נדריםעה.
טוען את הדף…
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי? דְּקָתָנֵי: בֵּין שֶׁעָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר וּבֵין שֶׁלֹּא עָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר. אִי נָמֵי מֵרֵישָׁא דְּקָתָנֵי: מִשֶּׁנִּכְנְסָה לִרְשׁוּתוֹ נִגְמְרָה לוֹ. וְאִי דְּלָא קַדֵּישׁ, מַאי ״נִגְמְרָה לוֹ״? תִּפְשׁוֹט מִינֵּיהּ כְּשֶׁעָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר. מַאי ״וְכִשְׁאָר דְּבָרִים כֵּן נְדָרִים״ דְּקָתָנֵי? אָמַר רָבָא, הָכִי קָתָנֵי: אִי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁאֵין חַיָּיבִין סְקִילָה, כְּנַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה? אָמַר רַב אָשֵׁי, מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא: אֵין יְבָמָה גְּמוּרָה לְאִישָׁהּ כְּשֵׁם שֶׁאֲרוּסָה גְּמוּרָה לְאִישָׁהּ. מַתְנִי׳ הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ ״כׇּל הַנְּדָרִים שֶׁתִּדּוֹרִי מִכָּאן עַד שֶׁאָבֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי הֲרֵי הֵן קַיָּימִין״ — לֹא אָמַר כְּלוּם. ״הֲרֵי הֵן מוּפָרִין״ — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֹמֵר: מוּפָר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ מוּפָר. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אִם הֵפֵר נְדָרִים שֶׁבָּאוּ לִכְלַל אִיסּוּר — לֹא יָפֵר נְדָרִים שֶׁלֹּא בָּאוּ לִכְלַל אִיסּוּר?! אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ״. אֶת שֶׁבָּא לִכְלַל הָקֵם — בָּא לִכְלַל הָפֵר, לֹא בָּא לִכְלַל הָקֵם — לֹא בָּא לִכְלַל הָפֵר. גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מֵיחָל חָלִין וּבָטְלִין, אוֹ דִלְמָא לָא חָלִין כְּלָל? לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ,ומאי תניא כוותיה - ממאי משכחינן הכא דתניא כוותיה דר' אמי דכשעשה בה מאמר פליגי: מדקתני ר"ע אומר כלום חלקנו בין יבם כו' בין שעשה בה מאמר כו' - מכלל דשמעיה ליה לר"א דאמר דכשעשה בה מאמר יפר ואהכי מהדר ליה ר"ע הכי: א"נ - מדקאמר ר' אליעזר ברישא משנכנסה לרשותו נגמרה לו אשה שיש לו חלק בה וכו' אינו דין שתגמר לוואי דלא קדיש דלא עשה בה מאמר מאי עמרה לו איכא: אי אתה מודה - שאפילו עשה בה מאמר שאין חייבין עליה סקילה כנערה המאורסה הלכך לגבי נדרים נמי לא הוי כארוסה ואהכי אינו יכול להפר לה: מתניתין נמי דיקא - כרבי אמי טעמא דר"ע דאמר בברייתא וכשאר דברים כן נדרים משום סקילה הוא דקאמר: דקתני אין היבמה גמורה לאישה - מדקא קרי לה ליבמה אשה אלמא כשעשה בה מאמר עסקינן ומדאמר הכי דאיכא נמי להקיש לארוסה שמע מינה דמשום סקילה הוא דקאמר ר"ע דאינו מפר כשם שמפר לארוסה: מתני' הרי הן קיימין לא אמר כלום - דנדרים שלא באו לעולם אינו יכול לקיים: שבאו לכלל איסור - שכבר נדרה וקא חייל עלה אפילו הכי מפר כ"ש דמפר אותן שלא באו לכלל איסור כשיבאו דעדיין לית בהו מששא אבל לענין קיום אי אפשר שידון כך דנדרים שכבר באו לכלל איסור דין הוא שיקיים הלכך לא אמר כלום לדברי הכל: את שלא בא לכלל הקם - שעדיין לאו באו לעולם ואי אפשר לקיימו כדקתני דכי אמר הרי הן קיימין לא אמר כלום: אינו בא לכלל הפר - דאינו יכול להפר: גמ' מיחל חיילי - עלה ובטלי לאלתר משום דהפרה קודם לכן: או דילמא לא חיילי כלל - דהפרה דעבד קא מהניא דלא חיילא עלה שום נדר: