אמר לחכם מהו הבטחון באלהים אמר שתבטח בו בכל עניניך ותניחם עליו:
126. To the question, as to what comprises confidence in God? The sage replied, To trust in Him in all thine undertakings.
2
ואמר מי החכם שבבני אדם והבוטח מכולם? מי שהוא רוצה בדברים בבואם ובפנותם:
127. He who submits to the decrees of his Maker with humble resignation, both at their advent and at their close, may justly be termed wise and reliant.
3
ואמר ראוי לאדם שלא יחשוב טרפו מתאחר. ושלא ידאג לגזרת הבורא:
128. Beware, O man, of the thought that thy subsistence is withheld from thee—nor be downcast at the visitation of God.
4
ואמר החכם ימי העולם צבא מה שיש לך מהם יבואך. ואם תרפה ממנו ומה שיש לך מהם עליך לא תוכל לדחותו [בחזקך]:
129. The days of man are pre-ordained and determined. To extend them thine utmost exertions shall not avail, and those decreed to Thee, thy greatest strength will be too feeble to reject.
5
ומי שנואש ממה שלא תגיעו. ינוח גופו. ומי שהוא רוצה במה שחננו הבורא. תנוח דעתו:
130. A patient resignation of that which we have once failed to attain affords physical tranquillity, and contentment with that allotted to us by our Creator produces spiritual felicity.
6
ואמר אם תפקיד ביד האלהים כל עניניך. תגיע אל נתיב הטובה:
131. The humble committal of our affairs into the hand of God leads to true and pure felicity.
אמר לחכם מהו הבטחון באלהים אמר שתבטח בו בכל עניניך ותניחם עליו:
126. To the question, as to what comprises confidence in God? The sage replied, To trust in Him in all thine undertakings.
ואמר מי החכם שבבני אדם והבוטח מכולם? מי שהוא רוצה בדברים בבואם ובפנותם:
127. He who submits to the decrees of his Maker with humble resignation, both at their advent and at their close, may justly be termed wise and reliant.
ואמר ראוי לאדם שלא יחשוב טרפו מתאחר. ושלא ידאג לגזרת הבורא:
128. Beware, O man, of the thought that thy subsistence is withheld from thee—nor be downcast at the visitation of God.
ואמר החכם ימי העולם צבא מה שיש לך מהם יבואך. ואם תרפה ממנו ומה שיש לך מהם עליך לא תוכל לדחותו [בחזקך]:
129. The days of man are pre-ordained and determined. To extend them thine utmost exertions shall not avail, and those decreed to Thee, thy greatest strength will be too feeble to reject.
ומי שנואש ממה שלא תגיעו. ינוח גופו. ומי שהוא רוצה במה שחננו הבורא. תנוח דעתו:
130. A patient resignation of that which we have once failed to attain affords physical tranquillity, and contentment with that allotted to us by our Creator produces spiritual felicity.
ואמר אם תפקיד ביד האלהים כל עניניך. תגיע אל נתיב הטובה:
131. The humble committal of our affairs into the hand of God leads to true and pure felicity.