תצג. וששאלת על ראובן שאמר אם אשחוק עבור שום דבר אתן זקוק להקדש ונתן לאחר לשחוק עבורו. בנדרים הלך אחר לשון בני אדם יש לחקור אם בלשון בני אדם שכל האומר כך ר"ל לא הוא ולא אחר עבורו או לא ואם לא יכול להתברר בלשון בני אדם ילך אחר לשון תורה בכל מקום שלוחו של אדם כמותו וכיון דשחק בשבילו כאלו שחק הוא בעצמו ונהי דאין שליח לדבר עבירה הא מסיק פ"ק דב"מ (י' ע"ב) ה"מ היכא דשליח בר חיובא הוא [אבל אי לאו בר חיובא הוא] כגון כהן דא"ל לישראל קדש לי אשה גרושה מחייב דנהי נמי דשליח עבר משום לפני עיון לא תתן מכשול כיון דלא בר חיובא דההיא עבירה גופה שלא לקדש לעצמו אשה גרושה לא קרי' ביה בר חיובא ומיחייב שולחו ואע"ג דרב סמא חמוה דרבינא משמי' דר' חייא בר אוא אמר' ה"מ היכא דאי בעי עביד דאי בעי לא עביד לא מחייב שולחו א"כ ה"נ לא מיחייב נ"ל דהלכתא כרבינא דהוא בתראה וכ"ש רבינא שהיה תלמיד חבר של רב אשי דסוף הוראה נינהו והלכתא כותי'. אמנם לפי שהוא אסמכתא דכל דאי אסמכתא הוא. כבר נשאלתי ע"ז מגדול אחד מצרפת שהיה ר"ל נהי דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט [מ"מ לא עדיפא ממסירתו להדיוט דאלו מסר להדיוט וא"ל אם אוביר ולא אעבוד אשלם לך כו' (ב"מ ק"ד ע"ב) אלמא מיהו לא קנה בלא קנין בב"ד חשוב ה"נ לא קנה רשות גבוה באמירה וכן נמצא בתשו' רבינו שמשון ז"ל והשבתי דאסמכתא קני' במילי דהקדש) וכו' והא דאמרי' אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט] פי' כמסירה המועלת להדיוט דהיינו בקנין ובב"ד חשוב וה"נ הוי פי' דברי שכ"מ ככתובי' וכמסורי' דמי כמסירה המועלת וכן מצאתי בתשו' רב נטורנאי ב"ר מר הילאי דאסמכתא קני' במילי דצדקה וכן דננו כמה פעמים במעשים שבאו לפנינו ושלום מאיר בר' ברוך זלה"ה.
Q. A vowed to quit gambling and promised to give one mark for a holy cause should he break his vow. He subsequently gave money to a friend to gamble for him. Must he pay the promised mark? A. Vows are interpreted according to common parlance. If the phrase "I will not gamble again" includes, in common parlance, gambling by proxy, he must pay the fine. If, however, the implications of the phrase in common speech can not be determined, we must follow Biblical use of terms. In Biblical law a person is responsible for the acts of his agent unless the agent himself commits a sin by carrying out his mission. Although A's vow was made in the form of Asmakta, it is binding since all promises to a holy cause, even when made in the form of Asmakta, are binding. SOURCES: Cr. 299, 300; Pr. 493, 494; L. 211, 212; Mordecai Hagadol p. 337b. Cf. Asher, Responsa 13, 2; Agudah B.K. 51.
תצג. וששאלת על ראובן שאמר אם אשחוק עבור שום דבר אתן זקוק להקדש ונתן לאחר לשחוק עבורו. בנדרים הלך אחר לשון בני אדם יש לחקור אם בלשון בני אדם שכל האומר כך ר"ל לא הוא ולא אחר עבורו או לא ואם לא יכול להתברר בלשון בני אדם ילך אחר לשון תורה בכל מקום שלוחו של אדם כמותו וכיון דשחק בשבילו כאלו שחק הוא בעצמו ונהי דאין שליח לדבר עבירה הא מסיק פ"ק דב"מ (י' ע"ב) ה"מ היכא דשליח בר חיובא הוא [אבל אי לאו בר חיובא הוא] כגון כהן דא"ל לישראל קדש לי אשה גרושה מחייב דנהי נמי דשליח עבר משום לפני עיון לא תתן מכשול כיון דלא בר חיובא דההיא עבירה גופה שלא לקדש לעצמו אשה גרושה לא קרי' ביה בר חיובא ומיחייב שולחו ואע"ג דרב סמא חמוה דרבינא משמי' דר' חייא בר אוא אמר' ה"מ היכא דאי בעי עביד דאי בעי לא עביד לא מחייב שולחו א"כ ה"נ לא מיחייב נ"ל דהלכתא כרבינא דהוא בתראה וכ"ש רבינא שהיה תלמיד חבר של רב אשי דסוף הוראה נינהו והלכתא כותי'. אמנם לפי שהוא אסמכתא דכל דאי אסמכתא הוא. כבר נשאלתי ע"ז מגדול אחד מצרפת שהיה ר"ל נהי דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט [מ"מ לא עדיפא ממסירתו להדיוט דאלו מסר להדיוט וא"ל אם אוביר ולא אעבוד אשלם לך כו' (ב"מ ק"ד ע"ב) אלמא מיהו לא קנה בלא קנין בב"ד חשוב ה"נ לא קנה רשות גבוה באמירה וכן נמצא בתשו' רבינו שמשון ז"ל והשבתי דאסמכתא קני' במילי דהקדש) וכו' והא דאמרי' אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט] פי' כמסירה המועלת להדיוט דהיינו בקנין ובב"ד חשוב וה"נ הוי פי' דברי שכ"מ ככתובי' וכמסורי' דמי כמסירה המועלת וכן מצאתי בתשו' רב נטורנאי ב"ר מר הילאי דאסמכתא קני' במילי דצדקה וכן דננו כמה פעמים במעשים שבאו לפנינו ושלום מאיר בר' ברוך זלה"ה.
Q. A vowed to quit gambling and promised to give one mark for a holy cause should he break his vow. He subsequently gave money to a friend to gamble for him. Must he pay the promised mark?
A. Vows are interpreted according to common parlance. If the phrase "I will not gamble again" includes, in common parlance, gambling by proxy, he must pay the fine. If, however, the implications of the phrase in common speech can not be determined, we must follow Biblical use of terms. In Biblical law a person is responsible for the acts of his agent unless the agent himself commits a sin by carrying out his mission. Although A's vow was made in the form of Asmakta, it is binding since all promises to a holy cause, even when made in the form of Asmakta, are binding.
SOURCES: Cr. 299, 300; Pr. 493, 494; L. 211, 212; Mordecai Hagadol p. 337b. Cf. Asher, Responsa 13, 2; Agudah B.K. 51.