מה כתיב למעלה מן הענין, וירדו אחי יוסף עשרה (בראשית מב ג), כיון שירדו למצרים עשה יוסף בערמה שלש פרוסטגמיות (פי' כתבים),
What is written above on the matter (in Gen. 42:3)? SO JOSEPH'S TEN BROTHERS WENT DOWN. When they went down to Egypt, Joseph cunningly issued three prostagmata74The Greek word means “commands.” {i.e., writs}:
2
אחד שלא יהא עבד נכנס למצרים ליקח בר, ואחד שלא ילך אדם אחד אחר שני חמורים, ואחד שלא יהא נכנס עד שיכתוב שמו ושם אביו ושם זקינו,
That no slave should enter Egypt to buy grain,
That no one person should walk behind two donkeys, and
That no one should enter until he had written down his name, his father's name, and his grandfather's name.75Tanh., Gen. 10:8; Gen. R. 91:10; above, 10:8, 10.
3
מה עשה יוסף צוה שיביאו לו שמות בני אדם, שהיו כתובין בכל יום ויום, נכנסו ביום הראשון, הכניסו לפניו את השמות שנכנסו, וכך בכל יום ויום היו מודיעים לו, כיון שירדו אחיו של יוסף, לא נכנסו כולם בפילי אחד, היה בעל הפילי אומר לו מה שמך, אמר לו ראובן בן יעקב בן יצחק, וכן שמעון וכן כולם, הביאו הכתבים אצל יוסף, כיון שקרא אותם, ידע שאחיו היו שם, שלח למנשה בנו, אמר ראה לאיכן הם הולכים, הלך מנשה ראה אותם מחזרין בתוך השוק, יוצאין משוק זה לשוק זה, מן מבוי זה למבוי זה, שלח אחריהם ובאו לפניו, כיון שראה אותם ודאי הכירם, ויתנכר אליהם (שם שם ז), מהו ויתנכר אליהם, ר' יוחנן אמר נעשה נכרי עליהם, ויאמר אליהם מאין באתם (שם), אמר להם מרגלים אתם (שם שם ט), אמרו לו לא אדוני ועבדיך באו לשבור אוכל (שם שם י), שנים עשר עבדיך אחים אנחנו (שם שם יג), אמר ר' יוחנן משל לעורבא דעייל נורא לקיניה (פי' עורב שהכניס את האור לקינו), אמר להם אחים אתם, אמרו לו הן, ולמה לא נכנסתם כולכם בפילי אחד, אמרו לו שכך צונו אבינו מפני עין, אמר להם חי פרעה כי מרגלים אתם (בראשית מב טז), כשהיה נשבע לשקר היה נשבע בראשו של פרעה, למה הדבר דומה, לאשה שגנבה שה מהעדר וברחה, והיה הרועה רץ אחריה, הלכה לביתה וכיסתו בבגד, אמר לה הרועה ראית שה אחד, אמרה לו נהא אוכלת מבשרו של זה המוטל במטה שאיני יודעת, כך יוסף כשהיה מבקש ישבע לשקר היה נשבע בחיי פרעה, ויאמרו אליו לא אדוני ועבדיך באו לשבור אוכל (שם שם י), אמר להם תדעו שאתם מרגלים, למה הייתם הולכים ומחזרים בכל המדינה, אמרו לו אח היה לנו ומכרנוהו לעבד, ומשעה שמכרנוהו אבינו יושב ומתאבל עליו, וירדנו והכסף בידינו, לומר בכל מקום שאנו מוצאים אותו אנו פודים אותו, אמר להם אדם שמוכר דבר יכול לחזור בו, אמרו לו לכך ירדנו, וכפלים בידינו לפדותו, אמר להם ואם אינו מבקש למוכרו, אמרו לו אפילו אנו נשרפים עליו אין אנו זזים עד שנפדה אותו, אמר להם הוא אשר דברתי אליכם לאמר מרגלים אתם (שם שם יד), מה עשה ויקח מאתם את שמעון (שם שם כד), אמר אסרני והשליכני לבור, אף אני אוסר אותו, מה עשו טענו והלכו אצל אביהם, ויגידו לו את כל הקורות אותם, אמר להם לכו שברו לנו מעט אוכל (שם מג ב), אמר לו יהודה, העד העיד בנו האיש לאמר לא תראו פני וגו' (שם שם ג), אמר להם לא אשלח את בנימן אפילו אהרג, אמרו לו טוב לך לאבד נפש אחת ולא שבעים, מה עשה נתן לב את בנימן, והתחיל להתפלל עליהם ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש, לפי שאמרו דבר האיש (שם מב ל), לפיכך אמר הוא לפני האיש.
