend? to which he replied, I never love a brother unless he is my friend.

ואמר שלשה ישימו לך אהבת אוהבך זכה. שתתחילהו בשלום כשתפגעהו. ותרחיב לו מושב. ותקראהו בחביב [אליו]. מן הכנויים:

259. Three things are calculated to retain the unmixed esteem of our friends: 1st. To anticipate them in our salutations; 2nd. To show them due respect in society; 3rd. And to designate them by their endearing appellation.

ואמר שלשה מן האולת שתגנה בני אדם במה שאתה עושה כמוהו. ושתראה בני אדם מומן בעצמך: [ותשאל במה שאין אתה צריך מהם לעולם]. ושתזיק שכנך בדבר שלא יועיל לך:

260. There are three degrees of folly: to censure actions from which we are not exempt; to discover faults in others, which we are prone to overlook in ourselves; and to solicit a useless favour.^*A favour which can be dispensed with.

ואמר החברים שלש כתות. מהם כמזון שלא תוכל לעמוד מבלעדיו. ומהם כרפואה אשר אתה צריך לעתים. ומהם כמדוה אשר אין אתה צריך לעולם:

261. There are likewise three degrees of friendship: The first, like our sustenance, is indispensable to our existence; the second may be regarded in the light of an occasional, but necessary remedy ; and the third may be compared to a distemper, which should be carefully guarded against.

ואמר החכם לבנו כשיעלה בלבבך להתחבר עם בני אדם התחבר למי שאם תתחבר עמו יפארך. ואם תכבדהו יהדרך. ואם תצטרך לעזרתו יעזרך. ואם תאמר יצדקך. ואם תכעוס יסבלך ואם יבואך ממנו פגע רע לא יחילו לך דרכיו:

262. The wise man said to his son, In thy intercourse with mankind, endeavour to cultivate the society of him whose friendship will ennoble thee, whose reverence will react on thee, who will aid thee in need, who will correct thy expressions, who will bear with thy failings, who will never lead thee into mishaps, and whose example will never corrupt thee.

ואמר החברים שלשה. חבר שיעזרך בגופו ובממונו. זהו חבר נאמן [באהבתו. וחבר שיקח ממך צרכו ויזקיך] להנאה מעטת אל תחשבהו נאמן. וחבר שהסברתו הסברת פנים [ואהבתו נתינת שלום] ורצונו ממך רב ורצונך ממנו מעט [אל תבטח באהבתו]:

263. Friends may be classified under three heads: 1st. He who devotes his heart and means to thy support—value him as a faithful friend; 2nd. He who would extort from thee every advantage, and sacrifice thee from the merest selfishness—him number amongst the faithless; and 3rd. He whose friendship consists in mere words, and who is ever ready to extort more than he will confer—on such friendship do not rely.

ואמר חברת הנדיב מציאה גדולה. וחברת הנבל חרטה:

264. The friendship of the noble-minded is an inestimable treasure, but that of the worthless, is ever attended with regret.

ואמר חבירו של אדם שכלו. ואויבו תאותו:

265. Knowledge is our true friend, but passions are our enemies.

ואמר חברת השוטה סכנה. ושנאתו שמחה:

266. The friendship of the ignorant is dangerous, their aversion cheering.

ואמר הסברת פנים תחזיק האהבה. וזעם פנים מעדה לבש הקבול:

267. Affability strengthens love, but sullenness strips intercourse of its cordiality.