בבא בתרא נה.

פרק ג׳ · חזקת הבתים

Bava Batra 55a · Chapter 3: Chezkat HaBattim

לֶיעְבַּד לִי מָר כְּאִידַּךְ דִּשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא קָנָה אֶלָּא מְקוֹם מַכּוֹשׁוֹ בִּלְבַד! אֲמַר לֵיהּ: בְּהַאי, אֲנָא כִּשְׁמַעְתִּין סְבִירָא לִי – דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: כֵּיוָן שֶׁנִּיכֵּשׁ בָּהּ מַכּוֹשׁ אֶחָד – קָנָה כּוּלָּהּ. שְׁלַח רַב הוּנָא בַּר אָבִין: יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּקַח שָׂדֶה מִגּוֹי, וּבָא יִשְׂרָאֵל אַחֵר וְהֶחֱזִיק בָּהּ – אֵין מוֹצִיאִים אוֹתָהּ מִיָּדוֹ. וְכֵן הָיָה רַבִּי אָבִין וְרַבִּי אִילְעָא וְכׇל רַבּוֹתֵינוּ שָׁוִין בַּדָּבָר. אָמַר רַבָּה: הָנֵי תְּלָת מִילֵּי, אִישְׁתַּעִי לִי עוּקְבָן בַּר נְחֶמְיָה רֵישׁ גָּלוּתָא, מִשְּׁמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל: דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא, וַאֲרִיסוּתָא דְפָרְסָאֵי – עַד אַרְבְּעִין שְׁנִין, וְהָנֵי זַהֲרוּרֵי דְּזָבֵין אַרְעָא לְטַסְקָא – זְבִינַיְהוּ זְבִינֵי. וְהָנֵי מִילֵּי לְטַסְקָא, אֲבָל לִכְרָגָא – לָא. מַאי טַעְמָא? כְּרָגָא – אַקַּרְקַף דְּגַבְרֵי מַנַּח. רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָמַר: אֲפִילּוּ שְׂעָרֵי דְכַדָּא מִשְׁתַּעְבְּדִי לִכְרָגָא. אָמַר רַב אָשֵׁי: אֲמַר לִי הוּנָא בַּר נָתָן, קָשֵׁי בַּהּ אַמֵּימָר: אִם כֵּן, בִּטַּלְתָּ יְרוּשַּׁת בְּנוֹ הַבְּכוֹר – דְּהָוֵה לֵיהּ רָאוּי, וְאֵין הַבְּכוֹר נוֹטֵל בָּרָאוּי כְּבַמּוּחְזָק. אָמְרִי לֵיהּ: אִי הָכִי, אֲפִילּוּ טַסְקָא נָמֵי! אֶלָּא מָה אִית לָךְ לְמֵימַר – דִּיהַיב טַסְקָא וּמִית; הָכָא נָמֵי – דִּיהַיב כְּרָגָא וּמִית. אָמַר רַב אָשֵׁי, אָמַר לִי הוּנָא בַּר נָתָן: שְׁאֵילְתִּינְהוּ לְסָפְרֵי דְרָבָא, וַאֲמַרוּ לִי: הִלְכְתָא כְּרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ. וְלָא הִיא, הָתָם – לְאוֹקוֹמֵי מִילְּתֵיהּ הוּא דְּאָמַר. וְאָמַר רַב אָשֵׁי: פַּרְדָּכְתְּ – מְסַיַּיע מָתָא. וְהָנֵי מִילֵּי דְּאַצֵּילְתֵּיהּ מָתָא, אֲבָל אַנְדִּיסְקֵי – סִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא הִיא. אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַמֶּצֶר וְהֶחָצָב מַפְסִיקִין בְּנִכְסֵי הַגֵּר, אֲבָל לְעִנְיַן פֵּאָה וְטוּמְאָה – לָא. כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲפִילּוּ לְפֵאָה וְטוּמְאָה. פֵּאָה – מַאי הִיא? דִּתְנַן: וְאֵלּוּ מַפְסִיקִין לַפֵּאָה – הַנַּחַל, וְהַשְּׁלוּלִית,

אם כן בטלת ירושת בנו. דבשלמא מכל אדם שיש עליו כתובת אשה ובעל חוב אף על פי שנכסים משועבדין להן מ"מ אין ירושת בני הבכור בטילה משום דמלוה ואשה מחסרי גוביינא וצריכי אדרכתא ואכרזתא ושומא אבל למס המלך אפילו קרקע שוה אלף זוז משועבדת לדבר מועט והקרקעות עיקר הן של המלך וכבר הוא מוחזק ולא מחסרי גוביינא. ר"י ור"ת: אנדיסקיי. פי' כותבי שטרות המלך דדיסקא הוא שטר כדאמר בהגוזל בתרא (ב"ק דף קיב:) האי מאן דנקיט דיסקא מב"ד הגדול ובפרק השולח (ביטין דף לו.) מעיקרא במאי אפקינהו בדיסקי: