אמר החכם שאדם דבר מום בחברו אצל אחד מהגדולים. אמר לו הוריתני על רוב מומיך. במה שאתה מרבה לספר במומי בני אדם. כי המחפש במומי בני אדם אינו מחפש אלא כפי [אשר בו] מומיו וכדמותם:
604. THE sage related, A man having calumniated another in the hearing of an important personage, was thus addressed by him: Thou hast brought to light thine own great defects, by expatiating on the faults of others; for he who goes in quest of the foibles of others, is guided in his search by failings peculiar to himself.
2
ואמר אדם לחברו אני רוצה לרחקך בשביל שמדברים בך בני אדם. אמר לו שמעתני מדבר באחרים? אמר לו לאו. אם כן הרחק המדברים:
605. A man said to his friend, I will discard thee, for I hear persons speak unfavourably of thee. To which he answered, Didst thou ever hear me asperse them? No, rejoined the other. If so, continued the slandered person, discard the slanderers.
3
ואמר שאדם האשים את חבירו על דבר ששמע ממנו והתנצל עליו. אמר לו והלא הגיד נאמן? אמר לו אלו היה נאמן לא היה מגיד:
606. A man rebuked his friend in consequence of some evil rumour. The other sought to exonerate himself. But, said the former, my authority is trustworthy. Well, observed the latter, if he were so, he never could have proved a traducer.
4
ואמר אדם אחד לחברו הגיעני שאתה מדבר בי. אמר לו אם כן אתה נכבד בעיני מעצמי:
607. A man thus addressed his colleague: I have been informed that thou hast censured me. Well, replied the other; this amply proves that thou art a man of greater importance than myself.
5
ואמר שאדם אמר לחברו הגיעני שדברת בי. אמר לו נפשי יותר יקרה בעיני:
608. A man thus addressed his colleague, I learn that thou hast slandered me. No, replied the other, I value myself too much for that.
6
ואמר החכם מי שיאמין הרכילות לא ישאר לו אוהב אפילו אם יהיה חביב או קרוב:
609. He who lends credence to the slanderer will forfeit the friendship of all, even to the nearest and dearest kinsman.
7
[אל תעזוב האוהב בעבור רכילות הרוכל]:
610. Let no friendship be severed by reason of the calumniator.
8
ואמר אל תגלה מסתורי רעות בני אדם פן יגלה הבורא מסתורי רעותיך. וספר בטובתם כשתזכיר שמם ואל תגנה אותם במה שיש בך:
611. Expose not the hidden faults of thy fellow-men, lest the Creator bring to light thine; eulogize them when thou mayest, and load them not with the faults peculiar to thyself.
9
ואמר מי שמגיע הגדוף הוא המגדף:
612. He used to say, The bearer of calumny is usually its author.
אמר החכם שאדם דבר מום בחברו אצל אחד מהגדולים. אמר לו הוריתני על רוב מומיך. במה שאתה מרבה לספר במומי בני אדם. כי המחפש במומי בני אדם אינו מחפש אלא כפי [אשר בו] מומיו וכדמותם:
604. THE sage related, A man having calumniated another in the hearing of an important personage, was thus addressed by him: Thou hast brought to light thine own great defects, by expatiating on the faults of others; for he who goes in quest of the foibles of others, is guided in his search by failings peculiar to himself.
ואמר אדם לחברו אני רוצה לרחקך בשביל שמדברים בך בני אדם. אמר לו שמעתני מדבר באחרים? אמר לו לאו. אם כן הרחק המדברים:
605. A man said to his friend, I will discard thee, for I hear persons speak unfavourably of thee. To which he answered, Didst thou ever hear me asperse them? No, rejoined the other. If so, continued the slandered person, discard the slanderers.
ואמר שאדם האשים את חבירו על דבר ששמע ממנו והתנצל עליו. אמר לו והלא הגיד נאמן? אמר לו אלו היה נאמן לא היה מגיד:
606. A man rebuked his friend in consequence of some evil rumour. The other sought to exonerate himself. But, said the former, my authority is trustworthy. Well, observed the latter, if he were so, he never could have proved a traducer.
ואמר אדם אחד לחברו הגיעני שאתה מדבר בי. אמר לו אם כן אתה נכבד בעיני מעצמי:
607. A man thus addressed his colleague: I have been informed that thou hast censured me. Well, replied the other; this amply proves that thou art a man of greater importance than myself.
ואמר שאדם אמר לחברו הגיעני שדברת בי. אמר לו נפשי יותר יקרה בעיני:
608. A man thus addressed his colleague, I learn that thou hast slandered me. No, replied the other, I value myself too much for that.
ואמר החכם מי שיאמין הרכילות לא ישאר לו אוהב אפילו אם יהיה חביב או קרוב:
609. He who lends credence to the slanderer will forfeit the friendship of all, even to the nearest and dearest kinsman.
[אל תעזוב האוהב בעבור רכילות הרוכל]:
610. Let no friendship be severed by reason of the calumniator.
ואמר אל תגלה מסתורי רעות בני אדם פן יגלה הבורא מסתורי רעותיך. וספר בטובתם כשתזכיר שמם ואל תגנה אותם במה שיש בך:
611. Expose not the hidden faults of thy fellow-men, lest the Creator bring to light thine; eulogize them when thou mayest, and load them not with the faults peculiar to thyself.
ואמר מי שמגיע הגדוף הוא המגדף:
612. He used to say, The bearer of calumny is usually its author.