חוליןקיט.
טוען את הדף…
וְרַב הַאי בְּמַאי מוֹקֵים לַהּ? אִי בְּיָד, קַשְׁיָא רֵישָׁא! אִי בְּשׁוֹמֵר – קַשְׁיָא סֵיפָא. אִיבָּעֵית אֵימָא בְּשׁוֹמֵר, אִיבָּעֵית אֵימָא בְּיָד. אִיבָּעֵית אֵימָא בְּיָד, וְהוּא דְּאָמַר כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן נָקוֹסָא, וְאִיבָּעֵית אֵימָא בְּשׁוֹמֵר, וְהוּא דְּאָמַר כְּתַנָּא קַמָּא. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כּוּלַּהּ בְּיָד, וְהוּא דְּאָמַר כְּתַנָּא קַמָּא. תָּא שְׁמַע: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, קוּלִית שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ כְּזַיִת בָּשָׂר – גּוֹרֶרֶת כּוּלָּהּ לְטוּמְאָה. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: אֲפִילּוּ אֵין עָלֶיהָ אֶלָּא כְּפוֹל – גּוֹרֶרֶת כּוּלָּהּ לְטוּמְאָה. וְרַב הַאי בְּמַאי מוֹקֵים לַהּ? אִי בְּיָד – קַשְׁיָא סֵיפָא, אִי בְּשׁוֹמֵר – קַשְׁיָא רֵישָׁא. אִיבָּעֵית אֵימָא בְּיָד – וְהוּא דְּאָמַר כְּרַבִּי יְהוּדָה, וְאִיבָּעֵית אֵימָא בְּשׁוֹמֵר – כַּאֲחֵרִים. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כּוּלַּהּ בְּשׁוֹמֵר, וְהוּא דְּאָמַר כַּאֲחֵרִים. אֲחֵרִים, הָא ״כְּפוֹל״ קָא אָמְרִי! אַיְּידֵי דְּקָאָמַר תַּנָּא קַמָּא שִׁיעוּרָא, קָאָמְרִי אִינְהוּ נָמֵי שִׁיעוּרָא. אָמַר רָבָא: דַּיְקָא נָמֵי דִּבְשׁוֹמֵר עָסְקִינַן, דְּקָתָנֵי ״קוּלִית״, שְׁמַע מִינַּהּ. אִיתְּמַר, רַבִּי חֲנִינָא אָמַר: זֶהוּ שִׁיעוּר, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵין זֶה שִׁיעוּר. אֵין זֶה שִׁיעוּר, וְהָא קָתָנֵי ״כְּפוֹל״! אַיְּידֵי דְּקָאָמַר תַּנָּא קַמָּא שִׁיעוּרָא, קָאָמְרִי אִינְהוּ נָמֵי שִׁיעוּרָא. תָּא שְׁמַע: רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מְטַהֵר בְּשֶׁל פּוֹל, וּמְטַמֵּא בְּשֶׁל קִטְנִית, מִפְּנֵי שֶׁרוֹצֶה בְּמִשְׁמֻישָׁן! כִּדְאָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא, בְּקוּלְחָא, וּמִשּׁוּם יָד. הָכָא נָמֵי בְּקוּלְחָא, וּמִשּׁוּם יָד, וּמַאי ״בְּמִשְׁמֻישָׁן״? בְּתַשְׁמִישָׁן. תָּא שְׁמַע, דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״עַל כׇּל זֶרַע זֵרוּעַ אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ״, כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי אָדָם מוֹצִיאִין – חִטָּה בִּקְלִיפָּתָהּ, וּשְׂעוֹרָה בִּקְלִיפָּתָהּ, וַעֲדָשִׁים בִּקְלִיפָּתָן! בְּרִיָּה – שָׁאנֵי. בָּעֵי רַב אוֹשַׁעְיָא:ורב האי במאי מוקים לה - שלא יהא אחד מאלו חלוק עליו: אי ביד - שבעצם הזה אין בו מוח אבל בשר יש בראשו האחד: קשיא רישא - דקתני הבית טמא אלמא יש יד לפחות מכזית: ואי בשומר - כגון בעצמות שיש בהן מוח והכניס שני ראשיהן הריקנין לבית ומשום הכי הבית טמא דיש שומר לחצי זית ואע"פ שאין המוח בבית שומר מכניס ומוציא טומאה ומביאה לבית. וא"ת עצם הזה הנכנס לבית אינו שומר למוח שהרי אין המוח כנגדו אלא בראשו האחר ואנן תנן הנוגע כנגד הבשר מאחוריו דלא הוי שומר אלא מה שכנגד האוכל על כרחך שומר הוא שכל זמן שהקולית סתומה אוכל שבתוכה נשמר נפתחה אין מה שבתוכה נשמר: קשיא סיפא - דקא מטהר ר' יהודה בן נקוסא ורב אמר לעיל אין שומר לפחות מכפול הא לכפול יש שומר וחצי זית יתר על כפול. ואר' יוחנן נמי הוה מצי לאקשויי מרבי יהודה בן נקוסא כל היכי דמוקמת לה אי ביד אי בשומר מתנא קמא אי בשומר מוקמינן לה דמדנקט שני חצאי זיתים משמע דבד' וה' עצמות ובכל אחת פחות מכפול מודי הוא דטהור ור' יוחנן אמר יש שומר לפחות מכפול ומיהו לחד מינייהו פריך והדר מתרצי לה תרוייהו מר לטעמיה ומר לטעמיה: איבעית אימא ביד כו' - בין ביד בין בשומר ליכא לאוקמא דא"כ רב דאמר כמאן הא רב ביד מטהר ובשומר מטמא ות"ק מטמא בתרוייהו ורבי יהודה בן נקוסא מטהר בתרוייהו אלא כחדא מוקים וקאים כחד מינייהו. איבעית אימא ביד קאי והוא דאמר כרבי יהודה אבל בשומר אפילו רבי יהודה מודי: ואיבעית אימא בשומר - מוקי לה: והוא דאמר כתנא קמא - וביד אפילו תנא קמא מודי: ור' יוחנן - מוקי לה ביד ואשמעינן תנא קמא דיש יד לפחות מכזית דאי בשומר אפילו בד' עצמות נמי הוי מטמא דיש שומר לפחות מכפול אלא ביד קאי הילכך בעי חצי זית דניהוי מיהא כפול דמודי ר' יוחנן דאין יד לפחות מכפול כדפרישית לעיל מדלא עריב ותנא להו בשומר לא מצי לאוקומה דקשיא ליה אם כן אפילו ד' עצמות נמי דיש שומר לפחות מכפול: קולית - הוא עצם עליון של ירך ובו מוח תמיד רדונדי"ל בלע"ז: גורר את כולה לטומאה - אותו זית גורר את כל הקולית לטומאה שאם היה עם כביצה אוכלין ונגע השרץ בה בכל מקום שבה טמא: קשיא סיפא - דאחרים דהאמר רב אין יד לפחות מכזית: אי בשומר קשיא רישא - דקאמר ת"ק כזית אין בציר מכזית לא ורב אמר אין שומר לפחות מכפול הא לכפול יש שומר: ורבי יוחנן אמר לך כולה בשומר והוא דאמר כאחרים - דיש שומר מיהא לפחות מכזית: הא כפול קאמרי - ורבי יוחנן אמר יש שומר לפחות מכפול: אמרי אינהו נמי שיעור - ולעולם לפחות מכפול נמי אמרי. וכל שכן דאי הוה מוקי לה ר' יוחנן ביד הוה ניחא ליה טפי הואיל והוא דאמר כאחרים אלא משום דקתני קולית ולא נקט עצם אחר אי הוה מוקי לה ביד ודוקא כפול קאמרי אחרים הוה מקשינן ליה והא קולית קתני וסתם קולית שומר היא ואפילו הכי קאמרי אחרים כפול ורבי יוחנן הכי גמיר לה דאחרים לאו דוקא כפול אמרו כדאמר לקמן רבי יוחנן אמר אין זה שיעור הילכך מוקי לה בשומר: דיקא נמי דבשומר עסקינן מדקתני קולית - וסתם קולית יש בה מוח: אתמר רבי חנינא אמר - האי כפול דקאמרי אחרים דוקא קאמרי וזה הוא שיעור דבציר מכפול ליכא שומר כרב: אין זה שיעור - לאו דוקא קאמרי: רבי אלעזר בן עזריה מטהר - בשומר של פול דלאו שומר הוא כגון אותן השרביטים שהפולים גדלין בהן קוש"ט בלע"ז מפני שהפולין גסין ואין צריכין לשומר דנוח למשמשן ולנקרן לפיכך אין שומר זה מכניס ומוציא ומצטרף כשאר שומרין: ומטמא בשל קטנית - דשומר הוא דדקים הן ואין יכולין לנקרן וניחא ליה שיהו באותם שרביטין ואל יתערב בהן פסולת: במשמישן - שממשמש בהן על ידי השרביטין. ורישא דהך מתניתין הכי שרביט שריקנו טהור שייר בו גרגיר אחד טמא שיש שרביטין הרבה וכגון שיש בין השרביט והפול כביצה ר' אלעזר בן עזריה מטהר בשל פול דאין שומר מצטרף לו לכביצה ומטמא בשל קטניות. אלמא יש שומר לפחות מכפול: בקולחא - הא דמטמא בשל קטנית לאו בשרביט ומשום שומר אלא בקלח נגעה