נדריםסא:
טוען את הדף…
לִסְפֵיקָא, וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: מְעַיֵּיל אִינִישׁ נַפְשֵׁיהּ לִסְפֵיקָא. וּרְמִינְהִי: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי כִּיתֵּי בָנוֹת מִשְׁתֵּי נָשִׁים, וְאָמַר: קִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי הַגְּדוֹלָה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם גְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת, אִם גְּדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת, וְאִם קְטַנָּה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת שֶׁהִיא גְּדוֹלָה מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת — כּוּלָּן אֲסוּרוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. חוּץ מִן הַקְּטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כּוּלָּן מוּתָּרוֹת, חוּץ מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר אַבְדִּימִי אָמַר רַב: מוּחְלֶפֶת הַשִּׁיטָה. וְהָתַנְיָא, זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ וְאָמַר ״עַד לִפְנֵי״ — רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: עַד שֶׁיֵּצֵא, וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּגִּיעַ. מַתְנִי׳ ״עַד הַקָּצִיר״, ״עַד הַבָּצִיר״, ״עַד הַמָּסִיק״ — אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ. זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ, וְאָמַר: ״עַד שֶׁיַּגִּיעַ״ — אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ. אָמַר: ״עַד שֶׁיְּהֵא״ — אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא. וְכֹל שֶׁאֵין זְמַנּוֹ קָבוּעַ, בֵּין אָמַר ״עַד שֶׁיְּהֵא״, בֵּין אָמַר ״עַד שֶׁיַּגִּיעַ״ — אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ. ״עַד הַקַּיִץ״, ״עַד שֶׁיְּהֵא הַקַּיִץ״ — עַד שֶׁיַּתְחִילוּ הָעָם לְהַכְנִיס בְּכַלְכַּלּוֹת. ״עֵד שֶׁיַּעֲבוֹר הַקַּיִץ״ — עַד שֶׁיַּקְפִּילוּ הַמִּקְצוֹעוֹת. גְּמָ׳ תָּנָא: ״כַּלְכַּלָּה״ שֶׁאָמְרוּ — כַּלְכַּלָּה שֶׁל תְּאֵנִים, וְלֹא כַּלְכַּלָּה שֶׁל עֲנָבִים. תַּנְיָא: הַנּוֹדֵר מִפֵּירוֹת הַקַּיִץ — אֵין אָסוּר אֶלָּא בִּתְאֵנִים. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עֲנָבִים בִּכְלַל תְּאֵנִים. מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא? קָסָבַר: תְּאֵנִים מִיקַּצְצָן בִּידָא, עֲנָבִים לָא מִיקַּצְצָן בִּידָא. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר: עֲנָבִים נָמֵי, כִּי מִירַדְּדָן — מִיקַּצְצָן בִּידָא. ״עַד שֶׁיַּעֲבוֹר הַקַּיִץ״, עַד שֶׁיִּכָּפְלוּ הַמַּקְצוּעוֹת. תָּנָא: עַד שֶׁיַּכְפִּילוּ רוֹב הַמַּקְצוּעוֹת.גמ' למימרא דרבי מאיר וכו' - כדפרישית: שתי כיתי בנות - משתי נשים שנשא זו אחר זו וכל אחת ילדה שתי בנות: כולן אסורות חוץ וכו' דברי רבי מאיר - דקסבר רבי מאיר מעייל איניש לספיקא דלא איזדהר הארוס בשעת קידושין דלא ליתי לידי קלקול והואיל דלא ידעינן הי מינייהו קידש כולן אסורות: חוץ מן הקטנה שבקטנות - דלדברי הכל לית לה שם גדולה: רבי יוסי אומר כולן מותרות וכו' - דקסבר לא מעייל איניש נפשיה לספיקא: מוחלפת השיטה - כלומר אפיך מתניתין דנדרים ואימא לרבי מאיר מעייל איניש כו': והתניא - בניחותא דמוחלפת: זה הכלל כל שזמנו קבוע - כגון רגלים: עדי שיצא - דקסבר מעייל איניש נפשיה לספיקא: מתני' אמר קונם שאיני טועם יין עד הבציר - של ענבים: עד המסיק - לקיטה של זיתים: וכל שאין זמנו קבוע - כגון קציר ובציר דזמנין הוו בחריפי וזמנין הוו באפלי: עד הקיץ - עד שעת לקיטת תאנים או שאמר עד שיהא הקיץ שניהם משמע דאינו אסור אלא עד שיתחיל העם להכניס תאנים בכלכלות וזהו בתחילת הקיץ: אמר עד שיעבור הקיץ אסור עד שיוכפלו המקצועות - עד שמכפילין הסכינים שקצצו בהן התאנים ומצניעין אותן כמו מקפלין את הכלים (שבת דף קיג.) ענין אחר שיקפלו עד שחורץ אותן בקופיץ ועושין אותן שירטי"ט כמו ליטרא קציעות ולשון יכפילו על שם שמניחין זו על זו ותרוייהו שיעבור ויקפילו משמע בסוף הקיץ: גמ' ולא כלכלה של ענבים - משמע אף על פי שהבציר הוי סמוך לאלתר לקיץ לא אמרינן שזה נתכוון לכלכלה של ענבים אלא ודאי אינו אסור אלא עד תאנים: עגבים בכלל תאנים - ואסור עד כלכלה של ענבים: ענבים לא מקצצו ביד אלא בסכין ולא דמו כלל לתאנים הלכך לא הוו בכלל תאנים: ענבים נמי כי מירדדן - כשמתבשלין יפה יפה שנושרין ענבים מן האשכול מקצצו נמי בידא כתאנים הלכך הוו בכלל תאנים: תנא הוקפלו רוב המקצועות - אותן תאנים שנשתיירו בשדות ובאילנות:ורמינהו מי שיש לו שתי כיתי בנות משתי נשים - מכל אשה שתי בנות קטנה וגדולה משנה היא בקידושין פרק האומר (דף סד:) דסבר רבי מאיר דמחית אינש נפשיה לספיקא ושמא קרי לה לגדולה קטנה שבגדולות ורבי יוסי אמר וכו' דלא מעייל אינש נפשיה לספיקא וגדולה דקאמר גדולה ממש: מוחלפת השיטה - ואיפוך מתני' דר"מ לדרבי יוסי ודרבי יוסי לדר"מ: והתניא - בניחותא ולמאי דמסיק התם אביי בלישנא פליגי ואין צריך לומר מוחלפת השיטה: עד הבציר אינו אסור אלא עד שיגיע - וה"ה נמי אם אמר עד שיהא כיון דאין זמנו קבוע כדמפרש ואזיל: זה הכלל כל שזמנו קבוע כו' כמו בציר אמר עד שיהא אינו אסור אלא עד שיגיע לבד בפ"ג בקידושין (דף סד:) י"מ דקציר ובציר הוי זמנו קבוע ואין זמנו [קבוע] כגון דאמר עד שילך פלוני למקום פלוני שאינו יודע כמה יאחר ול"נ דהא אמר עד שיהא הקיץ עד שיתחילו לתת בכלכלות אלמא אינו אסור עד שיצא ואין זמנו קבוע תפסינן ליה: קיץ - על שם שקוצצים התאנים. של תאנים נקרא קיץ על שם שנקצצת ביד. וענבים שנקצצין בסכין נקרא בצירה: ענבים נמי כי מירדדן - פירוש כשנתייבשו נקצצות ביד [ל"א] מיזרדן כמו חבילי זרדין: עד שיקפלו רוב המקצועות - סכינים שקוצצין בהם עיגולי תאנים והעיגולים עצמן נקראין קציעות: