פסחיםקיא.
טוען את הדף…
חוּץ מִן הַמַּיִם. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ מַיִם. אָמַר רַב פָּפָּא: לָא אֲמַרַן, אֶלָּא חַמִּימֵי לְגוֹ קָרִירֵי, וְקָרִירֵי לְגוֹ חַמִּימֵי. אֲבָל חַמִּימֵי לְגוֹ חַמִּימֵי, וְקָרִירֵי לְגוֹ קָרִירֵי — לָא. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אַרְבָּעָה דְּבָרִים הָעוֹשֶׂה אוֹתָן דָּמוֹ בְּרֹאשׁוֹ וּמִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ. אֵלּוּ הֵן: הַנִּפְנֶה בֵּין דֶּקֶל לְכוֹתֶל, וְהָעוֹבֵר בֵּין שְׁנֵי דְקָלִים, וְהַשּׁוֹתֶה מַיִם שְׁאוּלִין, וְהָעוֹבֵר עַל מַיִם שְׁפוּכִין, וַאֲפִילּוּ שְׁפָכַתּוּ אִשְׁתּוֹ בְּפָנָיו. הַנִּפְנֶה בֵּין דֶּקֶל לְכוֹתֶל — לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלֵית לֵיהּ אַרְבַּע אַמּוֹת, אֲבָל אִית לֵיהּ אַרְבַּע אַמּוֹת — לֵית לַן בַּהּ. וְכִי לֵית לֵיהּ אַרְבַּע אַמּוֹת, לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלֵיכָּא דִּירְכָּא אַחֲרִינָא, אֲבָל אִיכָּא דִּירְכָּא אַחֲרִינָא — לֵית לַן בַּהּ. וְהָעוֹבֵר בֵּין שְׁנֵי דְקָלִים — לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא פַּסְקִינְהוּ רְשׁוּת הָרַבִּים, אֲבָל פַּסְקִינְהוּ רְשׁוּת הָרַבִּים — לֵית לַן בַּהּ. הַשּׁוֹתֶה מַיִם שְׁאוּלִין — לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּשַׁיְילִינְהוּ קָטָן, אֲבָל גָּדוֹל — לֵית לַן בַּהּ. וַאֲפִילּוּ שַׁיְילִינְהוּ קָטָן נָמֵי — לָא אֲמַרַן אֶלָּא בַּשָּׂדֶה, דְּלָא שְׁכִיחִי, אֲבָל בָּעִיר, דִּשְׁכִיחִי — לֵית לַן בָּהּ. וַאֲפִילּוּ בַּשָּׂדֶה נָמֵי — לָא אֲמַרַן אֶלָּא מַיָּא, אֲבָל חַמְרָא וְשִׁיכְרָא — לֵית לַן בַּהּ. וְהָעוֹבֵר עַל מַיִם שְׁפוּכִין — לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא אַפְסְקִינְהוּ בְּעַפְרָא וְלָא תַּף בְּהוּ רוּקָּא, אֲבָל אַפְסְקִינְהוּ אוֹ תַּף בְּהוּ רוּקָּא — לֵית לַן בַּהּ. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא עֲבַר עֲלַיְיהוּ שִׁימְשָׁא וְלָא עֲבַר עֲלַיְיהוּ שִׁיתִּין נִיגְרֵי, אֲבָל עֲבַר עֲלַיְיהוּ שִׁימְשָׁא וַעֲבַר עֲלַיְיהוּ שִׁיתִּין נִיגְרֵי — לֵית לַן בַּהּ. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא רְכִיב חֲמָרָא וְלָא סָיֵים מְסָנֵי, אֲבָל רְכִיב חֲמָרָא וְסָיֵים מְסָנֵי — לֵית לַן בַּהּ. וְהָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ לִכְשָׁפִים, אֲבָל הֵיכָא דְּאִיכָּא לְמֵיחַשׁ לִכְשָׁפִים, אַף עַל גַּב דְּאִיכָּא כׇּל הָנֵי — חָיְישִׁינַן. (וְהָהוּא) גַּבְרָא דִּרְכִיב חֲמָרָא וְסָיֵים מְסָנֵי, וּגְמוּד מְסָאנֵיהּ וּצְווֹ כַּרְעֵיהּ. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה אֵין מְמַצְּעִין וְלֹא מִתְמַצְּעִין. וְאֵלּוּ הֵן: הַכֶּלֶב וְהַדֶּקֶל וְהָאִשָּׁה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַחֲזִיר, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַנָּחָשׁ. וְאִי מְמַצְּעִין מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? אָמַר רַב פָּפָּא: נִפְתַּח בְּ״אֵל״ וְנַפְסֵיק בְּ״אֵל״. אִי נָמֵי, נִפְתַּח בְּ״לֹא״ וְנַפְסֵיק בְּ״לֹא״. הָנֵי בֵּי תְרֵי דְּמַצַּעָא לְהוּ אִשָּׁה נִדָּה, אִם תְּחִלַּת נִדָּתָהּ הִיא — הוֹרֶגֶת אֶחָד מֵהֶן, אִם סוֹף נִדָּתָהּ הִיא — מְרִיבָה עוֹשָׂה בֵּינֵיהֶן. מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? נִפְתַּח בְּ״אֵל״ וְנַפְסֵיק בְּ״אֵל״. הָנֵי תְּרֵי נְשֵׁי דְּיָתְבָן בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים, חֲדָא בְּהַאי גִּיסָא דִּשְׁבִילָא, וַחֲדָא בְּאִידַּךְ גִּיסָא, וּמְכַוְּונָן אַפַּיְיהוּ לַהֲדָדֵי — וַדַּאי בִּכְשָׁפִים עֲסִיקָן. מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? אִי אִיכָּא דִּירְכָּא אַחֲרִינָא — לֵיזִיל בַּהּ. וְאִי לֵיכָּא דִּירְכָּא אַחֲרִינָא, אִי אִיכָּא אִינִישׁ אַחֲרִינָא בַּהֲדֵיהּ — נִינְקְטוֹ לִידַיְיהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי וְנִיחַלְּפוּ. וְאִי לֵיכָּא אִינִישׁ אַחֲרִינָא, נֵימָא הָכִי: ״אָגְרַת אָזְלַת אָסְיָא בְּלוּסְיָא, מִתְקַטְלָא בְּחֵיק קָבָל״. הַאי מַאן דְּפָגַע בְּאִיתְּתָא בְּעִידָּנָא דְּסָלְקָא מִטְּבִילַת מִצְוָה, אִי אִיהוּ קָדֵים וּמְשַׁמֵּשׁ — אָחֲדָא לֵיהּ לְדִידֵיהּ רוּחַ זְנוּנִים. אִי אִיהִי קָדְמָה וּמְשַׁמְּשָׁה — אָחֲדָא לַהּ לְדִידַהּ רוּחַ זְנוּנִים. מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? לֵימָא הָכִי: ״שׁוֹפֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים וַיַּתְעֵם בְּתוֹהוּ לֹא דָרֶךְ״. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מַאי דִּכְתִיב: ״גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי״ — זֶה הַיָּשֵׁן בְּצֵל דֶּקֶל יְחִידִי, וּבְצֵל לְבָנָה. וּבְצֵל דֶּקֶל יְחִידִי — לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא נָפֵיל טוּלָּא דְחַבְרֵיהּ עִילָּוֵיהּ, אֲבָל נָפֵל טוּלָּא דְחַבְרֵיהּ עִילָּוֵיהּ — לֵית לַן בַּהּ. אֶלָּא הָא דְּתַנְיָא: הַיָּשֵׁן בְּצֵל דֶּקֶל יְחִידִי בֶּחָצֵר, וְהַיָּשֵׁן בְּצֵל לְבָנָה — דָּמוֹ בְּרֹאשׁוֹ, הֵיכִי דָמֵי? אִי לֵימָא דְּלָא נָפֵל טוּלָּא דְּחַבְרֵיהּ עִילָּוֵיהּ, אֲפִילּוּ בַּשָּׂדֶה נָמֵי! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: בְּחָצֵר אַף עַל גַּב דְּנָפֵיל טוּלָּא דְּחַבְרֵיהּ עִילָּוֵיהּ. שְׁמַע מִינַּהּ. וּבְצִילָּהּ שֶׁל לְבָנָה — לָא אֲמַרַן אֶלָּא בְּמַעְרְבָה, אֲבָל בְּמַדִּינְחֲתָא — לֵית לַן בַּהּ.חוץ ממים - מזוגים כגון קרירי בחמימי וחמימי בקרירי דמיא לא מזיגא היא ואם היה שותה בתחלה יין אין אלו מצטרפות לו: ולא אמרן - מים מזוגין אין מצטרפין ליין מזוג: ארבעה דברים - כולן משום רוח רעה: אלא דלא הוי ד' אמות - דלא שביק רווחא [לשידא] לעבור בין דקל לכותל משום הכי מזקא ליה: אלא דליכא דירכא אחרינא - שתהא שידא יכולה להלך בו דעכשיו זה בא בגבולה והפסיד דרכה ואהכי מזקא ליה: דלא אפסקינהו בעפרא - שלא פיזר עליהן עפר: גמוד מסאני - נתכווץ המנעלין: וצוו כרעיה - ויבשו רגליו: אין ממצעין - לא יעברו בין שני אנשים: ואין מתמצעין - לא יעבור איש אחד בין ב' כלבים בין שתי נשים בין שתי דקלים: נפתח באל ונסיים באל - אל מוציאם ממצרים (במדבר כ״ג:כ״ב) כי לא נחש ביעקב וגו' עד מה פעל אל: נפתח בלא ונסיים בלא - לא איש אל עד לא יקימנו (שם): הורגת אחד מהן - שמזקתן במה שעברה ביניהן: אגרא אזלת אוסייא בלוסייא - אותן שדים שאתם מתעסקות בהן: מתקטלי בחיק קבל - כבר הן הרוגים בחיצים: חיק קבל - אר"ק בלישטר"א כמו ומחי קבלו יתן [בחומותיך] (בחרבותיו) (יחזקאל כ״ו:ט׳) מפי המורה הגמ' ומקרא אשר שמע מפי רבו: דקל יחידי - שאין דקל אחר סמוך לו אבל כשיש דקל אחר מסתלקת השידא לדקל האחר ואינה מזיקתו: בחצר - שהמקום צר ואין לה דרך לנטות ימין ושמאל ושורה עליו ומזיקתו:נפתח באל - פי' רשב"ם אל מוציאם ממצרים ונפתח בלא לא איש אל ויכזב ואע"ג דאסור להתרפאות בדברי תורה להגן שרי והא דאמרי' בפ' במה אשה (שבת דף סז.) לאישתא צמירתא לישקול סכינא וכו' ולימא ויאמר משה אסורה נא ואראה וגו' משום סכנה שרי ור"ח פי' נפתח באל לימא הכי אל אלהים ה' הצילנו מכל רע ומכל נזק אשר בידך כח וגבורה כי אתה אל ונפתח בלא לא תטשני אלהי ולא תעזבני שמרני כאישון בת עין טרם אקרא תענני ואל תאמר לא: אם תחלת נדה היא הורגת - יש מפרש אם עושה להן כישוף: