אגרות צפון 3

נתתי לך ארוכת זמן, עד כתבי לך המכתב הזה, למען תמצאנה שאלות החיים הנכבדות הערוכות בשולי המכתב העבר מסלות בלבבך, ואולי לקחת אתה לבדך בהגיגך בם, את ספר החיים בידך. — הבה נפתחנו ונקראנו יחד. אמנם, בנימין ידידי, הלא להכיר מה הוא ישראל חפצנו? ללמוד ולדעת את ערך השם הזה אשר בו נתימר מלדה ומבטן; מה אנו נושאי השם הזה, ומה לנו להיות על פיהו; אבל ישראל הוא חזיון התולדה (געשיכטליכע ערשיינונג) בכתוב עמים,— לכן תצא לנו השאלה: מה היא הוראת תולדות בני אדם (געשיכטע)? — אולם תולדות האדם, על איזה אופן שנסביר אותה, היא הדרך והמסלול אשר ממנה או על ידה נוציא לאור את תעודת האדם בכללות האנושית— ואם כן תצא לנו השאלה: מה הוא האדם ומה עליו להיות? אבל האדם איננו בודד במועדו, הוא יצור בין יתר היצורים, נפעל מהם ופועל עליהם ועל ידם, ואם כן: מה היא התבל? אבל ישראל, תולדות בני אדם, אנושית, תבל, הלא עלינו להשיג כי מיד ה' המה, כפעולה היוצאת מכונת האומן, ולמראה עינינו רק בהם התגלות ה'. — במסלה הזאת תוביל אותנו גם "התורה", היא תנהגנו אל הכרת ערך ישראל וחובותיו, ע"י דעת ה', דעת התבל, דעת תעודת האדם ודעת תולדתו, נלכה נא בדרך התורה. —

I have left you time till this letter, so that the life-questions which I touched upon toward the end of the previous letter might grow within you, and that you might perhaps have already taken into your hand in the proper frame of mind the book of life. We will now open it together. You will agree, my Benjamin, that what we wish is to become acquainted with Israel, to learn the import and significance of this name, which we bear by reason of birth, what we are and should be as bearers thereof. But Israel is an historical phenomenon among the other manifestations of the world's records, and therefore the next question is, what is the meaning of history? History, however differently we may conceive it, is without doubt the way to fulfill the destiny of man in universal humanity, therefore the next question is, what is man, what should he be? But man is not isolated, he is a creature amidst the other creatures, affected by and affecting them; therefore we must next ask, what is the world? Israel, history, man-kind, the world — they all can only be comprehended through God, the creator, as a work of art is only then perfectly understood, when we have an insight into the plans of the master, and to our eye God reveals himself only in His works. Thus the Torah — the Divine Book of the Law — leads through the concept of Israel and Israel's duties, to the knowledge of God, the world, the missions of mankind, and history. Let us follow the law upon this path.

כאשר נתבונן על פני השמים והארץ, התורה קוראת אלינו ואומרת: מן השמים לארץ ומהארץ עד לשמים, כל אשר תכיר ותדע בהיותך בתבל ארצה, בתחלת היותו: בראשית ברא אלקים! בראשיתו הי' ה' הפועל בתור בורא! - בהביטך השמימה ובראותך הליכות עולם למו בשלות השקט, סדר ומשטר, המכלכלים בקרבם את האור והחום וכל תנאי החיים אשר לארצנו, נושאי התבל ומלואה, הנך רואה אותם עם אלפי אלפים צבא הכוכבים עולמות אין מספר, או באור נוגה כדור השמש שואף זורח במרחב-יה, או עיניך תחזינה את הארץ, כדור סובב סובב במרוצה נפלאה אורח מסלולה ותקופתה על קצותיה; עם כל המון החליפות והתמורות החוזרות חלילה בהויה והפסד, פריחה ובליה, חיים ומות; וכי ההפסד, הבליה, המות וההשחתה המה פועלי התמורה של המציאות והתקומה לחיים חדשים; הנך רואה את הארץ עם אלפי אלפים מינים ממינים שונים, אבנים, צמחים, בעלי חיים, אשר את כלם תוציא לאור עולם, תכלכלם תנטלם ותנשאם ותאספם עוד הפעם אל חיקה; - בראותך את האור, את ציר השמים על הארץ, המעורר והמושך את הכל לחיים ויעתיקהו מן החיים והלאה; אשר על ידו נשקיף ונתבונן על כל המציאות כלה, וכל הנמצאים עוטי אור שונים ונפרדים למראה עינים בשלל צבעיהם; או את אויר הרקיע המקיף את מלוא רוחב כדור הארץ, אשר יקבל אל תוכו את קרן האור ויכונן אותה להשתמש בה לצרכי התבל; בו עבים יהלכו לשתות ולהשקות את האדמה, את עשב הארץ, את הבעלי חיים ואת האדם לשבור צמאם; — הנך רואה את הים הגדול אשר בזרועותיו ובשאון דכיו יחבק עפרות תבל; או מעיני מים, אשר יזלו ויזרמו מסעיפי סלעים ויהפכו לנחלים, לאגמים ונהרות; אם תשבע רצון ותשמח על פני האדמה, אשר רגליך עומדות הנה עליה בהשקט ובטחה, ותשאך ותסבול אותך וכל אשר לך; תשמח על נאות דשא, שדה וכר נרחב, עצי פרי ובעלי חיים שונים למיניהם, ואלה אשר ירמשו וירחשו במים ובאויר השמים, יפרו וירבו עמך על פני הארץ; עיניך הרואות את השמש את הירח, את הכוכבים, אשר ממעל לך: המה יקבעו לך את מועדי היום, החדש והשנה, ועל ידם בינה לעתים לקצוב לך עת לכל חפץ: עת להיות ער ועת לישן, עת לעלות ועת לרדת, עת לפרוח ועת לנבול על פני הארץ;

The Torah summons us to view heaven and earth and speaks "from heaven to earth, from earth to heaven, everything which thou seest existing,when it came into existence, בראשית ברא אלהים in its beginning God was active as its creator. Seest thou the heaven in its eternally silent, unchanging course, bearer of light and heat and all the motive forces of our earth, supporter of the earth-world, seest thou it with its millions of starry worlds, or resplendent with the refulgence of the magnificently radiant sun-ball, or the earth, the swift runner, with its eternal circles of originating and passing away, of blooming and withering, of life and death, eternally struggling from ceasing, fading, and death, to ever new existence, bloom, and life; dost thou see it with its millions of productions, stones, plants, animals, all of which it produces, nourishes, and again takes back into its bosom; dost thou see the light, the messenger of heaven to earth, which coaxes all to life and leads from life, through which thou seest everything which is, and everything arrays itself for thee in resplendent colors; dost thou see the firmament spread out around the earth, which receives the ray of light, and alters it to suit the necessity of the earth, in which the clouds move and water the parched earth, the thirsty grasses, and beasts, and men? Seest thou the universal ocean, with all-encompassing arm of flood embracing the earth, or the springs which burst forth from the fissures of the rocks and flow on as rivulets, brooks, and mighty rivers? Dost thou rejoice in the firm surface of the earth upon which thou walkest safe and secure together with thy dear ones; hast thou pleasure in its meadowy expanse or its leafy trees, or in all the living beings which stir so animatedly in the waters and in the air, or dwell with thee on earth ? Dost thou see sun, moon, and stars, which from their celestial positions above thee regulate the times of day and month and the seasons of the year, and determine the recurring periods of waking and sleep, of rise and fall, of bloom and decay on earth?

— "אכן יש ה', אל שדי בורא הכל", תקרא לך התורה, במאמר אדון עולם נברא הכל, מעשי ידיו שמים וארץ. לו האור האויר, הים והיבשה, לו הצמחים, הדגים העופות, התולעת והבהמה, פעולתו: השמש הירח והכוכבים; הוא אמר — ויהי! — אם תתבונן על כל אישי ופרטי יצורי התבל, משבולת הקש עד כדור השמש כל אחד לבדו מיועד לתעודה מיוחדת, כל אחד נעשה מחומר וצורה, ערוכה ושמורה לתכליתו ולמטרתו, והן הן גבורותיו וחכמתו לכונן וליעד כל דבר לפי תכונתו המיוחדת לו. היא קראה להאור: ;"לממשלת היום!" להחשך: "לממשלת הלילה!" לאויר הרקיע: "הוה שמים על הארץ" למקוה המים: "ימים" ליבשה: "ארץ מחוללת כל!" לצבא כוכבים: "היו למעריכי העתים!" היא יעדה ושקלה בפלס בעד תעודת כל יציר נברא, חומר, צורה, כח ומדה, היא אמרה: "ויהי כן!" וכן היה כמו שהוא,— קטן וגדול במציאותם במאמר ה', בדבר ה' נועדו, באצבע אלקים נוצרו. — כל הכחות אשר הנך רואה פועלים בכל אחד, וכל החקים אשר על פיהם יפעלו, כל אשר תחזה, על כל אשר תתפלא למראה עיניך; מהכח והחוק אשר על ידם תפול האבן למטה, אשר על ידם גרגיר הזרע יתפתח ויגדל, עד הכח והחוק אשר על פיהם הכוכבים ירוצו במסלותם בסדר ומשטר, ורוחך יתנשא על, הכל מה' המה — הוא השליט והמשביר לכל כח, ובכל חוק וחוק דבר ה' בכל ימשול. —

"One God exists, one omnipotent Creator," proclaims the Torah; "through His word all which is was created." Heaven and earth are His work; His are light and air, sea and dry land; His, plants and fishes, birds, insects, and all beasts; His, creation sun, moon, and stars. He spake וַיֶּהֽיִ and it was. Behold now separately each created thing, from the blade of grass to the vast sun-ball, each with its special purpose and each specially adapted in its form and matter for that purpose; the same Almighty wisdom formed and designated each for its special purpose. This Divine wisdom proclaimed to the light, "serve the day;" to the darkness, "serve the night;" to the firmament, "be the heaven over the earth;" to the gathering of waters, "be thou the ocean;" to the dry substance, "become earth, scene of life and development;" to the planets, "be ye rulers of the seasons." It determined the purpose, and according to the purpose, it ordained for its object matter, form, force, and dimensions. It spake, ויהי כן and it was as it is. Infinitesimally small or in-finitely great, all was created by the word of God, determined by His will, formed by His finger. All the forces which thou seest working in everything, and all the laws, according to which they work and which thou noticest and admirest; from the force and the law, in obedience to which a stone falls or a seed of corn grows into a plant ; to the force and the law in accordance with which the planets move in their orbits or thy intellect expands; to God, the Universal Force, they all belong; His word prevails in every law.

הביטה וראה המחנה הכבד של היצורים האלה, אשר כל אחד שונה ונבדל בצורתו, תכליתו ותעודתו, ובכל זאת מקושרים וצמודים יחד אל מערכת האחדות ושלום הכללי, כל אחד ואחד על מקומו ועתו יפעל על פי מדת החומרים הקצובה לו; אין גם אחד נצב כצר לרעהו, ונהפוך הוא, כל אחד ישא את הכל והכל ישא את האחד; ומי הוא זה אשר יעשה שלום בין החומרים והכחות המתנגדים זה לזה ויחברם וכוללם יחד? "ויבדל אלהים בין האור ובין החשך!" — הבורא היחיד הוא הוא המתוך העומד בין האור ובין החשך בין החיים ובין המות. וכמו אהבת ה' תתן ביד רחבה, חומר וכח לפעולה שלמה, כן תראה מדת צדקתו באצבע אלקים גבול; תכלית ומדה — "עושה שלום" שמו!— וכל אשר ברא, יצר ותקן, "ויברך אלהים!" בברכת הקיום וההתפתחות ברך את הכל;- לא לבד, כי על ידו נעשה הכל, כי גם כל דבר על ידו הוה ונמצא! — ברכתו, כל ציץ ופרח, ברכתו כל זרע וכל פרי, ברכתו העולל והיונק, אשר תחבקהו ללבך באהבה רבה — והוא, אשר ברא ויצר, ערך וברך אותם וינפש". הוא טמיר ונעלם כמו הנפש בתוך הגויה, הוא אל מסתתר, כמו הנפש, בחביון בריאותו ופועל ומכלכל ומפתח הלאה והלאה עין לא ראתהו. — את פעולותיו הנך רואה, על יצוריו הנך משתומם, את חוקיו תחקור, בברכתו הנך שמח, אבל אותו — את הבורא, את היוצר, את המעריך, המברך את העולם— אותו לא תראה לעולם! לכן, בעת הנך רואה" ומשתומם, צופה ומביט, שמח ומתענג — עליך לכרוע ברך ולהתפלל לאל היחיד והמיוחד, אשר ברא, יצר, ערך וברך, הבה גודל לו ותן כבוד לשמו, כי הוא כל יכול, כליל החכמה, אל צדיק ואב הרחמן.—

