בפסוק וכי תאמרו מה נאכל כו'. בס' נועם אלימלך בשם אחיו ז"ל כי ע"י השאלה יצטרך המקום לצוות את הברכה כו' ע"ש. וביאור הדברים דמה קושיא היא זו מה נאכל. מאן דיהיב חיי יהיב מזונא. אך כי אם יהי' קיום בנ"י ע"פ נס ואין כל הדורות ראוין לנסים לכן יאמרו מה נאכל. והתירוץ שיהי' בדרך ברכה וברכה היא קצת בטבע. אך באמת צריכין בנ"י לידע כי הנסים והטבעים הכל אחד ובאמת אין נס גדול ונפלא כמו הטבע שהוא הגדול שבנפלאות המושגים לנו. ואז כשזו האמונה מתברר לבנ"י אין עסק להיות ניזון ע"פ נס. רק וכי תאמרו כו' אז וצויתי כו' כנ"ל. ונס הוא לשון הרמה פי' שהיא הנהגה מתרוממת מהנהגת הטבע ומיוחד לבנ"י. וכ"כ המהר"ל כי כמו שיש סדר להטבע כן יש סדר להנסים. וסדר זה מיוחד לבנ"י כנ"ל. ובאמת הדורות שנעשה להם הנסים הי' קבוע בהם האמונה והיה שוה להם הטבע והנסים. לכן נהג הש"י עמהם בנסים כנ"ל:
On the pasuk (Vayikra 25:20), “And if you say: What will we eat during the shmita years? I will command My blessing, and you will have food for three years,” the Sefer Noam Elimelech explains that it is due to this question that Hashem needs to command a blessing. The question, “What shall we eat?” seems unnecessary since the One who gives life will provide food. However, since not every generation is worthy of miracles, they will ask this question. The answer is, “I will command My blessing,” meaning sustenance will come in a partly natural way, through a blessing. Bnei Yisrael need to understand that nature and miracles are one and the same; the greatest miracle is nature itself. When this emuna is clear, there is no issue being sustained by a miracle, as it is the same as nature. The word נס (miracle) means uplifted, indicating that Hashem’s interaction with us becomes elevated from the natural order and is unique to Bnei Yisrael. The Maharal explains that just as nature follows a specific order, so too does the order of miracles, which is unique to Bnei Yisrael. In generations where miracles occurred, emuna was so strong that nature and miracles were equal, and Hashem responded with miracles accordingly.
תרל"ז
5637
ב"ה מפ' בהר בחקותי
With G-d's Blessing From Parshat Behar-Bechukotai
בפסוק וכי תאמרו מה נאכל כו'. בס' נועם אלימלך בשם אחיו ז"ל כי ע"י השאלה יצטרך המקום לצוות את הברכה כו' ע"ש. וביאור הדברים דמה קושיא היא זו מה נאכל. מאן דיהיב חיי יהיב מזונא. אך כי אם יהי' קיום בנ"י ע"פ נס ואין כל הדורות ראוין לנסים לכן יאמרו מה נאכל. והתירוץ שיהי' בדרך ברכה וברכה היא קצת בטבע. אך באמת צריכין בנ"י לידע כי הנסים והטבעים הכל אחד ובאמת אין נס גדול ונפלא כמו הטבע שהוא הגדול שבנפלאות המושגים לנו. ואז כשזו האמונה מתברר לבנ"י אין עסק להיות ניזון ע"פ נס. רק וכי תאמרו כו' אז וצויתי כו' כנ"ל. ונס הוא לשון הרמה פי' שהיא הנהגה מתרוממת מהנהגת הטבע ומיוחד לבנ"י. וכ"כ המהר"ל כי כמו שיש סדר להטבע כן יש סדר להנסים. וסדר זה מיוחד לבנ"י כנ"ל. ובאמת הדורות שנעשה להם הנסים הי' קבוע בהם האמונה והיה שוה להם הטבע והנסים. לכן נהג הש"י עמהם בנסים כנ"ל:
On the pasuk (Vayikra 25:20), “And if you say: What will we eat during the shmita years? I will command My blessing, and you will have food for three years,” the Sefer Noam Elimelech explains that it is due to this question that Hashem needs to command a blessing.
The question, “What shall we eat?” seems unnecessary since the One who gives life will provide food. However, since not every generation is worthy of miracles, they will ask this question. The answer is, “I will command My blessing,” meaning sustenance will come in a partly natural way, through a blessing. Bnei Yisrael need to understand that nature and miracles are one and the same; the greatest miracle is nature itself. When this emuna is clear, there is no issue being sustained by a miracle, as it is the same as nature.
The word נס (miracle) means uplifted, indicating that Hashem’s interaction with us becomes elevated from the natural order and is unique to Bnei Yisrael. The Maharal explains that just as nature follows a specific order, so too does the order of miracles, which is unique to Bnei Yisrael. In generations where miracles occurred, emuna was so strong that nature and miracles were equal, and Hashem responded with miracles accordingly.