Teshuvot Maharam · Berlin Edition, Part I, Chapter 287
1
על ראובן שנשא אשה ומת ולה בית שהגבו אותו בכתובתה אחרי שהשביעה אותה ב"ד כמשפט והבית הזה ניתן לבעלה במתנת אביו ושאר נכסיו חלק לחתניו כשהי' שכ"מ ועתה יצאו חתניו ואמרו שיש להם שטר שחמיהם לא נתן לבעלה בית זה רק בתנאי אם יהי' לבנו זרע ואם לא תשוב הבית לבנותיו וכו' נ"ל כי יש ללמוד דין זה ממה דאמר' פ' יש נוחלין (בבא בתרא קל"ג ע"א) נכסי לך ואחריך לפלוני וראשון ראוי ליורשו ומת הראשון אין לשני במקום ראשון כלום פי' ויטלו בני ראשון משום דירושה אין לה הפסק וכיון דאפי' בן בין הבנים אמרי' הכי דאלו אמר יעקב נכסי לראובן ואחריו לשמעון ואחריו לשאר בניו מת ראובן בני ראובן נוטלי' הכל משום דירושה אין לה הפסק כ"ש בנידון דידן בבן בין הבנות אם אמר נכסי לבני ואחריו לבנותי דלא פסק כח הבן וכל הבאים מחמתו מהני נכסי ומשום דאמר על בנו יטול בית זה במתנה ל"ל דגרע כחו מאלו אמר בלשון ירושה או סתם נכסי לך דאיכא לפרושי בלשון ירושה דמסתמא לא נתכוין לעקור ירושה דאו' כיון דאלו לא אמר מידי נמי הוי ירית להו אלא ליפות כחו נתכוין ואפילו לא משכחינא מידי. יפוי כח הכא בירושה מבמתנה מכל מקום לא גרע וזכה הבן ממילא בירושה דאו' בההוא ביתא וירושה אין לה הפסק ואע"ג דאיהו בעי לאפסוקי' לאו כל כמיני' דרחמנא אמר' אין לה הפסק ואלו היה לו בנים לבן היו יורשי' זה הבית ממנו אע"ג דאמר זקינם יעקב ואחריו לבנותי דלאו כל כמיניה לאפוקי ירושה דרחמנא אמר' אין לה הפסק ואע"ג דבני ראובן יורשי' מן הדין אפ"ה אי אית ליה לראובן אלמנה ניזונת וגובה כתוב' מבית זה כמו בשאר נכסים כ"ש השתא שתגבה אלמנת ראובן היכא דליכא אלא בנות ולא בן בן וכדפריש דבנות גריעי מבן בן וק"ל ושלום מאיר בר' ברוך שיחי'.
Q. Leah, A's widow who was now the wife of C, had taken the proper oath regarding her ketubah before a court, whereupon the court had transferred to her A's house in payment of her ketubah. This house had been originally given to A by his father, B, who had distributed the rest of his property among his (B's) sons-in-law as gifts causa mortis. B's sons-in-law now claim to possess a deed to the effect that B gave the house to A with the stipulation that, in case A died childless, the house should belong to B's daughters. [Since A died childless] B's sons-in-law demand the house. A. Since A was the legal heir to the house, B had no power to terminate A's normal right of conveying his inheritance to his heirs (cf. B. B. 133a). Therefore, B's stipulation limiting A's normal right of inheritance was void; the house unreservedly belonged to A, and Leah, his widow, had the right to collect her ketubah therefrom. SOURCES: Cr. 260; P. 287; Mord. B.B. 595; Hag. Maim., Zekiah 12, 3; Asher Responsa 84, 2; Tur Hoshen Mishpat 248; Agudah B.B. 180.
על ראובן שנשא אשה ומת ולה בית שהגבו אותו בכתובתה אחרי שהשביעה אותה ב"ד כמשפט והבית הזה ניתן לבעלה במתנת אביו ושאר נכסיו חלק לחתניו כשהי' שכ"מ ועתה יצאו חתניו ואמרו שיש להם שטר שחמיהם לא נתן לבעלה בית זה רק בתנאי אם יהי' לבנו זרע ואם לא תשוב הבית לבנותיו וכו' נ"ל כי יש ללמוד דין זה ממה דאמר' פ' יש נוחלין (בבא בתרא קל"ג ע"א) נכסי לך ואחריך לפלוני וראשון ראוי ליורשו ומת הראשון אין לשני במקום ראשון כלום פי' ויטלו בני ראשון משום דירושה אין לה הפסק וכיון דאפי' בן בין הבנים אמרי' הכי דאלו אמר יעקב נכסי לראובן ואחריו לשמעון ואחריו לשאר בניו מת ראובן בני ראובן נוטלי' הכל משום דירושה אין לה הפסק כ"ש בנידון דידן בבן בין הבנות אם אמר נכסי לבני ואחריו לבנותי דלא פסק כח הבן וכל הבאים מחמתו מהני נכסי ומשום דאמר על בנו יטול בית זה במתנה ל"ל דגרע כחו מאלו אמר בלשון ירושה או סתם נכסי לך דאיכא לפרושי בלשון ירושה דמסתמא לא נתכוין לעקור ירושה דאו' כיון דאלו לא אמר מידי נמי הוי ירית להו אלא ליפות כחו נתכוין ואפילו לא משכחינא מידי. יפוי כח הכא בירושה מבמתנה מכל מקום לא גרע וזכה הבן ממילא בירושה דאו' בההוא ביתא וירושה אין לה הפסק ואע"ג דאיהו בעי לאפסוקי' לאו כל כמיני' דרחמנא אמר' אין לה הפסק ואלו היה לו בנים לבן היו יורשי' זה הבית ממנו אע"ג דאמר זקינם יעקב ואחריו לבנותי דלאו כל כמיניה לאפוקי ירושה דרחמנא אמר' אין לה הפסק ואע"ג דבני ראובן יורשי' מן הדין אפ"ה אי אית ליה לראובן אלמנה ניזונת וגובה כתוב' מבית זה כמו בשאר נכסים כ"ש השתא שתגבה אלמנת ראובן היכא דליכא אלא בנות ולא בן בן וכדפריש דבנות גריעי מבן בן וק"ל ושלום מאיר בר' ברוך שיחי'.
Q. Leah, A's widow who was now the wife of C, had taken the proper oath regarding her ketubah before a court, whereupon the court had transferred to her A's house in payment of her ketubah. This house had been originally given to A by his father, B, who had distributed the rest of his property among his (B's) sons-in-law as gifts causa mortis. B's sons-in-law now claim to possess a deed to the effect that B gave the house to A with the stipulation that, in case A died childless, the house should belong to B's daughters. [Since A died childless] B's sons-in-law demand the house.
A. Since A was the legal heir to the house, B had no power to terminate A's normal right of conveying his inheritance to his heirs (cf. B. B. 133a). Therefore, B's stipulation limiting A's normal right of inheritance was void; the house unreservedly belonged to A, and Leah, his widow, had the right to collect her ketubah therefrom.
SOURCES: Cr. 260; P. 287; Mord. B.B. 595; Hag. Maim., Zekiah 12, 3; Asher Responsa 84, 2; Tur Hoshen Mishpat 248; Agudah B.B. 180.