Now, notice again this great throng of beings, tho separated and distinguished by peculiar construction and different purposes, yet united in one great harmonious system, each working in its own place, its own time, and according to its own measure of force, none interfering with the other, each bearing the All and born by the All. Who is it that has harmonized all these opposites and united the countless into the All? ויבדל אלהים בין האור ובין החשך. It is the same All-One who has established harmony between light and darkness, between life and death. As His love supplies matter and force to work, so also does the finger of His justice point limitation, goal, and measure. "Harmonizer of Contrasts is His name." And everything which He created, formed, and arranged — ויברך אלהים — He also blessed with the blessing of permanence and development. Not only all was through Him, all is through Him . His blessing is every bloom and blossom; His blessing every germ and every fruit; His blessing the mother's offspring; His blessing the babe pressed to the loving breast. And He — who created, formed, blessed, and ordered — וינפש — invisible as the soul in thy body — He withdrew from gaze and concealed, like the soul, in His creation He continues to work, preserve and develop, invisible. His work thou seest, His formations thou admirest. His laws thou searchest out, His blessings thou enjoyest, but Him, the Creator, Shaper, Orderer, Benefactor of the world, Him thy mortal eye shall ne'er behold. Therefore, when thou seest and wonderest, studiest, and enjoyest, bend the knee and adore Him, the Only One, who created and formed, ordered and blessed, and worship Him as power, wisdom, justice, and love universal and eternal.

הבו לה' בני אלים,

"Attribute to God all the offspring of forces,

הבו לה' כבוד ועז!

Attribute to God all glory and power!

הבו לה' כבוד שמו,

Attribute to God the revelation of His name,

השתחוו לה' בהדרת קדש

Bow down to Him in raiment of the sanctury!

קול ה' על המים,

The voice of God is upon the waters,

אל הכבוד הרעים,

The Almighty One of creation thunders,

ה' על מים רבים.

God is upon the mighty floods.

קול ה' בכח,

The voice of God is in every force,

קול ה' בהדר,

The voice of God is inall beauty.

קול ה' שובר ארזים,

The voice of God breaketh the cedars,

וישבר ה' את ארזי הלבנון,

God shattereth the forests of Lebanon,

וירקידם כמו עגל,

He causeth them to skip like the foal,

לבנון ושריון כמו בן ראמים.

Lebanon and Siryon as the young Re'em.

קול ה' חוצב להבות אש,

The voice of God splitteth the flaming fire,

קול ה' יחיל מדבר,

The voice of God terrifieth the wilderness,

יחיל ה' מדבר קדש!

God affrighteth the wilderness of Kadesh!

קול ה' יחולל אילות,

The voice of God maketh the gazelles give birth,

ויחשוף יערות,

And strippeth bare the forests.

ובהיכלו —

And in the temple of His worship

כלו אומר: "כבוד!" —

His All proclaims 'Revelation.' (Psalm 29)"

אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו,

"Even for this doth my heart tremble and stir from its place,

שמעו שמוע ברגז קולו והגה מפיו

Hear ye, hear! — the threatening of His voice and the word —

— יצא!

How it leaps from His mouth!

תחת כל השמים ישרהו,

Under the whole heaven we see Him,

ואורו על כנפות הארץ.

His light on the pinions of the earth.

אחריו ישאג קול —

After Him rolls the thunder —

ירעם בקול גאונו —

He thunders in the voice of His majesty —

ולא יעקבם — כי ישמע קולו.

But He followeth not the track— e'en though His voice is heard.

ירעם אל בקולו נפלאות —

Thus doth Omnipotence thunder — miracles in His voice,

עושה גדולות ולא נדע,

He doeth great things, though we notice not,

כי לשלג יאמר: "הוא ארץ!"

Speaketh to the snow, "be upon the earth!"

וגשם מטר,

"And thou rain, be messenger of heaven!"

וגשם מטרות עזו

Verily the rain is the embassy of His power.

ביד כל אדם יחתום,

Upon the hand of every man He imprinteth His seal,

לדעת כל אנשי מעשהו. —

Remembereth every member of His creation,

ותבוא היה במו ארב —

Gathereth the wild beasts in their lairs,

ובמעונותיה תשכון;

That they rest in their hiding-places.

מן החדר תבוא סופה,

Storms come from hidden recesses.

וממזרים קרה,

In its season icy coldness,

מנשמת אל — יתן קרח,

From the breath of God — He causeth frost.

ורוחב מים — במוצק.

And the broad watery expanse becometh firm.

אף ברי יטריח עב,

When, also, bright rays dispel the mists

יפיץ ענן אורו,

He is it, who scattereth the clouds by His light.

והוא! מסבות מתהפך!

He! Cause of all causes! In wisdom creative

בתחבולותיו, לפעלם.

He changeth them that they fit their purpose.

כל אשר יצום, על פני תבל ארצה,

All is as He biddeth it be for His world of men, for the earth,

אם לשבט, אם לארצו, אם לחסד

For instruction, for earth-perfection, for love.

— ימצאהו!

We find Him." (Job xxxvii.)

— לכן, הוא הוא הבורא! בורא הכל כאשר לכל. כל אשר הנך מכיר, רואה ויודע, המה יצוריו, התגלות ה' המיוחד! הכל ממנו והוא המושל בכל! הכל נעשה על ידו, על ידו הנם הוים, על ידו הגם פועלים! — והתבל הזאת מה היא? על אדמת קדש תצעדנה רגלינו, בנימין יקירי, — בעולם ה' חיים אנחנו, — כל אשר מסביב לנו יציר שדי — ועבד ה'. כל כח: ציר עליון; כל חומר: מדה נתונה לו מה' לפעול ולעשות עליו, בתוכו ועל ידו, לפי חוקי ה'; — הכל עבדי ה'! כל אחד על מקומו, בזמנו, במדה ובקצב ובכחות ואמצעים הנתונים בידו למלא דבר ה', לשכלל את העולם בנין שלם, — עבדי ה' כלמו!

Therefore, one creator is! All else, everything which thou knowest, is the creation, the revelation of this Only One! Everything is from Him, and subject to Him, through Him created, existing, active! And this world — what may it be? We tread upon holy soil, my Benjamin ; we live in a divine world, God's creature and servant is every being around us! Every force is God's messenger; every portion of matter given it by God to be influenced, modified, and worked upon in accordance with God's omnipotent law. Everything serves God, each in its place, in its time, with the quantity of forces and means given it, fulfilling His word, contributing its share to the work of the universe, which He joins together to the whole perfect edifice — everything serves God.

עוטה אור כשלמה,

"He, who clotheth Himself with light As with a garment;

נוטה שמים כיריעה,

Who spreadeth out the heavens as a carpet,

המקרה במים עליותיו,

Who erecteth over the waters His arches,

השם עבים רכובו,

Layeth the clouds at His feet,

המהלך על כנפי רוח, —

Who walketh upon the wings of the wind,

עושה מלאכיו רוחות,

He maketh the storms His messengers.

משרתיו אש לוהט.

The flaming fire His servants." (Psalm civ. )

עבדים המה: הסער, הברק, הגשם, השלג, עבד ה': התולעת הזוחלת תחת רגליך, שבולת הקנה העומד. על יד הדרך, הרעם אשר ירעם בשמים בעזוז קולו, ורוח היום אשר ישב באפך למשיבת נפש — הכל עבדים המה! —

Servants are they all, the storm wind, the lightning, the rain, and the snow; a servant is the worm which crawls at thy feet, the blade of grass which nods to thee on the way, the thunder which rolls majestic above thee, and the cool breeze which fans refreshment to thy fevered cheek — all serve the Lord.

כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים,

"For, as the rain and the snow descend from Heaven

ושמה לא ישוב, כי אם הרוה את הארץ,

And return not thither until they have moistened the earth.

והולידה והצמיחה,

And caused it to bear and yield fruit

ונתן זרע לזורע

Until it have given seed to the sower

ולחם לאכל;

And bread to the eater;

כן יהיה דברי אשר יצא מפי,

Thus also is My word which cometh forth from My mouth.

לא ישוב אלי ריקם:

It shall not return unto Me empty :

כי אם עשה את אשר חפצתי

But it shall do that which I desire

והצליח אשר שלחתיו.

And accomplish that for which I sent it forth." (Isaiah Iv : 10, 11.)

הכל עבדים סביב כס יה! הנך רואה אמרו חכמינו ז"ל בעשרה מאמרות נברא העולם והלא במאמר אחד יכול להבראות, הלא במאמר אחד יכול ה' לברוא את הכל וכל נמצא לבדו, אך לו היתה כזאת, כי אז היינו חושבים כי הכל בכלל, וכל עצם לבדו במציאותו, בכחו ובפעולותיו תלוי ישר במאמר ה', כי הכל נשא מה' לבדו ולא אחד נושא ונשוא מזולתו,— אלא בעשרה מאמרות של התפתחות קרא ה' את הבריאה אל המציאות, הוא ברא את המון הכחות ויצו כי יחדרו איש ברעהו ויפעלו יחד לפי דברו ורצונו — ואז הבדילם ויפרידם ויקבע אותם כל אחד על משמרתו באופן כזה, כי כל אחד ישא את רעהו ואין גם אחד אשר יכלכל בקרבו מאז את תנאי המציאות והפעולה לו לבדו, רק עליו לקבלם מרעהו יציר כמוהו בעבור האציל עוד הפעם מכחו וחילו תנאי החיים והפעולה לעמיתו, למען כל אחד ואחד מהנמצאים במדת כחותיו, יביא תמיד אם רב או מעט תועלת הדרושה להחזיק את הכלל, וכאשר יאבד וישחית יציר נברא איזה דבר בבריאה, ישדד ויאבד כזה תנאי חיי-עצמותו (להפרע מהרשעים שמאבדים את העולם שנברא בעשרה מאמרות).— כן גם המים אחרי אשר ימלאו תעודתם לרדת עמוק בבטן האדמה ישובו על פיהו ויקוו לבדם בעבים ובים; כן גם האור אחרי אשר יחדור באדמה והוליד את הצמחים, תולדות האור, יתקשר אל השמש, הירח והנקבים, כן גם הזרע, אחרי אשר האדמה הולידה והצמיחה, נלקח ממנה ונתן לה בתבנית פרי, עושה פרי, למען גם האדמה מאז והלאה תאלץ לקחת, למען תת אחרי כן את יבולה — ואם כן קשר אהבה רבה יאחד ויחבר את כל היקום לקבלו לתת, אין נמצא אשר יהיה ויחיה רק למענו ולבדו, כלם כאחד יפעלו איש ברעהו על ידו ולמענו, הפרט בעד הכלל והכלל בעבור הפרט; אין גם אחד אשר יחזיק הכח והאמצעי רק לו לבדו, רק יקבלם למען תת; יתן ויקבל בנתינתו שלמות תעודת מציאותו. "ה" — הוא האהבה, אומרים חכמינו ז"ל, אהבה נושאת ונשואה, היא תכנית הבריאה "אהבה!" יביע לך כל היקום, —

All things are servants about the throne of God! "For," say the sages, "not with one creative word did the Almighty summon all things, the universe and the individual, into being, so that all should depend immediately upon His behest for its existence and activity, and that nothing should bear and uphold any other thing, but that all should be directly born and upheld by God alone. On the contrary, in a series of ten developments God called His world into existence, created an abundance of forces, and caused them to pervade each other, and influence each other, in accordance with His will — uniting and separating them in such a manner, that each should assist in maintaining the other ; that none should contain alone the conditions of its existence and activity in itself, but should receive from fellow beings, and impart to fellow beings, the potencies of life and work." He, in His infinite wisdom, ordained this mutual interdependence in order that each individual being might contribute, with its measure of force, whether much or little, to the preservation of the All, so that whatsoever being should destroy, a fellow creature should thereby deprive itself of a condition of its own life. Thus water, having penetrated the earth, is collected in cloud, and sea; light, having pierced the earthy crust and brought forth plants, children of light and heat, is concentrated again into sun, moon, and stars; the germ, offspring of earth, is taken from the earth and given to the crown of ripened fruit, which henceforth the earth must receive that it give — thus one glorious chain of love, of giving and receiving, unites all creatures; none is by or for itself, but all things exist in continual reciprocal activity — the one for the All; the All for the One. None has power, or means, for itself; it receives in order to give; gives in order to receive, and finds therein the accomplishment of the purpose of its existence. "ה," "Love," say the sages, "love which bears and is born is the type of creation." "Love," is the message which all things proclaim to thee.