ואשר שאלת על מי שמת לו מת ד' ימים לפני הפסח וחל שלישי שלו להיות בשבת ערב פסח ומקצת רבותינו התירו לו לרחוץ ערב שבת ומדמין אותו לשחל שביעי שלו בשבת ערב הרגל ואפילו רבנן דאבא שאול מודו דמותר לגלח ערב שבת דאנוס הוא ולא מצי. מגלח בשבת ערב רגל. ה"נ אניס לרחוץ. נ"ל דברי האוסרין דלא דמי כלל לגילוח. דבגילוח איכא טעמא רבה דכיון דהיום יום ז' וכבר כלו ז' ימי אבילות כי אמרינן תרי מקצת יום ככולו אז בטלה ממנו גזירת ל' והיינו טעמא דאבא שאול בכל ז' שלפני הרגל. ונהי דפליגי רבנן עליה ומצרכי ליה ח'. מיהו היכא דאניס ביום ח' מודי ליה דאמרינן תרי מקצת יום ככולו כי האי גונא. אבל ברחיצה אפילו כי אמר ביום ג' שהוא ערב שבת תרי מקצת היום ככולו אסור לרחוץ בו ביום. ועוד אם איתא דשריא כי האי גונא. לשמעינן רבותא טפי בין לאבא שאול בין לרבנן לעניין רחיצה. דהיכא דאניס מותר כי האי גונא. ומאי טעמא אשמעינן רק לרבנן לעניין גילוח דלא נפקא מינה מידי לעניין פסק הלכה. דהא בלאו הכי הלכה כאבא שאול ועוד שאינו כל כך חידוש שרייתא דגילוח הקל. דלאחר שעברו ז' ימי אבילות הוא. לישמעינן לעניין רחיצה היכא דמת לו מת ערב שבת של ערב פסח שמותר ברחיצה לדבריהם: סוף דבר לא נדמה רחיצה להקל דלא שייך ביה הואיל ואנוס כלל לגילוח דשייך ביה הואיל. ועוד אם התירו בגילוח להקל מפני האונס דלא אפשר ברגל לגלח כלל. ושלא יכנס ברגל כשהוא מנוול. נקל ברחיצה דאפשר לו לרחוץ בשבת בערב הרגל בצונן או בחמי טבריא. ועוד על הישנים הרוחצים בערב הרגל בתוך ז' אנו בושים שלא כדברי ה"ג ורבינו יצחק בר יהודה ור"שי האוסרי' לרחוץ מבעוד יום ומפרשים הכל מודים באבל שחל שלישי שלו בערב הרגל שאסור ברחיצה עד הערב היינו בליל י"ט בצונן. והם מגלגלין עלינו עוד קולא לרחוץ בערב שבת שבערב הרגל אלא ודאי דבר פשוט הוא כי יפה כיוונו האוסרין ודברי המתירין לא חפצתי. ומה שכתבת לדברי האוסרים לא לרחוץ ערב שבת שמותר לו לרחוץ בחול המועד יפה כתבת. ויפה ויפה דימיתו לאבל שחל ז' שלו בשבת בערב הרגל שמותר לגלח במועד. משום דאניס הוה שלא לגלח ערב הרגל. כל שכן ברחיצה דמותרת בחול המועד.. שאסור ברחיצה אחר ז' כי אסור רחיצה במועד אחר ז' אינה בשום פנים לא איסור תורה ולא איסור סופרים אלא מהלכות מדינה שנהגו העם מאיליהן ומותרת במועד כיון דכלו ז' ימי אבילות. ומה ששמעת משמי היכא דרוחצין קודם הרגל עד שלא כלו ז' ימי אבילות ובטלו מהם גזירת ל' כגון שמת לו מת פחות מז' ימים לפני הרגל שאני אוסר להם לרחוץ אחר הרגל עד שיבטלו מהם כל הל'. שאם לכבוד הרגל המנהג שנהגו חומרא ברחיצה כמו בתספורת אחר הרגל לא נתיר להם עד שיכלו כל הל'. ושלום מאיר בר ברוך:
Q. A close relative of A died four days before Passover. The eve of Passover fell on a Saturday. Some Rabbis permitted A to bathe Friday afternoon, others forbade it. A. A should not bathe Friday afternoon. He may bathe in cold water on Saturday, or he may take a regular bath during the intermediate days of the holiday. SOURCES: Cr. 314; Pr. 430.
ואשר שאלת על מי שמת לו מת ד' ימים לפני הפסח וחל שלישי שלו להיות בשבת ערב פסח ומקצת רבותינו התירו לו לרחוץ ערב שבת ומדמין אותו לשחל שביעי שלו בשבת ערב הרגל ואפילו רבנן דאבא שאול מודו דמותר לגלח ערב שבת דאנוס הוא ולא מצי. מגלח בשבת ערב רגל. ה"נ אניס לרחוץ. נ"ל דברי האוסרין דלא דמי כלל לגילוח. דבגילוח איכא טעמא רבה דכיון דהיום יום ז' וכבר כלו ז' ימי אבילות כי אמרינן תרי מקצת יום ככולו אז בטלה ממנו גזירת ל' והיינו טעמא דאבא שאול בכל ז' שלפני הרגל. ונהי דפליגי רבנן עליה ומצרכי ליה ח'. מיהו היכא דאניס ביום ח' מודי ליה דאמרינן תרי מקצת יום ככולו כי האי גונא. אבל ברחיצה אפילו כי אמר ביום ג' שהוא ערב שבת תרי מקצת היום ככולו אסור לרחוץ בו ביום. ועוד אם איתא דשריא כי האי גונא. לשמעינן רבותא טפי בין לאבא שאול בין לרבנן לעניין רחיצה. דהיכא דאניס מותר כי האי גונא. ומאי טעמא אשמעינן רק לרבנן לעניין גילוח דלא נפקא מינה מידי לעניין פסק הלכה. דהא בלאו הכי הלכה כאבא שאול ועוד שאינו כל כך חידוש שרייתא דגילוח הקל. דלאחר שעברו ז' ימי אבילות הוא. לישמעינן לעניין רחיצה היכא דמת לו מת ערב שבת של ערב פסח שמותר ברחיצה לדבריהם: סוף דבר לא נדמה רחיצה להקל דלא שייך ביה הואיל ואנוס כלל לגילוח דשייך ביה הואיל. ועוד אם התירו בגילוח להקל מפני האונס דלא אפשר ברגל לגלח כלל. ושלא יכנס ברגל כשהוא מנוול. נקל ברחיצה דאפשר לו לרחוץ בשבת בערב הרגל בצונן או בחמי טבריא. ועוד על הישנים הרוחצים בערב הרגל בתוך ז' אנו בושים שלא כדברי ה"ג ורבינו יצחק בר יהודה ור"שי האוסרי' לרחוץ מבעוד יום ומפרשים הכל מודים באבל שחל שלישי שלו בערב הרגל שאסור ברחיצה עד הערב היינו בליל י"ט בצונן. והם מגלגלין עלינו עוד קולא לרחוץ בערב שבת שבערב הרגל אלא ודאי דבר פשוט הוא כי יפה כיוונו האוסרין ודברי המתירין לא חפצתי. ומה שכתבת לדברי האוסרים לא לרחוץ ערב שבת שמותר לו לרחוץ בחול המועד יפה כתבת. ויפה ויפה דימיתו לאבל שחל ז' שלו בשבת בערב הרגל שמותר לגלח במועד. משום דאניס הוה שלא לגלח ערב הרגל. כל שכן ברחיצה דמותרת בחול המועד.. שאסור ברחיצה אחר ז' כי אסור רחיצה במועד אחר ז' אינה בשום פנים לא איסור תורה ולא איסור סופרים אלא מהלכות מדינה שנהגו העם מאיליהן ומותרת במועד כיון דכלו ז' ימי אבילות. ומה ששמעת משמי היכא דרוחצין קודם הרגל עד שלא כלו ז' ימי אבילות ובטלו מהם גזירת ל' כגון שמת לו מת פחות מז' ימים לפני הרגל שאני אוסר להם לרחוץ אחר הרגל עד שיבטלו מהם כל הל'. שאם לכבוד הרגל המנהג שנהגו חומרא ברחיצה כמו בתספורת אחר הרגל לא נתיר להם עד שיכלו כל הל'. ושלום מאיר בר ברוך:
Q. A close relative of A died four days before Passover. The eve of Passover fell on a Saturday. Some Rabbis permitted A to bathe Friday afternoon, others forbade it.
A. A should not bathe Friday afternoon. He may bathe in cold water on Saturday, or he may take a regular bath during the intermediate days of the holiday.
SOURCES: Cr. 314; Pr. 430.