What did Joseph do? He commanded them to bring to him the names of the people which were written down on each and every day. They came in on the first day and brought him the names of those who had entered < the country >, and so they informed him on each and every day. When Joseph's brothers came down, they all did not enter through one gate.76Gk.: pyle. The gatekeeper said to < one of the brothers >: What is your name? He told him: Reuben ben Jacob ben Isaac. So it was also with Simeon, and so with all of them. They brought < the names > that had been written down to Joseph. When he read them, he knew that his brothers were there. He sent for his son, Manasseh. He said: See where they are going. Manasseh went and saw them going about in the marketplace. They went from this marketplace to that marketplace, from this alley to that alley. < Then Joseph > sent after them, and they came to him. When he saw them, he certainly recognized them, BUT (according to Gen. 42:7) HE BECAME A STRANGER UNTO THEM. What is the meaning of BUT HE BECAME A STRANGER UNTO THEM. R. Johanan said: He became a foreigner to them. (Ibid., cont.): AND HE SAID UNTO THEM: WHERE DO YOU COME FROM? He said to them (in vs. 9): YOU ARE SPIES. They said to him (in vs. 10, 13): NO, MY LORD, BUT YOUR SERVANTS HAVE COME TO BUY FOOD < … >. WE, YOUR SERVANTS ARE TWELVE BROTHERS. R. Johanan < drew on an Aramaic metaphor and > said: < The matter > is comparable to a raven who brought fire into its nest {i.e., a raven who brought fire into its nest}.77The scribe who copied Buber’s MS felt that this Hebrew rendering was necessary because the midrash renders the metaphor in Aramaic. Gen. R. 91:7 explains that the Holy Spirit lit up within them and made them blurt out that they were brothers. He said to them: Are you brothers? They told him: Yes. Then why did you not all enter by one gate? Because our father ordered us < not to do > so because of the < evil > eye. He said to them (in vs. 16): BY PHARAOH'S LIFE YOU ARE SURELY SPIES. When < Joseph > swore falsely, he swore by Pharaoh's head.78Gen. R. 91:7. To what is the matter comparable? To a woman who stole a lamb from the flock and fled. When the shepherd ran after her, she went home and covered it with a garment. The shepherd said to her: Have you seen a lamb? She said to him: May I eat of the flesh of this one lying on the bed, if I know anything < about it > ! So < it was with > Joseph. When he wanted to swear falsely, he swore by Pharaoh's life. (Gen. 42:10:) THEY SAID UNTO HIM: NO, MY LORD, BUT YOUR SERVANTS HAVE COME TO BUY FOOD. He said to them: You know that you are spies. Why have you gone and made the rounds of the whole country? They said to him: We had a brother, but we sold him as a slave. And from the hour that we sold him our father has sat around mourning over him. So we have come down < here > with money in our hands, saying: Wherever we find him, we will redeem him. He said to them: Can a person who sells something go back on it? They said to him: For this reason we came down with double < the money > on hand to redeem him. He said to them: What if < his owner > does not want to sell him? They said to him: Even though we are burned < alive > on his account, we will not move until we have redeemed him. He said to them (in Gen. 42:14): IT IS AS I SAID UNTO YOU: YOU ARE SPIES. What did he do (according to vs. 24)? THEN HE TOOK SIMEON FROM THEM < AND BOUND HIM BEFORE THEIR EYES >. He (Joseph) said < to himself >: He bound me and cast me into the pit; I also am binding him. What did they do? They loaded up, went to their father, AND (according to vs. 29) RELATED TO HIM ALL THAT HAD HAPPENED TO THEM. He said to them (in Gen. 43:2): GO AND BUY US A LITTLE FOOD. Judah said to him (in vs. 3): THE MAN SOLEMNLY WARNED US, SAYING: YOU SHALL NOT SEE MY FACE < UNLESS YOUR BROTHER IS WITH YOU >. He said to them: I will not send Benjamin even though I am killed. They said to him: It is better for you to lose one life and not seventy. What did he do? He gave them Benjamin and began to pray for them (in Gen. 43:14): AND MAY GOD ALMIGHTY GRANT YOU MERCY BEFORE THE MAN, seeing that (according to Gen. 42:30): THE MAN < THE LORD OF THE LAND > SPOKE < …HARSHLY >. He therefore said (in Gen. 43:14): BEFORE THE MAN.79I.e., Jacob prayed that the same man who had previously spoken harshly now would grant them mercy.
