נדהנט.
טוען את הדף…
הָיוּ עָלֶיהָ טִיפֵּי דָמִים לְמַטָּה וְטִיפֵּי דָמִים לְמַעְלָה — תּוֹלָה בְּעֶלְיוֹן עַד כִּגְרִיס. מַאי לַָאו כִּגְרִיס מִלְּמַטָּה? לָא, כִּגְרִיס מִלְּמַעְלָה. אִיתְּמַר: נִמְצָא עָלֶיהָ כִּגְרִיס וָעוֹד, וְאוֹתוֹ עוֹד רְצוּפָה בּוֹ מַאֲכוֹלֶת. רַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר: טְמֵאָה, רַבִּי יַנַּאי אוֹמֵר: טְהוֹרָה. רַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר טְמֵאָה — כִּי תָּלְיָא בְּכִגְרִיס, בְּכִגְרִיס וָעוֹד לָא תָּלְיָא. רַבִּי יַנַּאי אוֹמֵר: טְהוֹרָה, הָנֵי מִילֵּי — הֵיכָא דְּלֹא רְצוּפָה בּוֹ מַאֲכוֹלֶת, אֲבָל הֵיכָא דִּרְצוּפָה בּוֹ מַאֲכוֹלֶת — מוֹכְחָא מִילְּתָא דְּהַאי וָעוֹד דַּם מַאֲכוֹלֶת הוּא, פָּשׁ לֵיהּ כִּגְרִיס, כֵּיוָן דִּבְעָלְמָא תָּלְיָא — הָכָא נָמֵי תָּלְיָא. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: נִתְעַסְּקָה בְּכִגְרִיס, וְנִמְצָא עָלֶיהָ בְּכִגְרִיס וָעוֹד, מַהוּ? תִּבְעֵי לְרַבִּי חֲנִינָא, תִּבְעֵי לְרַבִּי יַנַּאי. תִּבְּעֵי לְרַבִּי חֲנִינָא: עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי חֲנִינָא הָתָם ״טְמֵאָה״ אֶלָּא דְּלֹא נִתְעַסְּקָה, אֲבָל הָכָא דְּנִתְעַסְּקָה — תָּלְיָא? אוֹ דִלְמָא, אֲפִילּוּ לְרַבִּי יַנַּאי דְּאָמַר ״טְהוֹרָה״ — הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דִּרְצוּפָה בּוֹ מַאֲכוֹלֶת, אֲבָל הֵיכָא דְּאֵין רְצוּפָה בּוֹ מַאֲכוֹלֶת — לֹא תָּלְיָא? תָּא שְׁמַע: נִתְעַסְּקָה בֶּאֱדוֹם — אֵין תּוֹלָה בָּהּ שָׁחוֹר, בְּמוּעָט — אֵין תּוֹלָה בּוֹ מְרוּבָּה. הֵיכִי דָּמֵי? לָאו כִּי הַאי גַוְונָא?! לָא, כְּגוֹן דְּנִתְעַסְּקָה בְּכִגְרִיס, וְנִמְצָא עָלֶיהָ שְׁנֵי גְּרִיסִין וָעוֹד. אִי הָכִי, מַאי לְמֵימְרָא? מַהוּ דְּתֵימָא: שְׁקוֹל כִּגְרִיס (צִפּוֹר), שְׁדִי בֵּי מִצְעֵי; זִיל הָכָא — לֵיכָּא שִׁיעוּרָא, זִיל הָכָא — לֵיכָּא שִׁיעוּרָא, קָא מַשְׁמַע לַן. אָמַר רָבָא: נִמְצָא עָלֶיהָ מִין אֶחָד — תּוֹלָה בּוֹ כַּמָּה מִינִין. מֵיתִיבִי: נִתְעַסְּקָה בְּאָדוֹם — אֵין תּוֹלָה בּוֹ שָׁחוֹר! נִתְעַסְּקָה שָׁאנֵי. אִיכָּא דְאָמְרִי, אָמַר רָבָא: נִתְעַסְּקָה בְּמִין אֶחָד — תּוֹלָה בּוֹ כַּמָּה מִינִין. מֵיתִיבִי: נִתְעַסְּקָה בְּאָדוֹם — אֵין תּוֹלָה בּוֹ שָׁחוֹר! כִּי קָאָמַר רָבָא, דְּאִתְעַסַּקָה בְּתַרְנְגוֹלֶת דְּאִית בַּהּ כַּמָּה מִינֵי דְּמָא. מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה [וְכוּ׳]. וְהָתַנְיָא: לֹא אָמְרוּ חֲכָמִים אֶת הַדָּבָר לְהָקֵל אֶלָּא לְהַחְמִיר! אָמַר רָבִינָא: לֹא לְהָקֵל עַל דִבְרֵי תוֹרָה, אֶלָּא לְהַחְמִיר עַל דִבְרֵי תוֹרָה, וּכְתָמִים עַצְמָן דְּרַבָּנַן. עֵד שֶׁהוּא נָתוּן, אִיבַּעְיָא לְהוּ: מִי פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק, אוֹ לָא? תָּא שְׁמַע: כֶּתֶם אָרוֹךְ — מִצְטָרֵף, טִפִּין טִפִּין — אֵין מִצְטָרְפִין. מַנִּי? אִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק — לְמָה לִי צֵירוּף? הָאָמַר ״מָשׁוּךְ כֹּל שֶׁהוּא טָמֵא״! אֶלָּא לָאו רַבָּנַן, שְׁמַע מִינַּהּ פְּלִיגִי? לָא, לְעוֹלָם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק, וְכִי אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק — בְּעֵד, אֲבָל בְּכֶתֶם — לָא. תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק. הֲלָכָה — מִכְּלָל דִּפְלִיגִי, שְׁמַע מִינַּהּ. הֲדַרַן עֲלָךְ הָרוֹאָה כֶּתֶם.טיפי דמים למטה - כלומר קטנים: למעלה - גדולים: כגריס מלמטה - בפחות מכגריס ותלינן: נמצא עליה כגריס ועוד - דהלכתא כרב חסדא דמיקל: כיון דבעלמא - היכא דליכא ועוד תליא כגריס במאכולת השתא נמי תליא האי גריס במאכולת אחרינא: נתעסקה בכגריס - דם צפור או קילור: אבל הכא דנתעסקה תליא - כגריס בדם צפור ועוד דם מאכולת הוה: מאי למימרא - הא אפילו תליא כגריס בצפור אכתי פש ליה גריס ועוד: מהו דתימא שקול כגריס דם צפור ושדי בי מצעי: נמצא עליה מין אחד - מדבר הדומה לכתם כגון קילור או שרף ואחר כך מצאה על חלוקה כתם אפי' אין מראיתו דומה לאותו המין תולה בו: נתעסקה שאני - דכיון דנתעסקה במין אדום היכי תלינן ביה כתם שחור אבל נמצא עליה מין אדום תולה בה כתם שחור דאמרינן כי היכי דניתן עליה האי מין בדלא ידעה הכי נמי הוה עלה מינא אחרינא ולא ידעה: לא להקל על דברי תורה - האי דגזור רבנן בכתמים להחמיר על ד"ת שלא להקל בנדה גמורה ומיהו כתמים עצמן דרבנן ואזלינן בהן לקולא ותלינן בכל מידי: כתם ארוך מצטרף - לכגריס ועוד: משוך כל דהו טמא - דכיון דאמר משוך מגופה אתי ובמשיכה תליא טעמא אפילו בכחרדל טמא: לעולם - אפי' לרבי אליעזר בעי צירוף: וכי אמר רבי אליעזר - משוך ודאי מגופה אתא: בעד - שבודקת בו: אבל בכתם - שעל חלוקה כגריס ועוד בעינן:היו בה טיפי דמים למטה וטיפי דמים למעלה תלינן בעליון עד כגריס. פ"ה למטה קטנים למעלה גדולים תלינן בעליון הגדול בדם מאכולת עד כגריס מאי לאו עד כגריס כלמטה בפחות מכגריס לא כלמעלה ביותר מכגריס וזהו תימה אמאי נקט למעלה ולמטה הוה ליה למנקט גדולים וקטנים ועוד היכי משמע ליה כלמטה מאי אולמיה ממתניתין ועוד דלא הוה ליה למנקט כלמעלה וכלמטה דהוה ליה למימר כפחות מכגריס ויותר מכגריס לישנא דנקט עד הכא ונראה לי דה"פ למטה למטה מן החגור למעלה למעלה מן החגור תולה בעליון אותו שלמטה נתלה בעליון דשמא כמו שעליון מעלמא אתי תחתון נמי מעלמא אתי ועוד כגריס נתלה בו וקאמר מאי לאו כגריס למטה דעד כגריס דקתני מיירי שהתחתון עד כגריס תולה בעליון שממקום שבא העליון בא התחתון מכלל דאי לאו עליון מטמינן ליה ולא תלינן בדם מאכולת אלמא כגריס כיותר מכגריס ומשני לא כגריס ולמעלה כלומר תולה תחתון בעליון כשהעליון עד כגריס ומלמעלה למטה קחשיב כשהעליון ג' גריסין או שני גריסין עד כגריס שאז אין אנו תולין עליון בדם מאכולת אלא מעלמא אתי אז נתלה בו התחתון ומיירי כשתחתון יותר מכגריס אבל אם היה העליון כגריס אז לא יהיה התחתון טהור שאין רגלים לדבר דאתא דם בה מעלמא שהרי העליון יש לתלותו בדם מאכולת: נתעסקה בכגריס ומצאה עליה כגריס ועוד. אור"י הוא הדין נתעסקה בפחות מכגריס ונמצא עליה כגריס ועוד דבכלל בעיא זו דאין לומר דבהא פשיטא ליה דאינה תולה אפי' לרבי ינאי דא"כ כי פשיט לקמן מאי לאו בכה"ג לוקמה בשנתעסקה בפחות מכגריס דפשיטא ליה דאינה תולה אלא ודאי בכל ענין בעי: נמצא עליה מין אחד. פ"ה מדבר הדומה לכתם כגון שרף או קילור דהא ודאי מעלמא אתא תולה בו כמה מיני כתמים ואינה מכרת אם דם היא ור"י מפרש נמצא שמצאה מין אחד למעלה מן החגור תולה בו כמה מינים שלמטה מן החגור משום שכמו שהעליון ודאי מעלמא אתא כך נאמר בתחתון דמעלמא אתא: