Noam Elimelekh · Sefer Devarim, Ki Tavo, Chapter 1
1
והיה כי תבא כו'. נראה לפרש דהנה יש שני מדריגות צדיקים, יש צדיק עובד ה' מיראה כל ימות החול, ובהגיע שבת קודש ניתוסף עליו קדושה יתירה שעובד מאהבה, כי בחינת שבת היא אהבה, ובוא יבוא הצדיק במדריגת אהבה, ויש צדיק שגם בימי החול עובד ה' באהבה, וזה הצדיק נקרא בשם "שבת" כדאיתא בזוהר הקדוש תלמיד חכם נקרא שבת, והיינו כי שבת היא בחינת אהבה, והצדיק הזה ג"כ תמיד בבחינה הזאת לכן ג"כ נקרא שבת.
And it will be, when you come etc. (Deuteronomy 26:1) - it is important to explain that behold, there are two levels of righteous people. There is the righteous that serves G!d out of awe all days of the wee, and when the Holy Shabbat comes an extra holiness is added to that righteous one, that s/he serves G!d out of love, and through that the righteous one comes to the level of love. And there is the righteous person that also during the days of the week serves G!d out of love, and this righteous one is called with the name Shabbat, as we find in the Holy Zohar “a disciple of the sages is called Shabbat”, that is, Shabbat is the aspect of love, and this righteous person is always at this level, therefore s/he is also called Shabbat.
2
וזהו שאמרו חז"ל "כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים", ר"ל הצדיק שהוא תמיד בבחינת אהבה והוי כמענג עם השבת שמתענגין זה עם זה, כי הוא תמיד בבחינת אהבה כמו השבת, נותנין לו נחלה כו' ר"ל נחל ה', הוא הנחל העליון אשר משם מושך הצדיק השפע לישראל. וזהו דמצינו באליהו הנביא ז"ל "וישב בנחל כרית והעורבים מביאים לו לחם", ולכאורה למה בחר ה' בעורבים שהם אכזרים על בניהם שהם יביאו לו לחם? וע"פ דברינו הנ"ל כך פירושו, "וישב בנחל" שהיה ממשיך השפעות מנחל העליון, ודרכי העורבים הם הקליפות לטרוף טרף ההשפעות, אלא העובד ה' מאהבה גם הם ישלימו ויסכימו עמו לבלתי יגעו בהשפעה, וזהו רמז ש"העורבים הביאו לו לחם" ר"ל שגם הקליפות הסכימו עמו. וזהו "כל המענג כו' נותנים לו נחלה", כנ"ל להמשיך השפעות מנחל ה', "בלי מצרים" ר"ל בלי שום קטרוג ומונע.
And that is what our sages of blessed memory said “whoever enjoys Shabbat is given an inheritance (nachalah) without limit” that is to say, the righteous person that is always in the aspect of love, and enjoys the Shabbat and they enjoy each other, because that [righteous] one is always in the aspect of love [just] like the Shabbat, “is given an inheritance [nachalah] etc” that is, nachal H’, which is the higher river [nachal] from which the righteous person makes the Flow (Shefa) continue to Israel. And this is what we find regarding Eliahu HaNavi z”l, “and he sat by Nachal Karit and the crows brought bread for him” (I Kings 17:2). And it is important to ask why did G!d chose the crows, which are cruel to their young, to bring bread to him? And according to our previous words “and he sat by Nachal” that he was continuing the Flow from the Higher River, and the ways of the crows, which are the husks (kelipot) is to tear at the flows, and this is the hint (remez) that “the crows brought him bread” that is to say that even the husks agreed with him. And this is “whoever enjoys is given Nachalah etc”, as we said before, to continue the Flows from the River of G!d “without limit” that is to say without any prosecutor nor preventer.
3
וזהו "כי תבא" לשון יחיד, דהיינו כשיהיו כל ישראל באחדות, "אשר ה' אלקיך" ר"ל שבכללות ישראל יש שני הבחינות הנ"ל אהבה ויראה, ה' הוא אהבה, ואלקים הוא דין הוא יראה, אז כשתהיו כולם באחדות "נותן לך נחלה וירשתה", ר"ל אז יהיה הנחל ה' בידך להמשיך השפעות קדושה וברכה לכל ישראל.
And this is “when you come”, the language is about the individual, which means that when all Israel are in oneness; “that Ad-nai your G!d” meaning that in the collective of Israel there are the two aspects spoken of before, love and awe, Havayah is love and Elokim is judgment which is awe, then, when all are in oneness, “He gives to you as inheritance (nachalah) and you possess it”, that is to say that then the River (Nachal) of Ad-nai will be in your hand to continue the flows of holiness and blessing to all of Israel.
והיה כי תבא כו'. נראה לפרש דהנה יש שני מדריגות צדיקים, יש צדיק עובד ה' מיראה כל ימות החול, ובהגיע שבת קודש ניתוסף עליו קדושה יתירה שעובד מאהבה, כי בחינת שבת היא אהבה, ובוא יבוא הצדיק במדריגת אהבה, ויש צדיק שגם בימי החול עובד ה' באהבה, וזה הצדיק נקרא בשם "שבת" כדאיתא בזוהר הקדוש תלמיד חכם נקרא שבת, והיינו כי שבת היא בחינת אהבה, והצדיק הזה ג"כ תמיד בבחינה הזאת לכן ג"כ נקרא שבת.
And it will be, when you come etc. (Deuteronomy 26:1) - it is important to explain that behold, there are two levels of righteous people. There is the righteous that serves G!d out of awe all days of the wee, and when the Holy Shabbat comes an extra holiness is added to that righteous one, that s/he serves G!d out of love, and through that the righteous one comes to the level of love. And there is the righteous person that also during the days of the week serves G!d out of love, and this righteous one is called with the name Shabbat, as we find in the Holy Zohar “a disciple of the sages is called Shabbat”, that is, Shabbat is the aspect of love, and this righteous person is always at this level, therefore s/he is also called Shabbat.
וזהו שאמרו חז"ל "כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים", ר"ל הצדיק שהוא תמיד בבחינת אהבה והוי כמענג עם השבת שמתענגין זה עם זה, כי הוא תמיד בבחינת אהבה כמו השבת, נותנין לו נחלה כו' ר"ל נחל ה', הוא הנחל העליון אשר משם מושך הצדיק השפע לישראל. וזהו דמצינו באליהו הנביא ז"ל "וישב בנחל כרית והעורבים מביאים לו לחם", ולכאורה למה בחר ה' בעורבים שהם אכזרים על בניהם שהם יביאו לו לחם? וע"פ דברינו הנ"ל כך פירושו, "וישב בנחל" שהיה ממשיך השפעות מנחל העליון, ודרכי העורבים הם הקליפות לטרוף טרף ההשפעות, אלא העובד ה' מאהבה גם הם ישלימו ויסכימו עמו לבלתי יגעו בהשפעה, וזהו רמז ש"העורבים הביאו לו לחם" ר"ל שגם הקליפות הסכימו עמו. וזהו "כל המענג כו' נותנים לו נחלה", כנ"ל להמשיך השפעות מנחל ה', "בלי מצרים" ר"ל בלי שום קטרוג ומונע.
And that is what our sages of blessed memory said “whoever enjoys Shabbat is given an inheritance (nachalah) without limit” that is to say, the righteous person that is always in the aspect of love, and enjoys the Shabbat and they enjoy each other, because that [righteous] one is always in the aspect of love [just] like the Shabbat, “is given an inheritance [nachalah] etc” that is, nachal H’, which is the higher river [nachal] from which the righteous person makes the Flow (Shefa) continue to Israel. And this is what we find regarding Eliahu HaNavi z”l, “and he sat by Nachal Karit and the crows brought bread for him” (I Kings 17:2). And it is important to ask why did G!d chose the crows, which are cruel to their young, to bring bread to him? And according to our previous words “and he sat by Nachal” that he was continuing the Flow from the Higher River, and the ways of the crows, which are the husks (kelipot) is to tear at the flows, and this is the hint (remez) that “the crows brought him bread” that is to say that even the husks agreed with him. And this is “whoever enjoys is given Nachalah etc”, as we said before, to continue the Flows from the River of G!d “without limit” that is to say without any prosecutor nor preventer.
וזהו "כי תבא" לשון יחיד, דהיינו כשיהיו כל ישראל באחדות, "אשר ה' אלקיך" ר"ל שבכללות ישראל יש שני הבחינות הנ"ל אהבה ויראה, ה' הוא אהבה, ואלקים הוא דין הוא יראה, אז כשתהיו כולם באחדות "נותן לך נחלה וירשתה", ר"ל אז יהיה הנחל ה' בידך להמשיך השפעות קדושה וברכה לכל ישראל.
And this is “when you come”, the language is about the individual, which means that when all Israel are in oneness; “that Ad-nai your G!d” meaning that in the collective of Israel there are the two aspects spoken of before, love and awe, Havayah is love and Elokim is judgment which is awe, then, when all are in oneness, “He gives to you as inheritance (nachalah) and you possess it”, that is to say that then the River (Nachal) of Ad-nai will be in your hand to continue the flows of holiness and blessing to all of Israel.