אארוכות סי' ל"ד קצרות סי' ר"ו. תשובת מיימוני לס' קנין סי' י"ב. ועל לאה שהיתה חולה וחילקה כל נכסי' במתנת שכיב מרע ואמרה בפני עדים כל נכסי לפלוני ופלוני חוץ ממה שנתתי לצדקה ומתה ושוב ראו מנכסים שלה ביד ראובן ותבעוהו קרוביה מקבלי המתנה והשיב להם ראובן היא נתנה לי במתנת שכ"מ קודם שנתנה לכם ואדוני דימה זה למתנת שכיב מרע במקצת דבעיא קנין (ב"ב דף קנ"א:) וכיון דלא הקנתה לו בטלה מתנת ראובן כיון דלא הוי לי' קנין ועוד הרי חזרה בה כשאמרה הרי כל נכסי לפלוני ופלוני ולא הזכירה חוץ ממה שנתתי לראובן ודאי אלו מתנה שנתנה לראובן מצוה מחמת מיתה היתה דקאמרה וי דקא מייתא ההיא איתתא או בלשון אחר כיוצא בזה או שאמרה לו אם תמותבבהכ"י אז וט"ס. או לאחר מיתה כל כה"ג יש כח במתנה אחרונה שנתנה לקרובי' לבטל מתנת ראובן דליכא למימר כל נכסים דקאמרה היינו שהם שלה עדיין ואין מה שנתנה לראובן כברגט"ס הוא אינו בכללדבהכ"י נפשי' וט"ס. נכסי' ולא בטלה אלא א"כ חזרה בה בהדיא זה אינו חדא מדהוציאה בהדיא מה שנתנה כבר לצדקה מכלל דכל מה שנתנה לאחרים ביטלה דומיא דצדקה שנתנה כבר ועוד אפי' מה שנתנה לראובן נכסיה מיקרי כל זמן שהיא בחיים דכיון דמתנא שכ"מ לא קניא עד לאחר מיתה א"כ נכסיה מיקרי ולא נפקי מרשותה עד לאחר מיתה אבל אםהצ"ל לא. ציוותה מחמת מיתה הו"ל מה שנתנה לראובן כמתנת שכ"מ במקצת בקנין לגמרי דאפי' עמד אינו חוזר ה"נ היכ' דמשך שאמרה לו למשוך אין לך קנין גדול מזה או אם כבר ביד ראובן ואמרה קנהוצ"ל מה. מי שבידך כיון שלא ציותה מחמת מיתה הוה לי' כמו מתנת שכ"מ בקנין ה"נ הכא כיון דברשותו הוה. ושלום מאיר בר' ברוך שיחי':
Q. Before her death, Leah, in the presence of witnesses, said: "All my possessions shall go to B and C except what I have already given to charity." After her death, B and C found some of her possessions in A's hands. They demanded these possessions from A who, in turn, claimed that Leah gave them to him as a gift mortis causa before she gave anything to B and C. A. If, while making the gift to A, Leah indicated that she was making such a gift in fear of approaching death, then her final words, giving everything to B and C, prevail, since she probably changed her mind regarding her gift to A. A, then, must return the property to B and C. But, if Leah made no mention of death when she gave some of her possessions to A, then such a gift is in the category of a "sick man's gift of part of his property" (Baba Batra 151b) which requires a kinyan (formal act of possession). Since in this case, there was a kinyan (the property was in A's possession at the time of the gift), the property belongs to A. SOURCES: Cr. 206; Pr. 34; L. 344; Tesh. Maim to Kinyan, 12. Cf. Tur Hoshen Mishpat 250; ibid. Beth Joseph ad. 1.
אארוכות סי' ל"ד קצרות סי' ר"ו. תשובת מיימוני לס' קנין סי' י"ב. ועל לאה שהיתה חולה וחילקה כל נכסי' במתנת שכיב מרע ואמרה בפני עדים כל נכסי לפלוני ופלוני חוץ ממה שנתתי לצדקה ומתה ושוב ראו מנכסים שלה ביד ראובן ותבעוהו קרוביה מקבלי המתנה והשיב להם ראובן היא נתנה לי במתנת שכ"מ קודם שנתנה לכם ואדוני דימה זה למתנת שכיב מרע במקצת דבעיא קנין (ב"ב דף קנ"א:) וכיון דלא הקנתה לו בטלה מתנת ראובן כיון דלא הוי לי' קנין ועוד הרי חזרה בה כשאמרה הרי כל נכסי לפלוני ופלוני ולא הזכירה חוץ ממה שנתתי לראובן ודאי אלו מתנה שנתנה לראובן מצוה מחמת מיתה היתה דקאמרה וי דקא מייתא ההיא איתתא או בלשון אחר כיוצא בזה או שאמרה לו אם תמותבבהכ"י אז וט"ס. או לאחר מיתה כל כה"ג יש כח במתנה אחרונה שנתנה לקרובי' לבטל מתנת ראובן דליכא למימר כל נכסים דקאמרה היינו שהם שלה עדיין ואין מה שנתנה לראובן כברגט"ס הוא אינו בכללדבהכ"י נפשי' וט"ס. נכסי' ולא בטלה אלא א"כ חזרה בה בהדיא זה אינו חדא מדהוציאה בהדיא מה שנתנה כבר לצדקה מכלל דכל מה שנתנה לאחרים ביטלה דומיא דצדקה שנתנה כבר ועוד אפי' מה שנתנה לראובן נכסיה מיקרי כל זמן שהיא בחיים דכיון דמתנא שכ"מ לא קניא עד לאחר מיתה א"כ נכסיה מיקרי ולא נפקי מרשותה עד לאחר מיתה אבל אםהצ"ל לא. ציוותה מחמת מיתה הו"ל מה שנתנה לראובן כמתנת שכ"מ במקצת בקנין לגמרי דאפי' עמד אינו חוזר ה"נ היכ' דמשך שאמרה לו למשוך אין לך קנין גדול מזה או אם כבר ביד ראובן ואמרה קנהוצ"ל מה. מי שבידך כיון שלא ציותה מחמת מיתה הוה לי' כמו מתנת שכ"מ בקנין ה"נ הכא כיון דברשותו הוה. ושלום מאיר בר' ברוך שיחי':
Q. Before her death, Leah, in the presence of witnesses, said: "All my possessions shall go to B and C except what I have already given to charity." After her death, B and C found some of her possessions in A's hands. They demanded these possessions from A who, in turn, claimed that Leah gave them to him as a gift mortis causa before she gave anything to B and C.
A. If, while making the gift to A, Leah indicated that she was making such a gift in fear of approaching death, then her final words, giving everything to B and C, prevail, since she probably changed her mind regarding her gift to A. A, then, must return the property to B and C. But, if Leah made no mention of death when she gave some of her possessions to A, then such a gift is in the category of a "sick man's gift of part of his property" (Baba Batra 151b) which requires a kinyan (formal act of possession). Since in this case, there was a kinyan (the property was in A's possession at the time of the gift), the property belongs to A.
SOURCES: Cr. 206; Pr. 34; L. 344; Tesh. Maim to Kinyan, 12. Cf. Tur Hoshen Mishpat 250; ibid. Beth Joseph ad. 1.