טומאה ומשום יד דהשתא הוי האי יד יד לדבר חשוב שהוא יותר מכזית שהרי כל השרביטים מחוברין בו ובפול הואיל וגסים הן לא איכפת ליה דליהוי להו יד: בתשמישן - שמטלטלן באותו קלח ואותו קלח תשמיש לאוכל: עדשים בקליפתן - אלמא יש שומר לפחות מכפול: בריה שאני - וכי קאמר רב שאין שומר לפחות מכפול כגון חצי פול שאין ברייתו שלמה או בשר שיעור חצי פול ועור עליו שמשלימו לכביצה. ולעיל נמי גבי שרביטין מצי לתרוצי בריה שאני:ורב במאי מוקי לה אי ביד קשיא רישא - ה"מ למימר לר' יוחנן אי ביד אי בשומר קשיא סיפא ולאו קושיא גמורה היא דמקשה לרב אלא פירוש בעלמא דמפרש מילתיה אליבא דכולהו תנאי: ורבי יוחנן אמר כולה ביד וכת"ק - ה"מ למימר כולה בשומר וכת"ק דלת"ק אפילו בשלשה עצמות שיש בכל אחד פחות מכפול מצטרפין לכזית ושני עצמות דנקט להודיעך כחו דר' יהודה בן נקוסא אלא משום דאמר הש"ס לרב אי ביד קשיא רישא קאמר דרבי יוחנן מוקי לה ביד ולא קשיא רישא הוא הדין בשומר ומשום דלרבי יוחנן א"ש בין ביד בין בשומר כת"ק דייק מעיקרא אליבא דרב: ורבי יוחנן אמר כולה בשומר והוא דאמר כאחרים - וביד לא בעי לאוקומי אע"ג דהוה ניחא טפי כדפירש בקונטרס משום דמשמע דבשומר מיירי והא דמוקי לה ביד לרב כי היכי דליקום כרבי יהודה דהלכתא כוותיה לגבי ר"מ דאחרים היינו ר' מאיר: רבי יוחנן אמר אין זה שיעור - אין להקשות הא א"ר יוחנן לעיל (חולין קיח:) יש יד לפחות מכזית ושומר לפחות מכפול וא"כ ע"כ אחרים לאו שיעורא קאמרי כדאקשינן ושנינן לעיל דהכא אתא לפרושי מילתא דאחרים דלא תטעה לאוקמיה ביד ולמימר דהוי דוקא ומהך מילתא לא הוה שמעינן דסבירא ליה כאחרים דדלמא הא דאיצטריך לאחרים דאין זה שיעור משום דהכי הוה שמיע ליה מרביה דהשתא נמי דסבר ר' יוחנן הכי צ"ל כדפי' מדלא מוקי לה ביד והוי כפול דוקא כי היכי דמוקי לה רב ביד למיקם כר' יהודה אף ע"ג דמשמע דבשומר מיירי הכי נמי ה"ל לר' יוחנן לאוקומי ביד כי היכי דלהוי כפול דוקא: שרביט שריקנו - פירש בקונטרס קופא קוש"ט ולא משמע כן דהא כתיב בכל הספרים שייר גרגיר אחד בכל שומר טמא מכלל דשרביט לאו היינו קופא שהוא שומר עצמו אלא הוא הקלח שהשומרים דבוקים בו שקורין ריי"ס שריקנו שהוציא האוכל מן השומרים טהור: שייר גרגיר אחד לכל שומר ושומר טמא - וקס"ד המקשה דמיירי כשנגע טומאה בשומר וכל הגרגרין שבשאר שומרים מצטרפין לכביצה אלמא יש שומר לפחות מכפול וקשיא לרבי חנינא דאמר הרי זה שיעור ואע"ג דאליבא דאחרים קאמר מ"מ פריך ה"ל לפרושי מלתייהו כמו שמפרש רבי יוחנן דאין זה שיעור ולא לפלוגי אחרים אהך ברייתא ומשני בקולחא דנגע בקולחא ומשום יד ולא בשומר ולפי מה שפי' מייתי מינה שפיר ראייה לקמן גבי אוכל דקס"ד דמיירי כגון שנגע בשומרים ומשום שומר ומצטרפין כל השומרים יחד אבל לפירוש הקונטרס דגריס שייר בה גרגיר אחד טמא צ"ל דלקמן ס"ד דמיירי בהרבה שרביטים כדפירש בקונטרס לקמן דאי לא מיירי אלא בחד א"כ לא איירי מידי בצירוף דלא איירי אלא בשומר אחד: הכא נמי בקולחא ומשום יד - ואם תאמר א"כ מ"ל ריקנו ומה לי לא ריקנו כיון דקולחא הוי יד ליותר מכזית דלמאי דס"ד מעיקרא ניחא דקמשמע לן דאף על גב דליכא כפול הוי שומר ויש לומר דקמשמע לן דאף על גב דליכא כזית במקום אחד אלא כאן גרגיר וכאן גרגיר הוי קולחא יד: