נדרים פט.

פרק יא׳ · ואלו נדרים

Nedarim 89a · Chapter 11: VeEllu Nedarim

נָדְרָה וְהִיא בִּרְשׁוּת הַבַּעַל — מֵפֵר לָהּ. כֵּיצַד? אָמְרָה ״הֲרֵינִי נְזִירָה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים״, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים — הֲרֵי זֶה מוּפָר. נָדְרָה בּוֹ בַּיּוֹם וְנִתְגָּרְשָׁה בּוֹ בַּיּוֹם, הֶחְזִירָה בּוֹ בְּיוֹם — אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. זֶה הַכְּלָל: כׇּל שֶׁיָּצְאָה לִרְשׁוּת עַצְמָהּ שָׁעָה אַחַת — אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. גְּמָ׳ תַּנְיָא: אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה שֶׁאָמְרָה ״הֲרֵינִי נְזִירָה לִכְשֶׁאִנָּשֵׂא״ וְנִשֵּׂאת, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: יָפֵר, וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא יָפֵר. וְסִימָנָא: יְלֵלִי. אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁאָמְרָה ״הֲרֵינִי נְזִירָה לִכְשֶׁאֶתְגָּרֵשׁ״ וְנִתְגָּרְשָׁה, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: לֹא יָפֵר, וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: יָפֵר. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וְגוֹ׳״, עַד שֶׁיְּהֵא נֶדֶר בִּשְׁעַת אַלְמָנוּת וְגֵרוּשִׁין. רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״כֹּל אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ״, עַד שֶׁיְּהֵא אִיסּוּרֵי נֶדֶר בִּשְׁעַת אַלְמָנוּת וְגֵרוּשִׁין. אָמַר רַב חִסְדָּא: מַתְנִיתִין — רַבִּי עֲקִיבָא הִיא. אַבָּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, מַתְנִיתִין תָּלְיָא נַפְשַׁהּ בְּיוֹמֵי, בָּרַיְיתָא תָּלְיָא נַפְשַׁהּ בְּנִישּׂוּאִין. שָׁלְמוּ יוֹמֵי וְלָא נִתְגָּרְשָׁה, שָׁלְמוּ יוֹמֵי וְלָא מִיתְנַסְבָא. ״זֶה הַכְּלָל״ דְּקָתָנֵי גַּבֵּי ״נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה״ — לְאֵיתוֹיֵי הָלַךְ הָאָב עִם שְׁלוּחֵי הַבַּעַל אוֹ שֶׁהָלְכוּ שְׁלוּחֵי הָאָב עִם שְׁלוּחֵי הַבַּעַל, בְּנַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה, דְּאָבִיהָ וּבַעְלָהּ מְפִירִין נְדָרֶיהָ. ״זֶה הַכְּלָל״ דְּקָתָנֵי גַּבֵּי ״וְאֵלּוּ נְדָרִים״, לְאֵיתוֹיֵי מָסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל אוֹ שֶׁמָּסְרוּ שְׁלוּחֵי הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, שֶׁאֵין הַבַּעַל מֵיפֵר בַּקּוֹדְמִין. מַתְנִי׳ תֵּשַׁע נְעָרוֹת נִדְרֵיהֶן קַיָּימִין: בּוֹגֶרֶת וְהִיא יְתוֹמָה. נַעֲרָה וּבָגְרָה וְהִיא יְתוֹמָה.

נדרה והיא ברשות הבעל - שהיתה נשואה והפר לה בעל והשתא מפרש כיצד נדרה אמרה הריני נזירה לאחר שלשים יום והפר לה בעל: אע"פ שנתאלמנה בו' הרי זה מופר - ואע"ג דאיכא למימר הואיל ובשעת הנדר דינו שיחול וכבר יצאה לרשות עצמה ולא תועיל בו הפרה להכי אשמעינן דהרי זה מופר דאחר שעת אמירה קאזלינן ואשמעינן היכא דבאה ברשות עצמה בשעת הנדר והיכא דהיא ברשות אחרים נמי: זה הכלל כל שיצאה לרשות עצמה - מפרש בגמ' לאיתויי מאי: גמ' רבי ישמעאל אומר יפר - דהפרה מועלת בו הואיל ולא חל הנדר עד שנכנסה לרשות בעלה: ר' עקיבא אומר לא יפר - דבתר קבלת הנדר אזלינן: וסימניך ילל"י - כלומר בבא ראשונה תני יפר והדר לא יפר בבא אחרונה תני לא יפר והדר יפר: אשת איש שאמרה - בזמן שהיא אשת איש כו': ר' ישמעאל אומר לא יפר - אין הפרה מועלת בו הואיל ובשעה שהנדר חל הויא ברשות עצמה: ר' עקיבא אומר יפר - דבשעת קבלת הנדר הויא ברשות הבעל: עדי שיהא נדר - כלומר קיום הנדר: ורבי עקיבא סבר הרי הוא אומר כל אשר אסרה על נפשה שיהא איסור הנדר - קבלת הנדר והכי נמי דייקינן במתני' כל אשר אסרה ורבי עקיבא היא: אפי' תימא ר' ישמעאל מתני' - בדין הוא היכא דנדרה כשהיא אלמנה ותלתה נדרה בימים עד לאחר שלשים יום אהכי קאמר אינו יכול להפר דליכא למימר כל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת דלא מסקא אדעתא דתינשא בתוך הזמן אהכי אינו יכול להפר דאימור זימנין דשלמו כל ל' יום ולא ניסת וכי נדרה נמי ברשות בעלה ותלתה נדרה בימים דין הוא שיפר איכא למימר כל הנודרת כו' ולא מסקא אדעתא שתתגרש דזימנין דשלמו יומי ולא מיגרשא ואם הפר הרי זה מופר ודידי נמי היכא דתלתה נדרה בנישואין אהכי יפר דעל דעת בעלה נדרה והיכא דתלתה נדרה בגירושין ליכא למימר דתלתה עצמה בבעלה ואהכי לא יפר: זה הכלל דקתני - באידך פירקין (לעיל נדרים דף עא.) גבי נערה המאורסה זה הכלל כל שלא יצאה לרשות עצמה כו' לאיתויי הלך האב עם שלוחי הבעל דהתם לא יצאה לרשות עצמה דאביה ובעלה מפירין נדריה: זה הכלל דקתני הכא - גבי ואלו נדרים דמשמע דיוצאת לרשות עצמה לאיתויי מסר האב לשלוחי הבעל ולא הלך הוא עמהם דאותה שעה יצאה מרשות האב עד שהגיעה לרשות הבעל ויצאה לרשות עצמה ואין הבעל מיפר נדריה שאין הבעל מיפר בקודמין: מתני' ט' נערות נדריהן קיימין - שאין יכול להפר להן: בוגרת והיא יתומה - נערה בוגרת והיא יתומה:

אמרה הריני נזירה לאחר שלשים יום - פירוש אם אשה שאמרה כן ונתגרשה קודם שיגיעו שלשים יום הרי זה מיפר קודם שיגרשנה: נדרה וגרשה בו ביום והחזירה בו ביום - בפירקין דלעיל (נדרים דף עב -) מוקמינן לה בנשואה ואינו יכול להפר דאין בעל מיפר בקודמין ובגמרא מפרש [זה הכלל] לאיתויי מאי: תניא כו' לכשאנשא רבי ישמעאל אומר יפר - דאזלינן בתר שעתא דחייל הנדר: רבי עקיבא אומר לא יפר - דאזלינן בתר שעתא שנדרה: עד שיהא נדר - שיחול בעודה אלמנה וכיון דלא חל שניסת יפר: כל אשר אסרה על נפשה - בהאי קרא דנדר אלמנה כתיב שיהא איסור הנדר נזירות בשעת אלמנות דאזלינן בתר שעת הנדר: ברייתא תליא נפשה בנישואין - כלומר עד כאן לא קאמר ר"ש הריני נזירה לכשאנשא דיפר משום שאי אפשר לנדר לחול באלמנותה הילכך קרינא ביה נדר באלמנות: מתניתין תליא נפשה ביומי - ויכול להיות שישלמו הימים בעודה אלמנה וכן בסיפא איכא לשנויי בכה"ג: זה הכלל דקתני גבי נערה - בפירקין דנערה דלעיל דקתני כל שלא יצאה לרשות עצמה שעה אחת אביה ובעלה אחרון מפירין נדריה ולא אמרינן דמסירתה לשלוחי הבעל הוי קירוב דנישואין ויצאה מרשות אב: זה הכלל דקתני גבי נדרים - כלומר הכא לאיתויי מסר האב לשלוחי הבעל ונדרה וגירשה והחזירה דאין בעל מפר דיצאה כבר מרשות האב כיון שמסרה לשלוחי הבעל הרי הוא כאילו נכנסה לחופה: תשע נערות נדריהן קיימין - בוגרת והיא יתומה בוגרת ומת אביה נערה שלא בגרה ומת אביה נערה ובגרה ומת אביה נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה בוגרת ואביה קיים [נערה ובגרה ואביה קיים] נערה והיא יתומה [נערה בוגרת והיא יתומה] עד כאן הגי'. ה"פ ט' מיני נערות מיהו אין בהם חידוש בכולם אך השמיענו התנא בכל הצדדין שיוכל למצוא ובוגרת נמי בכלל נערות פי' בוגרת והיא יתומה ונדרה אחר שנתיתמה א'. בוגרת ומת אביה כלומר בוגרת שנדרה ואחר הנדר מת אביה ב'. נערה שלא בגרה ומת אביה פירוש נדרה כשהיא נערה ומת אביה אחר הנדר ובאתה לשאול על נדריה בעודה נערה ג'. נערה ובגרה ומת אביה פירוש נדרה כשהיא נערה ואח"כ בגרה ובאת לשאול אחר שמת אביה דאביה מת אחר הבגר ד'. נערה שמת אביה פירוש נדרה כשהיא נערה ושוב אחר הנדר מת אביה ובגרה ואחר שבגרה באת לפנינו לשאול על נדרה ה' . בוגרת ונדרה ואביה קיים ו'. נערה בוגרת פירוש נדרה כשהיא נערה ובגרה אחר הנדר ואביה קיים ובאה לשאול בעוד אביה חי ז'. נערה והיא יתומה פירוש נערה שנתיתמה ונדרה אחר שנתיתמה ח'. נערה בוגרת והיא יתומה פירוש נדרה כשהיא נערה ובשעת הנדר היא יתומה ובגרה ובאת לשאול על נדרה אחר שבגרה הרי לך תשע נערות חלוקות ולא ראי זו כראי זו וכולן נדרן קיימין ואין אב יכול להפר: