Eruvin 18a · Talmud

לְהַרְחִיק כׇּל שֶׁהוּא, וּבִלְבַד שֶׁיַּרְבֶּה בְּפַסִּין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד בֵּית סָאתַיִם. אָמְרוּ לוֹ: לֹא אָמְרוּ בֵּית סָאתַיִם אֶלָּא לְגִנָּה וּלְקַרְפֵּף, אֲבָל אִם הָיָה דִּיר אוֹ סַהַר אוֹ מוּקְצֶה אוֹ חָצֵר — אֲפִילּוּ בֵּית חֲמֵשֶׁת כּוֹרִין, אֲפִילּוּ בֵּית עֲשָׂרָה כּוֹרִין מוּתָּר. וּמוּתָּר לְהַרְחִיק כׇּל שֶׁהוּא, וּבִלְבַד שֶׁיַּרְבֶּה בְּפַסִּין. גְּמָ׳ לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כַּחֲנַנְיָא, דְּתַנְיָא: עוֹשִׂין פַּסִּין לְבוֹר וַחֲבָלִין לִשְׁיָירָא. וַחֲנַנְיָא אוֹמֵר: חֲבָלִין לְבוֹר, אֲבָל לֹא פַּסִּין. אֲפִילּוּ תֵּימָא חֲנַנְיָא בּוֹר לְחוּד בְּאֵר לְחוּד. אִיכָּא דְּאָמְרִי: מִדְּלָא קָתָנֵי ״חֲנַנְיָא אוֹמֵר: עוֹשִׂין חֲבָלִין לְבוֹר וּפַסִּין לִבְאֵר״, מִכְּלָל דְּלַחֲנַנְיָא לָא שְׁנָא בּוֹר וְלָא שְׁנָא בְּאֵר — חֲבָלִין אִין, פַּסִּין לָא. לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כַּחֲנַנְיָא? אֲפִילּוּ תֵּימָא חֲנַנְיָא, לְמַאי דְּקָאָמַר תַּנָּא קַמָּא — קָא מַהְדַּר לֵיהּ. לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא? דִּתְנַן: אֶחָד בְּאֵר הָרַבִּים וּבוֹר הָרַבִּים וּבְאֵר הַיָּחִיד עוֹשִׂין לָהֶן פַּסִּין. אֲבָל בּוֹר הַיָּחִיד — עוֹשִׂין לוֹ מְחִיצָה גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וְאִילּוּ הָכָא קָתָנֵי: לְבֵירָאוֹת. לְבֵירָאוֹת — אִין, לְבוֹרוֹת לָא. אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי עֲקִיבָא, בְּאֵר מַיִם חַיִּים דִּפְסִיקָא לֵיהּ, לָא שְׁנָא דְּרַבִּים וְלָא שְׁנָא דְּיָחִיד — קָתָנֵי. בּוֹר מְכוּנָּסִין דְּלָא פְּסִיקָא לֵיהּ — לָא קָתָנֵי. לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא, דִּתְנַן: רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר: אֵין עוֹשִׂין פַּסִּין אֶלָּא לִבְאֵר הָרַבִּים בִּלְבַד, וְאִילּוּ הָכָא קָתָנֵי לְבֵירָאוֹת — לָא שְׁנָא דְּרַבִּים וְלָא שְׁנָא דְּיָחִיד! אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא, מַאי בֵּירָאוֹת — בֵּירָאוֹת דְּעָלְמָא. מַאי דְּיוֹמְדִין? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: דְּיוֹ עַמּוּדִין. דְּיוֹ לִמְנוּדֶּה שֶׁבַח זוֹנִית נִתְקַלְקֵל בְּמִידָּה שְׁלֹשָׁה סִימָן. תְּנַן הָתָם, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כֹּל הַשִּׁיתִין פְּטוּרִין, חוּץ מִן הַדְּיוֹפְרָא. מַאי דְּיוֹפְרָא? אָמַר עוּלָּא: אִילָן הָעוֹשֶׂה דְּיוֹ פֵּירוֹת בַּשָּׁנָה. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: דְּיוֹ פַּרְצוּף פָּנִים הָיָה לוֹ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי״. כְּתִיב: ״וַיִּבֶן ה׳ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע וְגוֹ׳״, רַב וּשְׁמוּאֵל: חַד אָמַר פַּרְצוּף, וְחַד אָמַר זָנָב. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר פַּרְצוּף — הַיְינוּ דִּכְתִיב ״אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר זָנָב — מַאי ״אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי״? כִּדְרַבִּי אַמֵּי, דְּאָמַר רַבִּי אַמֵּי: אָחוֹר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וָקֶדֶם לְפוּרְעָנוּת. בִּשְׁלָמָא אָחוֹר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית — דְּלָא אִיבְּרִי עַד מַעֲלֵי שַׁבְּתָא, אֶלָּא וָקֶדֶם לְפוּרְעָנוּת מַאי הִיא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם קְלָלָה — הָא בַּתְּחִילָּה נִתְקַלֵּל נָחָשׁ, וּלְבַסּוֹף נִתְקַלְּלָה חַוָּה, וּלְבַסּוֹף נִתְקַלֵּל אָדָם! אֶלָּא לַמַּבּוּל, דִּכְתִיב: ״וַיִּמַח אֶת כׇּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וְגוֹ׳״. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר פַּרְצוּף, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״וַיִּיצֶר״ תְּרֵין יוֹדִין. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר זָנָב — מַאי ״וַיִּיצֶר״? כִּדְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי, דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי: אוֹי לִי מִיִּצְרִי, אוֹי לִי מִיּוֹצְרִי. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר פַּרְצוּף, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר זָנָב — מַאי ״זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם״? לְכִדְרַבִּי אֲבָהוּ. דְּרַבִּי אֲבָהוּ רָמֵי, כְּתִיב: ״זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם״, וּכְתִיב: ״(כִּי) בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אוֹתוֹ״. בַּתְּחִלָּה עָלְתָה בְּמַחְשָׁבָה לִבְראוֹת שְׁנַיִם, וּלְבַסּוֹף לֹא נִבְרָא אֶלָּא אֶחָד. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר פַּרְצוּף, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וַיִּסְגּוֹר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה״, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר זָנָב — מַאי ״וַיִּסְגּוֹר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה״? אָמַר רַב זְבִיד, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יִרְמְיָה, וְאִיתֵּימָא רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לִמְקוֹם חֲתָךְ. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר זָנָב, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וַיִּבֶן״, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר פַּרְצוּף — מַאי ״וַיִּבֶן״? לְכִדְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא. דְּדָרֵישׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא: ״וַיִּבֶן ה׳ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע״ — מְלַמֵּד שֶׁקִּילְּעָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַוָּה וֶהֱבִיאָהּ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁכֵּן בִּכְרַכֵּי הַיָּם קוֹרִין לְקַלָּעִיתָא בַּנָּיְיתָא. דָּבָר אַחֵר: ״וַיִּבֶן ה׳ אֱלֹהִים״, אָמַר רַב חִסְדָּא, וְאָמְרִי לַהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: מְלַמֵּד שֶׁבְּנָאָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַוָּה כְּבִנְיָין

להרחיק כל שהוא - כל מה שבלבו לעשות היקף גדול: ובלבד שירבה בפסין - דכל כמה דמרחיק מבור מגדיל ריוח שבין דיומד לדיומד וצריך להרבות בפסין עד שלא יהא בין פשוט לפשוט ובין פשוט לדיומד יותר מי' אמות לר' מאיר או מי"ג אמה ושליש לרבי יהודה: לגינה ולקרפף - שאין הקיפן לדירה קרפף היקף גדול חוץ לעיר להכניס שם עצים לאוצר: אבל אם היה דיר - של בהמות שעושין בשדות היום כאן והיום כאן כדי לזבל' בגללי הבהמות: סהר - לבהמות של עיר: מוקצה - רחבה שאחורי הבתים: וחצר - שלפני הבתים דכל הני הקיפן לדירה הוא והני פסי ביראות נמי הואיל ומימיהן ראויין לשתיית אדם תשמיש דירה מעלייתא הוא: גמ' חבלים לשיירא - כדתנן בפ"ק (דף טז:) מקיפין שלשה חבלים דכולה עומד הוא אבל פסין לשיירא לא דהוי פרוץ מרובה ולא הותר אלא לבור משום בהמת עולי רגלים כדמפרש לקמן: בור - מים מכונסין ועבידי דפסקי ומשום הכי אסר חנניא דזמנין דפסקי מיא ובטלי מחיצות ולא הותרו פסי ביראות אלא מפני מימיהן של בהמת עולי רגלים: באר - מים חיים וביראות דמתניתין מדלא קתני בורות במים חיים קאמר: בור הרבים - אי פסקי מיא מדכרי אהדדי ולא מטלטלי התם: באר היחיד - דלא פסקי מיא: לבורות לא - ואפילו דרבים: מכונסין דלא פסיקא ליה - דאיכא בור הרבים דמהני ואיכא בור דיחיד דלא מהני לא קתני: ואילו הכא ביראות קתני - דמשמע תרי חד דרבים וחד דיחיד: ביראות דעלמא - אכל ביראות קאי ולעולם דרבים: השיתין - מיני תאנים רעות כדאמר במס' ברכות (דף מ:): פטורין - מן הדמאי דכיון דרעות הן לא חס עלייהו עם הארץ ועישרן: חוץ מן הדיופרא - שהוא חשוב: דיו פירות - טוענין ב' פעמים בשנה: אחור וקדם צרתני - מלפנים ומאחור צרת לי צורת פנים: הצלע - בין לרב בין לשמואל לשון צדדין כמו ולצלע המשכן השנית (שמות כו): פרצוף - חילקו לשנים שהיה זכר מכאן ונקבה מכאן: זנב - היה לו לאדם הראשון ונטלו ממנו וברא את חוה: מאי אחור וקדם צרתני - דמשמע ב' צורות: מאדם ועד בהמה - אדם הוזכר בפורענות תחילה: ה"ג היינו דכתיב וייצר בתרין יודין דמשמע ב' צורות: אוי לי מיצרי - שמצערני אם אעשה רצון יוצרי: אוי לי מיוצרי - אם אעשה רצון יצרי: זכר ונקבה בראם - משמע מתחילת בריאתו היה זכר ונקבה זכר מצד זה ונקבה מצד זה: ברא אותו - משמע חד: ויבן - משמע שהיתה מחוסרת בנין: מאי ויבן - בנויה ועומדת היתה: שקילעה - קליעת שיער:

אפילו י' כורין מותר - פ"ה והני פסי ביראות נמי הואיל ומימיהן ראויין לשתיית אדם תשמיש דירה מעלייתא היא ואין להקשות א"כ אמאי אמר בגמרא מתני' דלא כרבי עקיבא מדלא קתני בורות דילמא נקט ביראות דאפי' י' כורין שרי וי"ל דמתניתין ר' יהודה היא דלא שרי אפי' בבאר אלא בית סאתים וא"ת ומאי שנא גבי שיירא דבעו רבנן שלא יהא בית סאתים פנוי והכא גבי פסין דגריעי טפי מחבלים כדאמר בגמרא לא אצרכיה שלא יהא בית סאתים פנוי וי"ל דגבי שיירא הואיל ונעשה לצורך שעה לא הוי חשיב מוקף לדירה כמו פסין אי נמי גבי עולי רגלים הקילו והחשיבו פסין כמו מחיצה גמורה כמו שהקילו לענין פרוץ מרובה על העומד ומ"מ צריך לפרש כפירוש הקונטרס דחשיבי פסין מוקפין לדירה אע"פ שאין אדם דר שם דאלת"ה תקשה מתני' לרב הונא בר' חנינא דבעי למימר בפ' הדר (לקמן עירובין דף סז:) דמחיצה שאינה מוקפת לדירה לא שמה מחיצה דפריך לר' יוחנן דאמר מחיצה היא אלא שמחוסרת דיורין: בור לחוד ובאר לחוד - המקשה נמי היה יודע שיש חילוק בין בור לבאר דמתני' היא אלא שהיה מדקדק לפרש מדלא פירש במילתיה ופסין לבאר מכלל דלא מפליג כמו שמדקדק בסמוך וה"ה דהוה מצי למימר מתניתין דלא כתנא קמא דבמתני' קתני דווקא באר ולא בור: בור לחוד - פירש רש"י בור מים מכונסין דעבידי דפסקי ואע"ג דלקמן בפירקא קאמר טעמא דבעינן מים חיים משום דבעינן מידי דחזי לאדם האי טעמא לא שייך אלא לר' יהודה בן בבא דאמר אין עושין פסין אלא לבאר הרבים לבד וטעמא משום דבעי מידי דחזי לאדם דאי משום דלא פסקי אפילו בור רבים נמי דאין לחוש דילמא פסקי אבל שאר תנאים טעמייהו משום דלא פסקי דאי בעי מידי דחזי לאדם אפילו בור הרבים נמי לא: בשלמא למ"ד פרצוף היינו כו' - מכאן היה מקשה ריב"ם על פ"ה דפירש בריש כתובות (דף ח.) ב' יצירות הוו ולכך בריך שתים יוצר האדם ואשר יצר דהוי כמ"ד זנב ועוד דבתר הכי קאמר התם לכ"ע חדא יצירה הוי מר סבר בתר מחשבה אזלינן ומר סבר בתר מעשה אזלינן והיינו כמ"ד זנב דאליבא דידיה דרשינן הנהו קראי כרבי אבהו לכן נראה דשתי יצירות הואי היינו כמאן דאמר פרצוף:

עירובין יח.

Navigate the library