לתשובת מי' השייכים לפ' משפטים סי' י'. שו"ת הרשב"א ח"א סי' אלף צ"ד. ששאלת על ראובן שהלוה מעות לשמעון בחצי ריוח והיו המעות ביד שמעון עד שעבר שמיטה עליהן ואח"כ טען הלוה שמיטה וראובן לא ידע לטעון פרוסבול היה לי ואבד נ"ל דלא טענינן ליה אע"ג דאמר בפ' השולח (גיטין ד' לז:) כי אתו לקמיה דרב אמר פרוסבול היהמצ"ל לך ואבד. בספר יריאים פסק דדוקא בימיהםנצ"ל שהי'. שהוא מצוי בכל יום כתבת פרוזבול לפיכך אםסאירע. יארע שלא נכתב פותחין לו לומר פרוסבול היה לי ואבד אבל בזמן הזה שאין עתה מצוי לכתוב פרוסבול הוי כמו מילתא דלא שכיח ולא עבדו רבנן תקנתא אבל מ"מ הוא עצמו יכול לטעון פרוסבול היה לי ואבד שכך בזמן הזה כותבין כמו כן פרוסבול דדבר קל הוא הרבה כדאמר בפ' השולח (גיטין ד' ל"ז.) רבנן דבי רב אשי מסרי מילתייהו אהדדי וכן ר' יוחנן מסר מילתי' לר' חייא בר אבא א"ל ר' צריכנא מידי אחרינה א"ל לא צריכת משמע דבדבר קל יכולין לתקן שלא ישמט וכן הלכה כאילו אמוראי בתראי ולא כמו שאמר לעיל באותו פרק (ד' לו:) דדוקא דייני דרב אמי ורב אסי דאלימי לאפקועי ממונא אבל בשאר דייני לא. ושלום מאיר בר ברוך זלה"ה:
Q. A lent money to B on condition that they share equally in the profits. After a Sabbatical year passed, B refused to pay his debt to A, claiming that the Sabbatical year released him from the obligation. A is ignorant of the fact that were he to claim that he had a prosbol, which was lost, he could collect his debt in full. May the judge inform A of his rights? A. No, he may not. In talmudic times, people often wrote prosbols; therefore, a judge was allowed to inform a creditor of his right to claim that he had had a prosbol but lost it. Nowadays, however, people rarely write prosbols and a judge is not permitted to suggest to a creditor to put forth an unusual claim. SOURCES: Pr. 972; L. 198; Rashba I, 1075; Tesh. Maim. to Mishpatim, 10; Mordecai Hagadol, p. 219d; ibid. 369a.
לתשובת מי' השייכים לפ' משפטים סי' י'. שו"ת הרשב"א ח"א סי' אלף צ"ד. ששאלת על ראובן שהלוה מעות לשמעון בחצי ריוח והיו המעות ביד שמעון עד שעבר שמיטה עליהן ואח"כ טען הלוה שמיטה וראובן לא ידע לטעון פרוסבול היה לי ואבד נ"ל דלא טענינן ליה אע"ג דאמר בפ' השולח (גיטין ד' לז:) כי אתו לקמיה דרב אמר פרוסבול היהמצ"ל לך ואבד. בספר יריאים פסק דדוקא בימיהםנצ"ל שהי'. שהוא מצוי בכל יום כתבת פרוזבול לפיכך אםסאירע. יארע שלא נכתב פותחין לו לומר פרוסבול היה לי ואבד אבל בזמן הזה שאין עתה מצוי לכתוב פרוסבול הוי כמו מילתא דלא שכיח ולא עבדו רבנן תקנתא אבל מ"מ הוא עצמו יכול לטעון פרוסבול היה לי ואבד שכך בזמן הזה כותבין כמו כן פרוסבול דדבר קל הוא הרבה כדאמר בפ' השולח (גיטין ד' ל"ז.) רבנן דבי רב אשי מסרי מילתייהו אהדדי וכן ר' יוחנן מסר מילתי' לר' חייא בר אבא א"ל ר' צריכנא מידי אחרינה א"ל לא צריכת משמע דבדבר קל יכולין לתקן שלא ישמט וכן הלכה כאילו אמוראי בתראי ולא כמו שאמר לעיל באותו פרק (ד' לו:) דדוקא דייני דרב אמי ורב אסי דאלימי לאפקועי ממונא אבל בשאר דייני לא. ושלום מאיר בר ברוך זלה"ה:
Q. A lent money to B on condition that they share equally in the profits. After a Sabbatical year passed, B refused to pay his debt to A, claiming that the Sabbatical year released him from the obligation. A is ignorant of the fact that were he to claim that he had a prosbol, which was lost, he could collect his debt in full. May the judge inform A of his rights?
A. No, he may not. In talmudic times, people often wrote prosbols; therefore, a judge was allowed to inform a creditor of his right to claim that he had had a prosbol but lost it. Nowadays, however, people rarely write prosbols and a judge is not permitted to suggest to a creditor to put forth an unusual claim.
SOURCES: Pr. 972; L. 198; Rashba I, 1075; Tesh. Maim. to Mishpatim, 10; Mordecai Hagadol, p. 219d; ibid. 369a.