שכז. וששאלת על ראובן שהיה חייב לשמעון ושמעון חייב לגוי ואמר לו שמעון מה שאתה חייב לי תן לגוי במעמד שלשתן ופטר הגוי את שמעון וסמך על ראובן ועתה רוצה ראובן לעכב המעות לגוי בחוב שגוי חייב לו וכתבת' שלא קנ הגוי דמע"ש לא שייך בגוי כדפר"ת ויחזור המעות [לשמעון] וק' למה יגזול שמעון את הגוי והלא גזל הגוי אסור. אגב חורפך לא שמת לבך להא דאמר בפ' הגוזל בתרא (בבא קמא קי"ג ע"ב) אפי' למ"ד גזל [הגוי] אסור הפקעת הלואתו מותר ושכתבת שהגוי היה קובל עליך אלא שהיית נשמט ממנו אם לא היית יכול להשמט [שהיית צריך] ליתן לו בדיניהם והיית נותן לו היית פטור משמעון וכן פסק ר"ת ושלום מב"ב.
Q. A owes money to B and B owes the same amount to a Gentile. B told A, in the presence of the Gentile, to pay his debt directly to the Gentile. The Gentile released B and depended upon A for payment. A successfully avoids payment to the Gentile because of an old debt due him from the latter. Since, according to Jewish law, the transaction was not valid and A's indebtedness to B was not legally transferred to the Gentile, A must pay his debt to B. But why should B be permitted to rob the Gentile? Is not robbing a Gentile prohibited? Moreover, the Gentile presses A for payment and eventually may force A to pay him his money; must A pay his debt to B? A. Robbing a Gentile is prohibited, but one is permitted to annul a Gentile's debt (if he can do so by using plausible excuses and without causing the name of the Lord to be profaned). But, if A will be forced to pay the debt to the Gentile, he will not have to pay anything to B. SOURCES: Cr. 227; Pr. 327; L. 385; Am II, 119.
שכז. וששאלת על ראובן שהיה חייב לשמעון ושמעון חייב לגוי ואמר לו שמעון מה שאתה חייב לי תן לגוי במעמד שלשתן ופטר הגוי את שמעון וסמך על ראובן ועתה רוצה ראובן לעכב המעות לגוי בחוב שגוי חייב לו וכתבת' שלא קנ הגוי דמע"ש לא שייך בגוי כדפר"ת ויחזור המעות [לשמעון] וק' למה יגזול שמעון את הגוי והלא גזל הגוי אסור. אגב חורפך לא שמת לבך להא דאמר בפ' הגוזל בתרא (בבא קמא קי"ג ע"ב) אפי' למ"ד גזל [הגוי] אסור הפקעת הלואתו מותר ושכתבת שהגוי היה קובל עליך אלא שהיית נשמט ממנו אם לא היית יכול להשמט [שהיית צריך] ליתן לו בדיניהם והיית נותן לו היית פטור משמעון וכן פסק ר"ת ושלום מב"ב.
Q. A owes money to B and B owes the same amount to a Gentile. B told A, in the presence of the Gentile, to pay his debt directly to the Gentile. The Gentile released B and depended upon A for payment. A successfully avoids payment to the Gentile because of an old debt due him from the latter. Since, according to Jewish law, the transaction was not valid and A's indebtedness to B was not legally transferred to the Gentile, A must pay his debt to B. But why should B be permitted to rob the Gentile? Is not robbing a Gentile prohibited? Moreover, the Gentile presses A for payment and eventually may force A to pay him his money; must A pay his debt to B?
A. Robbing a Gentile is prohibited, but one is permitted to annul a Gentile's debt (if he can do so by using plausible excuses and without causing the name of the Lord to be profaned). But, if A will be forced to pay the debt to the Gentile, he will not have to pay anything to B.
SOURCES: Cr. 227; Pr. 327; L. 385; Am II, 119.