Gittin 69b · Talmud

וְנִיטַּיְיפֵיהּ אַתְּלָת קִלְחֵי כְּרָבָא, וְנִיבְחֲשֵׁיהּ בִּגְווֹזָא דְּמַרְמְהִין; וְכִי בְּשִׁיל גְּווֹזָא דְמַרְמָהִין – בְּשִׁיל לֵיהּ כּוּלֵּיהּ. וְאִי לָא – לַיְתֵי נִפְקָא דְּכַלְבָּא חִיוָּרָא, וְנִיגְבּוֹל בְּנִטְפָא. וְכַמָּה דְּאֶפְשָׁר – נִפְקָא לָא נֵיכוֹל, דִּמְפָרֵיק. לְגִירָא – לַיְתֵי גִּירָא דְלִילִיתָא, וְנֵיפְכֵיהּ, וְנִשְׁדֵּי מַיָּא עִלָּוֵיהּ וְנִשְׁתֵּי. וְאִי לָא – לַיְתֵי מִמַּיָּא דְּאִישְׁתִּי מִינַּיְיהוּ כַּלְבָּא בְּלֵילְיָא; וְנִיזְדְּהַר מִגִּילּוּיָא. לְגִילּוּיָא – אַנְפָּקָא דְחַמְרָא חַיָּיא. לְמוּרְסָא – אַנְפָּקָא דְּחַמְרָא, בְּאַהֲלָא תּוֹלָאנָא. לְפִירְחָא דְלִיבָּא – לַיְתֵי תְּלָת בְּרוֹשִׁיָּיאתָא דִשְׂעָרֵי, וְנִשְׁטְרִינְהוּ בְּכַמְכָּא דְּלָא עֲבַר עִילָּוֵיהּ אַרְבְּעִין יוֹמִין, וְנֵיכוֹל; וְנִשְׁתֵּי אַבָּתְרַיְיהוּ חַמְרָא מַרְקָא. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא: וְכׇל שֶׁכֵּן דְּפָרַח לִיבֵּיהּ! אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא – לְיוּקְרָא דְלִיבָּא אֲמַרִי; לְפִירְחָא דְלִיבָּא – לַיְתֵי תְּלָת בְּרוֹשִׁיָּיאתָא דְחִיטֵּי, וְנִישְׁטְרִינְהוּ בְּדוּבְשָׁא וְנֵיכוֹל, וְנִישְׁתֵּי אַבָּתְרַיְיהוּ חַמְרָא חַיָּיא. לְצִרְחָא דְלִיבָּא – לַיְתֵי תְּלָת בֵּיעֵי נִינְיָיא, וּבֵיעֲתָא דְכַמּוֹנָא, וּבֵיעֲתָא דְשֻׁומְשְׁמֵי, וְלֵיכוֹל. לִכְאֵב מְעֵי – לַיְתֵי תְּלָת מְאָה פִּלְפְּלֵי אֲרִיכָתָא, וְכֹל יוֹמֵי נִשְׁתֵּי מְאָה מִינַּיְיהוּ בְּחַמְרָא. רָבִין דְּמִן נָרֶשׁ עֲבַד לַהּ לְבַרְתֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי מְאָה וְחַמְשִׁין מֵהָנֵי דִּידַן, וְאִתְּסִיאַת. לְכִירְצָא – אַנְפָּקָא דְּחַמְרָא בַּאֲטַרְפָּא דְעָרָאָה. לְכִירְצָא חִיוָּרָא – לַיְתֵי בִּיזְרָא גַּלְגִּילָא וְנִיצְיְירֵהּ בְּשִׁיסְתַּג, וְנִיתְיְירֵיהּ בְּמַיָּא וְנִשְׁתְּיֵהּ; וְנִזְדְּהַר מִבִּינְתָּא, דְּאִי לָא – מְנַקְּבָא לַהּ לְמַעְיָינֵיהּ. לְמֵיסַר – סִיסִין רַטִּיבָא בְּמַיָּא. לְמִישְׁרֵא – יַבִּישְׁתָּא בְּמַיָּא. וְסִימָנָךְ: אִיצָא רַטִּיבְ[תָּ]א דְּסָכַר נַהֲרָא. לִטְחָלָא – לַיְתֵי שַׁב בִּינֵי דְמַיָּא וּנְיַיבְּשִׁינְהוּ בְּטוּלָּא, וְכֹל יוֹמָא נִישְׁתֵּי תַּרְתֵּי וְתִלְתָּא בְּחַמְרָא. וְאִי לָא – לַיְתֵי טְחָלָא דִצְיפִרְתָּא דְּלָא אִיפְּתַח, וְנִטְחֲיֵיהּ בְּתַנּוּרָא, וְנוֹקֵי לַהֲדֵיהּ, וְנֵימָא: ״כִּי הֵיכִי דְּיַבִּישׁ הַאי טְחָלָא, נִיַּיבַּשׁ טְחָלֵיהּ דִּפְלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִיתָא״. וְאִי לָא – נִיטְחֲיֵיהּ בֵּינֵי אוּרְבֵי דְבֵיתָא חַדְתָּא, וְנֵימָא הָכִי. וְאִי לָא, לִיבְקֵי שָׁכְבָא דִּשְׁכֵיב בְּשַׁבְּתָא, וְנִישְׁקְלֵיהּ לִידֵיהּ וְנוֹתְבַהּ אַטְּחָלֵיהּ, וְנֵימָא: ״כִּי הֵיכִי דְּיַבִּישׁ הָא יְדָא, נִיַּיבַּשׁ טְחָלֵיהּ דִּפְלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִיתָא״. וְאִי לָא – נַיְתֵי בִּינִיתָא וְנִיטְוְויֵיהּ בֵּי נַפָּחָא, וְנֵיכְלֵיהּ בְּמַיָּא דְּבֵי נַפָּחָא, וְנִישְׁתֵּי מִמַּיָּא דְּבֵי נַפָּחָא. הָהִיא עִיזָּא דַּהֲוָת שָׁתְיָא מַיָּא דְּבֵי נַפָּחָא, אִישְׁתְּחִיט – וְלָא אִישְׁתְּכַח לַהּ טְחָלָא. וְאִי לָא – לִיפְתַּח חָבִיתָא דְּחַמְרָא לִשְׁמֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: אִי אִית לֵיהּ חָבִיתָא דְחַמְרָא, לָא אָתֵי לְקַמֵּיהּ דְּמָר. אֶלָּא מַרְגַּל בְּפַת שַׁחֲרִית, דִּמְעַלְּיָא לְכוּלֵּי גּוּפֵיהּ. לְרוּשְׁחָתָא – לַיְתֵי אַקִּיקָא, וְאִילְווֹא, וְאַסְפִּירְכָא, וּמַרְתְּכָא, וְחוּמַרְתָּא דְפִילוֹן, וּשְׁיָאפָא דַחֲמִימְתָּא, וְנִינְקֹט בְּשַׁחֲקֵי דְכִיתָּנָא – בְּקַיְיטָא, וְדַעֲמַר גּוּפְנָא – בְּסִיתְוָא. וְאִי לָא – לִישְׁתֵּי שִׁיכְרָא מַרְקָא. לְשִׁיגְרוֹנָא – לַיְתֵי פַּתְיָא דְמוֹנִינֵי, וְנִיגַנְדְּרֵיהּ שִׁיתִּין זִימְנֵי אַהָא מְטַחְתֵּיהּ, וְשִׁיתִּין זִימְנֵי אַהָא מְטַחְתֵּיהּ. לִצְמִירְתָּא – נֵיתֵי תְּלָת נִיטּוּפְיָיתָא מִישְׁחָא דְכוּפְרָא, וּתְלָת נִיטּוּפְיָיתָא אִיצְרָא דְכַרָּתֵי, וּתְלָת נִיטּוּפְיָיתָא דְחַמְרָא נְקִידָא, וְלִישְׁדֵּי לֵיהּ לְאִישׁ – בָּאַמָּה, וּלְאִשָּׁה – בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. וְאִי לָא – לַיְתֵי אוּנָּא דְזִיקָא, וְלִתְלֵי לֵיהּ לְאִישׁ בָּאַמָּה, וּלְאִשָּׁה בַּדַּדִּין. וְאִי לָא – לַיְתֵי חוֹטֵא דִּזְהוֹרִיתָא דִּשְׂדֹתֶיהָ דּוּמָה בַּת דּוּמָה, וְלִיתְלֵי לֵיהּ לְאִישׁ בָּאַמָּה וּלְאִשָּׁה בַּדַּדִּין. וְאִי לָא – לַיְתֵי כִּינָּה דְּזָכָר וּנְקֵבָה, וְלִיתְלֵי לֵיהּ לְאִישׁ בָּאַמָּה וּלְאִשָּׁה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם; וְכִי מַשְׁתִּין, נַשְׁתִּין אַסִּיסָנָא יַבִּישְׁתָּא בְּצִינּוֹרָא דְּדַשָּׁא, וּנְעַיֵּין בְּחוּמַרְתָּא דְּנָפְקָא מִינֵּיהּ, דִּמְעַלְּיָא לְכוּלְּהוּ צִימְרִי. לְצִימְרָא בָּרָא – לַיְתֵי תְּלָתָא גְּרִיבֵי סוּפְלֵי, וּתְלָתָא גְּרִיבֵי אַטְרַף אַדָּרָא, וְנִישְׁלוֹקִינְהוּ כֹּל חַד לְחוֹדֵיהּ; וְלִיתֵיב בֵּינַיְיהוּ; וְלֹתְבִינְהוּ בְּתַרְתֵּי מְשִׁיכְלֵי, וְנַיְתֵי פָּתוּרָא וְנַנַּח עִילָּוֵיהּ, וְנֵיקוּם מֵעִילָּוֵי הַאי וְלֵותֵיב עִילָּוֵי הַאי, וּמֵעִילָּוֵי הַאי וְלֵותֵיב עִילָּוֵי הַאי, עַד דְּנִיסַּק בֵּיהּ הַבְלָא; וְלִסְחֵי מִינַּיְיהוּ, וְכִי שָׁתֵי – מִמַּיָּא דְאַדָּרָא לִישְׁתֵּי, מִמַּיָּא דְסוּפְלֵי לָא לִישְׁתֵּי; מִשּׁוּם דִּמְיעַקְּרִי. לְצִימְרָא גַּוְונָא – לַיְתֵי שִׁבְעָה בּוּנֵי דְסִילְקָא מִשַּׁב מְשָׁארֵי, וְנִישְׁלוֹקִינְהוּ בְּעַפְרַיְיהוּ, וְנֵיכוֹל, וְנִישְׁתֵּי אַטְרַף אַדָּרָא בְּשִׁיכְרָא, אוֹ

ונטייפיה אתלת קלחי דכרבא - יטיפנו על שלשה קלחי כרוב בכלי: ונבחשיה בגוזא דמרמהין - יגיס את הקדירה בקיסם של עץ ששמו מרמהין: נפקא דכלבא חיורא - צואה של כלב לבן: ונגבול בנטפא - צרי: וכמה דאפשר - לו ברפואה אחרת או להתאפק בחוליו: ניפקא לא ניכול - לא יאכל צואת הכלבים: דמפרק - מנתק אבריו: לגירא - חולי שקורין אשפונט"א: גירא דליליתא - חץ של לילית אבן שעשויה כחץ ונופלת עם הברד: ונפכיה - העוקץ למטה ובית יד למעלה: ונזדהר מגילויא - שיהו במקום שאין נחש מצוי: אנפקא - זהו רביעית וכן שם הכלי: למורסא - קלוג: אהלא תלאנא - אהלות אדום כמין תולעת שני: לפירחא דליבא - שלבו פורח פשמיי"ר בלע"ז: ברושייתא - חלות: ונשטרינהו בכמכא - ישרה אותם בכותח טרכנריי"ד בלע"ז: דלא עבר עליה ארבעין יומין - שנעשה הכותח: מרקא - מזוג במים הרבה: דפרח ליביה - שדברים חלשים הן כל אלו ומתישין כחו של אדם: ליוקרא דליבא - שלבו כבד עליו: לצרחא דליבא - כאב הלב: ניניא - מינט"ה: מהני דידן - פילפלין שלנו: לכירצא - תולעים שבמעים: אטרפה דעראה - עלה של עץ ארע שקורין לוריי"ר ופריו קורין ביי"ש: ביזרא דגלגילא - זרע אורוגא: ונציירה בשיסתג - יקשרנו בחתיכת בגד של צמר גפן: וניזדהר מבינתא - יזהר שלא יבלע את גרגיר הזרע: למעייניה - למיעיו: למיסר - לעצור את השלשול: סיסין - פוליאו"ל: למשרי - לשלשל אדם עצור: וסימניך - שלא תחליף לשתות לח לשלשל ויבש לעצור: איצא - שם עשב וכשהוא לח סוכרין בו נהרות כך הלח סותם: לטחלא - שטחול שלו נפוח וגדול מחמת חולי: שב ביני דמיא - שבע עלוקות של מים בלעז שנשוא"ש: ציפרתא דלא איפתח - עז שלא ילדה: וניקו להדיה - יעמוד כנגדו: ואי לא - אי ליכא תנורא: ניטחייה - לההוא טחלא: ביבי אורבי - יטיח אותו בכותל וידבק בין שורות הכותל וייבש שם: ולימא הכי - כי היכי דיביש האי טחלא כו': ליבקי שכבא - יטרח עד שידע היכן יש מת שמת בשבת: ליבקי - לשון בקיאות: ונשקליה לידיה - דשכבא: וניתיב להדיה טחלא - דחולה: ביניתא - דג: ונוטוייה בנורא דבי נפחא - יצלנו בגחלים שלפני הנפח: מיא דבי נפחא - אותם שמכנה בהן את הברזל: ליפתח חביתא דחמרא לשמיה - יקנה חבית של יין לשתייתו כלומר ישתה יין טוב תמיד הרבה: לא אתי קמי דמר - לשאל רפואה שהיין רפואה לו: לרושחתא - תחתוניות: אקוקיא - עשב ששמו קקול"י: אילוא - אלואיי"ן: אספרכא - כסף חי: מרתכא - קוגילו"ן והוא מפסולת הכסף שחופרין כסף מן הקרקע ויוצקים אותו ומעלה ריתחא והוא מרתחא: חומרתא דפילון - בוטון שהנשים תולות בצואריהן של זהב או של כסף ונותן בו שמן שמעורב בו מין בושם ששמו פילון ודומה לעלי גפנים כדתניא בת"כ שלא יערב קימוס במר מי גלובקיא בשמן עלי גפנים בפילון: ושייפא דחמימתא - צואת יונים ולשון מורי צואת תרנגולין: ונינקיט - כל אלו: בשחקי דכתנא - שהם קרים בקייטא: ובדעמר גופנא - שהן חמים בסתוא וישים באותו מקום: לשגרונא - חולי הירכים והקלבוסת שקורין הנק"א: פתיא דמוניני - כלי מלא ציר דגים קטנים: ולגנדריה שתין זמני אהא מטחתא - יגלגלו ששים פעמים על ירך זה למעלה בקילבוסת שקורין הנק"א: לצמרתא - אבן הגדילה בגיד ועוצרת השתן: ניטופייתא - טיפות: משחא דכופרא - פסולת של זפת והוא עיטרן: איצרא דכרתי - סחיטת כרישין: חמרא נקידא - יין נקי: אונא דזיקא - אוזן של נוד: חוטא דזהוריתא דשדתי' דומה בת דומה - חוט של זהורית שטואתו אשה חשודה בת חשודה: אסיסנא יבישתא - על סנה יבש: ונעיין בחומרתא דנפקא מיניה - יהא זהיר באבן היוצאת ממנו לשומרה: דמעלי לכולה צמרי - חולי שקורין פיוור"י: גריבי - סאין: סופלי - גרעיני תמרים: אטרף אדרא - עלין של עץ ששמו אדר: משיכלי - עריבות: וכי שתי - דקיימא לן הרוחץ בחמין שותה מהם והם רפואה לו במסכת שבת (דף מא.): ממיא דאדרא - לישתי אבל ממיא דסופלי לא לישתי: דמעקרי - עושין אותו עקר מלהוליד: בוני - מלא יד: משב משארי - משבעת ערוגות: בעפרייהו - עפר העולה בשרשיהם:

גיטין סט:

Navigate the library