בבא בתראקע.
טוען את הדף…
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר: אֵין אוֹתִיּוֹת נִקְנוֹת בִּמְסִירָה, וְרַבִּי סָבַר: אוֹתִיּוֹת נִקְנוֹת בִּמְסִירָה. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אִם כֵּן, פְּלוּגְתָּא לִדְמָר! אֲמַר לֵיהּ: וְתִפְלוֹג! אֲמַר לֵיהּ, הָכִי קָאָמֵינָא לָךְ: מַתְנִיתָא לָא מִיתָּרְצָא אֶלָּא כְּדִמְתָרְצָא מָר, וְאִם כֵּן קַשְׁיָא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אַדְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל! אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁנִּמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל; וּבִפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי אֶלְעָזָר קָא מִיפַּלְגִי – רַבִּי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּאָמַר: עֵדֵי מְסִירָה כָּרְתִי, וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר לַהּ כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: עֵדֵי חֲתִימָה כָּרְתִי. וְהָא אָמַר רַבִּי אַבָּא: מוֹדֶה הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר בִּמְזוּיָּיף מִתּוֹכוֹ, שֶׁהוּא פָּסוּל! אֶלָּא אָמַר רַבִּי אֲבִינָא, הַכֹּל מוֹדִים שֶׁאִם כָּתוּב בּוֹ: ״הוּזְקַקְנוּ לְעֵדוּתָן שֶׁל עֵדִים, וְנִמְצֵאת עֵדוּתָן מְזוּיֶּיפֶת״ – שֶׁהוּא פָּסוּל, כִּדְרַבִּי אַבָּא; לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בִּשְׁטָר שֶׁאֵין עָלָיו עֵדִים כְּלָל, דְּרַבִּי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּאָמַר: עֵדֵי מְסִירָה כָּרְתִי. וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר לַהּ כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: עֵדֵי חֲתִימָה כָּרְתִי. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: בְּמוֹדֶה בַּשְּׁטָר שֶׁכְּתָבוֹ צָרִיךְ לְקַיְּימוֹ קָא מִיפַּלְגִי, דְּרַבִּי סָבַר: מוֹדֶה בִּשְׁטָר שֶׁכְּתָבוֹ – אֵין צָרִיךְ לְקַיְּימוֹ. וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר: צָרִיךְ לְקַיְּימוֹ. וְהָא אִיפְּכָא שָׁמְעִינַן לְהוּ! דְּתַנְיָא: שְׁנַיִם אֲדוּקִין בִּשְׁטָר, מַלְוֶה אוֹמֵר ״שֶׁלִּי הוּא וְנָפַל מִמֶּנִּי וּמְצָאתוֹ״, וְלֹוֶה אוֹמֵר ״שֶׁלְּךָ הוּא וּפְרַעְתִּיו לָךְ״ – יִתְקַיֵּים הַשְּׁטָר בְּחוֹתְמָיו. דִּבְרֵי רַבִּי, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: יַחְלוֹקוּ. וְהָוֵינַן בַּהּ – וְלֵית לֵיהּ לְרַבִּי הָא דִּתְנַן: שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בְּטַלִּית, זֶה אוֹמֵר ״אֲנִי מְצָאתִיהָ״ וְזֶה אוֹמֵר ״אֲנִי מְצָאתִיהָ״ – זֶה יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ פָּחוֹת מֵחֶצְיָהּ, וְזֶה יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ פָּחוֹת מֵחֶצְיָהּ, וְיַחְלוֹקוּ? וְאָמַר רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן: בִּמְקוּיָּים – דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּיַחֲלוֹקוּ. כִּי פְּלִיגִי – בְּשֶׁאֵינוֹ מְקוּיָּים, רַבִּי סָבַר: מוֹדֶה בִּשְׁטָר שֶׁכְּתָבוֹ צָרִיךְ לְקַיְּימוֹ, וְאִי מְקַיֵּים לֵיהּ – גָּבֵי פַּלְגָא, וְאִי לָא – חַסְפָּא בְּעָלְמָא הוּא; וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר: מוֹדֶה בִּשְׁטָר שֶׁכְּתָבוֹ – אֵין צָרִיךְ לְקַיְּימוֹ, וְיַחְלוֹקוּ. אֵיפוֹךְ. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם לָא תֵּיפוֹךְ, אֶלָּא הָכָא בִּלְבָרֵר קָמִיפַּלְגִי – כִּי הָא דְּרַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף הֲוָה מַסֵּיק בֵּיהּ זוּזֵי בְּרַבִּי אַבָּא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא, אָמַר: פְּרַעְתִּיךָ בִּפְנֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִצְחָק: יָבוֹאוּ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְיָעִידוּ. אֲמַר לֵיהּ: אִי לָא אָתוּ – לָא מְהֵימְנִינָא?! וְהָא קַיְימָא לַן: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ בְּעֵדִים – אֵינוֹ צָרִיךְ לְפׇרְעוֹ בְּעֵדִים! אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא בְּהָהִיא – כִּשְׁמַעְתָּא דְמָר סְבִירָא לִי, דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר רַב: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ״פְּרַעְתִּיךָ בִּפְנֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי״ – צָרִיךְ שֶׁיָּבוֹאוּ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְיָעִידוּ. [אֲמַר לֵיהּ,] וְהָא אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּדִבְרֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, וְאַף רַבִּי לֹאורבן שמעון בן גמליאל סבר לה כר"מ דאמר עדי חתימה כרתי. יש מקשים דבפ"ק דגיטין (דף יא. ושם) תניא א"ר אלעזר בר' יוסי לא נחלקו על שטרות העולים בערכאות של עובדי כוכבים דאע"פ דחותמיהם עובדי כוכבים כשרים לא נחלקו אלא כו' דרשב"ג אומר אף הן כשרין אלמא ס"ל עדי מסירה כרתי ואור"י דס"ל כר' אלעזר בגיטין ולא בשטרות כי הנהו אמוראי דהמגרש בגיטין (דף פו: ושם) (ודוחק הוא דהא אף אלו קאמר דמשמע דבשאר שטרות נמי ס"ל הכי) וצריך לומר דאליבא דרבנן דפליגי עליה קאמר להו דאף אותם היה להם להכשיר כיון דסברי עדי מסירה כרתי: