נדריםסט.
טוען את הדף…
שָׁמַע אָבִיהָ וְהֵפֵר לָהּ, וְלֹא הִסְפִּיק הַבַּעַל לִשְׁמוֹעַ עַד שֶׁמֵּת — חוֹזֵר הָאָב וּמֵפֵר חֶלְקוֹ שֶׁל בַּעַל. אָמַר רַבִּי נָתָן: הֵן הֵן דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵין יָכוֹל לְהָפֵר. שְׁמַע מִינַּהּ: לְבֵית שַׁמַּאי מִיגָּז גָּיֵיז, לְבֵית הִלֵּל מִקְלָשׁ קָלֵישׁ. שְׁמַע מִינַּהּ. בָּעֵי רָבָא: יֵשׁ שְׁאֵלָה בְּהָקֵם, אוֹ אֵין שְׁאֵלָה בְּהָקֵם? אִם תִּמְצָא לוֹמַר יֵשׁ שְׁאֵלָה בְּהָקֵם: יֵשׁ שְׁאֵלָה בְּהָפֵר, אוֹ אֵין שְׁאֵלָה בְּהָפֵר? תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: נִשְׁאָלִין עַל הֶהָקֵם, וְאֵין נִשְׁאָלִין עַל הֶהָפֵר. בָּעֵי רַבָּה: ״קַיָּים לִיכִי, קַיָּים לִיכִי״, וְנִשְׁאַל עַל הֲקָמָה רִאשׁוֹנָה, מַהוּ? תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רָבָא: אִם נִשְׁאַל עַל הָרִאשׁוֹנָה — שְׁנִיָּה חָלָה עָלָיו. בָּעֵי רַבָּה: ״קַיָּים לִיכִי, וּמוּפָר לִיכִי, וְלָא תֵּיחוּל הֲקָמָה אֶלָּא אִם כֵּן חָלָה הֲפָרָה״, מַהוּ?שמע אביה והפר לה - בו ביום ולא הספיק הבעל לשמוע שיפר לה עד שמת חוזר ומיפר חלקו של בעל ואין צריך להפר חלקו הואיל וכבר הפר: ב"ה אומרים אין יכול להפר - חלקו של בעל בלבד אא"כ חוזר ומיפר חלקו עמו משום דסבירא להו מקליש היכא דהפר חר בלא חבריה ואכתי הוי הנדר שלם אלא שאין איסורא חמור כבתחלה וכיון דאכתי הנדר שלם הוא מיבעי ליה לבטל חלקו וחלק הבעל דנתרוקנה רשותו לו: ובית שמאי סברי מיגז קא גייז - כי קדם האב והפר חלקו חתכו לשנים ונתבטל חציו ועדיין חציו קיים וכשמיפר עכשיו חלקו של בעל הוי שלו מופר: ש"מ - דתנאי היא ומקלש קליש כבית הלל: יש שאלה בהקם - שאם קיימו לה נדרה האב והארוס ונשאלו על הקמתן מהו מי יש שאלה ויכולין להפר לה או לא: יש שאלה בהפר - היכא דקיים האחד והיפר האחד יכול האחר לשאול על הקמתו במקום שהפר כבר השני והוי מופר: ענין אחר יש שאלה בהפר - כלו' את"ל יש שאלה בהקם מי הוי מופר הנדר באותה שאלה דהקמה דאין צריך לומר לה בהפרתו או אין שאלה בהפר דלא הוי מופר אא"כ מפר לה בעל או האב לאחר שנשאל דבאותה שאלה דהקמה לא הוי מופר לה: ע"א יש שאלה בהקם - שקיים לה הבעל או האב הנדר ואח"כ הלך ונשאל עליו לחכם והתירו החכם מי אמרינן דכיון שקיים את הנדר שוב אין נשאלין עליו ולא הוי שאלה מעליא או דלמא כיון שהתירו חכם בטלה הקמתו וביטל הנדר: את"ל יש שאלה בהקם יש (לה) שאלה בהפר - כלומר במקום הפר שאם שמע את נדרה ולא רצה להפר אלא הלך ונשאל בו ביום על אותו נדר לחכם מאי מי אמרינן הואיל אם היא הולכת לחכם ונשאלת לו שיהא מתירה דהא לדברי הכל אם נשאלת לחכם יכול להתיר לה הכא נמי אם נשאל האב לחכם על נדר בתו יהא מותר הואיל ואי בעי מצי מיפר: ת"ש דאמר רבי יוחנן נשאלין על ההקם - באותו ענין שפירשתי ואין נשאלין על ההפר כמו כן: ת"ש נשאלין על ההקם - ללישנא קמא נשאלין על ההקם ומותרין להפר לה: ואין נשאלין על ההפר - דהיכא דקיים אחד והפר אחד אין נשאל אלא או כולו בשאלה או כולו בהפרה בעינן וללישנא בתרא נשאלין על ההקם ומותרין להפר לה אח"כ ואין נשאלין על ההפר דאין הנדר מופר במה שמתיר החכם לבטל ההקמה אא"כ מיפר לה בעל או אב לאח"כ: קיים ליכי קיים ליכי - תרי זימני ונשאל על הקמה ראשונה וביטלה: מהו - כלומר הקמה שניה דלא נשאל עליה בטלה באותו שאלה אי לא: ת"ש דאמר רבא - בפ' ואלו מותרין (לעיל נדרים יח.) שבועה שלא אוכל שבועה כו' דאמר רבא אם נשאל על הראשונה שניה חלה עליו ה"נ אם נשאל על הקמה ראשונה שניה חלה עליו: אמר קיים ליכי והדר אמר מופר ליכי - בתוך כדי דבור ובלשון הזה אמר בתוך כדי דבור ראשון ולא תיחול הקמה אא"כ חלה הפרה מהו. מי ביטל ההקמה וקיים ההפרה אי לא:אמר רבי נתן הן דברי ב"ש - אהך סיפא קאי ובה"א אינו יכול להפר האב ש"מ - לב"ש מיגז גייז אב שמיפר חלקו וחלק הבעל כדקאי הלכך הוריש לאב וב"ה סברי מיקלש קליש בהפרה דאב ונדר גרוע הוא הלכך אין יכול הבעל להורישו לאב דהכי נמי מיגז גייז לא יצאו לבעל וי"מ דב"ה פליגי נמי ארישא דהפר הבעל ומת דאמר דמפר וב"ה אומרים אינו יכול להפר כיון דהפר בעל מיקלש קליש [ונתגרע] הנדר ולא יועיל להתבטל ע"י הפרה דאב גרידא ולב"ש מיגז גייז ונשאר נדר חשוב ומועיל לבטלו הפרה דאב ויכול להיות דלא פליגי ברישא משום דהפרת הבעל נתבטל לפי שאינו קיים בשעת הפרת האב אי נמי שבתחלה לא הפר האב מתוך שחלקו קיים יפר לו חלק הבעל: יש שאלה בהקם - אם הקים הבעל ושאל לחכם מהו שיוכל הבעל להפר ובו ביום מיירי דאי ביום של אחריו לא מועיל השאלה דמוקם [הנדר] לעולם [וכ"ש] כיון דקיים: יש שאלה בהפר - אם נשאל על הפרתו מי אמרינן שהנדר חזר לאיתנו או לא: ת"ש [דאמר ר"י] נשאלים על ההקם ואין נשאלין על ההפר: בעי רבה קיים ליכי קיים ליכי ונשאל על הקמה ראשונה מהו - מי אמר דיכול להפר לפי דהקמה שניה אינה כלום שהרי לא חלתה על הראשון או דלמא כי משכחת רווחא חיילא: ת"ש [דאמר רבא אם] נשאל על הראשונה כשנשבע ב' שבועות שלא יאכל ככר זה דשבועה שניה לא חלתה מיד ומושבע ועומד מהראשונה שניה חלה עליו דכי משכח רווחא חיילא וה"נ כי משכח רווחא חיילא: קיים ליכי מופר ליכי ולא תיחול הקמה עד דחיילא הפרה מהו - מי חיילא בתרא או קמא אבל לא מבעיא ליה [אם אמר] קיים ליכי ומופר ליכי ולא אמר לא תיחול הקמה עד למחר וכו' דהא ודאי הקמה שאמר תחלה חלה ולא הפרה ולא מיבעי למ"ד תפוס לשון ראשון אלא אפילו לרבי יוסי דאמר אף בגמר דבריו אדם נתפס וחיילי תרוייהו גבי תמורת עולה ותמורת שלמים (תמורה דף כה:) היינו דוקא התם דיכולין לקיים שניהם אף זה אחר זה להביא בדמי חציה עולה וחציה שלמים אבל הכא דאי אפשר לחול זה אחר זה כיון דחל הראשון לא תחול אחריו שני: