נדריםעט.
טוען את הדף…
שֶׁהַשְּׁתִיקָה מְקַיֶּימֶת, וְאֵין שְׁתִיקָה מְבַטֶּלֶת. קִיֵּים בְּלִבּוֹ — קַיָּים, הֵפֵר בְּלִבּוֹ — אֵינוֹ מוּפָר. קִיֵּים — אֵין יָכוֹל לְהָפֵר, הֵפֵר — אֵין יָכוֹל לְקַיֵּים. קָתָנֵי: שֶׁהַשְּׁתִיקָה מְקַיֶּימֶת, מַאי לָאו בְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְמֵיקַט? לֹא, בְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְקַיֵּים. הַיְינוּ: קִיֵּים בְּלִבּוֹ קַיָּים! אֶלָּא בְּשׁוֹתֵק סְתָם. אַשְׁכְּחַן חוֹמֶר בְּהָקֵם מִבְּהָפֵר, בְּהָפֵר מִבְּהָקֵם מְנָא לַן? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: נִשְׁאָלִין עַל הֶהָקֵם, וְאֵין נִשְׁאָלִין עַל הֶהָפֵר. מֵתִיב רַב כָּהֲנָא: ״וְאִם הַחֲרֵשׁ יַחֲרִישׁ לָהּ אִישָׁהּ וְגוֹ׳״, בְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְמֵיקַט הַכָּתוּב מְדַבַּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְמֵיקַט, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְקַיֵּים? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״כִּי הֶחֱרִשׁ לָהּ״, הֲרֵי בְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְקַיֵּים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״אִם הַחֲרֵשׁ יַחֲרִישׁ לָהּ אִישָׁהּ״ — בְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְמֵיקַט הַכָּתוּב מְדַבֵּר! תְּיוּבְתָּא. וְלוֹקֵים: הָא — בְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְקַיֵּים, הָא — בְּשׁוֹתֵק סְתָם! קְרָאֵי יַתִּירִי כְּתִיבִי. מֵתִיב רָבָא: נָדְרָה עִם חֲשֵׁכָה — מֵפֵר לָהּ עַד שֶׁלֹּא חָשְׁכָה, שֶׁאִם לֹא הֵפֵר וְחָשְׁכָה — אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. אַמַּאי? לֶהֱוֵי כְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְמֵיקַט! תְּיוּבְתָּא. מֵתִיב רַב אָשֵׁי: ״יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ נְדָרִים, אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ מְפִירִין״ — יָפֵר. ״יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ מְפִירִין, אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה נֶדֶר״, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: לֹא יָפֵר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יָפֵר. וְאַמַּאי? לֶיהֱוֵי כְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְמֵיקַט! תְּיוּבְתָּא. הָדְרָן עֲלָךְ נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה וְאֵלּוּ נְדָרִים שֶׁהוּא מֵפֵר: דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ: ״אִם אֶרְחַץ״ וְ״אִם לֹא אֶרְחַץ״, ״אִם אֶתְקַשֵּׁט״ וְ״אִם לֹא אֶתְקַשֵּׁט״.קיים בלבו קיים הפר בלבו אינו מופר - והיינו חומר בהקם מבהפר: קיים אינו יכול להפר - אא"כ נשאל לחכם על הקמתו: הפר אינו יכול לקיים - קתני מיהת שהשתיקה מקיימת וכו': נשאלין על ההקם - שאם קיים לה לנערה המאורסה אביה או בעלה והלך השני ונשאל לו על נדרה של זו ואח"כ הלך זה שקיים ונשאל על הקמתו: ואין נשאלין על ההפר - אם הפר לה אחד מהן והלך חבירו ונשאל לחכם על חלקו אין זה שאלה לפי שאין נשאלין על נדר שאינו נדר כגון זה שמופר במקצת הוי נדר ואין נדר: כשהוא אומר - למעלה הימנו כי החריש לה הוי בשותק וכו': בשותק ע"מ למיקט - וכתיב בההוא קרא והקים את כל נדריה דשוב אינו יכול להפר: קראי יתירי כתיבי - מדכתיב החרש יחריש כמה פעמים ש"מ בשותק ע"מ למיקט אינו מפר: ע"א קראי כתיבי החרש יחריש וכי החריש הרי ג' חד בשותק ע"מ לקיים וחד ע"מ למיקט וחד בסתם: יודיע אני שיש נדר - הרי ששמע באשתו שנדרה ולא הפר לה ואמר לאחר מכן יודע אני שיש נדר שאשה נודרת אסורה במה שנדרה: אבל איני יודע שיש מפירין - דאפשר בתקנה לכך לא הפרתי לה: יפר - דכיון דלא הוה ידע שיש מפירין מאי ה"ל למיעבד נעשה כמי שלא שמע: אבל איני יודע שזה נדיר - חשוב וצריך לבטלו: ר"מ אומר לא יפר -דכיון דידע דנדרה ויש מפירין כשימעה בעלמא דמי ואיבעי ליה למפר מעיקרא: וחכ"א יפר - עכשיו דכיון דלא ידע מתחלה דהאי נדר צריך הפרה כמי ששמע עכשיו דמי ולא לכתחלה: ואלו נדרים שהוא מפר דברים שיש בהן ענוי נפש - כדכתיב לענות נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו (במדבר ל׳:י״ד):מתני' ואלו נדרים שהוא מיפר - בין אב בין בעל: שיש בהן ענוי נפש - (כדקתני) כדכתיב וכל שבועת איסר לענות נפש: אם ארחץ אם לא ארחץ - מפרש בגמ' מאי קאמר: