Teshuvot Maharam · Berlin Edition, Part II, Chapter 53
1
שאלה. ועוד יוריני מורי אשה שיש לה שומא באותו מקום בבית החיצון מקום שהשמש דש וגם בבדיקת העד וגם כשהיא משמשת עם בעלה מוצאה דם מחמת השמש שנוגע בשומא באותו מקום דם טמא או טהור. לב תלמידך נוטה שאין לחוש כדאי' בפ"ב דנדה (ט"ז ע"א) דהרואה דם מחמת מכה ומשמע אפי' בשעת וסתה טהורה ובמקור מקומו טמא קא מיפלגי רבי ורשב"ג ואומר ר"י הא דמטהרי' לאשה אפי' בשעת וסתה אי וסתות דרבנן ה"מ כשהיא מרגשת שבא הדם מן המכה שיש לה צער ומרגשת מכאב המכה המוציאה דם ולא חיישי' שמא גם מן המקור יצא דם כיון דוסתות דרבנן אבל אינה מרגשת שבא מן המכה טמאה בשעת וסתה אף לרבי דאמר וסתות דרבנן דאל"כ הוי בעינן דכל ענין תולה במכה א"כ זאת האשה תהיה טהורה לעולם דכל שעתא נתלה בדם מכה אלא ודאי כן הוא דאם אינה מרגשת שבא מן המכה טמאה אם זמן וסתה הוא אבל שלא בשעת וסתה אע"ג דלא מרגשת דמחמת מכה קאתי תלי' בדם המכה כיון דקיי"ל וסתות דרבנן כמו שפסק ר"י בפ' כל היד. ובימי ספירתה אם ידועה לה כמה ימים היתה רגילה לראות רצופין קודם שילדה לה השומא גם עתה מנין אותם הימים תהיה טמאה ואז תתחיל למנות בטהרה מ"מ תבדוק בימי ספירת טהרתה שחרית וערבית כי שמא תראה דם בשפע שיהא ניכר שמן המקור בא ולא דם שומא גרידא הוא. ועוד כיון שהשומא עומדת בפרוזדור אפשר להתברר אם מן המקור בא כשהיא מכנסת העד לחורי' ולסדקי' בפנים ותן לחכם ויחכם עוד די לחכימא ברמיזא. וההוא דפ' המפלת (נדה כ"א ע"א) המפלת כמין קליפה תטיל מים וכו' לא דמי לההוא דפ' כל היד דמטהרי' בלא הטילה למים דההוא דפ' המפלת בשעת וסתה מיירי ולא הרגישה האשה בעצמה אם מחמת מכה היא אם לאו הלכך תטיל למים אם נמוחי' טמאה כי דם המקור שנקרש הוא ואם לאו טהורה כי בריית בשר אדום הוא של המכה עצמה ולא דם ובלא"ה ל"ק דהרופאים ראו בזכוכית שלהם שיש לה קיבוץ של תלתולי דבר אדום ולא היו יודעי' אם דם מקור הוא ונעשה כך או אם מורסא ומכה גמורה הי' לה והיא לא היתה מרגשת בשום מכה הלכך תטי למים אם נמוחו טמאה אפי' שלא בשעת וסתה דם מקור הוא ואתה ותורתך וכל ביתך וכל כנותך שלום שלום לעילום כנפש סר למשמעתך מאיר בר' ברוך זלה"ה.
L has a wart in her vagina which bleeds during copulation and even when touched by the "examining rag". I am inclined to believe that L is ritually clean since we assume that her blood comes from the wart and not from the interior of the womb. During her regular period (of menstruation), if she definitely feels that the blood comes from the wart, she is ritually clean; otherwise she is unclean. At other times she is ritually clean even when she does not definitely feel that the blood comes from the wart. She can recognize the menses by a greater flow of blood than that which usually comes from the wart. At her menstruation period she must count the same number of days as hitherto. Moreover, knowing exactly where the wart is situated, she should be able to manipulate the "examining rag" in such a way as to discover whether there be present any menstrual blood. SOURCES: Am II, 53; cf. Pr. 626; Mord. Niddah, 735. Cf. Maharil, Responsa 173.
שאלה. ועוד יוריני מורי אשה שיש לה שומא באותו מקום בבית החיצון מקום שהשמש דש וגם בבדיקת העד וגם כשהיא משמשת עם בעלה מוצאה דם מחמת השמש שנוגע בשומא באותו מקום דם טמא או טהור. לב תלמידך נוטה שאין לחוש כדאי' בפ"ב דנדה (ט"ז ע"א) דהרואה דם מחמת מכה ומשמע אפי' בשעת וסתה טהורה ובמקור מקומו טמא קא מיפלגי רבי ורשב"ג ואומר ר"י הא דמטהרי' לאשה אפי' בשעת וסתה אי וסתות דרבנן ה"מ כשהיא מרגשת שבא הדם מן המכה שיש לה צער ומרגשת מכאב המכה המוציאה דם ולא חיישי' שמא גם מן המקור יצא דם כיון דוסתות דרבנן אבל אינה מרגשת שבא מן המכה טמאה בשעת וסתה אף לרבי דאמר וסתות דרבנן דאל"כ הוי בעינן דכל ענין תולה במכה א"כ זאת האשה תהיה טהורה לעולם דכל שעתא נתלה בדם מכה אלא ודאי כן הוא דאם אינה מרגשת שבא מן המכה טמאה אם זמן וסתה הוא אבל שלא בשעת וסתה אע"ג דלא מרגשת דמחמת מכה קאתי תלי' בדם המכה כיון דקיי"ל וסתות דרבנן כמו שפסק ר"י בפ' כל היד. ובימי ספירתה אם ידועה לה כמה ימים היתה רגילה לראות רצופין קודם שילדה לה השומא גם עתה מנין אותם הימים תהיה טמאה ואז תתחיל למנות בטהרה מ"מ תבדוק בימי ספירת טהרתה שחרית וערבית כי שמא תראה דם בשפע שיהא ניכר שמן המקור בא ולא דם שומא גרידא הוא. ועוד כיון שהשומא עומדת בפרוזדור אפשר להתברר אם מן המקור בא כשהיא מכנסת העד לחורי' ולסדקי' בפנים ותן לחכם ויחכם עוד די לחכימא ברמיזא. וההוא דפ' המפלת (נדה כ"א ע"א) המפלת כמין קליפה תטיל מים וכו' לא דמי לההוא דפ' כל היד דמטהרי' בלא הטילה למים דההוא דפ' המפלת בשעת וסתה מיירי ולא הרגישה האשה בעצמה אם מחמת מכה היא אם לאו הלכך תטיל למים אם נמוחי' טמאה כי דם המקור שנקרש הוא ואם לאו טהורה כי בריית בשר אדום הוא של המכה עצמה ולא דם ובלא"ה ל"ק דהרופאים ראו בזכוכית שלהם שיש לה קיבוץ של תלתולי דבר אדום ולא היו יודעי' אם דם מקור הוא ונעשה כך או אם מורסא ומכה גמורה הי' לה והיא לא היתה מרגשת בשום מכה הלכך תטי למים אם נמוחו טמאה אפי' שלא בשעת וסתה דם מקור הוא ואתה ותורתך וכל ביתך וכל כנותך שלום שלום לעילום כנפש סר למשמעתך מאיר בר' ברוך זלה"ה.
L has a wart in her vagina which bleeds during copulation and even when touched by the "examining rag". I am inclined to believe that L is ritually clean since we assume that her blood comes from the wart and not from the interior of the womb. During her regular period (of menstruation), if she definitely feels that the blood comes from the wart, she is ritually clean; otherwise she is unclean. At other times she is ritually clean even when she does not definitely feel that the blood comes from the wart. She can recognize the menses by a greater flow of blood than that which usually comes from the wart. At her menstruation period she must count the same number of days as hitherto. Moreover, knowing exactly where the wart is situated, she should be able to manipulate the "examining rag" in such a way as to discover whether there be present any menstrual blood.
SOURCES: Am II, 53; cf. Pr. 626; Mord. Niddah, 735. Cf. Maharil, Responsa 173.