לרזיו ליה כבר בתיה שלום מו' הר"ר מאור עיני הגולה תאיר עיני על עסק ראובן שהיה לו בית במצר הגוי ופתח בו ראובן חלונות שלא כדין כי דיניהם של גוים לבנות בתוך שלו מה שירצה. ואם היו פותחין חלונות עליו כמה שנים היה סות' אותם כשהיה רוצה כי היה בונה לפניהם בתוך שלו. ועתה הלך הגוי ומכר ביתו לשמעון. וא"ל כשעת המכירה יש לך לבנות לפני חלונותיו של ראובן כשתרצה וכך כתב לו בכתב נוצרי ונחתם בחותם העירונים. והנה באו לדין ואמר שמעון תסתום חלונותיך. והשיב ראובן כבר היו לי אילו החלונות על הגוי יותר משני חזקה. והשיב שמעו' אותה חזקה אינה חזקה שמה ששתק הגוי מפני שבדיניהם היה יכול להמתין בבניינו מתי שהוא רוצה. ועוד שזה חזקה שאין עמה טענה כי יש לי כתב נוצרי שלא מכר לך האודה ולא נתן לך במתנה.
Q. A constructed apertures for windows in his house which bordered on a Gentile's property. A had a right to construct these windows, while the Gentile had a right to build a wall immediately in front of these windows and obstruct their view, since according to the law of the country, a person may build anything he wants on his own property, regardless of his neighbor's conveniences. Some years later, the Gentile sold his property to a Jew, B, and specified in the bill of sale, which bore the burghers' seal, that B had a right to build a wall and obstruct the view of A's windows. Now B demands that A board up his windows, while A claims the right to these window lights because of the law of usucapion.
3
עתה יורני מורה צדק עם מי הדין. אם ראובן צרי' שטר חזקה הואיל ובא מכח חזקה שעש' על הגוי ועוד יורני בהא דחזק' הבתי' (דף נד) דאמ' רב יהודה אמ' שמוא' נכסי גוי עע"ז הרי הן כמדבר אם ראובן קונה קרקע מגוי ולא נתן המעות עדיין ולא נכתב כתב נוצרית ורפק ביה פורתא ראובן בפני עדים והלך שמעון ופתח בו חלונותיו בתוך כך. אם רשאי הוא אם לאו הואיל ולא מטו זוזי ביד גוי וגם ראובן החזיק כבר ברפיק' פורתא. והכל תכתוב בראיות ברורות. ושלו' מנחם ב"ר דוד ז"ל:
4
באתי בקצרה דרך ארוכה שלא כשורה. לארי שבחבורה. מרבה המשרה מגלה פנים בתורה. כהלכה מסיני מסורה. הוא הנכבד אלוף ומיודע הר' מנחם ואשיבך לע"ד כי שמעון אינו יכול לכוף ראובן שיסתו' את חלונותיו. דלא עדיף מגברא דאתי מחמתיה והבא מחמת גוי הרי הוא כגוי. וכיון דהגוי לא היה יכול לכופו לסתום דבדיניהם כל אחד עושה בשלו מה שהוא חפץ. גם שמעון הבא מחמתו לא עדיף מיניה. מיהו שמעון יבנה בשלו כגון חלונותיו ויסתום את אורו של ראובן שהרי ראובן אינו טוען שלקח האורה מן הגוי. אלא טוען חזקה שאין עמה טענה ואינה כלום. וגדולה מזאת נ"ל שאם ידוע הדבר בעדים שמתחלה לא היה לראובן חזקת אורה על הגוי ואחר זמן פתח חלונותיו לחצר הגוי והחזיק שלשה שנים וטוען עתה לקחתיה מן הגוי אינ' חזקה מידי דהוה אהני דבי ריש גלות' דלא מחזקי כן ולא מחזקינן בהן לפי שהן עשירים ויש להם שדות הרבה. ועוד שסומכין על זה שכל שעה שירצו יטלו בזרוע את שלהם. ואין חוששין למחות. כ"ש הכא דלא חשש הגוי למחות דבדידהו לא הוי חזקה. וא"כ הוה ליה לאיזדהורי בשטריה לעולם. ועו' אמרי' בחזקת הבתי' (דף נה) אריסת' דפרסאי מ' שנין. ופר"שי דאע"ג דבשאר מקומו' הוי חזקה לישראל ג' שנים בארץ פרס אינ' חזקה פחות ממ' שנים דדינ' דמלכותא שם כן וא"כ בנדון זה דינא דמלכות' הוא שלא יחזיק אדם באורה על הגוי בין גוי על גוי בין ישראל על הגוי שלא יחזיק לעולם. ולית ליה תקנת' אלא בשטרא שקנאה מן הגוי:
A. B could not buy from the Gentile any rights the Gentile himself did not possess. Therefore, since according to the law of the country one may build on his property whatever he pleases, B may build a wall on his property and obstruct the view of A's windows; but he can not compel A to board up his windows. However, if A claims that he bought the right to construct the apertures for the windows, he must produce documentary evidence or witnesses to support his claim, no matter how many years expired since the construction of his windows, since the law of usucapion is not valid when the original possessor of the right is a Gentile. SOURCES: Cr. 63; Pr. 28; L. 338; Mord. B. B. 553; Hag. Maim., Toen 14.7; Tesh. Maim., Mishpatim. 70; Agudah B. B. 75.
שאילה.
לרזיו ליה כבר בתיה שלום מו' הר"ר מאור עיני הגולה תאיר עיני על עסק ראובן שהיה לו בית במצר הגוי ופתח בו ראובן חלונות שלא כדין כי דיניהם של גוים לבנות בתוך שלו מה שירצה. ואם היו פותחין חלונות עליו כמה שנים היה סות' אותם כשהיה רוצה כי היה בונה לפניהם בתוך שלו. ועתה הלך הגוי ומכר ביתו לשמעון. וא"ל כשעת המכירה יש לך לבנות לפני חלונותיו של ראובן כשתרצה וכך כתב לו בכתב נוצרי ונחתם בחותם העירונים. והנה באו לדין ואמר שמעון תסתום חלונותיך. והשיב ראובן כבר היו לי אילו החלונות על הגוי יותר משני חזקה. והשיב שמעו' אותה חזקה אינה חזקה שמה ששתק הגוי מפני שבדיניהם היה יכול להמתין בבניינו מתי שהוא רוצה. ועוד שזה חזקה שאין עמה טענה כי יש לי כתב נוצרי שלא מכר לך האודה ולא נתן לך במתנה.
Q. A constructed apertures for windows in his house which bordered on a Gentile's property. A had a right to construct these windows, while the Gentile had a right to build a wall immediately in front of these windows and obstruct their view, since according to the law of the country, a person may build anything he wants on his own property, regardless of his neighbor's conveniences. Some years later, the Gentile sold his property to a Jew, B, and specified in the bill of sale, which bore the burghers' seal, that B had a right to build a wall and obstruct the view of A's windows. Now B demands that A board up his windows, while A claims the right to these window lights because of the law of usucapion.
עתה יורני מורה צדק עם מי הדין. אם ראובן צרי' שטר חזקה הואיל ובא מכח חזקה שעש' על הגוי ועוד יורני בהא דחזק' הבתי' (דף נד) דאמ' רב יהודה אמ' שמוא' נכסי גוי עע"ז הרי הן כמדבר אם ראובן קונה קרקע מגוי ולא נתן המעות עדיין ולא נכתב כתב נוצרית ורפק ביה פורתא ראובן בפני עדים והלך שמעון ופתח בו חלונותיו בתוך כך. אם רשאי הוא אם לאו הואיל ולא מטו זוזי ביד גוי וגם ראובן החזיק כבר ברפיק' פורתא. והכל תכתוב בראיות ברורות. ושלו' מנחם ב"ר דוד ז"ל:
באתי בקצרה דרך ארוכה שלא כשורה. לארי שבחבורה. מרבה המשרה מגלה פנים בתורה. כהלכה מסיני מסורה. הוא הנכבד אלוף ומיודע הר' מנחם ואשיבך לע"ד כי שמעון אינו יכול לכוף ראובן שיסתו' את חלונותיו. דלא עדיף מגברא דאתי מחמתיה והבא מחמת גוי הרי הוא כגוי. וכיון דהגוי לא היה יכול לכופו לסתום דבדיניהם כל אחד עושה בשלו מה שהוא חפץ. גם שמעון הבא מחמתו לא עדיף מיניה. מיהו שמעון יבנה בשלו כגון חלונותיו ויסתום את אורו של ראובן שהרי ראובן אינו טוען שלקח האורה מן הגוי. אלא טוען חזקה שאין עמה טענה ואינה כלום. וגדולה מזאת נ"ל שאם ידוע הדבר בעדים שמתחלה לא היה לראובן חזקת אורה על הגוי ואחר זמן פתח חלונותיו לחצר הגוי והחזיק שלשה שנים וטוען עתה לקחתיה מן הגוי אינ' חזקה מידי דהוה אהני דבי ריש גלות' דלא מחזקי כן ולא מחזקינן בהן לפי שהן עשירים ויש להם שדות הרבה. ועוד שסומכין על זה שכל שעה שירצו יטלו בזרוע את שלהם. ואין חוששין למחות. כ"ש הכא דלא חשש הגוי למחות דבדידהו לא הוי חזקה. וא"כ הוה ליה לאיזדהורי בשטריה לעולם. ועו' אמרי' בחזקת הבתי' (דף נה) אריסת' דפרסאי מ' שנין. ופר"שי דאע"ג דבשאר מקומו' הוי חזקה לישראל ג' שנים בארץ פרס אינ' חזקה פחות ממ' שנים דדינ' דמלכותא שם כן וא"כ בנדון זה דינא דמלכות' הוא שלא יחזיק אדם באורה על הגוי בין גוי על גוי בין ישראל על הגוי שלא יחזיק לעולם. ולית ליה תקנת' אלא בשטרא שקנאה מן הגוי:
A. B could not buy from the Gentile any rights the Gentile himself did not possess. Therefore, since according to the law of the country one may build on his property whatever he pleases, B may build a wall on his property and obstruct the view of A's windows; but he can not compel A to board up his windows. However, if A claims that he bought the right to construct the apertures for the windows, he must produce documentary evidence or witnesses to support his claim, no matter how many years expired since the construction of his windows, since the law of usucapion is not valid when the original possessor of the right is a Gentile.
SOURCES: Cr. 63; Pr. 28; L. 338; Mord. B. B. 553; Hag. Maim., Toen 14.7; Tesh. Maim., Mishpatim. 70; Agudah B. B. 75.