4
ד"א ואל שדי. מדבר בישראל ובגלותם יתן לכם רחמים, (ונתן) [ויתן] אותם לרחמים לפני כל שוביהם (תהלים קו מו).
Another interpretation (of Gen. 43:14): AND MAY GOD ALMIGHTY. < These words > speak about Israel and about their captivity. (Ibid., cont.:) GRANT YOU MERCY. (Ps. 106:46:) AND HE DID GRANT THEM MERCY BEFORE ALL THEIR CAPTORS.
5
ושלח לכם. הנה אנכי שולח לכם וגו' (מלאכי ג כג).
(Gen. 43:14, cont.:) THAT HE MAY RELEASE (ShLH) TO YOU. (Mal. 3:23 [4:5]:) BEHOLD, I AM SENDING (ShLH) YOU < THE PROPHET ELIJAH BEFORE THE COMING OF THE GREAT AND AWESOME DAY OF THE LORD >.
6
את אחיכם. שלפנים מנהר סמבטיון.
(Gen. 43:14, cont.:) YOUR BROTHERS.80The plural, which is possible in an unpointed text, is necessary here in order to fit the interpretation. < These are the brothers > who are beyond the Sambatyon River.81A legendary river where the ten tribes were exiled. So Gen. R. 73:6; PR 31:10; Numb. R. 16:25; below, Numb. 4 (suppl.):6; cf. ySanh. 10:6 or 5 (29c). According to Gen. R. 11:5, the river would cease to flow on the Sabbath. Similarly PR 23:8. See also Sanh. 65b. Pliny the Elder, HN 31:18 (24), knows of the legend but places the stream in Judaea. Cf. Josephus, BJ 7:96-99, who locates the river, which he calls Sabbatikon, in Lebanon and says that the Sabbath was the only day on which it did flow.
7
אחר ואת בנימן. אלו שבט יהודה ובנימן, באותה שעה נאמר שירה [שנאמר] ובאו ורננו במרום ציון ונהרו אל טוב ה' על דגן ועל תירוש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר והיתה נפשם כגן רוה ולא יוסיפו לדאבה עוד (ירמיה לא יב).
(Ibid., cont.:) THE OTHER ONE AND BENJAMIN. These are the tribes of Judah and Benjamin. In that hour we shall sing a song, [as stated (in Jer. 31:12):] THEN THEY SHALL COME AND SING ON THE HEIGHT OF ZION, WHERE THEY SHALL BE RADIANT AT THE GOODNESS OF THE LORD: OVER NEW GRAIN, WINE, AND OIL, OVER THE YOUNG OF THE FLOCK AND THE HERD. SO THEIR LIFE SHALL BE LIKE A WATERED GARDEN, AND THEY SHALL NEVER LANGUISH AGAIN.
מה כתיב למעלה מן הענין, וירדו אחי יוסף עשרה (בראשית מב ג), כיון שירדו למצרים עשה יוסף בערמה שלש פרוסטגמיות (פי' כתבים),
What is written above on the matter (in Gen. 42:3)? SO JOSEPH'S TEN BROTHERS WENT DOWN. When they went down to Egypt, Joseph cunningly issued three prostagmata74The Greek word means “commands.” {i.e., writs}:
אחד שלא יהא עבד נכנס למצרים ליקח בר, ואחד שלא ילך אדם אחד אחר שני חמורים, ואחד שלא יהא נכנס עד שיכתוב שמו ושם אביו ושם זקינו,
That no slave should enter Egypt to buy grain,
That no one person should walk behind two donkeys, and
That no one should enter until he had written down his name, his father's name, and his grandfather's name.75Tanh., Gen. 10:8; Gen. R. 91:10; above, 10:8, 10.
מה עשה יוסף צוה שיביאו לו שמות בני אדם, שהיו כתובין בכל יום ויום, נכנסו ביום הראשון, הכניסו לפניו את השמות שנכנסו, וכך בכל יום ויום היו מודיעים לו, כיון שירדו אחיו של יוסף, לא נכנסו כולם בפילי אחד, היה בעל הפילי אומר לו מה שמך, אמר לו ראובן בן יעקב בן יצחק, וכן שמעון וכן כולם, הביאו הכתבים אצל יוסף, כיון שקרא אותם, ידע שאחיו היו שם, שלח למנשה בנו, אמר ראה לאיכן הם הולכים, הלך מנשה ראה אותם מחזרין בתוך השוק, יוצאין משוק זה לשוק זה, מן מבוי זה למבוי זה, שלח אחריהם ובאו לפניו, כיון שראה אותם ודאי הכירם, ויתנכר אליהם (שם שם ז), מהו ויתנכר אליהם, ר' יוחנן אמר נעשה נכרי עליהם, ויאמר אליהם מאין באתם (שם), אמר להם מרגלים אתם (שם שם ט), אמרו לו לא אדוני ועבדיך באו לשבור אוכל (שם שם י), שנים עשר עבדיך אחים אנחנו (שם שם יג), אמר ר' יוחנן משל לעורבא דעייל נורא לקיניה (פי' עורב שהכניס את האור לקינו), אמר להם אחים אתם, אמרו לו הן, ולמה לא נכנסתם כולכם בפילי אחד, אמרו לו שכך צונו אבינו מפני עין, אמר להם חי פרעה כי מרגלים אתם (בראשית מב טז), כשהיה נשבע לשקר היה נשבע בראשו של פרעה, למה הדבר דומה, לאשה שגנבה שה מהעדר וברחה, והיה הרועה רץ אחריה, הלכה לביתה וכיסתו בבגד, אמר לה הרועה ראית שה אחד, אמרה לו נהא אוכלת מבשרו של זה המוטל במטה שאיני יודעת, כך יוסף כשהיה מבקש ישבע לשקר היה נשבע בחיי פרעה, ויאמרו אליו לא אדוני ועבדיך באו לשבור אוכל (שם שם י), אמר להם תדעו שאתם מרגלים, למה הייתם הולכים ומחזרים בכל המדינה, אמרו לו אח היה לנו ומכרנוהו לעבד, ומשעה שמכרנוהו אבינו יושב ומתאבל עליו, וירדנו והכסף בידינו, לומר בכל מקום שאנו מוצאים אותו אנו פודים אותו, אמר להם אדם שמוכר דבר יכול לחזור בו, אמרו לו לכך ירדנו, וכפלים בידינו לפדותו, אמר להם ואם אינו מבקש למוכרו, אמרו לו אפילו אנו נשרפים עליו אין אנו זזים עד שנפדה אותו, אמר להם הוא אשר דברתי אליכם לאמר מרגלים אתם (שם שם יד), מה עשה ויקח מאתם את שמעון (שם שם כד), אמר אסרני והשליכני לבור, אף אני אוסר אותו, מה עשו טענו והלכו אצל אביהם, ויגידו לו את כל הקורות אותם, אמר להם לכו שברו לנו מעט אוכל (שם מג ב), אמר לו יהודה, העד העיד בנו האיש לאמר לא תראו פני וגו' (שם שם ג), אמר להם לא אשלח את בנימן אפילו אהרג, אמרו לו טוב לך לאבד נפש אחת ולא שבעים, מה עשה נתן לב את בנימן, והתחיל להתפלל עליהם ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש, לפי שאמרו דבר האיש (שם מב ל), לפיכך אמר הוא לפני האיש.
What did Joseph do? He commanded them to bring to him the names of the people which were written down on each and every day. They came in on the first day and brought him the names of those who had entered < the country >, and so they informed him on each and every day. When Joseph's brothers came down, they all did not enter through one gate.76Gk.: pyle. The gatekeeper said to < one of the brothers >: What is your name? He told him: Reuben ben Jacob ben Isaac. So it was also with Simeon, and so with all of them. They brought < the names > that had been written down to Joseph. When he read them, he knew that his brothers were there. He sent for his son, Manasseh. He said: See where they are going. Manasseh went and saw them going about in the marketplace. They went from this marketplace to that marketplace, from this alley to that alley. < Then Joseph > sent after them, and they came to him. When he saw them, he certainly recognized them, BUT (according to Gen. 42:7) HE BECAME A STRANGER UNTO THEM. What is the meaning of BUT HE BECAME A STRANGER UNTO THEM. R. Johanan said: He became a foreigner to them. (Ibid., cont.): AND HE SAID UNTO THEM: WHERE DO YOU COME FROM? He said to them (in vs. 9): YOU ARE SPIES. They said to him (in vs. 10, 13): NO, MY LORD, BUT YOUR SERVANTS HAVE COME TO BUY FOOD < … >. WE, YOUR SERVANTS ARE TWELVE BROTHERS. R. Johanan < drew on an Aramaic metaphor and > said: < The matter > is comparable to a raven who brought fire into its nest {i.e., a raven who brought fire into its nest}.77The scribe who copied Buber’s MS felt that this Hebrew rendering was necessary because the midrash renders the metaphor in Aramaic. Gen. R. 91:7 explains that the Holy Spirit lit up within them and made them blurt out that they were brothers. He said to them: Are you brothers? They told him: Yes. Then why did you not all enter by one gate? Because our father ordered us < not to do > so because of the < evil > eye. He said to them (in vs. 16): BY PHARAOH'S LIFE YOU ARE SURELY SPIES. When < Joseph > swore falsely, he swore by Pharaoh's head.78Gen. R. 91:7. To what is the matter comparable? To a woman who stole a lamb from the flock and fled. When the shepherd ran after her, she went home and covered it with a garment. The shepherd said to her: Have you seen a lamb? She said to him: May I eat of the flesh of this one lying on the bed, if I know anything < about it > ! So < it was with > Joseph. When he wanted to swear falsely, he swore by Pharaoh's life. (Gen. 42:10:) THEY SAID UNTO HIM: NO, MY LORD, BUT YOUR SERVANTS HAVE COME TO BUY FOOD. He said to them: You know that you are spies. Why have you gone and made the rounds of the whole country? They said to him: We had a brother, but we sold him as a slave. And from the hour that we sold him our father has sat around mourning over him. So we have come down < here > with money in our hands, saying: Wherever we find him, we will redeem him. He said to them: Can a person who sells something go back on it? They said to him: For this reason we came down with double < the money > on hand to redeem him. He said to them: What if < his owner > does not want to sell him? They said to him: Even though we are burned < alive > on his account, we will not move until we have redeemed him. He said to them (in Gen. 42:14): IT IS AS I SAID UNTO YOU: YOU ARE SPIES. What did he do (according to vs. 24)? THEN HE TOOK SIMEON FROM THEM < AND BOUND HIM BEFORE THEIR EYES >. He (Joseph) said < to himself >: He bound me and cast me into the pit; I also am binding him. What did they do? They loaded up, went to their father, AND (according to vs. 29) RELATED TO HIM ALL THAT HAD HAPPENED TO THEM. He said to them (in Gen. 43:2): GO AND BUY US A LITTLE FOOD. Judah said to him (in vs. 3): THE MAN SOLEMNLY WARNED US, SAYING: YOU SHALL NOT SEE MY FACE < UNLESS YOUR BROTHER IS WITH YOU >. He said to them: I will not send Benjamin even though I am killed. They said to him: It is better for you to lose one life and not seventy. What did he do? He gave them Benjamin and began to pray for them (in Gen. 43:14): AND MAY GOD ALMIGHTY GRANT YOU MERCY BEFORE THE MAN, seeing that (according to Gen. 42:30): THE MAN < THE LORD OF THE LAND > SPOKE < …HARSHLY >. He therefore said (in Gen. 43:14): BEFORE THE MAN.79I.e., Jacob prayed that the same man who had previously spoken harshly now would grant them mercy.
ד"א ואל שדי. מדבר בישראל ובגלותם יתן לכם רחמים, (ונתן) [ויתן] אותם לרחמים לפני כל שוביהם (תהלים קו מו).
Another interpretation (of Gen. 43:14): AND MAY GOD ALMIGHTY. < These words > speak about Israel and about their captivity. (Ibid., cont.:) GRANT YOU MERCY. (Ps. 106:46:) AND HE DID GRANT THEM MERCY BEFORE ALL THEIR CAPTORS.
ושלח לכם. הנה אנכי שולח לכם וגו' (מלאכי ג כג).
(Gen. 43:14, cont.:) THAT HE MAY RELEASE (ShLH) TO YOU. (Mal. 3:23 [4:5]:) BEHOLD, I AM SENDING (ShLH) YOU < THE PROPHET ELIJAH BEFORE THE COMING OF THE GREAT AND AWESOME DAY OF THE LORD >.
את אחיכם. שלפנים מנהר סמבטיון.
(Gen. 43:14, cont.:) YOUR BROTHERS.80The plural, which is possible in an unpointed text, is necessary here in order to fit the interpretation. < These are the brothers > who are beyond the Sambatyon River.81A legendary river where the ten tribes were exiled. So Gen. R. 73:6; PR 31:10; Numb. R. 16:25; below, Numb. 4 (suppl.):6; cf. ySanh. 10:6 or 5 (29c). According to Gen. R. 11:5, the river would cease to flow on the Sabbath. Similarly PR 23:8. See also Sanh. 65b. Pliny the Elder, HN 31:18 (24), knows of the legend but places the stream in Judaea. Cf. Josephus, BJ 7:96-99, who locates the river, which he calls Sabbatikon, in Lebanon and says that the Sabbath was the only day on which it did flow.
אחר ואת בנימן. אלו שבט יהודה ובנימן, באותה שעה נאמר שירה [שנאמר] ובאו ורננו במרום ציון ונהרו אל טוב ה' על דגן ועל תירוש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר והיתה נפשם כגן רוה ולא יוסיפו לדאבה עוד (ירמיה לא יב).
(Ibid., cont.:) THE OTHER ONE AND BENJAMIN. These are the tribes of Judah and Benjamin. In that hour we shall sing a song, [as stated (in Jer. 31:12):] THEN THEY SHALL COME AND SING ON THE HEIGHT OF ZION, WHERE THEY SHALL BE RADIANT AT THE GOODNESS OF THE LORD: OVER NEW GRAIN, WINE, AND OIL, OVER THE YOUNG OF THE FLOCK AND THE HERD. SO THEIR LIFE SHALL BE LIKE A WATERED GARDEN, AND THEY SHALL NEVER LANGUISH AGAIN.
חסלת פרשה מקץ
The End of Parashat Miqqets.