וששאלת אם הגוי מסיח לפי תומו שכבר ילדה אי מהימן קיימא לן אין גוי מסיח לפי תומו נאמן אלא לעדות אשה בלבד משום עיגונא. וסימני בהמה שכתבת שניכר בחריצי קרניה בת כמה שנים היא בזה אינו תלוי כלל. דלא מיבעיא היכא דלא ידעינן בת כמה היא אלא ע"י סימני חריצי קרניהם דאיכא למימר הני סימנים לאו דאורייתא ולא סמכינהו עלייהו. אלא אפילו מכירה ויודע שהיא זקינה חלב אינה פוטרה: וכשמקנין לגוי כדי להפקיע הולד מבכורה אין להקנות לו הולד אלא מן האם. שיאמר אני מקנה לך ראש האם או הריאה שלה או הכבד דבר שהנשמה תלויה בו. אבל בעובר אין להקנות דמשום הכי כלו חיותא דרב מרי בר"פק דבכורות (דף ג). ויש להקנות לגוי בכסף ובמשיכה משום דפליגי רש"י ור"ת אי הלכה כר' יוחנן או כרש"בג ואי ישראל במשיכה אז בגוי בכסף. ואי ישראל בכסף אז גוי במשיכה הילכך מספקא לן ועבדינן תרוייהו. ומשיכה אינה קונה אלא בסימטא או בחצר של שניהם. וכ"ש לרשות הגוי עצמו שמושכה לרשותו או שהישראל שוכר לו רפת שלו שהבהמה עומדת שם. וששאלת מה בין בכור ספק לודאי הודאי לכהן והספק נאכל לבעלים במומו אם ירצה
Q. Do we believe the casual remark of a Gentile that a certain cow has already given birth to a calf? A. The casual remark of a Gentile is believed only when it refers to the death of a Jew, and is so believed in order to prevent the latter's wife from remaining an agunah (deserted wife). Q. Do ridges on the cow's horns, which indicate that the cow is old, prove that the cow has already given birth before? A. Even if we know definitely that the cow is old, as long as we do not know for certain that she has already given birth before, her newly born calf is considered a firstling. Q. What is the difference between a calf that is definitely a firstling, and one whose status is doubtful? A. Upon contracting a blemish, the firstling must be given to a priest; the calf whose status is doubtful may be consumed by the owner. SOURCES: Cr. 313.
וששאלת אם הגוי מסיח לפי תומו שכבר ילדה אי מהימן קיימא לן אין גוי מסיח לפי תומו נאמן אלא לעדות אשה בלבד משום עיגונא. וסימני בהמה שכתבת שניכר בחריצי קרניה בת כמה שנים היא בזה אינו תלוי כלל. דלא מיבעיא היכא דלא ידעינן בת כמה היא אלא ע"י סימני חריצי קרניהם דאיכא למימר הני סימנים לאו דאורייתא ולא סמכינהו עלייהו. אלא אפילו מכירה ויודע שהיא זקינה חלב אינה פוטרה: וכשמקנין לגוי כדי להפקיע הולד מבכורה אין להקנות לו הולד אלא מן האם. שיאמר אני מקנה לך ראש האם או הריאה שלה או הכבד דבר שהנשמה תלויה בו. אבל בעובר אין להקנות דמשום הכי כלו חיותא דרב מרי בר"פק דבכורות (דף ג). ויש להקנות לגוי בכסף ובמשיכה משום דפליגי רש"י ור"ת אי הלכה כר' יוחנן או כרש"בג ואי ישראל במשיכה אז בגוי בכסף. ואי ישראל בכסף אז גוי במשיכה הילכך מספקא לן ועבדינן תרוייהו. ומשיכה אינה קונה אלא בסימטא או בחצר של שניהם. וכ"ש לרשות הגוי עצמו שמושכה לרשותו או שהישראל שוכר לו רפת שלו שהבהמה עומדת שם. וששאלת מה בין בכור ספק לודאי הודאי לכהן והספק נאכל לבעלים במומו אם ירצה
Q. Do we believe the casual remark of a Gentile that a certain cow has already given birth to a calf?
A. The casual remark of a Gentile is believed only when it refers to the death of a Jew, and is so believed in order to prevent the latter's wife from remaining an agunah (deserted wife).
Q. Do ridges on the cow's horns, which indicate that the cow is old, prove that the cow has already given birth before?
A. Even if we know definitely that the cow is old, as long as we do not know for certain that she has already given birth before, her newly born calf is considered a firstling.
Q. What is the difference between a calf that is definitely a firstling, and one whose status is doubtful?
A. Upon contracting a blemish, the firstling must be given to a priest; the calf whose status is doubtful may be consumed by the owner.
SOURCES: Cr. 313.